דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  השפעת אנדו-מיקוריזה (Glomus intraradices) על משק המים וסבילות למלחים בצמחי פלפל בערבה

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  שבתאי כהן, רבקה אופנבך, שמעון פיבוניה, רחל לויטה, רמי גולן, יורם צביאלי, אבי אושרוביץ, דורית חשמונאי, אביתר איתיאל, אלון בן-גל, אורי ירמיהו, יורם קפולניק

  בעבודות קודמות נמצא כי למיקוריזה ישנה השפעה משמעותית ביותר בהפחת עקות א-ביוטיות כגון מלח ויובש בגידול הפלפל. התוצאות אלו אשר התקבלו מכל הניסויים עד עתה, בוצעו על רקע של קרקע ללא תוספת קומפוסט לקרקע, מאידך פיזור קומפוסט בקרקע היא פעולה אגרוטכנית רווחת בערבה. לכן, על מנת לבחון את השפעת הקומפוסט על פעילות המיקוריזה נערכו בתחנת יאיר שלושה ניסויים נפרדים: 1. גידול בקרקע אשר לא יושם בה מעולם קומפוסט 2. קרקע אשר טופלה בקומפוסט במינון של 7 מ"ק קומפוסט בעונה קודמת. 3. קרקע אשר בוצע בה יישום קומפוסט במשך שתי עונות רצופות כולל עונה נוכחית. הניסוי המדווח נשתל (19/8/08) בבית רשת המחופה ברשת 25 מש. תבנית הניסוי, לכל ניסוי מהשלושה המוזכרים הייתה ניסוי דו גורמי והניסויים הועמדו בארבעה בלוקים באקראי. המשתנים הנבחנים הם: שלוש רמות השקיה: 100%, 75% ו- 50% ומיקוריזה בשתי רמות: 1. עם מיקוריזה ו- 2. ללא מיקוריזה. מתוצאות הניסוי עולה כי לקומפוסט הייתה השפעה שלילית על פעילות המיקוריזה, הקומפוסט מיסך את פעילות המיקוריזה וכתוצאה מכך לא התקבלו הבדלים מובהקים בין טיפולי הצמחים המודבקים במיקוריזה לבין צמחי הביקורת אשר אינם מודבקים. תוצאות אלו התקבלו בניסויים אשר בוצעו על רקע של ישום קומפוסט בעונה הנוכחית או בעונה שחלפה. בניסוי אשר בוצע בקרקע ללא תוספת קומפוסט התקבלה עליה ביבול בטיפולים המיקוריטים לעומת הביקורת ללא הדבקה, בכל אחד מטיפולי ההשקיה. בשלושת הניסויים נתקבל ביטוי לירידה במנות המים בירידה ביבול.

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת השפעת הדישון החנקני על יבול הפלפל והתפלגותו החודשית בערבה

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  שבתאי כהן, רבקה אופנבך, אבי אושרוביץ, דורית חשמונאי, יורם צביאלי, ישראל צברי, רמי גולן,אביתר איתיאל

