דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  השפעת ייצור שתילי עגבניות במשתלה בסוסיא, על הבכרה, יבול ואיכות הפרי של זני העגבניות שירן ומיטל בגידול אורגני

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  השפעת ייצור שתילי עגבניות במשתלה בסוסיא, על הבכרה, יבול ואיכות הפרי של זני העגבניות שירן ומיטל בגידול אורגני
  רבקה אופנבך, אריאל יפה, רמי גולן, ישראל צברי

  תקופת שיווק העגבניות ליצוא קצרה, מנובמבר ועד אפריל. החקלאים נוהגים לשתול החל מספטמבר, בתקופה חמה שאינה מתאימה לחנטה (טמפ' אויר ממוצעת מעל 35 מ"צ). השתילה בתקופה זו בעייתית משום שתנאי חנטה מתאימים לפירות ראויים ליצוא מופיעים החל מאמצע אוקטובר, בשתילה מוקדמת החנטה בעייתית והצמחים חשופים למזיקים שונים הפעילים מאוד בתקופה זו ובעיקר לכנימת עש הטבק מעבירת הוירוס ולאקריות. בממשק האורגני אין אפשרות לרסס בהורמונים ומרבית השטחים (גם הקונבנציונליים) אינם מצוידים באמצעי צינון. בעונת שיווק קצרה זו היבול ליצוא נמוך והרווחיות הולכת וקטנה מידי שנה
  בקיץ 2006/7 הוחל בפרוייקט שמטרתו הקדמת השתילות בשבר הסורי-אפריקני ובו נלמד כי רק במבנה מצונן פיסית באמצעות מזרון לח ניתן להקדים את השתילה. לאור ממצא זה הוחלט לבחון אפשרות לשתילה מאוחרת של צמחי עגבנייה בוגרים אשר קיבלו אינדוקציה לחנטה במשתלה בתנאי אקלים קרירים, קבלת רצף חנטה של פרות איכותיים והפחתה בהוצאות הגידול.
  נמצא כי דחיית שתילת עגבניות בחלקה אורגנית ב- 15 יום (25/9 בהשוואה ל- 10/9) בגילאי שתיל שונים, שגדלו במשתלת סוסיא, הניב יבול זהה בשני הזנים ( שירן ומיטל). בזן מיטל התקבל יבול כללי ויצוא אשכולות גבוה בשתילת 25/9 בשתיל בן 45 בהשוואה לשתיל רגיל בשתילה מוקדמת. משקל הפרי הבודד מעט גדול בשתילה השנייה בהשוואה למועד שתילה ראשון. הבכרה מסוימת, קטיף בחודש דצמבר, התקבלה רק בשתיל הרגיל בשתילה השנייה ופחות משמעותית בשתיל בן 45 יום והמבוגר בהשוואה לביקורת. לא נמצא יתרון לשתיל בן 60 יום בהשוואה לשתיל בן 45 יום. בזן מיטל נמצא יתרון ביבול הכללי לשתיל בן 45 יום בשתילת המועד השני בהשוואה לשתילה במועד הראשון ביבול אשכולות ליצוא לא נמצא הבדל בין הטיפולים. לא התקבלה הבכרה בשתילה השנייה.
  דחיית השתילה ב- 15 ימים בזן שירן ומיטל לא הביאה להקדמה משמעותית של הקטיף באמצעות שימוש בשתילים מבוגרים שגדלו בסוסיא, לא פגעה ביבול הכללי והאיכותי והעלתה את היבול הכללי בשתילת שתיל בן 45 יום. לא נמצא יתרון לשתיל בן 60 יום בהשוואה לשתיל בן 45 יום. דחיית השתילה ב- 15 ימים בזן שירן ומיטל לא הביאה להקדמה משמעותית של הקטיף באמצעות שימוש בשתילים מבוגרים שגדלו בסוסיא, לא פגעה ביבול הכללי והאיכותי והעלתה את היבול הכללי בשתילת שתיל בן 45 יום. לא נמצא יתרון לשתיל בן 60 יום בהשוואה לשתיל בן 45 יום.

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת טכנולוגיות שונות לגידול בזיל בכיכר סדום ללא חימום, היבטים אנרגטיים

