דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  מבחן זני עגבניות בתנאי הערבה בממשק אורגני תחנת יאיר, 2008/9

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  מחבר:
  רבקה אופנבך, אריאל יפה, ישראל צברי, יורם צביאלי, אבי אושרוביץ, דורית חשמונאי, רם דמבובסקי, סבטלנה גוגיו, רמי גולן

  בניסוי זני עגבניות לקטיף באשכולות שנערך בבית פלסטיק בחלקה האורגנית בתחנת הניסויים יאיר, נבחנו 10 זני עגבניות בגודל פרי בינוני 9 זנים בגודל גדול (משקל פרי ממוצע עונתי גדול מ – 100 גרם) ו- 5 זני צ'רי. הניסוי נשתל (11/9/08) בבית צמיחה, רוחב ערוגה 1.6 מ', טפטוף כל 20 ס"מ, שתילה במרכז הערוגה שתי שורות על שלוחת טפטוף אחת, 2.1 צמחים למ"ר. כל הזנים הורכבו על הכנה רזיסטאר (מלבד זן אחד) לזנים הגדולים ובינונים הודלה ענף לצמח ולזני הצ'רי 2ענפים לצמח. הקטיף החל ב- 30/11/08 ונמשך עד 18/5/09. נערכו סה"כ 25 קטיפים.
  מבין הזנים שנבחנו נמצא כי ביבול אשכולות ליצוא הצטיין הזן 7481 (11.1 ק"ג/מ"ר) בהשוואה לאיקרם (10.4 ק"ג/מ"ר) אך הוא נבחן רק בשתי חזרות. בציון האיכות הכללי נמצא כי הזן 7481 עולה (4.5) על איקרם זן הביקורת (3.9). משקל פרי ממוצע עונתי לזן 7481 (111 גרם) גדול בהשוואה לאיקרם (97 גרם). הזן 2771, עם פרי גדול (ממוצע עונתי 116 גרם), נבחן ב- 3 חזרות, הצטיין ביבול כללי ליצוא גבוה אך נופל ביבול אשכולות ליצוא (8.3 ק"ג/מ"ר) בהשוואה לאיקרם. הזן הצטיין בציון איכות כללי גבוה (4.4) בהשוואה לאיקרם (3.9). הזן 4038 אף הוא איכותו גבוהה מזו של האיקרם, הצטיין ביבול אשכולות ליצוא (8.3 ק"ג/מ"ר), אך נפל ביבול הכללי ליצוא (16.8 ק"ג /מ"ר). מבין הזנים בגודל בינוני, הצטיין הזן מיטל ביבול אשכולות ליצוא (9.5 ק"ג/מ"ר) הזן 4343 (8.9 ק"ג/מ"ר), והזן מיסטי (8.9 ק"ג/מ"ר), הזנים 4343 ומיסטי נחותים ביבול הכללי וביבול ליצוא בהשוואה לזנים איקרם ומיטל.
  נבחנו 3 זני צ'רי חדשים בהשוואה לזן המסחרי שירן. הזן 74-107 הצטיין ביבול כללי ליצוא גבוה (14.1 ק"ג/מ"ר) בהשוואה לשירן (12.9 ק"ג/מ"ר). יבול ליצוא של הזן 74-107 (8.6 ק"ג/מ"ר) דומה לזן שירן (9.0 ק"ג/מ"ר), אחוז יצוא האשכולות שלו גבוה (61) בהשוואה לשירן (53). משקל פרי ממוצע עונתי (14 גרם) קטן בהשוואה ל- שירן (16 גרם). ציון איכותו גבוה (4.0) משירן (3.4), רעננות השדרה של 74-107 (2.9) נמוכה משל השירן (3.4).
  הזנים הגדלים בערבה בהיקפים מסחריים הם איקרם מיטל ו- 7481, מומלץ לבחון בהיקף חצי מסחרי את הזנים עם פרי גדול: 2771 ו- 4038, ופרי בגודל בינוני 4343.
  מבין זני הצ'רי מומלץ לבחון בהיקף מסחרי את הזן 74-107.

