דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  בחינת התבססות אקרית הפיטוס הלימוני Euseius scutalis בפלפל ויעילותה כנגד אקרית העיוותים בפלפל אורגני

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י דנית פרקר

  בחינת התבססות אקרית הפיטוס הלימוני Euseius scutalis בפלפל ויעילותה כנגד אקרית העיוותים בפלפל אורגני
  דנית פרקר, שמעון פיבוניה, ארנון אלוש, אבנר הס, שמעון שטיינברג

  אקרית העיוותים (Polyphagotasnemus latus) הנה מזיק קשה לגידולים חקלאים רבים, בניהם הפלפל. מהשתילה ועד לפריחה אין מדביר ביולוגי כנגד אקרית העיוותים המסוגל להתקיים על הצמח ומלבד הטיפול בגופרית, המותר לשימוש בגידול האורגני ומחייב טיפול מסיבי, לא קיים פתרון נוסף להדברתה. מזיק חקלאי נוסף הנה כנימת עש הטבק ((Bemisia tabaci gennadius, אף היא הנה מזיק קשה רב-פונדקאי בחקלאות בכלל ולגידול הפלפל בפרט. כנגד כנימת עש הטבק נוסו עד כה מספר מדבירים ביולוגיים, בניהם האקרית הטורפת Amblyseius swirskii אשר פותחה לשימוש כמדביר ביולוגי כנגד תריפס, כנימת עש הטבק ואף מעט כנגד אקרית אדומה בחקלאות. אקרית זו שייכת למשפחת Phytosediidae, הכוללת מינים רבים של אקריות טורפות, בניהם האקרית פיטוס לימוני (Euseius scutalis). בניגוד לאקרית הטורפת A. swirskii השוכנת באופן טבעי באזור מישור החוף, האקרית E. scutalis שוכנת טבעית בערבה, מה שעשוי להקנות לה יתרון מבחינת ההתאמה לאקלים.
  בניסויים שנערכו בעונת 2009/10 בתחנת יאיר נבדקה יעילותה של האקרית הטורפת E. scutalis כמדביר ביולוגי של אקרית העיוותים בפלפל ובבדקה יכולת התבססותה משלב השתילה ועד לפריחה בסיוע פיזור שבועי של אבקת פרחים חיצונית, וכמו כן נערכה השוואת יעילות בין האקריות הטורפות E. scutalis ו- A. swirskii כמדביר של כנימת עש הטבק.
  נמצא שלאקרית E. scutalis יכולת טובה להדברת אקרית העיוותים. כאשר מפזרים את האקרית עם השתילה יהיה צורך, במצבים בהם אין חדירת כנימת עש טבק למבנה כבר בשלבים מוקדמים (כפי שקורה בד"כ בחלקות המחופות ברשת 50 מש), לדאוג להזנת האקרית הטורפת עם תוספת אבקה כדי שתשרוד עד להופעת פרחים או הופעת חרקים המשמשים לה מזון. ריסוס שבועי של הצמחים עם אבקת פרחים שמר על רמת אוכלוסיה מינימאלית של האקרית הטורפת במבנה. וללא ריסוס באבקה, האקרית נעלמה עד להופעת הפרחים. תוצאות הניסוי השני מרמזות בלבד על פוטנציאל הדברה טוב של כנימת עש טבק באמצעות האקרית E. scutalis.
  בשנים הקרובות נמשיך לבחון את יכולותיה של האקרית E. scutalis לשמש מדביר ביולוגי של אקרית העיוותים בפלפל משלב השתילה ועד לפריחה והלאה. כמו כן נבחן את הפוטנציאל שלה להדביר את כנימת עש הטבק. נבחן גם יחסי הגומלין של אקרית זו עם פשפשי אוריוס. פשפש זה עלול לגרום להיעלמותה במהלך החורף, כפי שקרה בניסוי הנוכחי.

