דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

נמצאו 1438 תוצאות תואמות.(ברור)
  • 1
    ינו
    תרומת פטריות מיקוריזה שונות להתפתחות צמחי פלפל בתנאי השקיה מלאה ומופחתת 2009/10
    ירקות

    ניב פייג, סמדר וינינגר, ברוריה בן דור, יורם קפולניק, אלוק אדייה, רבקה אופנבך, שבתאי כהן, שמעון פיבוניה, רחל לויטה, רמי גולן, יורם צביאלי, אבי אושרוביץ

    התפתחות מיקוריזה בשורשי צמחים מאפשרת לצמח לעמוד ביתר קלות בתנאי עקה ביוטית ואביוטית וליצירת יחסי סימביוזה בין הפטרייה לצמח המאחסן. המיקוריזה, שמקורה בהתבססות פטריות קרקע בשורשי הצמח, עשויה לתרום לצמחים, בעיקר בתנאי עקה, תוך שהיא מאפשרת ניצול טוב יותר של מצע הגידול (הקרקע) וגורמת לשינויים מטבוליים בצמח המקנים לו יתר עמידות כנגד פגעים ביוטים וא-ביוטים. בניסויים רבים שנערכו בשנים האחרונות ע"י צוות המחקר בתחנת יאיר נמצא כי תבדיד פטרייה אחד, שבודד בישראל, תורם להתפתחות פלפל ויבולו בתנאי השקיה מופחתת (75% ממנת ההשקיה המומלצת בתחנת יאיר). תרומת יישום הפטרייה בתנאי השקיה מופחתת מאפשר קבלת יבולים דומים ליבולים המתקבלים בהשקיה מלאה תוך חיסכון בכמות המים הנצרכים לגידול בעיקר בשלבים הקריטיים להתפתחות הצמח. בתנאי מחסור בהשקיה ועליה במליחות בבית השורשים, צמחים מיקוריטיים שורדים טוב יותר באופן שאינו יכול להיות מוסבר רק בתרומת המיקוריזה למשק המים בצמח. עבודות שנעשו בארץ ובעולם מראות כי פטריות מיקוריזה שונות תורמות לצמח המאחסן ביעילות שונה תוך שקיימת התאמה לתנאי הסביבה שמהן בודדו הפטריות במקור לבין התנאים בהם מתקיימת הסימביוזה. מכאן שמדבק פטריות מיקוריזה המכיל מספר גזעים עשוי להרחיב את תחום תנאי הגידול שבו יוכל הרכב ביולוגי שכזה לתרום לצמחים. במטרה לבדוק את תרומתן של פטריות מיקוריזה שונות להתפתחות וניבה של צמחי פלפל נערך ניסוי בעונת 2009/10 בבית רשת בתחנת יאיר. בניסוי נבדקו 4 גזעי פטרייה שונים, ותערובת שלהם, על התפתחות ויבול פלפל ב-2 רמות מים (100% ו-75% מהמנה המומלצת). הניסוי נערך בקרקע חולית בה לא ניתן קומפוסט, בשלושה בלוקים באקראי בזן ורגסה והצמחים אולחו במדבקים השונים במשתלה. נמצא כי לאחר 3 חודשי גידול כל הפטריות אכלסו את השורשים באופן דומה, עם יתרון מסוים לצמחים המגודלים בתנאי השקיה מלאה. במהלך העונה נערך מעקב אחר מדדי היבול (מספר ומשקל פירות ליחידת שטח ואיכותם). נמצא כי הפחתת ההשקיה ב-25% גרמה לירידה של 36% ביבול הפרי הראוי ליצוא (כלל הקטיפים בעונה) בהשוואה ליבול המתקבל בהשקיה מלאה (מיבול ממוצע של כ-4 ל-2.5 טון לדונם). בתנאי ההשקיה המלאה מספר הפירות ויבול הפרי הראוי ליצוא היו גבוהים ביותר בצמחים שאולחו בפטרייה Glomus clarum שהניבו גם כ-50% יותר משאר טיפולי האילוח ומטיפול הביקורת הבלתי מאולחת. פטריות אחרות שנבחנו לא תרמו באופן מובהק ליבול הכללי בעונה או להתפתחות הצמח. לעומת זאת, בתנאי השקיה מופחתת נמצא כי התבדיד הישראלי Glomus intraradices השפיע באופן מובהק על היבול ותרם תוספת של כ-15% ביבול הפרי הראוי ליצוא, למרות שבמהלך העונה נצפתה הקדמה משמעותית בניבה. מעניין לציין כי טיפולי האילוח שהכילו את כל הפטריות הנבדקות בתערובת לא השפיעו כלל על התפתחות ויבול הצמחים בשני טיפולי ההשקיה. מתוצאות הניסוי עולה כי קיימים במהלך גידול הפלפל תנאים יחודיים המאפשרים פעילותן של פטריות מיקוריזה ספציפיות באופן טוב יותר מאחרות. עובדה זו מחייבת בדיקה נוספת למציאת היחסים המתאימים והרכב הגזעים במידבק עתידי .

