דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  בחינת חימום יום בתחנת יאיר 2007/8

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  ניסוי זה נערך ברקע ארבע עונות ניסוי בתחנת "יאיר" לבחינת אפקט חימום יום וחימום לילה על יבול פלפל ואיכותו. בכל הניסויים שנערכו בתחנת יאיר לא נמצאה עד כה תרומה לחימום לילה ואילו חימום יום "מוגזם" (לכ- 35 מ"צ) גרם לירידה משמעותית ביבול. בתחנת זוהר, לעומת זאת, נמצאה תרומה חיובית לחימום (הדליה "ספרדית"). הנחותינו בניסוי השנה היו, כי הגורם המגביל את היבול בחורף הוא כושר חנטה העומד ביחס הפוך לכמות העלווה העומדת לרשות הצמח עקב שימוש בשיטת ההדליה "ההולנדית" המגבילה את כמות העלווה, הניסוי הנוכחי נערך בשיטת ההדליה הספרדית בה אין כמעט התערבות מלאכותית במבנה הצמח.
  הניסוי נערך בתחנת יאיר בארבעה מבני חממה בגודל של 340 מ"ר למבנה. בכל מבנה נשתלו (4.9.07) שתילי פלפל מהזנים סליקה ו-7158 ב-4 חזרות לכל זן. 2 מבנים מתוך הארבעה חוממו לטמפרטורת מינימום לילית של 12 מ"צ ובשעות היום נשמרה טמפרטורה ממוצעת של כ-28 מ"צ. מבנה נוסף לא חומם בלילה אך טמפרטורת היום נשמרה על כ-28 מ"צ המבנה הרביעי מבנה הביקורת הופעל ללא סגירת וילונות או חימום והטמפרטורה בו נקבעה בהתאם לתנאי הסביבה הטבעיים אשר שררו באותה עת.
  טיפולי חימום יום ולילה 12 מ"צ מינימום לא תרמו לעלית יבול באף אחד מהזנים בהשוואה לחימום יום בלבד, הזן 7158 לא הגיב לטיפולים בפרמטר של יבול האיכותי ולא היה הבדל בין טיפול הביקורת וטיפולי החימום. ביבול הכללי הייתה תגובה וחימום של יום ולילה תרם לעליה ביבול. בזן סליקה, לא היו הבדלים ביבול בין טיפולי החימום, אך טיפול הביקורת היה נמוך משמעותית הן ביבול היצוא והן ביבול הכללי לעומת טיפולי החימום. חודש ינואר הקר ביותר גרם ליצירת ההפרש המשמעותי. מתוצאות הניסוי עולה כי לזנים ישנה משמעות גדולה ביותר לטיפולי החימום ויש לבחון זנים נוספים בהקשר הנ"ל.
  שבתאי כהן, אבי אושרוביץ, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, אביתר איתיאל

  פתח
• 1

  ינו
  ניהול ההשקיה על פי חיווי מטנסיומטר – בחינת משמעות ערך הפעלת ההשקיה על כמות המים העונתית והיבול בגידול פלפל בערבה

