דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

  • 1
    ינו
    אחסון פרי הפלפל על הצמח (Vine Storage) והשפעתו על איכות הפרי
    ירקות

    רמי גולן, סווטלנה גוגיו, קטרינה קריז'ובה, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי, דודו אלקיים, אלי פאליק, יוני אלקינד

    במהלך הגידול המסחרי בוחרים המגדלים במהלך העונה ובעיקר מאמצעה להצל את חממות הפלפל באמצעות רשתות צל שחורות בכדי לדחות את קטיף הפלפל. הדחייה בקטיף הפלפל הינה בעיקר משום שתי סיבות. האחת מחירים נמוכים בזמן הקטיף והשנייה מחסור בעובדים לקטיף. עקב כך משתנות תדירויות הקטיף של הפלפלים מתדירות של פעם בשבוע ועד לקטיף של פרי המוכן לקטיף 3-2 שבועות לאחר מוכנותו. וכך קורה לא אחת בעיקר בסוף פברואר ותחילת חודש מרס שהפרי נשאר על הצמח זמן ממושך, מעבר למהלך ההבשלה התקין שלו. ידוע כי בתקופה הזו מתרבות תלונות האיכות של הקניינים בעיקר על חיי מדף קצרים, פרי זקן, ורקבונות עד כדי כך שיש שנים בהן היצוא בתקופה זו מופסק בגלל תלונות האיכות.
    בניסוי שנערך בבית רשת בתחנת יאיר בעונת 2007/8 נבדקה השפעת דחיית הקטיף והשהיית הפרי על הצמח (Vine Storage) לתקופות שונות בשילוב עם הצללה על איכות הפרי בקטיף ולאחר חיי מדף. בניסוי נשתלו (20/8/07) הזנים קופלה ו-7182. בתקופה מ-29/10/07 עד 22/11/07 סומנו בשטח הניסוי חנטים (כ- 80 חנטים לטיפול). בתאריך 15/12/07 כוסתה מחצית שטח הניסוי ברשת צל. הפירות המסומנים סומנו שוב כאשר שברו צבע, וכן במצב של 70% פרי אדום שהוגדר כמוכן לקטיף. הקטיף בניסוי החל ב21/2/08 .הקטיפים נערכו לפי מספר הימים שהפרי אוחסן על השיח (0=קטיף בזמן, 8, 13, 21 ו- 28 ימי דחייה). הפרי הנקטף מויין והושהה בתנאי סימולציה ליצוא למשך 17 יום ב- 7 מ"צ ו- 96% לחות, ועוד שלשה ימים ב- 20 מ"צ. לאחר מזה נבדק שוב לקביעת איכותו. הקטיף הסתיים בניסוי בתאריך 13/4/08.
    מתוצאות הניסוי עולה כי ההצללה השפיעה על ההקדמה בשבירת הצבע, להקטנת הפרי ולהורדת הסידוקים בפרי ביום הקטיף. אחסון על השיח (Vine Storage) ודחיית הקטיף של פרי הפלפל גרם להעלאת אחוז הפרי הזקן ביום הקטיף בכל הזנים. הפרי שאוחסן 7-10 ימים על השיח, ללא הצללה, נמצא לא ראוי לשיווק לאחר בדיקת השהייה. התגובה להצללה שונה בין הזנים. בזנים קופלה ו-7182 ניתן היה לאחסן על השיח את הפירות כשבועיים ועדיין להגיע לשוק עם פרי מכיר, לעומת זאת איחסון לתקופה דומה של הזן 7158 הביא לתוצאה של 100% פרי זקן בעת הקטיף.

  • 1
    ינו
    תמצית תוצאות ניסוי זני פלפל במנהרה עבירה תחנת זוהר כיכר סדום 2007/8
    ירקות

    ניסוי זני פלפל במנהרה עבירה, תחנת זוהר כיכר סדום 2007/8
    שתילת 10/09/07, קטיף מ- 23/12/07 עד 2/6/08, סה"כ 15 קטיפים
    תמצית התוצאות
    צורת הפרי מאופיינת ביום הקטיף: ציון מעל 2.1=פרי מאורך, פחות מ- 1.9=פרי פחוס
    ציון האיכות נקבע לאחר השהייה של 14 יום ב-7מ"צ ו- 96% לחות, ו- 3 ימים ב20 מ"צ
    מרכיבי ציון האיכות: פרי זקן 60%, פרי כתום 30%, חריגי צבע 10%.

