השפעת ספיקת הטפטפת על יבול ואיכות פלפל המושקה במים מליחים
ירקותהשפעת ספיקת הטפטפת על יבול ואיכות פלפל המושקה במים מליחים
יעל רייך ונפתלי לזרוביץ - המכון לביוטכנולוגיה וחקלאות באזורים צחיחים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
כתובת המחברת: iael@post.bgu.ac.il
אלון בן-גל - מרכז מחקר גילת, מנהל המחקר החקלאי
עמי מדואל, תום גרונוולד, רבקה אופנבך - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
שלמה קרמר – שירות שדה, שה"מ, מחוז הנגב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
אלי ורד - חברת נטפים
תקציר
שיטת ההשקיה בטפטוף הינה השיטה הנפוצה ביותר בגידולים עם החזר כספי גבוה. לשיטה זאת יתרונות רבים וביניהם שליטה מיטבית על כמות מי ההשקיה וריכוז חומרי הדשן הניתנים לצמח ולכן השיטה אומצה באופן נרחב על ידי חקלאים בכל העולם.
שני פתרונות טכנולוגיים קיימים כיום להשקיה בתדירות גבוהה: הראשונה, העלאת תדירות ההשקיה לרב יומית (השקיה ב"פולסים") והשנייה הורדת ספיקת הטפטפת והארכת משך ההשקיה. המגבלה הטכנית העיקרית להשקיה בפולסים הינה הדרישה לכמות מים גדולה לצורך מילוי חוזר של מערכת ההשקיה. כאשר מפסיקים את פעולת ההשקיה כל המים שנותרו בצינורות מתנקזים דרך הנקודות הנמוכות במערכת. הפתרון המוצע לבעיה זו הוא הוספת רכיבי אל-נגר לכל טפטפת כך שהזרימה נפסקת בזמן ירידת הלחץ בקו ההשקיה. פתרון זה מייקר את מערכת ההשקיה. כמו כן, בתנאי מליחות נמצא כי ריכוזי המלחים היו גבוהים יותר בבית השורשים של פלפל כאשר ההשקיה במים מליחים ניתנה בפולסים לעומת פעם ביום. המגבלה השנייה בשיטת הספיקה הנמוכה מתבטאת בעצם הורדת הספיקה, המחייבת מעברים צרים בטפטפת. עדיין, בשתי השיטות הטפטפות נוטות להיסתם ולכן נדרשת אמינות סינון גבוהה.
פיתוחים טכנולוגיים של השנים האחרונות אפשרו את הורדת ספיקת הטפטפת ובעקבות כך את שיעור ההשקיה לערכים הדומים לשיעור קליטת המים על ידי צמחים. כיום ישנן מערכות של השקיה עם טפטפות מווסתות בספיקות נמוכות באופן כזה שההשקיה יכולה להינתן לאורך כל שעות היום. שאלת המחקר העיקרית היא מהי השפעה המשולבת של ספיקת הטפטפת ומליחות מי ההשקיה על קליטת מים ויסודות ההזנה ועל יבול של פלפל. שאלת המחקר נבדקה בעונת הגידול 2013/14 על ידי ניסויי שדה בתחנת מחקר זוהר של מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר. הניסויים נערכו בחלקת חממה ובליזימטרים גדולים המאפשרים מדידה יומית של מאזני מים ומלחים והערכה של טרנספירציה שעתית. הטיפולים היו: ספיקת טפטפת וכמות מי ההשקיה. כמות ההשקיה נקבעה לפי יחסים שונים מהטרנספירציה שחושבה מתוך מאזן המים אשר נמדד בעזרת הליזימטרים. במשך עונת הגידול נבדקו ספיקת הטפטפות, יבול הפרי המצטבר, איכות הפרי וריכוזי מינרלים בעלים דיאגנוסטיים, מי ההשקיה, מיצוי מי קרקע והנקז של הליזימטרים. בסוף העונה נבדקה הביומסה. מתוצאות של ניסוי זה לא ניתן לקבוע בצורה מובהקת כי ירידה בספיקת הטפטפת מעלה את יעילות ההשקיה. יתכן כי השונות הגבוהה בספיקת הטפטפות של הספיקה הנמוכה גרמה לחוסר המובהקות בתוצאות היבול.
The influence of dripper discharge rate on the yield and quality of bell pepper irrigated with saline water
Iael Raij and Naftali Lazarovitch - French Associates Institute for Agriculture and Biotechnology of Drylands, Ben-Gurion University of the Negev
Alon Ben-Gal - Gilat Research Center, Agricultural Research Organization
Rivka Offenbach, Tom Groenveld, Ami Maduel – Central and Northern Arava Tamar R&D
Shlomo Kramer – Extension Service, Ministry of Agriculture and Rural Development
Eli Vered – Netafim
Writer address: iael@post.bgu.ac.il
Keywords: Capsicum annuum, low discharge, drip irrigation