  Establishment of the predatory mite Euseius Scutalis in pepper and its potential to control broad mites.
  Danit Parker, Shimon Pivonia - Arava Research and Development.
  Shimon Shtainberg, Arnon Alush, Avner Hess - Bio Bee

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת שימוש בזבל עופות להדברת נמטודות עפצים וחופשיות בפלפל ועגבנייה, עונת 2009/10

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  בחינת שימוש בזבל עופות להדברת נמטודות עפצים וחופשיות בפלפל ועגבנייה, עונת 2009/10
  שמעון פיבוניה, עמי מדואל, אבי אושרוביץ, רחל לויטה, יוג'י אוקה, מיכאל לזר
  בשנים האחרונות בשל ההפסקה בשימוש בחיטוי קרקע במתיל ברומיד חלה עלייה במספר שטחי גידול הפלפל הנגועים בנמטודות בערבה. עיקר העלייה בנגיעות בשטחים היא של מין הנמטודה החופשייה פרטילנכוס פנטרנס (Pratylenchus penetrans) ושל נמטודות עפצים ממספר מינים. בעונת הגידול 2009/10 נבחן בתחנות הניסויים יאיר בערבה התיכונה וזוהר בכיכר סדום השימוש בזבל הודים משולב עם חיטוי סולרי למניעת נזקי נמטודות בפלפל ועגבנייה. השימוש בו הושווה לטלון שהוא חיטוי הכימי המקובל כיום כנגד נמטודות. כמו בעונות קודמות החיטוי עם הזבל היה דומה ביעילותו לחיטוי הכימי. גם החיטוי הכימי בטלון וגם החיטוי עם זבל נמצאו פחות יעילים בערוגות השוליים, כפי הנראה בשל חדירת נמטודות מהשוליים הלא מחופים לתוך הערוגה. העלאת רמת הזבל בערוגות השוליים לא שיפרה את יעילות ההדברה.
  רוב החקלאים מעשירים את הקרקע מידי שנה בקומפוסט. ממשק העשרת קרקע שישלב זבל פטמים ואו הודים עם הקומפוסט ואו זבל פטמים ללא קומפוסט, יחד עם חיטוי סולרי רציף יפחית את רמת הנמטודות בשטחים נגועים לרמה שהיא כנראה מתחת לסף של נזק כלכלי. חיטוי כזה ישמור על קרקע נקייה מנזקי נמטודות בשטחים בהם עדיין לא החלה התעצמות הנמטודות. שימוש בזבל עופות ואו הודים בשילוב חיטוי סולרי יהיה יעיל יותר ככל שהקרקע תהיה קלה יותר ועם מעט חומר אורגני וככל שטמפרטורת החיטוי הסולרי תהיה גבוהה יותר. על כן השימוש בשיטה בערבה צפוי להיות יעיל ברוב הקרקעות המשמשות לגידול חקלאי.

  Using chicken manure for the control of root knot nematodes in pepper and tomato, results from 2009-10 season.
  Shimon Pivonia, Rachel Levite, Ami Maduel, Avi Osherovits – Northern & Central Arava Research and Development.
  Yuji Oka - Ministry of agriculture, Gilat research station.
  Michel Lazare - Luxembourg industries.

  פתח
• 1

  ינו
  שימוש במזרון לח עשוי רשתות צל בגידול פלפל בבית צמיחה, תחנת זוהר 2008/9

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  מחבר: אופנבך רבקה, עמי מדואל, יורם צביאלי, ישראל צברי, רמי גולן, יצחק אסקירה