  • 13
    נוב
    אינטרודוקציה וביסוס עדרי רבייה של סרטני נוי נקאים
    חקלאות מים

    אינטרודוקציה וביסוס עדרי רבייה של סרטני נוי נקאים
    מחברים: רן שגב, דודו אזולאי, טל גור, אמיר שגיא, שמואל פרנס
    בפרוייקט גידול שהתבצע באוניברסיטת בן גוריון ובתחנת יאיר בערבה, מינואר 2007 עד יוני 2008, נבדקה האפשרות לריבוי בשבי של מיני סרטנים ימיים המיועדים לשוק הנוי. הפרוייקט כלל את שלושת מיני הסרטנים הימיים שהוצעו בתחילתו:Lysmata debelius, Lysmata amboinensis, Lysmata sp. (peppermint). עדרי הורים של שלושתם נרכשו מסוחרים והוחזקו בתנאי קרנטינה בערבה ובאונ' בין גוריון. התוצאות כוללות הטלות של ביצים באופן סדיר וגידול לרוולי בשני מינים, כאשר באחד מהם, L. debelius, הגענו לשלב פוסט-לרווה ישיב. פוסט-לרוות אלו התפתחו ובגרו וזוג אחד, בן כשלושה חודשים, מתרבה ומייצר תטולות המהוות סגירת מעגל חיים בשבי. המסקנה העיקרית היא שדרוש עוד מחקר על מנת לספק פתרון חקלאי לייצור סרטנים אלו.

    מלות מפתח "חקלאות מים" Aquaculture

  • 13
    נוב
    בחינת יעילות הוספת סייגרו לדגי גופי (Poecilia reticulata)
    חקלאות מים

    בחינת יעילות הוספת סייגרו לדגי גופי (Poecilia reticulata)
    מחברים: מרסיה פימנטה ליבוביץ, טל גור, מוטי אושרוביץ, דינה זילברג, גלית שרון

    מגדלי הדגים נוהגים במהלך החודש הראשון לחיי הדג להשתמש במזון רפואי המכיל אנטיביוטיקה מסוג סייגרו ((Maduramycin, 1% כטיפול מונע לקוקסידיוזיס. גורם המחלה הוא טפיל הקוקסידיה Protista, Apicomplexa)) הפוגע בעיקר בקיבה ובמעי, פולש לתוך תאי המעי והורס אותם כליל דבר הגורם לדלקת הפרשתית קשה שפוגעת בספיגת הנוטריאנטים וכתוצאה מכך בגדילה, התפתחות ושרידות הדגים. ברוב החוות לגידול דגים משתמשים במזון זה באופן קבוע כטיפול מונע למשך חודש מבלי לבדוק נגיעות בקוקסידיה. למרות זאת נצפתה תמותה גבוהה של דגיגים לאחר כשבועיים וחצי של גידול. ביקשנו לבדוק את השפעת הסייגרו על הדגים, והימצאות טפיל הקוקסידיה בדגים. נבדקו שלושה סוגי מזון: המזון הניתן בחווה (90-60) בתוספת סייגרו, מזון 90-60 ללא תוספת סייגרו, ומזון מסוג אחר (סייפריקו קרמבל) שבניסויי גדילה בדגי נוי שונים הראה תוצאות גדילה ושרידה טובות. נבדקו השפעת הסייגרו על השרידה והגדילה של דגי גופי.
    בניסוי שנערך בתחנת יאיר בערבה בשנת 2008 נבדקו דגים מסוג גופי ((Poecilia reticultata בני יום, במערכת אקווריונים בני 30 ליטר כל אחד (60 דגיגים לאקווריום), עם ביו-פילטר משותף לכל המערכת עם שלושה טיפולים בארבע חזרות. הדגים עברו בדיקות בריאות לפני תחילת הניסוי. ההזנה ניתנה ארבע פעמים ביום ואיכות המים נבדקה פעמיים בשבוע. אחת לשבועיים הדגים נשקלו ונספרו. לא הייתה לתוספת הסייגרו השפעה מובהקת על גדילת הדגים, אך הגדילה הטובה ביותר נתקבלה בקבוצה שהוזנה במזון מסוג סייפריקו קרמבל (תוספת של 30-47%). מבחינת השרידה לא היה הבדל משמעותי בין דגים שהוזנו ב- 90-60 או סייפריקו קרמבל. לעומת זאת השרידה בקבוצות שהוזנו בתוספת סייגרו הייתה נמוכה באופן משמעותי. מתן אנטיביוטיקה לזמן ארוך גורם להרס של ההגנה של הפלורה הטבעית ("החיידקים הטובים") במעי ובכך גורם כפי הנראה להחלשות מערכת החיסון ולתמותה של הדגים. בנוסף, לאנטיביוטיקות רבות אפקט שלילי ישיר המתבטא בהחלשות הדגים. בעקבות ניסוי זה, יש לבצע ניסוי המשך לבדיקת השפעת (יעילות) הסייגרו על דגים נגועים.

    מלות מפתח "חקלאות מים" Aquaculture