דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  גידול בזיל חורפי בעמק המעיינות (בית-שאן) ע”י קליטה, אגירה ושימור של אנרגית השמש

  ירקות

  ע"י דוד סילברמן

  גידול בזיל חורפי בעמק המעיינות (בית-שאן) ע"י קליטה, אגירה ושימור של אנרגית השמש
  Winter Sweet Basil cultivation in the "Mayanot" (Beit-Shan) Valley by absorbing and conserving of solar energy
  מוגש לקרן המדען הראשי של משרד החקלאות ולהנהלת ענף ירקות
  ציון דקו ודוד שפירא, מו"פ עמק המעיינות
  דוד סילברמן, שרות ההדרכה והמקצוע, משרד החקלאות
  יוסף טנאי, אורי אחימן, האו ליאנג, שבתאי כהן, המכון למדעי הקרקע המים והסביבה, מנהל המחקר החקלאי
  אורי אדלר, מועצת הצמחים
  Zion Deko and David Shapiro, Eden Research center, Mayanot Valley R&D; David Silverman, Israeli Extension service, Ministry of Agriculture, Israel; Josef Tanny, Shabtai Cohen, Ori Achiman and Hao Liang, Institute of Soil, Water & Environmental Sciences, ARO ,Bet Dagan, Israel; Uri Adler, Israeli Plant Board

  תקציר
  בהמשך לסדרה תצפיות שנערכו בחוות עדן בשנים 2008-2012, נבחנה במערכת ניסויים האפשרות לגדל בזיל מתוק במהלך החורף ע"י ניצול אנרגיית השמש ללא צורך בהשקעת אנרגיה בחימום. בניסויים נבחנו גידול בזיל בחורף במנהרה עבירה עם חיפוי קרקע כטיפול ביקורת בהשוואה למנהרה עם כיסוי פלסטיק כפול או כיסוי פנימי של רשת אגריל, עם וללא קיר של עמודי מים בנפח 8 מ"ק מים ומנהרה עם שרוולי מים מונחים על הקרקע. בשנת הניסוי הראשונה נתקבלה הכפלה ביבול הבזיל בטיפול הכיסוי הכפול ושילושו במנהרות שכוללות גם קיר מים בהשוואה לביקורת. נבדקה איכות היבול בבדיקות אחר קטיף והתקבלה השפעה חיובית לכל הטיפולים בהשוואה להיקש. בנוסף לנתוני היבול וחיי מדף נאספו נתונים אקלימיים שכללו מדידת טמפרטורת אויר, טמפרטורת קרקע, לחות יחסית מאזן קרינה כוללת, שטף חום לקרקע, שטף קרינה נטו וצילומי IR לבדיקת טמפרטורת נוף הצמחים במהלך הלילה. בעזרת מדדים אילו הוגדרו הגורמים שעשויים להשפיע על ההבדלים ביבול שהושגו. בשנת הניסוי השנייה התרחשה הינגעות קשה של המנהרות בכשותית הבזיל שפסלה חלק מהחלקות לשיווק ולכן הן לא נקטפו ונשקלו בזמן. מסיבה זו לא מוצגות תוצאות יבול לשנה ב'. בשתי עונות המדידה, טמפרטורת הלילה במנהרה עם קיר המים והכיסוי הכפול הייתה גבוהה ב- 4-5 מ"צ ביחס למנהרת ביקורת. ניכר כי התרומה של הכיסוי הכפול ושל קיר המים לאגירת החום במבנה היא יחסית זהה ותרומתם לאגירה הכללית היא שקולה. לא נמצא יתרון לשימוש ביריעת אגריל מבחינת צבירת אנרגיה. חישוב שטפי אנרגיה הראה כי קיר המים אוגר חום במהלך שעות היום ומגיע לשיא בסביבות השעה 13:00- 14:00. החל משעות הערב הקיר מתחיל לפלוט את החום החוצה ומגיע לשלב שבו קצב איבוד החום הוא אחיד יחסית למשך שעות הלילה.

