טליה הורוביץ
עונת החורף 2009/10 היתה מהחמות ביותר שנמדדו בסדרת שנים ארוכה בכל רחבי הארץ.
כמות הגשם שירדה בעונה זו בערבה היתה גבוהה פי 1.5 עד פי 2 מהממוצע, בעיקר בזכות אירוע גשם יוצא דופן שהתרחש ב- 18-17 בינואר.
בסקירה מפורטת מאת טליה הורוביץ - המחלקה למטאורולוגיה חקלאית, השירות המטאורולוגי, ניתנים נתוני הגשם והטמפרטורה ששררו במהלך עונת הגידול 2009/10
שמעון פיבוניה, רחל לויטה, סווטלנה דוברינין, ישראל צברי, אלה יוסל, יגאל אלעד, דני שטיינברג, רוני כהן
המלון הוא מגידולי הירקות החשובים בערבה והתוצרת מיועדת ליצוא ולשוק המקומי. השימוש בהדברה משולבת והפחתת השימוש בריסוסים כימיים עדיין לא מקובלת בגידול המלון בערבה ויש חשיבות לפיתוח כיוון זה. הקימחון הוא מחלת הנוף העיקרית במלון בעונת האביב וכדי למנוע נזקים לצמח וליבול החקלאים מרססים במהלך העונה מספר פעמים רב עם תכשירי גפרית ותכשירים אחרים. מטרת המחקר הנוכחי היא לפתח גישה שתאפשר התמודדות עם מחלת הקימחון תוך שימוש מזערי ומושכל בתכשירי הדברה.
בעונות אביב 2006 - 2010 נערכו ניסויים ללימוד הקשר בין תנאי סביבה והתפתחות הקימחון במלון בתנאי שדה ולימוד משטר הריסוסים הדרוש להדברת המחלה. נבחנו מרווח הריסוסים הדרוש, מועד התחלת הריסוסים ומועד הסיום על רקע של זני מלון רגישים מאד ועם סבילות מסוימת לקימחון. כמו כן נלמדה האפשרות להדביר את הקימחון במלון באמצעות שימוש בפונגיצידים סיסטמיים שניתנו בהגמעה לקרקע דרך מערכת הטפטוף. הוגדרו גזעי הקימחון הנפוצים במלון ובדלועיים נוספים בערבה.
מתוצאות הניסויים עולה כי אפשר לחלק את עונת הגידול האביבית בערבה המרכזית (שתילה בתחילת דצמבר וגידול עד לסוף יוני במנהרות עבירות) למספר מקטעי זמן מבחינת התפתחות הקימחון, שהגורם העיקרי המכתיב אותה הם תנאי הטמפרטורה. השלב הראשון משתילה ועד להופעת המחלה, מתחילת דצמבר ועד לבין אמצע ינואר לאמצע פברואר. השלב השני עם תנאים טובים עד אופטימאליים להתפתחות מחלה, מהופעת המחלה לבין אמצע וסוף אפריל. השלב השלישי עם תנאי סביבה פחות טובים להתפתחות המחלה, מסוף אפריל ועד לסוף יוני, תחילת תקופת הסניטציה.
על פי החלוקה לתקופות שונות מבחינת הופעה והתפתחות הקימחון ניתן לכוון את משטר הריסוסים. בשלב הראשון אין כמובן צורך לרסס. בשלב השני יש לרסס בתחילה לפי פיקוח ובהמשך בתדירות של אחת לשבוע עד שבועיים כתלות ברמת האילוח ובחומר המרוסס. בשלב האחרון ניתן להפסיק לרסס במידה ורמת האילוח בשדה נמוכה.
Powdery mildew in Arava Spring Melons
Shimon Pivonia, Rachel Lavite, Svetlana Dobrinin, Israel Tsabari, Ela Yosel - Central and Northern Arava Research and Development.
Yigal Elad, Dan Shtainberg - Agricultural research Organization, Israel.
Keywords: Cucmis melo, Powdery mildews, Podosphaera xanthii, walk in tunnel, off season agriculture.
נפתלי לזרוביץ, אלון בן גל, אורי ירמיהו, עמי מדואל, רבקה אופנבך, שבתאי כהן
את המינרלים החסרים ממים מותפלים המיועדים לחקלאות ניתן להוסיף כדשן או לחילופין לספק אותם על ידי ערבוב עם מים מליחים שריכוז היסודות הללו בהם גבוה. שאלת המחקר היא, האם ערבוב מים מותפלים עם מליחים להוספת המינרלים שהורחקו בתהליך ההתפלה ודרושים לצמח על מנת לקבל יבול מיטבי הינו פתרון נכון, כלכלי ובר קיימא מבחינה סביבתית? מטרת המחקר היא לבחון את הגישות השונות באספקת המינרלים החסרים לצמח (ערבוב או הוספת דשנים) המושקה במים מותפלים.