    Contribution of different mycorrhizal fungi to pepper plants development under optimal or reduced irrigation regimes in 2009/2010 season

    Niv Faig, Smadar Waininger, Bruria Ben Dor, Yoram Kapulnik - Volcani Center, Agriculture Research Organization ARO,

    Alok Adholeya - The Energy and Resources Institute (TERI) Darbari Seth Block, India Habitat Centre, Lodhi Road New Delhi 110003 India

    Rivka Offenbach, Shabtai Cohen, Shimon Pivonia, Rahel Levite , Rami Golan, Yoram Zvieli, Avi Oshrowitze, Dorit Hashmonay - Northern and Central Arava Research and Development

    Keywords: capsicum, mycorrhizae, endomycorrhizae, irrigation, productivity

  • 18
    אוג
    התפתחות מדדים בשנת 2010 לעומת 2009 במשק החקלאי בישראל
    ירקות, מטעים

    התפתחות מדדים בשנת 2010 לעומת 2009 במשק החקלאי בישראל
    מחבר רפאל שטרנליכט
    מדד מחירים לצרכן ותשומות בחקלאות
    פערי תיווך, תנאי סחר ויצוא חקלאי

  • 18
    מאי
    בחינת תכשירים להדברת טוטה אבסולוטה – עש מנהרות העגבנייה, בעגבנייות בבית צמיחה
    ירקות, הגנת הצומח

    נטע מור, בני יעקב, יורם כחלון, רפי שורקי, עידן שמאי, אופיר, יואל, דביר אליהו, ישראל עופר

    טוטה אבסולוטה - עש מנהרות העגבנייה - הינו מזיק חדש בארצנו. עש זה התפשט בכל אזור אגן הים התיכון בשנים האחרונות. ככל הידוע, העש גורם נזקים קשים בגידול העגבנייה. כדי למנוע נזקים ולקבוע ממשק הדברה יעיל, נבחנו בחלקה מסחרית בכפר חיים תכשירי הדברה מקבוצות שונות, המשמשים בגידול עגבניות בבתי צמיחה.
    כמה תכשירים אכן הפחיתו את הנגיעות במזיק, אם כי לא תמיד באופן מובהק מההיקש שאינו מטופל.
    בלט לטובה התכשיר "אוונט" בשילוב שמן JMS בעוד שהתכשיר "בז" לא היה יעיל בהדברת המזיק.
    = = = == = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = =
    אין לראות בסיכום הניסויי המלצות לחקלאי וכל שימוש בחומר הדברה חיב להיות בהתאם למלצות ולפי רשימת החומרים המורשים ע"י חברת היצוא.
    = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

  • 1
    ינו
    אחסון פרי הפלפל על הצמח (Vine Storage) והשפעתו על איכות הפרי
    ירקות

