תקצירי הרצאות, סיכום עונת פלפל 2011/12 בערבה
ירקותתקצירי הרצאות בסיכום עונת פלפל 2011/12 בערבה, מרכז ספיר 21/5/12
ניתן לראות את המצגות כולן באתר בחיפוש ב"דוחות מקצועיים" (תפריט עליון)
וגם בחיפוש ב"ימי עיון וסיכומי עונה" תפריט בצד ימין

תקצירי הרצאות בסיכום עונת פלפל 2011/12 בערבה, מרכז ספיר 21/5/12
ניתן לראות את המצגות כולן באתר בחיפוש ב"דוחות מקצועיים" (תפריט עליון)
וגם בחיפוש ב"ימי עיון וסיכומי עונה" תפריט בצד ימין
סקירת עונת פלפל 2011/12 בערבה
הרצאה בסיכום עונה, מרכז ספיר 21/5/12
יורם צביאלי yzvieli@arava.co.il
מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
תקציר
בעונת שהסתיימה נמשכה מגמת הגידול בשטחי הפלפל. בתריסר השנים האחרונות גדל פי 4 שטח הפלפל בערבה וכיכר סדום והגיע בעונת 2011/12 ל- 19,308 דונם שהם כ- 66% מהשטח המעובד באזור זה.
מגדלי הפלפל מונים 321 משקים מתוך סה"כ 522 חקלאים באזור.
בשדות הפלפל גידלו השנה כ-50 זנים אדומים, כ-25 זנים צהובים וכ- 10 כתומים, המשווקים על ידי 15 חברות, טיפוח ישראלי ונציגות חברות מחו"ל.
בעונת 2011/12 נבדקו בניסויי הזנים במו"פ ערבה בתחנות הניסויים יאיר וזוהר 60 זנים.
עונת הגידול 2011/12 התאפיינה ב:
• סתיו עם טמפרטורה מתונות מהרגיל - חנטה מוקדמת טובה, הבשלה טובה של היבול הבכיר פארן - צופר.
• נובמבר עד מרץ טמפרטורות נמוכות יחסית, התפתחות והבשלה איטיים במרכז העונה והסטת גל קטיף גדול לכיוון מרץ אפריל.
סקירת ענף הפלפל בישראל 2011/12
הרצאה בסיכום עונת פלפל 2011/12 בערבה, מרכז ספיר 21/5/12
אביתר איתיאל eviatar@arava.co.il
רכז ארצי לפלפל, שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
אברהם (נונה) ארליך - מנהל אגף הירקות, מועצת הצמחים
תקציר
היקף הגידול להנבת חורף בעונה זו הגיע לשיא כל הזמנים של 27 אלף דונם, כאשר הערבה מהווה כ-70%. בנוסף, כולל ענף הפלפל עוד כ-6,000 דונם של שתילות קיץ המיועדים לשוק המקומי ולתעשייה.
עונת 2011/12 התאפיינה ביבולים ובמחירים נמוכים באופן קיצוני. בממוצע הארצי חלה ירידה ביבולים בשיעור ממוצע של 10-20%, וזאת בשל טמפרטורות נמוכות ששררו בחודשים נובמבר - מרץ.
מחירי התוצרת נפלו בחודשים מסוימים לשפל כל הזמנים דבר שהשפיע על רמת מחיר עונתי נמוך מזה של השנה הקודמת בכ-20%.
עליית מחירי התשומות מצד אחד ומחיר נמוך לתוצרת מצד שני גרמו למרבית המגדלים הפסד כספי בתרומה א' (הכנסות-הוצאות ישירות).
60 חברות יצוא פעלו בשווקי היצוא. אין ספק שדבר זה הקשה על המסחר ופגע במחירים. זה הזמן לשלב ידיים ולהקים שולחן יצואנים לתאום מחירים וכמויות.