  "מזרון לח" המבוסס על מתזים ורשתות צל שחורות נבחן בעונת גידול 2008/9 (עונה שלישית), בחממה לגידול פלפל בתחנת ניסויים זוהר בכיכר סדום. בחממה הורכבה רשת מצננת מ- 4 רשתות שנתפרו אחת בצמוד לשנייה כאשר אזור האריגה מופנה כלפי חוץ במטרה להאט את קצב ירידת המים ולהגדיל את יעילות הצינון. בניסוי נשתלו (5/9/08) הזנים האדומים סליקה, קופלה, סיירוס, 6535 והזן הצהוב 117, בהדליית קורדונים. הרשת הוסרה ב- 5/10/08, הצינון עבד עד 12/10/08. רשת הצל נפרסה בשנית ב- 3/3/09. באותו מועד נשתל בבית צמיחה זהה אך מכוסה רשת זן הביקורת סליקה. בית צמיחה המהווה ביקורת כוסה בפוליאתילן באמצע אוקטובר, נבחן פוטנציאל היבול בהשוואה למבנה ללא צינון. הקטיף החל ב- 6/1/08 והסתיים ב- 25/5/09. הזן סליקה בבית הצמיחה המצונן הגיע ליבול כללי של ל- 10.2 ק"ג /מ"ר, הבקורת בחממה ליד במועד שתילה זהה במבנה מכוסה רשת ומעבר וכיסוי מאוחר יותר בפלסטיק התקבל יבול של – 7.9 ק"ג/מ"ר. היבול ליצוא היה זהה 6.5 ק"ג/מ"ר במצונן בהשוואה ל- 6.6 ק"ג/מ"ר, נמצא יתרון ביבול הכללי בתחילת עונת השיווק וגם בעונה האביבית פרי פחות איכותי (מעוות 3.4 ק"ג/מ"ר בהשוואה ל – 0.8 ק"ג/מ"ר. הצינון הביא לשיפור משמעותי באיכות הפרי לאחר השהייה. סליקה במבנה מצונן היה באיכות עונתית משוקללת 2.9 בהשוואה לסליקה בביקורת 1.8, 22% פרי זקן בהשוואה ל – 13% בבית הצמיחה המצונן, אחוז פרי עם חריגי צבע גבוה בביקורת – 26 לעומת 17% במבנה המצונן. באיכות פרי משוקללת לאחר השהייה בחודש דצמבר היה ערך של 6.1 בחממה מצוננת בהשוואה ל 0.1 – בביקורת, גם במרץ היה יתרון לפלפל בצינון 5.8 בהשוואה ל – 0.3, בהתאמה גם אחוז הפרי הזקן בדצמבר ומרץ נמוך במצונן בהשוואה לביקורת (6 בדצמבר, 0 במרץ בצינון בהשוואה ל - 42 בדצמבר 42, 48 במרץ בביקורת).
  לאור פעילות צינון מזרון רשת המוריד את טמפרטורת במבנה, אמנם ביעילות נמוכה בהשוואה למזרון לח, אך בשל העלות הנמוכה של הרשת ופוטנציאל שימוש חוזר במים מליחים להמשך צינון וללא נזק לרשת בהשוואה למזרון יקר, אחזקה שנתית יקרה בשמירת תקינותו, מומלץ לבדוק שוב את יישום צינון באמצעות רשת במשק מסחרי בערבה המרכזית בשתילה מוקדמת.

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת פריסת רשת אדומה ושחורה על גידול פלפל במנהרה עבירה בסתיו באביב, כיכר סדום 2008/9

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  מחבר: רבקה אופנבך, עמי מדואל, דוב אדלר, מורן קפון פתאל, יורם צביאלי, רמי גולן, ישראל צברי