  פתח
• 1

  ינו
  המלצות לקראת העונה – הכנת השטח בפלפל ועגבניות אורגניות 2010/11

  ירקות

  ע"י איציק כהן

  המלצות לקראת העונה - הכנת השטח בפלפל ועגבניות אורגניות 2010/11
  איציק כהן, אביתר איתיאל, שלי גנץ, סבטלנה דוברינין, יורם צביאלי
  המלצות לקראת העונה: הכנת הקרקע בפלפל ועגבניות בבית צמיחה אורגני. עיבוד וטיפול קרקע נכון/פוריות קרקע/ חיטוי סולרי

  פתח
• 1

  ינו
  שימוש במסכים תרמים לחיסכון באנרגיה בבתי צמיחה לגידול ירקות

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  יצחק אסקירה, מאיר טייטל, פרהד גאולה, אשר לוי, יוסי קשתי, רומן בריקמן,דודו אלקיים, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ

  בחורף 2008/9 בוצע ניסוי בו נבחן השימוש במסכים תרמים בתחנת הניסיונות יאיר בערבה. הניסוי הינו המשך לתוכנית מדען בנושא חיסכון באנרגיה בבתי צמיחה לגידול ירקות. התוצאות שהתקבלו נמצאות בהתאמה רבה לתוצאות שהתקבלו בתנאי מעבדה בשנת הניסוי הראשונה. הטיפולים בחנו את כמות האנרגיה המושקעת בחממה לגידול פלפל על מנת לשמור על טמפרטורת לילה מינימלית של 16-18 מעלות. בחממה עם מסך תרמי התקבל חיסכון של כ 50% בצריכת האנרגיה בהשוואה לחממה ללא מסך תרמי. המסך התרמי אפשר גם יצירת תנאי גידול נוחים יותר בעונת האביב ושמר על טמפרטורת יום נמוכה במספר מעלות בהשוואה לחממה ללא מסך תרמי. עליית מחירי האנרגיה בעולם ובארץ כמו גם הגבלות סביבתיות על שימוש באנרגיה פוסילית מתכלה הביאה לעליה חדה בעלויות הייצור של ירקות ופרחים המיועדים ליצוא ולשוק המקומי ולפגיעה בכושר התחרות של החקלאי הישראלי בשווקי היעד. מחירי המזוט עלו מ- 900 ₪ בשנת 2004 לכ- 2,000 ₪ בשנת 2005 גרמו לעלית מחיר החימום ליחידת שטח של דונם אחד לעונה מ-15-16 אלף ₪ לכ- 35-38 אלף ₪ ומגמה זו נמשכה גם בשנים 2006/7 ואף החמירה. עקב עלית מחירים דרסטית זו חלק ניכר מהחקלאים שחיממו את בתי הצמיחה לגידול בזיל, פלפל, ורדים, גרברה ועוד, הפחיתו או הפסיקו את השימוש בחימום כתוצאה מכך נפגעה רמת היבול ליחידת שטח, פגיעה ביצוא, באיכות התוצרת, התפרצות מחלות נוף, ריסוסים כימים מוגברים וכו'. היקף הייצוא הכולל של ארבעת הגידולים הנ"ל מישראל הסתכם בשנת 2005 בלמעלה מ - 200 מליון יורו.
  מבנה החממה מספק מעטפת ייצור לצמח המאפשר שליטה על תנאי מיקרו האקלים והגנה מפני פגעי מזג האוויר. טמפרטורת האוויר בחממה תלויה באנרגיה המגיעה מהשמש מחד גיסא ובהפסדי החום דרך חומרי הכסות מאידך גיסא. הפסדי החום לסביבה מוחזרים לחממה ע"י מקור אנרגיה חיצוני בצורת חימום עד לרמה המאפשרת לצמח התפתחות אופטימאלית תקינה. הפחתת איבוד החום לסביבה יפחית את הצורך בשימוש במקור אנרגיה חיצוני, יפחית את עלות הייצור ויהיה ידידותי לסביבה. לתכונות מעבירות האור (שקיפות), שמירת החום (תרמיות) ותוספים אחרים כגון מונעי עיבוי של יריעות הכיסוי יש השפעה ניכרת על היבול, רמתו ואיכותו. בעזרת התיבה החמה נמצא שמקדם מעבר החום הכולל U של יריעת הכיסוי הנבחנת עולה יחד עם העלייה בהפרשי הטמפרטורה. עבור הפרש טמפרטורה נתון עולה ערך המקדם U עם העלייה במהירות האוויר. אמצעי חשוב נוסף להפחתת איבוד החום בקרינה לסביבה הוא המסך התרמי – יריעה אטומה או מאווררת המשולבים בה אלמנטים שקופים ואלמנטים רפלקטיביים ומשמשת להצללה בעונת הקיץ לשמירת חום בעונת החורף.
  בשנת המחקר הראשונה (2007/8) נסקרו יריעות תרמיות שונות המשווקות בישראל ומסכים תרמים אטומים ברמות הצללה שונות. במטרה לבחון את מקדמי מעבר החום של היריעות ושילובם עם מסכים תרמיים שונים נעשה שימוש בתיבה חמה. תוצאות המעבדה הראו ששימוש ביריעות מתאימות בשילוב מסכים תרמיים אטומים הפחית בצורה ניכרת את מקדם מעבר החום ואיבוד החום לסביבה ומכאן חיסכון באנרגיה של 55-65% בהשוואה ליריעה רגילה ללא מסך תרמי. בשנה השנייה (2008/9) בוצע ניסוי שדה לאימות הנתונים שהתקבלו בתנאי מעבדה. הניסוי בוצע בתחנת הניסיונות יאיר בבית צמיחה בגודל של כ 900 מ"ר. במהלך הניסוי נמדדו ערכי מקדם U כפי שחושבו בתנאי מעבדה. החממה הופעלה לסירוגין עם מסך וללא מסך עם מערכת חימום בה חושבה ההשקעה הקלורית לשמירה על תנאי טמפרטורה אופטימאלית בחממה עם וללא מסך. נמצאה התאמה מלאה בין התוצאות המעבדתיות והתוצאות בחממה הניסיונית כך שהחיסכון באנרגיה המתקבל משימוש במסך אטום הוא 55-65%.