  בגידול פלפל בערבה בשנים האחרונות נראה כי חלק ניכר מהזנים הם זנים ווגטטיביים מאוד, המגיבים לעודפי הזנה בחוסר איזון בין נוף לפרי. המלצות הדישון כיום מותאמות לזנים הותיקים בעלי עצמת צימוח חלשה. הנחת העבודה היא כי ניתן להשפיע על כמות החנטה באמצעות הפחתה או הפסקת הדישון בשלבי הגידול הראשונים. על מנת לסייע בבחינת נושא ההזנה יושמה שיטה לבדיקת החנקה בפטוטרות ובעלים כדי לאפיין את אפקט טיפולי הדישון במטרה ללמוד את השפעת הפסקת הדישון החנקני לזמן מוגבל על כמות החנטים, היבול ואיכותו. לצורך הבטחת שליטה מרבית בגורמי הגידול, בוצע הניסוי במצע מנותק. הניסוי בוצע בתחנת הניסויים יאיר במבנה חממה אשר בתחילת העונה חופה ברשת 50 מש ובהמשך בחודש נובמבר חופה ביריעת פוליאתילן. שתילי פלפל מהזנים 7158 ו- 7182 (זרעים גדרה) נשתלו (5.8.08) במערכת תבניות אשר הכילו מצע גידול מסוג "פרלייט 2". הטיפולים שנבחנו היו ביקורת אשר בה הדישון נמשך ללא הפסקה כמקובל, ושלושה טיפולי הפסקת הדישון החנקני למשך 5, 10, ו-15 יום אשר הוצבו בבלוקים באקראי ב-5 חזרות לטיפול. הטיפולים החלו כ-30 יום משתילה. לאחר תקופת הטיפול הוחזרה ההזנה לרמת ההזנה כבטיפול הביקורת. במהלך הניסוי נלקחו באופן שוטף דגימות עלים בהם נבדקה במעבדה תכולת החנקה (NO3) במצוי פטוטרות.
  מתוצאות הניסוי עולה כי ניתן לנטר בצורה מהירה, קלה ומדויקת את מצב ההזנה החנקנית (ואולי גם ביסודות אחרים) בצמח הפלפל באמצעות בדיקת פטוטרות.
  הזן 7158 לא הגיב לטיפולי הפסקת הדישון לעומת זאת הזן 7182 הגיב לטיפולים, טיפול הביקורת היה נמוך משאר טיפולי הפסקת החנקן באופן מובהק, ביבול האיכותי המתאים ליצוא, וכמו כן הפרי הבכיר היה קטן יותר בטיפול הביקורת לעומת טיפולי הפסקת הדישון החנקני; לעליה במשקל הפרי בחודשי הקטיף הראשונים משמעות מסחרית רבה. לא ברור מדוע הפרי בטיפולים היה כבד יותר לעומת הביקורת, כי בביקורת גם מספר הפירות היה נמוך וגם משקלם, כך שלא נוצרה התחלופה הקלאסית של משקל ומספר פירות אלא ההיפך. אפקט נוסף היה הבכרה משמעותית של טיפולי הפסקת הדישון לעומת הביקורת. ניסוי זה מהווה תחילת הדרך לבניית פרוטוקול הזנה אשר יהיה מבוסס בעתיד על ערכות משקיות פשוטות להפעלה, ליצירת אמות מידה לדישון חנקני מושכל. ניתן יהיה לכוון תהליכי חנטה בצמח לשם הכוונת היבול למועדים רצויים באמצעות שליטה טובה בדישון החנקני. פערי הידע עדיין גדולים ואנו בראשית הדרך בנושא. ניתן לנטר בצורה מהירה, קלה ומדויקת את מצב ההזנה החנקנית (ואולי גם ביסודות אחרים) בצמח הפלפל באמצעות בדיקת פטוטרות ובעתיד תסייע שיטה לחקלאים בהגדרת ההזנה המתאימה לגידולים שונים.

  פתח
• 1

  ינו
  חיסכון באנרגיה בגידול בזיל בכיכר סדום

  ירקות

  ע"י דפנה הררי

  דפנה הררי, עמי מדואל, מורן קפון, רמי גולן, שמעון פיבוניה, עמר גלאור, איציק אסקירה, דוד סילברמן, סבטלנה דוברינין, דוד קניגסבוך, מאיר טייטל, יגאל �

  בחמש שנים האחרונות גדל ענף התבלינים ב 10-15% לשנה כאשר הבזיל מהווה כ- 35% מכלל יצוא התבלינים. הואיל ובזיל הוא גידול קיצי מובהק, וזקוק לטמפרטורה גבוהה להתפתחות תקינה, התקיים מרבית הגידול באזורי בית שאן, בקעת הירדן והבשור, כשבחורף חוממו המבנים ל- 16-18 מ"צ. עם עלית מחירי הדלקים והירידה בתמורה, הועברו שטחים רבים בכיכר סדום לגידול בזיל בחורף, על מנת לנצל את היתרון היחסי של טמפרטורות נוחות באזור זה.
  במטרה לייצר ידע מעשי לשימוש מיטבי ויעיל באמצעים אגרוטכניים חסכוניים באנרגיה כחלופה לתוספת חימום בגידול בזיל בחורף באזורי הגידול המסורתיים הועמדה בתחנת זוהר מערכת ניסוי. עשר מנהרות עבירות של "1 כוסו ביריעות פוליאתילן שונות עם פתחי אוורור מכוסים ברשתות 50 מש. כל מנהרה רבע דונם (40 מטר אורך). כל פתחי הכניסה למנהרות כוסו ברשת 50 מש. הכניסה למנהרות נעשתה דרך מסדרון עם כניסה ראשית אחת שפיתחה כוסה ברשת חרקים כפולה על מנת למנוע חדירת מזיקים. גידול הבזיל נבחן בשני אופנים, האחד כדו-גידול בשני שלבים, שלב א' גידול סתווי ואחריו שלב ב' גידול חורפי שתילת ינואר. האופן השני נבחן כחד גידול, ללא שתילה בסתיו, שתילה בינואר בלבד. כמו כן נבחן השימוש ביריעות אגריל בשני עוביים ( 10 גר/מ"ר ו- 17 גר/מ"ר) ובשני עומדים שונים (22 ו- 33 צמחים למ"ר) כתצפית בשתי מנהרות נפרדות. נבחנו גידול ללא חיפוי וגידול עם חיפוי פוליאתילן וכן שני כיסויים למבנים, כיסוי 100 מיקרון IR וכיסוי 150 מיקרון IR. בכל חזרה הוצבו אוגרי נתונים טמפ' ולחות, כל חלקה נשקלה והועברה לבדיקת כשר ההשתמרות באחסון וחיי מדף במחלקה לאחסון במינהל למחקר חקלאי. מניתוח הנתונים עולה כי השימוש ביריעות לכיסויים ובחיפויים שונים לא תרם להבדל מובהק בטמפ' ובלחות שבמבנים השונים המכוסים בפלסטיק "רגיל" (100 מיקרון IR) ופלסטיק "עבה" (150 מיקרון IR) לא היה הבדל מובהק בין הטמפרטורה והלחות שהתפתחה במשך הלילה והיום. לעומת זאת, נמצא הבדל משמעותי בין התפלגות הטמפרטורה והלחות במנהרות הדרומיות למנהרות הצפוניות. יבול איכותי התקבל בכל ארבעת הקצירים הראשונים בכל הטיפולים בחודשים פברואר - מרץ, ללא הבדלים משמעותיים בין הטיפולים. במנהרות התצפית לא נמצא הבדל מובהק בין טיפולי עומד הצמחים. השימוש בכיסוי אגריל הביא לתוצאות שונות. יש לחזור ולבחון את השימוש באגריל בניסוי מורחב. לסיכום הניסוי, מוצע להמשיך ולבדוק מספר צפיפויות שתילה לחסכון בעלויות. לאור התוצאות שהתקבלו מניסויים קודמים, מוצע לשלב בניסויים מסך תרמי לשיפור יכולת הייצור של בזיל איכותי בימי החורף ללא השקעה באנרגיה.