מטרות ייחודיות של המחקר הם: א. כימות היתרונות והחסרונות של ערבוב מים מותפלים עם מים מליחים מבחינת גידול צמחי פלפל, בזיל, ועגבנייה וזיהום הסביבה. ב. התאמה ובחינה של תהליכים במודלים המשלבים זרימת מים והסעת מלחים ברצף קרקע, צמח ואטמוספרה להערכת היבול ונזקי סביבה כתלות באיכות והרכב מי ההשקיה. ג. יחסים בין מינראלים חיוביים ושליליים בקליטה על ידי הצמח ובהצטברות בצמח.
המחקר מבוסס על ניסויים בצמחים בתנאים מבוקרים ובחלקות חצי מסחריות. במחקר גם שימוש במודלים למערכת קרקע- צמח - אטמוספרה. מספטמבר 2009 עד מאי 2010 בוצעו שני ניסויים בגידול פלפל (Capsicum annuum) מהזן סליקה. ניסוי אחד במערכת של 24 ליזימטרים בחממה בגילת והשני ב-12 ליזימטרים ובחלקות שדה בחממה חצי מסחרית בתחנת זוהר שבכיכר סדום. בניסויים נמצא כי בהשקיה עם מים מעורבבים ניתן לקבל יבולים השווים לאלה שגדלו עם מים מותפלים מדושנים אך זאת רק כאשר מעלים את מנת ההשקיה ביותר מ-20%. העלות הסביבתית של השקיה עודפת כאשר מליחות המים עולה מ-0.9 (מותפלים מדושנים) ל-2 ד"ס/מ' (מעורבבים מדושנים) היא משמעותית מאחר וכמות המלחים הנשטפים מעבר לבית השורשים הינה כפולה במים המעורבבים בהשוואה למים המותפלים.
Blending of desalinated and saline water for efficient agricultural and responsible environmental use
Naftali Lazarovitch, Alon Ben-Gal, Uri Yermiyahu, Ami Maduel, Rivka Offenbach, Shabtai Cohen
Keywords: Irrigation, Salinity, Lysimeters, Bell peppers
שמעון פיבוניה, רחל לויטה, עמי מדואל
פלפל הוא הגידול המרכזי בערבה התיכונה והיקפו בעונת 2009/10 היה כ 17,000 דונם. בעבר היו נוהגים לחטא את הקרקע עם מתיל ברומיד לפני כל עונת גידול. עם הפסקת השימוש במתיל ברומיד, לפני כחמש שנים, החל השימוש בתכשירי מתאם סודיום לחיטוי הקרקע. מאז ברוב השטחים לא נצפו בעיות מיוחדות הקשורות למחלות קרקע, למעט עלייה מסוימת ברמת ההתמוטטות החורפית הנגרמת ע"י פתיום והופעה של תופעה שלא הייתה מוכרת בעבר, של נזקים לצמחים מנמטודות חופשיות מהמין Pratylenchus penetrans. בעבודה זו אנו בוחנים לאורך זמן על חלקות קבועות את השפעת החיטויים על התפתחות ויבול הפלפל. עד עתה חלפו שלוש שנים מתחילת הניסוי והוא צפוי להמשך עוד כשלוש שנים נוספות. בשנה האחרונה (2009/10) נוספה בשטח הניסוי בדיקה של הצנעה בקרקע של הצמחים מגידול קודם. כיום יש צורך במציאת פתרונות חלופיים לפינוי ושריפת שאריות הצמחים בתום העונה. האלטרנטיבה של הצנעת השאריות בשדה היא המועדפת מבחינת החיסכון בכוח אדם ומבחינות נוספות, במידה ואינה מזיקה לגידול הבא.
הניסוי נערך בתחנת זוהר בכיכר סדום בחממה בה גדל בעבר פלפל. לא ידועות בעיות מיוחדות של פגעי קרקע בחלקה לפני תחילת הניסוי. בשלושת השנים, זן הפלפל הנבדק היה סליקה. בתום שתי עונות ניסוי לא נמצאו הבדלים מובהקים ביבול הפלפל בין טיפול ביקורת לטיפולי החיטוי שכללו חיטוי סולרי, חיטוי סולרי בשילוב עם אדיגן וחיטוי באדיגן שניתן בטפטוף ללא חיטוי סולרי. למרות שלא נמצאה פחיתה מובהקת ביבול חלקת הביקורת ללא חיטוי, הצמחים נראו באופן כללי פחות טוב. בתום השנה השלישית נמצאה פחיתה מובהקת ביבול טיפול הביקורת בהשוואה לשלושת הטיפולים האחרים. בתום שנה ראשונה לבדיקת נושא הצנעת שאריות צמחים לא נמצא הבדל בין טיפולים בהם הוצנעו שאריות הצמחים מעונה קודמת, ירוקים ו/או לאחר חיסול באדיגן, לטיפולים בהם פונו מהשטח שאריות הצמחים מעונה קודמת.
The impact of soil disinfection and the insertion into the soil of crop residues on pepper yields – A long term analysis
Shimon Pivonia, Rachel Levite, Ami Maduel - Northern and Central Arava R&D
Keywords: Capsicum, Metham Sodium, soil fumigant, pesticide, soil disinfestations,
solarization, Methyl Bromide substitute, Pythium