    רמי גולן, סווטלנה גוגיו, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי

    בגידול המסחרי בוחרים המגדלים במהלך העונה ובעיקר מאמצעה להצל את חממות הפלפל באמצעות רשתות צל שחורות בכדי לדחות את קטיף הפלפל. הדחייה בקטיף הפלפל הינה בעיקר משום שתי סיבות. האחת מחירים נמוכים בזמן הקטיף והשנייה מחסור בעובדים לקטיף. עקב כך משתנות תדירויות הקטיף של הפלפלים מתדירות של פעם בשבוע ועד לקטיף של פרי 3-2 שבועות לאחר מוכנותו. וכך קורה לא אחת בעיקר בסוף פברואר ותחילת חודש מרס שהפרי נשאר על הצמח זמן ממושך, מעבר למהלך ההבשלה התקין שלו. ידוע כי בתקופה הזו מתרבות תלונות האיכות של הקניינים בעיקר על חיי מדף קצרים, פרי זקן, וריקבון עד כדי כך שיש שנים בהן היצוא בתקופה זו מופסק בגלל תלונות האיכות. בניסוי שנערך בבית רשת בתחנת יאיר בעונת 2007/8 נבדקה השפעת דחיית הקטיף והשהיית הפרי על הצמח (Vine Storage) לתקופות שונות בשילוב עם הצללה על איכות הפרי בקטיף ולאחר חיי מדף. בניסוי נשתלו הזנים קופלה (סולי) ו-7182 (זרעים גדרה). בתאריך 15/12/07 כוסתה מחצית שטח הניסוי ברשת צל. הניסוי הראה כי ההצללה השפיעה על ההקדמה בשבירת הצבע, והביאה להקטנת הפרי ולהורדת הסידוקים בפרי ביום הקטיף. אחסון על השיח (Vine Storage) ודחיית הקטיף של פרי הפלפל גרם להעלאת אחוז הפרי הזקן ביום הקטיף בכל הזנים. הפרי שאוחסן 7-10 ימים על השיח, ללא הצללה, נמצא לא ראוי לשיווק לאחר בדיקת השהייה. התגובה להצללה הייתה שונה בין הזנים. בזנים קופלה ו-7182 ניתן היה לאחסן על השיח את הפירות כשבועיים ועדיין להגיע לשוק עם פרי מכיר, לעומת זאת איחסון לתקופה דומה של הזן 7158 הביא לתוצאה של 100% פרי זקן בעת הקטיף. בעונת 2008/9 חזרנו על הניסוי באותה מתכונת. ולמעשה לא נראה הבדל בין פרי מוצלל לפרי לא מוצלל באיכות. ההבדל המעשי בין השנים היה הטמפרטורות ששררו במהלך הגידול. עונת 2007/8 הייתה עונה קרה ולפרי לקח כ-30 יום נוספים להגיע לסוף הבשלתו, כ-114 יום מחנטה לעומת 84 יום בעונת 2008/9. מכאן כנראה נובע ההבדל בהשפעת ההצללה על איכות הפרי המאוחסן על השיח. בעונה 2008/9 משך הזמן מחנטה עד למוכנות לקטיף היה 84 ימים ולהצללה לא הייתה השפעה על איכות הפרי לאחר האחסון והיא לא שינתה את שיעור הפרי הזקן (בחיי המדף) כתוצאה משבועיים אחסון על הצמח (דחיית הקטיף) זאת בשונה מעונת 2007/8 בה משך הזמן מחנטה למוכנות לקטיף היה 114 ימים ושם מצאנו השפעה של ההצללה על איכות הפרי שאוחסן על הצמח בזמן הקטיף ולאחר סימולציה ליצוא.
    נתון זה מצביע על משך הזמן שלוקח לפרי להגיע מחנטה למוכנות לקטיף כגורם מס' 1 המשפיע על איכות הפרי המשווק בחודשים מרס ואפריל.