דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

  • 1
    ינו
    השפעת מיקוריזה על משק המים בצמחי פלפל בערבה
    ירקות

    שבתאי כהן, רבקה אופנבך, שמעון פיבוניה, רמי גולן, יורם צביאלי, יורם קפולניק, אורי ירמיהו, אלון בן-גל

    דו"ח זה מסכם ניסיונות של גידול פלפל מזן סליקה תוך בחינת ההשפעות של נוכחות פטריית שורש Glomus intraradices בשתי רמות של דישון ושלוש רמות של השקיה. המוטיבציה בבסיס המחקר הינה שיפור ממשק הגידול וההשקיה על בסיס ממצאים קיימים שמראים שיפור יכולת קליטת מים וחומרי הזנה של צמחים שמאולחים בפטריות שורש בכלל וב- G. intraradices בפרט. שלוש רמות ההשקיה בניסוי היו 50, 75 ו- 100% יחסית למנת ההשקיה המומלצת על ידי שה"מ שמתבססת על נתוני אידוי מגיגית ומקדם שמשתנה בהתאם לשלבי הגידול. טיפולי הדישון היו דישון מלא בהתאם לפרקטיקה המקובלת ודישון דל זרחן. הניסוי נערך בבית רשת 25 מש בתחנת יאיר איזור הערבה בעונת 2007/8. הניסוי נערך בשתי חלקות שלכל אחת מהן ניתן טיפול דישון שונה ובתוכן היו ארבע חזרות של צירופי מנת השקיה ונוכחות או אי נוכחות של המיקוריזה. הגורמים שנבדקו היו יבול כללי ואחוז היבול ליצוא. נתונים אלה נאספו במהלך העונה, בדו"ח זה אנו מתייחסים רק לתוצאות המצטברות בסוף עונת הגידול. הניתוח היה ניתוח של שונות תוך התאמת מודל ליניארי כללי (GLM). ההשפעה של רמת הדישון הזרחני היו מובהקים מאד – הדישון המלא טוב יותר מהדישון דל הזרחן. בטיפול דל הזרחן לא הייתה השפעה למנת ההשקיה בניגוד ליבול הטוב יותר באופן מובהק שנתקבל בנוכחות המיקוריזה. בטיפול הדישון המלא היו השפעות מובהקות למיקוריזה ולמנת ההשקיה - בשני המקרים מתקבל יבול גבוה יותר בנוכחות הפטרייה ובהשקיה של 100% ביחס להמלצות. לא הייתה השפעת גומלין בין מנת ההשקיה לנוכחות הפטרייה – לא ניתן לפצות על גורם אחד בעזרת גורם שני. תצפית מעניינת נוספת הייתה השונות הגדולה יותר בטיפולי הדישון דל הזרחן. שונות זו אינה אלא ביטוי כמותי לאי האחידות הרבה שנצפתה במהלך הגידול. בפן הכספי, נראה כי ניתן להגדיל הפדיון עקב הוספת המיקוריזה והגדלת היבול בסך של כ- 315,000 ₪ בתמורה להשקעה של 6,750 ₪ למשק פלפל ממוצע של 45 דונם.

  • 1
    ינו
    איקלום גיאופיטים (Geophyte)
    פרחים

    איקלום גיאופיטים (Geophyte)
    מעין פלוס קטרון , אבי אושרוביץ, קתרינה קריזובה, דורית חשמונאי, דודו אלקיים, אריאל יפה - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
    איריס ידידיה - המחלקה לפרחים מנהל המחקר החקלאי
    גדעון לוריא - המחלקה לפרחים שה"מ משרד החקלאות