  פרחים

  ע"י יורם צביאלי

  עקב עליה חדה במחירי האנרגיה כדאיות גידול של תוצרת חקלאית לייצוא ולשוק המקומי בתנאי חימום אינה כלכלית במרבית המקרים. חלופה ראשונה לגידול ללא חימום היא בחירת האזור החקלאי המתאים לעונת הגידול המבוקשת בעיקר בעונת החורף והחלופה השנייה היא מעטפת ייצור מתאימה (מבנה, כיסוי, חיפוי ועוד). מרבית גידול הבזיל בישראל התרכז בעבר באזורי גידול שונים בהם נדרש לחמם במהלך החורף. כיום יש כ-400 דונם מנהרות לגידול בזיל בכיכר המיועדים ליצוא בעונת החורף. עם זאת, תנאי הסף לגידול בזיל ללא חימום בחורף באזור כיכר סדום הינם גבוליים, וכפי שנצפה השנה נזקי צינה פגעו בגידול ובהכנסה הכספית של המגדלים. במטרה לבחון אמצעים פסיביים לשיפור תנאי הגידול במנהרות עבירות נבחנו שילובים שונים של יריעות חיפוי ומסך תרמי במועדי שתילה שונים. הדוח עוסק בממצאים המתייחסים ליריעות הכיסוי והמסך התרמי. חשיבות ממצאי הביניים היא בממצאים המתייחסים ליריעות הכיסוי בניסוי. הבדלים ניכרים נמדדו בין היריעות התרמיות שנבחרו לניסוי לבין יריעת IR ערבה המקובלת בשימוש באזור כמו גם באזורים אחרים בעיקר לכיסוי מנהרות עבירות ולעיתים גם חממות. טמפרטורת היריעות התרמיות במנהרות (2-4) היו בממוצע 4-4.5 מעלות מעל אפס בהשוואה ליריעת "ערבה" שבה נמדדה טמפרטורה של מינוס 4-5 מעלות. לא נצפו כל נזקי צינה בטיפולים השונים (מנהרות 2-4) כמו גם ביריעת "ערבה" (מנהרה 1) אך זאת מכיוון שבמנהרה זו נעשה שימוש בו זמנית במסך תרמי ששמר על טמפרטורת מינימום גבוהה יחסית ואשר מנע נזקי צינה. בבדיקה אקראית בכיכר במנהרות לגידול בזיל נצפו נזקי קרינה רבים במנהרות שכוסו ביריעת "ערבה". מסך תרמי הביא לתוספת ממוצעת של 4-6 מעלות בטמפרטורת המינימום בהשוואה למנהרות האחרות בהן לא הותקן מסך. חיפויי הקרקע תרמו בין מעלה ל2 מעלות בטמפרטורת האוויר בהשוואה למנהרה ללא חיפוי קרקע כמו גם לטמפרטורת צמח גבוה יותר.
  לחות יחסית – הלחות היחסית במנהרה ללא חיפוי קרקע היתה גבוהה משמעותית בהשוואה למנהרות בן נפרס חיפוי קרקע ונפרס מסך תרמי.

  אסקירה יצחק, נורית שפירא, עמי מדואל, דורית חשמונאי, אשר לוי

  פתח
• 1

  ינו
  ניפרט, חומצות אמינו לשימוש החקלאי

  ירקות

  ע"י אורי מגדל

  ניפרט, חומצות אמינו לשימוש החקלאי
  אורי מגדל
  הרצאה במסגרת יום עיון לחקלאים אורגנים, תחנת יאיר מו''פ ערבה תיכונה וצפונית, מרץ 2008
  תוצאות
  
  היבול בשני טיפולי הניפרט והגואנו היה דומה ללא הבדל סטטיסטי
  
  היבול בטיפול ללא הדשן היה נמוך באופן מובהק
  
  איכות הפרי בשלושת טיפולי הדשן היתה גבוהה ולא נבדלה סטטיסטית
  
  לא נמצא יתרון לטיפול בניפרט במינון הגבוה בהשוואה למינון הנמוך

  פתח
• 1

  ינו
  פיתוח וגמלון מתקן שדה לייצור דשן עתיר חנקה ויישומו בחקלאות האורגנית

  ירקות

  ע"י עמית גרוס

  פיתוח וגמלון מתקן שדה לייצור דשן עתיר חנקה ויישומו בחקלאות האורגנית
  עמית גרוס, עלי נג'ידאת, רועי פוסמניק, אריאל יפה

  קיום חקלאות אורגנית אינטנסיבית מחייב הוספת חנקן במהלך הגידול. השיטה המקובלת בישראל הינה הוספה של מיצויי זבלים (בעיקר גואנו) דרך מערכת ההשקיה. ניצולת מיצוי נמוכה, עלויות, ובעיות אחרות הובילו לחיפוש אחר תחליפים לגואנו ושיפור שיטות המיצוי. נמצא במספר מתקני פילוט כי שיפור משמעותי ביעילות המיצוי ואיכות הדשן מתאפשרים על ידי נידוף החנקן מתמיסת המיצוי, לכידתו במדיום חדש והמרתו לניטרט במדיום זה. בשיטה זו ניתן לקבל יעילות של למעלה מ 70% וריכוזי חנקן גבוהים (עתירי ניטרט) בתמיסת הדשן. שיטה זו נבדקה עבור גואנו וכן זבלי מטילות ופטמים שעלותם נמוכה יותר. לצורך המידול ושיפור תהליכי הפקת הדשן אופיינה האוכלוסיה המיקרוביאלית של המערכת. המערכת מודלה מתמטית ונמצאת כעת בשלבים אחרונים של כיול. במקביל הוקמה בעונת 2007/8 בתחנת יאיר (מו"פ ערבה), מערכת בקנה מידה גדול (500 ליטרים) והוצעו שיפורים במערכת לשם שיפור הבקרה ואופטימיזציה של תהליך ייצור הדשן (הגדלת הניצולת והגדלת פרקציית הניטרט בדשן). שיפורים אלו מיושמים עבור חומרי מוצא (זבלים) שונים במטרה לבחון את איכות הדשן המתקבל בהשוואה לשיטות המקובלות. כמו כן, נבחנת הייתכנות הכלכלית של הקמת מתקני דשן מרכזיים. יש לציין כי המחקר הנ"ל חשוב לשם יישום המערכת שהוצעה בשוק המקומי. יתרונות המתקן אינם מסתכמים אך ורק במתן פתרון לבעיה ספציפית (היעדר שיטה יעילה לדישון חנקני בחקלאות האורגנית) שכן גם במציאת פתרון חלופי לגואנו מיובא המהווה מטרד כלכלי וסביבתי חמור. בחינת זבלים מקומיים כחומרי מוצא מתוכננת להמשך המחקר ותבדוק את הפוטנציאל הגלום בזבלים אלו כחומר מוצא לייצור דשן חנקתי.

  פתח