תצפית זני ליזיאנתוס, תחנת יאיר 2008/9
מעין פלוס קטרון, איתן שלמה, קטרינה קריזובה, אבי אושורוביץ, יאיר נשרי
התצפית נערכה בבית צמיחה בתחנת יאיר בערבה. עומד הצמחים: 80 למ"ר מועדי השתילה ותאריכי הקטיפים מפורטים על השקופיות.
אקלום נוריות (Ranunculaceae)
מעין פלוס קטרון, קתרינה קריזובה , אבי אושרוביץ, דודו אלקיים - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
איריס ידידיה - המחלקה לפרחים מנהל מחקר חקלאי
גדעון לוריא - המחלקה לפרחים, שה"מ משרד החקלאות
יאיר נשרי - לה"ד נגב, שה"מ משרד החקלאות
גידול הגיאופיטים בישראל מצוי מזה מספר שנים בעליה ומנצל יתרון יחסי בשיווק, בתקופות בהן מגדלים מתחרים מחו"ל אינם משווקים. לאחר בחינת התחום במו"פ ערבה התברר כי ניצול והסבה של תשתיות גידול מתוחכמות כמו חממות, מצעים מנותקים, חימום ותאורה, לגידול גיאופיטים מאפשר להקדים את עונת הגידול ולהגיע לתוצאות טובות ההופכות את הגיאופיטים בערבה לאלטרנטיבה משתלמת לגידולי המסה המצויים בירידה. זני הנורית (Ranunculus) בהם התמקדנו הם זני האלגנס (מקור איטלקי) השונים מהזנים הצרפתיים המקובלים במסחר (פריאנדין, פאולין). סדרת זני האלגנס מורכבת מפרחים כפולי פרח בעלי פקע גדול וגבעולים חזקים. זנים אלה גודלו ושווקו בהצלחה מהערבה ובאיכות טובה יותר משל מגדלי השרון, אולם יבול הפרחים בתקופת השיווק הרלוונטית לא היה מספק. אחת הבעיות הקשות בגידול נוריות בערבה מתבטאת בדה-ורנליזציה של הפקעות בשתילה מוקדמת, כנראה בשל הטמפרטורות הגבוהות בתחילת העונה בתנאי הערבה. לפיכך, הקדמת שתילה במיוחד בזני האלגנס הפורחים מאוחר יחסית היא בעייתית. לצורך התמודדות עם בעיה זו נבחנו בעונת 2008/9 בתחנת יאיר טיפולי המרצה שונים ושתילה למגשי זריעה כדי לאפשר הקדמת שתילה ולהימנע מדה-ורנליזציה. ראינו כי שתילה למגשי הנבטה והנבטה במקרר אפשרית ואף תיתן תוצאות טובות כאשר תתקיים "הקשחה" של השתילונים כמה ימים לפני השתילה בחממה עצמה. בנוסף לטיפולי המרצה נבחנו גם זני נוריות חדשים מסדרת האלגנס (איטלקי) והפאולין (צרפתי). בקרב זני הפאולין בלט הזן GOLD בשפע הפרחים שנתן. מסדרת האלגנס בלטו בשפע פרחם הזנים Elegance Rosso 232-03 אדום והזן Elegance Rosso 99-5 גם הוא אדום. בדקנו מהו עומד השתילה האופטימלי לזני האלגנס האדום והלבן וראינו כי עומד של 20 צמחים למטר הוא המתאים ביותר לקבלת יבול גבוה ואיכותי. נבדקה השפעת טיפולי טבילה בג'יברלין של פקעות מומרצות לפני שתילתן. טיפול הטבילה ב- 250 ח"מ ג'ברלין נמצא כטיפול האופטימאלי.