  השפעת פריסת רשתות צל אדומה ושחורה בגידול פלפל במנהרה עבירה נבחנה בתחנת זוהר בכיכר סדום בעונת 2008/9. הניסוי נערך במנהרה עבירה (באורך של 80 מטר) מכוסה בפוליאתילן. שתילת 5/9/08. נבחנו שתי רשתות, שחורה ואדומה - 40% אחוז צל. להבדיל מעונה הקודמת בה נשתלו צמחי הפלפל למנהרה מכוסה בפוליאתילן ומעליה רשת צל, בעונה זו השתילה הייתה למנהרה המכוסה ברשת צל בלבד. נשתלו 3 זנים אדומים, סליקה קופלה ואינפיניטי. ההצבה הייתה ב- 3 בלוקים, אורך הבלוק 24 מטר. ב – 13/10/09 הוסרו רשתות הצל ונפרס פוליאתילן (I.R ערבה, עובי 0.1). ב – 17/9 נפרסו הרשתות מחדש על יריעת הפוליאתילן. התקבלה תגובה שונה לזנים השונים. בזנים סליקה וקופלה לא נמצא הבדל ביבול הכללי בין הרשתות, ברשת האדומה נקטף יבול כללי לסליקה – 10.4 ק"ג/מ"ר בביקורת (רשת שחורה) 10.5 ק"ג/מ"ר, הזן קופלה יבולו ברשת האדומה 11.7 ק"ג/מ"ר בהשוואה לביקורת 11.8 ק"ג/מ"ר. גם ביבול ליצוא לא נמצא הבדל סטטיסטי. הציון המשוקלל של איכות פרי לאחר השהייה בזן סליקה היה גבוה - 6.4 ברשת האדומה בהשוואה ל- 2.9 ברשת השחורה. בהתאמה גם נמצא אחוז פרי זקן גבוה 12% בשחורה בהשוואה ל- 1% ברשת האדומה. תגובה טובה לרשת האדומה התקבלה בזן אינפיניטי (זן בכיר) בו עלה היבול כללי באופן מובהק על יבול הביקורת (15.8 ו- 13.2 ק"ג/מ"ר בהתאמה), אך ללא הבדל מובהק במשקל הפרי ליצוא, 5.4 ק"ג /מ"ר ברשת האדומה בהשוואה לביקורת 5.0 ק"ג/מ"ר. משקל פרי ממוצע בגרם היה זהה בשני הטיפולים. ממצאים אלה רומזים כי יתכן ולרשת האדומה תגובה שונה לזנים שונים, הזן הבכיר הגיב במספר פירות גבוה יותר ועיקר ההבדל ביבול התקבל בחודש הקטיף האחרון.

  השפעת פריסת רשתות צל אדומה ושחורה בגידול פלפל במנהרה עבירה נבחנה בתחנת זוהר בכיכר סדום בעונת 2008/9. הניסוי נערך במנהרה עבירה (באורך של 80 מטר) מכוסה בפוליאתילן. שתילת 5/9/08. נבחנו שתי רשתות, שחורה ואדומה - 40% אחוז צל. להבדיל מעונה הקודמת בה נשתלו צמחי הפלפל למנהרה מכוסה בפוליאתילן ומעליה רשת צל, בעונה זו השתילה הייתה למנהרה המכוסה ברשת צל בלבד. נשתלו 3 זנים אדומים, סליקה קופלה ואינפיניטי. ההצבה הייתה ב- 3 בלוקים, אורך הבלוק 24 מטר. ב – 13/10/09 הוסרו רשתות הצל ונפרס פוליאתילן (I.R ערבה, עובי 0.1). ב – 17/9 נפרסו הרשתות מחדש על יריעת הפוליאתילן. התקבלה תגובה שונה לזנים השונים. בזנים סליקה וקופלה לא נמצא הבדל ביבול הכללי בין הרשתות, ברשת האדומה נקטף יבול כללי לסליקה – 10.4 ק"ג/מ"ר בביקורת (רשת שחורה) 10.5 ק"ג/מ"ר, הזן קופלה יבולו ברשת האדומה 11.7 ק"ג/מ"ר בהשוואה לביקורת 11.8 ק"ג/מ"ר. גם ביבול ליצוא לא נמצא הבדל סטטיסטי. הציון המשוקלל של איכות פרי לאחר השהייה בזן סליקה היה גבוה - 6.4 ברשת האדומה בהשוואה ל- 2.9 ברשת השחורה. בהתאמה גם נמצא אחוז פרי זקן גבוה 12% בשחורה בהשוואה ל- 1% ברשת האדומה. תגובה טובה לרשת האדומה התקבלה בזן אינפיניטי (זן בכיר) בו עלה היבול כללי באופן מובהק על יבול הביקורת (15.8 ו- 13.2 ק"ג/מ"ר בהתאמה), אך ללא הבדל מובהק במשקל הפרי ליצוא, 5.4 ק"ג /מ"ר ברשת האדומה בהשוואה לביקורת 5.0 ק"ג/מ"ר. משקל פרי ממוצע בגרם היה זהה בשני הטיפולים. ממצאים אלה רומזים כי יתכן ולרשת האדומה תגובה שונה לזנים שונים, הזן הבכיר הגיב במספר פירות גבוה יותר ועיקר ההבדל ביבול התקבל בחודש הקטיף האחרון.

  פתח