  ירקות

  ע"י שלמה קרמר

  טנסיומטרים וחיישני תכולת רטיבות רציפים יכולים לספק מידע אמין על אופן השתנות תכולת הרטיבות בבית השורשים בזמן אמת. השינויים בכמות המים בקרקע הם תוצאה של כלל ההשפעות הסביבתיות והצמחיות על קצב קליטת המים על ידי הצמחים וניקוז המים לעומק חתך הקרקע. שילוב ציוד מסוג זה במערכת בקרת ההשקיה יאפשר להגיב בזמן אמת לפחיתה בכמות המים בקרקע וכך לנהל באופן יעיל ומושכל את מימשק ההשקיה. בעונת הגידול 2006/7 נערך במשק ישראל זר במושב פארן, ניסוי השקיה בו נבחנו מנות מים שונות באותו ערך הפעלה שהתקבל באמצעות חיווי מטנסיומטר רציף. התוצאות מלמדות כי השיטה אכן יכולה לתזמן את ההשקיה בשדה באופן אוטומטי, כך שהצמחים יקבלו את מנת המים הנחוצה בהתאם לשינויים במזג האוויר. כמות המים היומית הממוצעת, שסופקה לשטח, הלכה וקטנה בכל הטיפולים עם התקצרות היום והירידה בטמפרטורות. כמו כן תדירות ההשקיה השתנתה בהתאם לגודל מנת ההשקיה שניתנה בעת קבלת החיווי מהטנסיומטר בשדה. במנת ההשקיה הקטנה התקבל המרווח הקצר ביותר בין ההשקיות. יעילות ההשקיה השתפרה בכל הטיפולים ללא פגיעה ברמת היבול.
  מטרת הניסוי המדווח שנערך בעונת 2007/8 הייתה: לבחון את המשמעות שיש למתן אותה מנת השקיה ברמות מתח מים שונות, על מימשק ההשקיה והיבול. על מנת להגדיר את התחום בו יבחר ערך הסף להפעלת ההשקיה על פי טנסיומטר, ניתנה סוף חודש אוגוסט 2007 מנת ההשקיה פעם ביום אחר הצהרים בכדי ללמוד כיצד משתנה קריאת מתח המים בטנסיומטרים. לאורך הקו המייצג את השינוי בכמות המים בקרקע כתוצאה מצריכת הצמחים נבחרו שלשה ערכים. הנמוך כ-10 מיליבאר מעל גמר הניקוז בלילה ושני הנוספים בהפרשים של 10 מיליבאר האחד מהשני. מנת המים בעת קבלת חיווי מהטנסיומטר הייתה 3.65 מ"מ. הפעלת הטיפולים הייתה בתאריך 01/09/2008. במשך חודשים ספטמבר ואוקטובר תדירות ההשקיה הייתה בדרך כלל פעם ביום בכל הטיפולים. מדי פעם ניתנו שתי השקיות ביום בעיקר בחודש ספטמבר, כאשר בטיפול בו מתח ההפעלה היה נמוך, היו יותר אירועים של מתן השקיה פעמיים ביום. מנות המים העונתיות היו 989 מ"מ בטיפול מתח הפעלה נמוך, 962 מ"מ במתח הפעלה בינוני ו- 864 במתח הפעלה גבוה. היבול המצטבר היה: 10 טון\דונם, 9.3 טון\דונם ו-9.2 טון\דונם בהתאמה. לא היה הבדל מובהק בין הטיפולים.
  טיפול מתח ההפעלה הגבוה היה יעיל יותר בשימוש במים על פני כל עונת הגידול. עיקר החיסכון במים בא לידי ביטוי החל מסוף נובמבר, תקופה בה צריכת המים הולכת וקטנה יחד עם ירידת הטמפרטורות והתקצרות היום, והמרווח בין ההשקיות גדל. היתרון בניהול ההשקיה על פי חיווי מטנסיומטר הוא ההתאמה הטובה של ממשק ההשקיה לצריכת הצמח בהתאם לגודלו, להתפתחותו ולתנאי מזג האוויר. ייתכן מאד כי הודות לתיזמון הטוב של מועד ההשקיה לא הייתה פחיתה ביבול במקביל להקטנת כמות המים. מנות המים העונתיות לעונת 2007/8 היו נמוכות ביחס לשנים אחרות, עקב אירוע הקרה החריג שגרם לירידת הצריכה מיד בסיומו ולהתקצרות עונת הגידול בכחודש ימים.

  שלמה קרמר, ישראל זר, אלישע קניג

  פתח
• 1

  ינו
  מחלות של תחילת עונה בפלפל בערבה

  הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  הרצאה במסגרת ימי עיון בנושא הגנת הצומח, תחילת עונת 2008/9 בערבה

  מחלות של תחילת עונה בפלפל
  = = = == == = = ===
  חולי נופל - פיתיום
  ריזוקטוניה סולני

  פתח
• 1

  ינו
  מחלות של חורף בפלפל בערבה

  הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  הרצאה במסגרת ימי עיון בנושא הגנת הצומח בערבה, תחילת עונת 2008/9

  מחלות של חורף בפלפל בערבה
  = = = = = = = == = =
  התמוטטות חורפית
  בוטריטיס

  פתח