ירקות יצחק אסקירה, מאיר טייטל, פרהד גאולה, אשר לוי, יוסי קשתי, רומן בריקמן,דודו אלקיים, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ
בחורף 2008/9 בוצע ניסוי בו נבחן השימוש במסכים תרמים בתחנת הניסיונות יאיר בערבה. הניסוי הינו המשך לתוכנית מדען בנושא חיסכון באנרגיה בבתי צמיחה לגידול ירקות. התוצאות שהתקבלו נמצאות בהתאמה רבה לתוצאות שהתקבלו בתנאי מעבדה בשנת הניסוי הראשונה. הטיפולים בחנו את כמות האנרגיה המושקעת בחממה לגידול פלפל על מנת לשמור על טמפרטורת לילה מינימלית של 16-18 מעלות. בחממה עם מסך תרמי התקבל חיסכון של כ 50% בצריכת האנרגיה בהשוואה לחממה ללא מסך תרמי. המסך התרמי אפשר גם יצירת תנאי גידול נוחים יותר בעונת האביב ושמר על טמפרטורת יום נמוכה במספר מעלות בהשוואה לחממה ללא מסך תרמי. עליית מחירי האנרגיה בעולם ובארץ כמו גם הגבלות סביבתיות על שימוש באנרגיה פוסילית מתכלה הביאה לעליה חדה בעלויות הייצור של ירקות ופרחים המיועדים ליצוא ולשוק המקומי ולפגיעה בכושר התחרות של החקלאי הישראלי בשווקי היעד. מחירי המזוט עלו מ- 900 ₪ בשנת 2004 לכ- 2,000 ₪ בשנת 2005 גרמו לעלית מחיר החימום ליחידת שטח של דונם אחד לעונה מ-15-16 אלף ₪ לכ- 35-38 אלף ₪ ומגמה זו נמשכה גם בשנים 2006/7 ואף החמירה. עקב עלית מחירים דרסטית זו חלק ניכר מהחקלאים שחיממו את בתי הצמיחה לגידול בזיל, פלפל, ורדים, גרברה ועוד, הפחיתו או הפסיקו את השימוש בחימום כתוצאה מכך נפגעה רמת היבול ליחידת שטח, פגיעה ביצוא, באיכות התוצרת, התפרצות מחלות נוף, ריסוסים כימים מוגברים וכו'. היקף הייצוא הכולל של ארבעת הגידולים הנ"ל מישראל הסתכם בשנת 2005 בלמעלה מ - 200 מליון יורו.
מבנה החממה מספק מעטפת ייצור לצמח המאפשר שליטה על תנאי מיקרו האקלים והגנה מפני פגעי מזג האוויר. טמפרטורת האוויר בחממה תלויה באנרגיה המגיעה מהשמש מחד גיסא ובהפסדי החום דרך חומרי הכסות מאידך גיסא. הפסדי החום לסביבה מוחזרים לחממה ע"י מקור אנרגיה חיצוני בצורת חימום עד לרמה המאפשרת לצמח התפתחות אופטימאלית תקינה. הפחתת איבוד החום לסביבה יפחית את הצורך בשימוש במקור אנרגיה חיצוני, יפחית את עלות הייצור ויהיה ידידותי לסביבה. לתכונות מעבירות האור (שקיפות), שמירת החום (תרמיות) ותוספים אחרים כגון מונעי עיבוי של יריעות הכיסוי יש השפעה ניכרת על היבול, רמתו ואיכותו. בעזרת התיבה החמה נמצא שמקדם מעבר החום הכולל U של יריעת הכיסוי הנבחנת עולה יחד עם העלייה בהפרשי הטמפרטורה. עבור הפרש טמפרטורה נתון עולה ערך המקדם U עם העלייה במהירות האוויר. אמצעי חשוב נוסף להפחתת איבוד החום בקרינה לסביבה הוא המסך התרמי – יריעה אטומה או מאווררת המשולבים בה אלמנטים שקופים ואלמנטים רפלקטיביים ומשמשת להצללה בעונת הקיץ לשמירת חום בעונת החורף.
בשנת המחקר הראשונה (2007/8) נסקרו יריעות תרמיות שונות המשווקות בישראל ומסכים תרמים אטומים ברמות הצללה שונות. במטרה לבחון את מקדמי מעבר החום של היריעות ושילובם עם מסכים תרמיים שונים נעשה שימוש בתיבה חמה. תוצאות המעבדה הראו ששימוש ביריעות מתאימות בשילוב מסכים תרמיים אטומים הפחית בצורה ניכרת את מקדם מעבר החום ואיבוד החום לסביבה ומכאן חיסכון באנרגיה של 55-65% בהשוואה ליריעה רגילה ללא מסך תרמי. בשנה השנייה (2008/9) בוצע ניסוי שדה לאימות הנתונים שהתקבלו בתנאי מעבדה. הניסוי בוצע בתחנת הניסיונות יאיר בבית צמיחה בגודל של כ 900 מ"ר. במהלך הניסוי נמדדו ערכי מקדם U כפי שחושבו בתנאי מעבדה. החממה הופעלה לסירוגין עם מסך וללא מסך עם מערכת חימום בה חושבה ההשקעה הקלורית לשמירה על תנאי טמפרטורה אופטימאלית בחממה עם וללא מסך. נמצאה התאמה מלאה בין התוצאות המעבדתיות והתוצאות בחממה הניסיונית כך שהחיסכון באנרגיה המתקבל משימוש במסך אטום הוא 55-65%.