גידול בזיל חורפי בעמק המעיינות (בית-שאן) ע"י קליטה, אגירה ושימור של אנרגית השמש
Winter Sweet Basil cultivation in the "Mayanot" (Beit-Shan) Valley by absorbing and conserving of solar energy
מוגש לקרן המדען הראשי של משרד החקלאות ולהנהלת ענף ירקות
ציון דקו ודוד שפירא, מו"פ עמק המעיינות
דוד סילברמן, שרות ההדרכה והמקצוע, משרד החקלאות
יוסף טנאי, אורי אחימן, האו ליאנג, שבתאי כהן, המכון למדעי הקרקע המים והסביבה, מנהל המחקר החקלאי
אורי אדלר, מועצת הצמחים
Zion Deko and David Shapiro, Eden Research center, Mayanot Valley R&D; David Silverman, Israeli Extension service, Ministry of Agriculture, Israel; Josef Tanny, Shabtai Cohen, Ori Achiman and Hao Liang, Institute of Soil, Water & Environmental Sciences, ARO ,Bet Dagan, Israel; Uri Adler, Israeli Plant Board
תקציר
בהמשך לסדרה תצפיות שנערכו בחוות עדן בשנים 2008-2012, נבחנה במערכת ניסויים האפשרות לגדל בזיל מתוק במהלך החורף ע"י ניצול אנרגיית השמש ללא צורך בהשקעת אנרגיה בחימום. בניסויים נבחנו גידול בזיל בחורף במנהרה עבירה עם חיפוי קרקע כטיפול ביקורת בהשוואה למנהרה עם כיסוי פלסטיק כפול או כיסוי פנימי של רשת אגריל, עם וללא קיר של עמודי מים בנפח 8 מ"ק מים ומנהרה עם שרוולי מים מונחים על הקרקע. בשנת הניסוי הראשונה נתקבלה הכפלה ביבול הבזיל בטיפול הכיסוי הכפול ושילושו במנהרות שכוללות גם קיר מים בהשוואה לביקורת. נבדקה איכות היבול בבדיקות אחר קטיף והתקבלה השפעה חיובית לכל הטיפולים בהשוואה להיקש. בנוסף לנתוני היבול וחיי מדף נאספו נתונים אקלימיים שכללו מדידת טמפרטורת אויר, טמפרטורת קרקע, לחות יחסית מאזן קרינה כוללת, שטף חום לקרקע, שטף קרינה נטו וצילומי IR לבדיקת טמפרטורת נוף הצמחים במהלך הלילה. בעזרת מדדים אילו הוגדרו הגורמים שעשויים להשפיע על ההבדלים ביבול שהושגו. בשנת הניסוי השנייה התרחשה הינגעות קשה של המנהרות בכשותית הבזיל שפסלה חלק מהחלקות לשיווק ולכן הן לא נקטפו ונשקלו בזמן. מסיבה זו לא מוצגות תוצאות יבול לשנה ב'. בשתי עונות המדידה, טמפרטורת הלילה במנהרה עם קיר המים והכיסוי הכפול הייתה גבוהה ב- 4-5 מ"צ ביחס למנהרת ביקורת. ניכר כי התרומה של הכיסוי הכפול ושל קיר המים לאגירת החום במבנה היא יחסית זהה ותרומתם לאגירה הכללית היא שקולה. לא נמצא יתרון לשימוש ביריעת אגריל מבחינת צבירת אנרגיה. חישוב שטפי אנרגיה הראה כי קיר המים אוגר חום במהלך שעות היום ומגיע לשיא בסביבות השעה 13:00- 14:00. החל משעות הערב הקיר מתחיל לפלוט את החום החוצה ומגיע לשלב שבו קצב איבוד החום הוא אחיד יחסית למשך שעות הלילה.
ציון דקו, דוד שפירא, דוד סילברמן, יוסף טנאי, אורי אחימן, האו ליאנג, שבתאי כהן, אורי אדלר