באזור ים המלח והערבה קיימים מקורות מים מלוחים הנמצאים בטווח המתאים לגידול מיטבי של סליקורניה. גבעולי הסליקורניה מקובלים בארצות שונות בעולם כמאכל לאניני טעם. מאחר ומצאנו שסליקורניה פורחת ביום מתקצר החילונו בפיתוח ממשק תאורה למניעת פריחה בסתיו כדי שניתן יהיה לייצר סליקורניה ליצוא כל השנה. בניסוי שנערך בתחנת זוהר בכיכר סדום בעונת 2007/8 השווינו 8 טיפוסים ממקורות שונים. מצאנו שהשלמת תאורה ל-15 שעות מתחילת הזריעה מונעת פריחה לאורך זמן ברוב הטיפוסים. ניתן לקבץ את הטיפוסים לשתי קבוצות לפי מדד אורך יום: (א) ללא סימני פריחהEL, VM, N, DS, RN, H3 ו- (ב) פריחה מוקדמת H4, FR.
משה שגיא, איבון ונטורה, עמי מדואל, דפנה הררי, רמי גולן, סבטלנה גוגיו
לאחרונה החלו לגדל בזיל בתנאי השקיה במים מליחים. על מנת להמנע מהצורך בחימום, מגדלים בזיל בחורף בהיקף נרחב באזור כיכר סדום. הקרקע והמים המליחים באזור מכתיבים בדיקה ופיתוח משטר גידול והשקייה מתאימים. בנוסף, מים מליחים זמינים גם בעמק בית שאן ורמת הנגב, שגם שם יש גידול תבלינים ליצוא טרי בהיקף ניכר.
בניסוי המדווח נבחנו ההשפעות של רמות המליחות על מדדים גידוליים, פיסיולוגיים ומדדי איכות בבזיל בתנאים מבוקרים.
בנוסף לגידול לתבלין טרי, הבזיל מהווה גידול פוטנציאלי לייצור תבלין יבש ושמן אתרי. הביקוש למוצרים אלה בעולם הוא גדול והמגבלה היא בעיקר מחיר המים והשחרת העלים במהלך הייבוש. בפרוייקט זה נבחנה השפעת המליחות כל תכולת והרכב שמנים אתרים בבזיל והעלאת רמת האנטיאוקסידנטים.
התוצאות מציגות רגישות בינונית של צימוח למליחות בבזיל, ותחילת עיכוב צימוח וירידה ביבול טרי ויבש כבר בריכוז של 25 מילימולר נתרן כלורי. צבירת כלור בעלים וצבירת נתרן בשורשים מקבילה למידת עיכוב הצימוח באברים אלו בהשראת מליחות ועשויים לכן להיות מעורבים במנגנון העיכוב. ייצור מטבוליטים משניים כקרוטנואידים, אשר הם בעלי יכולת אנטיאוקסידטיבית, גדל פרופורציונאלית עם העליה ברמת המליחות ועשוי להיות גורם במניעת נזק ושמירה על רמות כלורופיל בטווח מליחות רחב. העליה הפרופורציונאלית בריכוז שמן אתרי עם העליה במליחות בטווח 1-75 מילימולר נתרן כלורי, פיצתה על הירידה בייצור חומר טרי ויבש ואיפשרה שמירה על ייצור כמות שמן אחידה לצמח בטווח מליחות זה.
הירידה ביבול כתוצאה מהמליחות מצביעה על הצורך לפתח שיטות גידול מתאימות בתנאי השקייה במים מליחים. בהמשך העבודה יש לבחון את התגובה למים מליחים בתנאי שדה. בנוסף, מאחר שבניסויים הקדמיים (לא מוצגים) מצאנו הבדלים בין טיפוסים גנטיים ברגישות לרמת המליחות, יש לפעול לסלקציה ופיתוח זנים עמידים יותר למליחות.
נירית ברנשטיין, נתיב דודאי, מיכאל קרבצ'יק, דוד חיימוביץ, רוית פישר, דיא סעדי, מיכאל מטמון, דויד סילברמן