  ציון דקו, דוד שפירא, דוד סילברמן, יוסף טנאי, אורי אחימן, האו ליאנג, שבתאי כהן, אורי אדלר

  פתח
• 1

  ינו
  סקירת הגנת הצומח בפלפל בערבה – עונת 2011/12

  הגנת הצומח

  ע"י סבטלנה דוברינין

  סקירת הגנת הצומח בפלפל בערבה - עונת 2011/12
  הרצאה בסיכום עונת פלפל 2011/12 בערבה, מרכז ספיר 21/5/12

  סבטלנה דוברינין svetyd@gmail.com

  מדריכת הגנת הצומח, רפרנטית הגנת הצומח בפלפל, לה"ד נגב, שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

  משנת 1996 התחילו מגדלי פלפל בודדים להיחשף לשימוש בהדברה ביולוגית. כמות המגדלים ומספר הדונמים גדלו בהדרגה עם השנים גם בעקבות ההצלחה של ממשק ההדברה המשולבת, וגם בעקבות הירידה ביעילות של תכשירי הדברה הכימיים הקיימים. משנת 2010 על בסיס ההצלחות בענף הפלפל יושם פרויקט ארצי להסבת שטחי הירקות לשימוש בממשק הדברה ביולוגית משולבת. נכון להיום מגדלים בערבה ובכיכר סדום למעלה מ- 19,000 דונם פלפל כאשר כ- 17,000 דונם מתוכם משתמשים בהדברה ביולוגית.
  הצלחת הממשק תלויה במספר גורמים: במקצועיות של פקח מזיקים, נכונות ומוכנות של המגדל לשיתוף פעולה וחומר ביולוגי איכותי. במצב שבו אחד הגורמים לא קיים נוצרת בעיה קשה ביישום ממשק הדברה הביולוגי. הקשר בין פקח מזיקים ומגדל מוביל להצלחה מרובה, גם כשהחומר הביולוגי חסר זמנית או לא במיטבו. היוצרות קשר טוב תורמת לכך שהמגדל אינו מסתבך בבעיות הגנת הצומח בשדה, פקח המזיקים מתפקד ללא שיבושים, הלקוחות מקבלים תוצרת נקייה מקוטלי מזיקים, והחברות המסחריות מגדלות ומשווקות אויבים טבעיים.
  בעונה האחרונה עדיין נותרו מספר מגדלים שאינם משתמשים בהדברה ביולוגית. במהלך העונה, לקראת חודש נובמבר, בשטחי הפלפל של אותם המגדלים נוצרה בעיה חמורה בהדברת תריפס הפרחים המערבי (הקליפורני), אשר פיתח עמידות לתכשירי ההדברה העומדים לרשותו. במסגרת הפרויקט "שימוש מושכל בתכשירי הדברה על ידי בדיקת עמידות של המזיקים" המתקיים בערבה דרומית, נשלחו תריפסים ממספר מגדלים מפארן לבדיקת עמידות למעבדה של דר' מוראד גאנם במכון וולקני במשרד החקלאות. בקבלת התוצאות ניתנו המלצות למגדלים. מהתוצאות נראה שמדובר על עמידות של אוכלוסיות המזיק במבנים הספציפיים. הגישה הפרטנית לטיפול במזיק שעבר בדיקת עמידות, נותנת כלים להתמודדות יעילה יותר בממשק הדברה כימית – משולבת. העונה נרשמה חדירה מסיבית של התריפס הקליפורני לשדות פלפל באמצע ספטמבר. הרבה משטחי הפלפל בהם מיושמת הדברה ביולוגית, שהיו או לפני הכנסת פשפש טורף או במהלך ההכנסה בעת חדירת המזיק וניתן בהם טיפול כימי בתכשירי טרייסר אולטרה או ספרטה. ברוב החלקות זה היה הטיפול היחיד כנגד התריפס במהלך כל העונה.
  מחלות הנגרמות על ידי נגיפים: למרות הופעת כנימות עלה בתחילת העונה לא נרשמו הרבה שדות פלפל נגועים בנגיף צהבון האמיר Pepper yellow leaf curl virus (PYLCV), המועבר על ידי המזיק. הקפדה על טיפול בתכשיר אימידקלופריד (קונפידור ודומיו) בממשק הדברה ביולוגית משולבת וסגירה מיטבית של המבנים כרגיל תורמים להגנת הצמח מפני המזיק. נגיף כתמי הנבילה של העגבנייה Tomato spotted wilt virus (TSWV), המועבר על ידי התריפס, כבר שנה שניה נמצא בערבה על "אש נמוכה". במהלך הטיפול בצמחים חולים בווירוס זה חשוב מאוד להכניסם אל תוך שקית פלסטיק ולהשאירם סגורים למספר שבועות מתחת לשמש כדי לקטול את התריפסים הנמצאים על אותם הצמחים. קיים חשש גדול, כי פינוי הצמחים ללא סגירה בשקית, יגרור פיזור של תריפסים נגועים בתוך החלקה. זריקת צמחים נגועים שאינם ארוזים כהלכה בשקית לאתר האורגני, תביא לחדירת תריפסים נגועים מאותם הצמחים לחלקות הסמוכות לאתר. 
• 1