    תנאי האקלים השוררים בערבה מקנים יתרון מובהק לגידול פרחי קטיף בהשוואה לשאר חלקי הארץ. החשיבות במציאת פרחים חדשים וזנים חדשים להרחבת הגידולים הפוטנציאלים בקרב מגדלי הפרחים בערבה הביאו אותנו לבחון אקלום גידולי גיאופיטים שונים. הגיאופיטים שנבחנו במהלך שלוש עונות המחקר (2006/7 עד 2008/9) הם: היפיאסטרום (אמריליס), אאוכומיס, קאלה ושום. ראינו כי ההיפיאסטרום גדל בהצלחה וניתן להפריחו בסוף דצמבר (לקראת חג המולד) אך עדיין קיימת בעיה של גובה הפרחים המתקבלים. שתילה לארגזים ושינוע לקירור בחודשי הקיץ שיפרה את אורך הפרחים אך דורשת נפח קירור גדול. אאוכומיס נראה כי לא ניתן יהיה לגדלו בערבה כפרח קטיף ולכן יש לבחון אותו כגידול בעציץ. קאלות גדלות יפה בערבה הבעיה העיקרית היא מחלת הארביניה אשר פגעה קשה בגידול. בחנו מספר זני שום בגידול בתחנת יאיר מתוכם השום הגבוה מגודל מסחרית ומשווק לבורסה. שום אשרזון נראה מתאים לגידול ושיווק כפרח קטיף אך נראתה נגיעות בוירוס. השום השחור ושום תל אביב לא נתנו פרחים באורך מתאים לשיווק.

  • 1
    ינו
    השפעת עובי שכבת המצע העליון בתשתית עם מחסום קפילרי על ההתאדות מפני המצע ויבול הפירות בפלפל. ניסוי שדה והדמיה בתכנת היידרוס-2D
    ירקות

    אביתר איתיאל, יוסי קיסוס, רבקה אופנבך

    שכבת המצע העליון מהווה בערבה כ-50% מכלל עלות התשתית ועל כן כל הפחתה בעובי שכבה זו תהיה בעלת משמעות בהקטנת עלות ההשקעה הראשונית בתשתית הנש"מ (נפח בית שורשים מתוחם). בניסוי שביצענו בתחנת יאיר בעונת 2007/8 הסתבר שבקרקעות חוליות לא צפוי מחסור בחמצן ומכאן שתרומת שכבת המצע העליונה בקרקעות אלו מצטמצמת להקטנת ההתאדות וההמלחה ולמניעת יצירת גושים בחול. בהיבט של ההמלחה למדנו שכאשר מי ההשקיה הינם מליחים ולמרות הקטנת ההתאדות, ישנה הגברת מליחות בשכבה העליונה המתבטאת בין היתר בעליית ריכוזי הכלוריד בעלים. כנראה שיעילות הדחת מלחים נמוכה יחסית במצע העליון הנקבובי היא הגורם לכך. מתוצאות ניסוי ההדמיה למדנו שלא צפוי יתרון נוסף בהקטנת ההתאדות לשכבת חיפוי העולה על עובי של 2.5 ס"מ ואכן תוצאות ריכוזי הכלוריד בעלים ויבול הפירות בניסוי זה תומכים במסקנה זו. בעונה הקרובה ייבדק טיפול נוסף בו תוחלף שכבת הפחם בחול באופן מלא כך שכל מצע בית השורשים יהיה חול בלבד ועליו תונח שכבת חצץ עדין (מקטע 4-6 מ"מ), בו לא קיימת כלל תאחיזת מים. לאור התוצאות שהתקבלו עד כה צפוי שטיפול זה לא ייפול מטיפולי הפחם.

  • 1
    ינו
    השפעה רב שנתית של תשתית בית השורשים על יבול הפירות בפלפל
    ירקות

    אביתר איתיאל,דורית חשמונאי, רם דמבובסקי, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי, רמי גולן

    צמחי פלפל מהזן 7158 (זרעים גדרה) נשתלו בבית פלסטיק בתחנת יאיר ב- 1/9/07. נבחנו חמש תשתיות בית השורשים: תעלת הזנה, נש"מ פלריג, נש"מ רשת, נש"מ פרלייט בשיתוף עם הקרקע המקומית וביקורת שזובלה בקומפוסט בשיעור 5 ליטר למ"ר (5 קוב לדונם). היבול הכללי שנקטף היה בין 13.7-10.5 ק"ג למ"ר והיבול ליצוא בין 5.6-8.0 ק"ג למ"ר. בדומה לתוצאות שהתקבלו בשנה שעברה גם בשנה זו לא נמצאו הבדלים מובהקים בתוצאות היבול בין התשתיות.