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת פריסת רשת אדומה ושחורה על גידול פלפל במנהרה עבירה בסתיו ובאביב, כיכר סדום 2008/9

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  השפעת פריסת רשתות צל אדומה ושחורה בגידול פלפל במנהרה עבירה נבחנה בתחנת זוהר בכיכר סדום בעונת 2008/9. הניסוי נערך במנהרה עבירה (באורך של 80 מטר) מכוסה בפוליאתילן. שתילת 5/9/08. נבחנו שתי רשתות, שחורה ואדומה - 40% אחוז צל. להבדיל מעונה הקודמת בה נשתלו צמחי הפלפל למנהרה מכוסה בפוליאתילן ומעליה רשת צל, בעונה זו השתילה הייתה למנהרה המכוסה ברשת צל בלבד. נשתלו 3 זנים אדומים, סליקה קופלה ואינפיניטי. ההצבה הייתה ב- 3 בלוקים, אורך הבלוק 24 מטר. ב- 13/10/09 הוסרו רשתות הצל ונפרס פוליאתילן (I.R ערבה, עובי 0.1). ב- 17/9 נפרסו הרשתות מחדש על יריעת הפוליאתילן. התקבלה תגובה שונה לזנים השונים. בזנים סליקה וקופלה לא נמצא הבדל ביבול הכללי בין הרשתות, שהגיע בזן סליקה תחת הרשת האדומה ל- 10.4 ק"ג/מ"ר ובטיפול הביקורת (רשת שחורה) ל- 10.5 ק"ג/מ"ר, הזן קופלה הניב תחת הרשת האדומה 11.7 ק"ג/מ"ר בהשוואה לביקורת 11.8 ק"ג/מ"ר. גם ביבול ליצוא לא נמצא הבדל סטטיסטי. הציון המשוקלל של איכות פרי לאחר השהייה בזן סליקה היה גבוה - 6.4 ברשת האדומה בהשוואה ל- 2.9 ברשת השחורה. בהתאמה גם נמצא אחוז פרי זקן גבוה 12% בשחורה בהשוואה ל- 1% ברשת האדומה. תגובה טובה לרשת האדומה התקבלה בזן אינפיניטי (זן בכיר) בו עלה היבול כללי באופן מובהק על יבול הביקורת (15.8 ו- 13.2 ק"ג/מ"ר בהתאמה), אך ללא הבדל מובהק במשקל הפרי ליצוא, 5.4 ק"ג /מ"ר ברשת האדומה בהשוואה לביקורת 5.0 ק"ג/מ"ר. משקל פרי ממוצע בגרם היה זהה בשני הטיפולים. ממצאים אלה רומזים כי יתכן ולרשת האדומה תגובה שונה לזנים שונים, הזן הבכיר הגיב במספר פירות גבוה יותר ועיקר ההבדל ביבול התקבל בחודש הקטיף האחרון.

  רבקה אופנבך, עמי מדואל, יורם צביאלי, רמי גולן, ישראל צברי

  פתח