  ינו
  השפעת התשתית, אופן יישום הקומפוסט ומנת ההשקיה בפלפל אורגני, תחנת יאיר 2012/13

  ירקות

  ע"י אביתר איתיאל

  השפעת התשתית, אופן יישום הקומפוסט ומנת ההשקיה בפלפל אורגני, תחנת יאיר 2012/13
  אביתר איתיאל, חשמונאי דורית, אופנבך רבקה, אושרוביץ אבי, צברי ישראל, צביאלי יורם
  שיטת הנש"מ בה מיישמים מחסום קפילארי מאפשרת השגת רטיבות גבוהה במנות מים נמוכות. להפחתת מנות ההשקיה בפלפל אורגני צפוי יתרון רב בשל ההתייעלות בהזנת הצמח בנוסף לייעול השימוש במים. כמויות הדשן המומס במי ההשקיה צפויות לפחות במידה רבה בשל הירידה בכמות מי ההשקיה, ולהקטין בכך את זיהום מי התהום בחנקות. הבעייתיות ביישום השיטה טמון בכך שבממשק האורגני חל איסור בהטמנת יריעה חוסמת שורשים (כגון יריעת הפלריג המשמשת כיריעת צד). בשל התכונות ההידראוליות של היריעה ישנה פחיתה משמעותית של תנועת המים הצדית ובכך משתפרת דחיקת המלחים. בדגם המותר לשימוש בחקלאות האורגנית קיים מחסום בלבד ללא יריעת צד המביא לכך שתנועת המים עוקפת את מחסום החצץ.
  בניסוי רב שנתי הנערך בתחנת יאיר זו העונה החמישית, נשתלו (1/8/2012) בבית רשת צמחי פלפל מהזן סובק (זרעים גדרה). נבחנו שתי מנות השקיה כך שהמנה הנמוכה נפלה ב- 40% ממנת ההשקיה הגבוהה. נבחנו ארבע תשתיות בית שורשים, והן : א. תשתית עם מחסום של שכבת חצץ שהוטמנה בעומק 40 ס"מ מתחת לפני הקרקע, ב. תשתית ביקורת בה שימשה קרקע בלתי מופרת, ג. נש"מ נמטודות - מצע קומפוסט, ד. תעלת הזנה - מצע קומפוסט. בתשתיות א' וב' נבחנו שני אופני יישום קומפוסט: (1) הצנעת הקומפוסט בתיחוח, (2) פיזור ע"פ הקרקע ללא הצנעה. בעונה זו, לא נמצאה השפעה לאף לא אחד מגורמי הניסוי: (1) תשתית, (2) השקיה (3) אופן יישום הקומפוסט, על מרכיבי יבול הפירות. בחמשת שנות הניסוי רק תשתית הקרקע הניבה השפעות על יבול הפירות.

  תודה לצוות מו"פ ערבה שעסקו במלאכה ולמועצת הצמחים שתמכה במימון הניסוי.

  פתח
• 1

  ינו
  זני פלפל מומלצים לגידול בערבה 2013/14

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  זני פלפל מומלצים לגידול בערבה 2013/14
  יורם צביאלי, רמי גולן, אביתר איתיאל

  פתח