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת שיטות הדלייה בחציל 2008/9

  ירקות

  ע"י דורית חשמונאי

  בחינת שיטות הדליה בחציל
  דורית חשמונאי, רבקה אופנבך, אבי אושרוביץ, יורם צביאלי, ישראל צברי, סבטלנה גוגיו, רמי גולן, עופר פרידוולד

  היקף גידול החצילים בערבה עמד בעונת 2008/9 על כ- 620 דונם. החציל מהווה גידול חשוב אך בעיית כוח האדם ומספר ימי העבודה בחציל מקשה מאד על חקלאי הערבה. שיטת ההדליה המקובלת בגידול הינה ההדליה ההולנדית בה נגזם ומעוצב הצמח לשלושה ענפים כאשר כל ענף נתמך על יד חוט הדלייה נפרד. שיטה זו דורשת השקעה רבה בעבודה לעומת ההדליה הספרדית המקובלת בגידול הפלפל. על מנת לבחון את פוטנציאל היבול בגידול בשיטות הדליה השונות, הועמד בעונת 2008/9 בתחנת יאיר ניסוי בגידול חצילים בהדליה בשיטות ההולנדית והספרדית.
  בסיכום תוצאות הניסוי לא נמצאו הבדלים ביבול הכללי בין הטיפולים (הולנדית 8.0 ק"ג'/מ"ר, ספרדית 8.3 ק"ג'/מ"ר), כמו גם ביבול ליצוא (הולנדית 4.6 ק"ג/מ"ר, ספרדית 4.4 ק"ג/מ"ר). באיכות הפרי לאחר השהייה נראה שיש יתרון להדליה הספרדית בשלושת הקטיפים הראשונים.

  חציל
  חצילים
  EGGPLANT

  פתח