דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  תוספת הארה להקדמת פריחה הליזיאנתוס

  פרחים

  ע"י מעין פלוס קטרון

  תוספת הארה להקדמת פריחה הליזיאנתוס
  מעין פלוס קטרון, אבישג קדמן זהבי, איתן שלמה, קתרינה קריזובה, אבי אושרוביץ, יאיר נשרי
  אורך היום מעורב ומשפיע על תהליכים ביולוגיים שונים בצמחים ובעיקר כהשראה לפריחה והתפתחות הפרח
  (Photoperiodic lighting). בשנים האחרונות חלה עלייה בשטחי גידול הליזיאנתוס בערבה. במהלך הגידול התעוררו שאלות בנוגע לאגרוטכניקת הגידול. אחת השאלות אותה החלטנו לבחון בתחנת יאיר במשך שתי עונות גידול היא השפעת תוספת הארה על גידול הליזיאנתוס. בעונת 2007/8 נבחן הפרח בגידול בתוספת הארה של נורות לד ונורות ליבון על הזנים אקסקליבר לבן וססנה ירוקה. בעונת 2008/9 נבחנה תוספת הארה במנורות לד (LED) על הזן ססנה ירוק. מתוצאות הניסוי בעונה הראשונה עולה כי תוספת הארה תרמה ליבול הפרחים במיוחד בזן ססנה ירוק. בעונה השנייה נמצא כי תוספת ההארה תרמה ליבול הפרחים אך לא הביאה להקדמה במועד הפריחה. נראה כי התגובה להארה תלויה במקור השתיל ובזן. מגמה זו צריכה להבחן בזנים שונים, במועדי שתילה שונים ובשתילים ממקור שונה. מומלץ לחזור ולבחון את תאורת הלד החסכונית עונה נוספת תוך התמקדות בהשפעה על גל הפריחה השני.

  פתח
• 1

  ינו
  תצפית זני ליזיאנתוס, תחנת יאיר 2008/9

  פרחים

  ע"י מעין פלוס קטרון

  תצפית זני ליזיאנתוס, תחנת יאיר 2008/9
  מעין פלוס קטרון, איתן שלמה, קטרינה קריזובה, אבי אושורוביץ, יאיר נשרי
  התצפית נערכה בבית צמיחה בתחנת יאיר בערבה. עומד הצמחים: 80 למ"ר מועדי השתילה ותאריכי הקטיפים מפורטים על השקופיות.

  פתח
• 1

  ינו
  אקלום נוריות (Ranunculaceae)

  פרחים

  ע"י מעין פלוס קטרון

  אקלום נוריות (Ranunculaceae)

  מעין פלוס קטרון, קתרינה קריזובה , אבי אושרוביץ, דודו אלקיים - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית

  איריס ידידיה - המחלקה לפרחים מנהל מחקר חקלאי
  גדעון לוריא - המחלקה לפרחים, שה"מ משרד החקלאות
  יאיר נשרי - לה"ד נגב, שה"מ משרד החקלאות

  גידול הגיאופיטים בישראל מצוי מזה מספר שנים בעליה ומנצל יתרון יחסי בשיווק, בתקופות בהן מגדלים מתחרים מחו"ל אינם משווקים. לאחר בחינת התחום במו"פ ערבה התברר כי ניצול והסבה של תשתיות גידול מתוחכמות כמו חממות, מצעים מנותקים, חימום ותאורה, לגידול גיאופיטים מאפשר להקדים את עונת הגידול ולהגיע לתוצאות טובות ההופכות את הגיאופיטים בערבה לאלטרנטיבה משתלמת לגידולי המסה המצויים בירידה. זני הנורית (Ranunculus) בהם התמקדנו הם זני האלגנס (מקור איטלקי) השונים מהזנים הצרפתיים המקובלים במסחר (פריאנדין, פאולין). סדרת זני האלגנס מורכבת מפרחים כפולי פרח בעלי פקע גדול וגבעולים חזקים. זנים אלה גודלו ושווקו בהצלחה מהערבה ובאיכות טובה יותר משל מגדלי השרון, אולם יבול הפרחים בתקופת השיווק הרלוונטית לא היה מספק. אחת הבעיות הקשות בגידול נוריות בערבה מתבטאת בדה-ורנליזציה של הפקעות בשתילה מוקדמת, כנראה בשל הטמפרטורות הגבוהות בתחילת העונה בתנאי הערבה. לפיכך, הקדמת שתילה במיוחד בזני האלגנס הפורחים מאוחר יחסית היא בעייתית. לצורך התמודדות עם בעיה זו נבחנו בעונת 2008/9 בתחנת יאיר טיפולי המרצה שונים ושתילה למגשי זריעה כדי לאפשר הקדמת שתילה ולהימנע מדה-ורנליזציה. ראינו כי שתילה למגשי הנבטה והנבטה במקרר אפשרית ואף תיתן תוצאות טובות כאשר תתקיים "הקשחה" של השתילונים כמה ימים לפני השתילה בחממה עצמה. בנוסף לטיפולי המרצה נבחנו גם זני נוריות חדשים מסדרת האלגנס (איטלקי) והפאולין (צרפתי). בקרב זני הפאולין בלט הזן GOLD בשפע הפרחים שנתן. מסדרת האלגנס בלטו בשפע פרחם הזנים Elegance Rosso 232-03 אדום והזן Elegance Rosso 99-5 גם הוא אדום. בדקנו מהו עומד השתילה האופטימלי לזני האלגנס האדום והלבן וראינו כי עומד של 20 צמחים למטר הוא המתאים ביותר לקבלת יבול גבוה ואיכותי. נבדקה השפעת טיפולי טבילה בג'יברלין של פקעות מומרצות לפני שתילתן. טיפול הטבילה ב- 250 ח"מ ג'ברלין נמצא כטיפול האופטימאלי.

  פתח
• 1

  ינו
  איקלום גיאופיטים (Geophyte)

  פרחים

  ע"י מעין פלוס קטרון

  איקלום גיאופיטים (Geophyte)
  מעין פלוס קטרון , אבי אושרוביץ, קתרינה קריזובה, דורית חשמונאי, דודו אלקיים, אריאל יפה - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  איריס ידידיה - המחלקה לפרחים מנהל המחקר החקלאי
  גדעון לוריא - המחלקה לפרחים שה"מ משרד החקלאות

  תנאי האקלים השוררים בערבה מקנים יתרון מובהק לגידול פרחי קטיף בהשוואה לשאר חלקי הארץ. החשיבות במציאת פרחים חדשים וזנים חדשים להרחבת הגידולים הפוטנציאלים בקרב מגדלי הפרחים בערבה הביאו אותנו לבחון אקלום גידולי גיאופיטים שונים. הגיאופיטים שנבחנו במהלך שלוש עונות המחקר (2006/7 עד 2008/9) הם: היפיאסטרום (אמריליס), אאוכומיס, קאלה ושום. ראינו כי ההיפיאסטרום גדל בהצלחה וניתן להפריחו בסוף דצמבר (לקראת חג המולד) אך עדיין קיימת בעיה של גובה הפרחים המתקבלים. שתילה לארגזים ושינוע לקירור בחודשי הקיץ שיפרה את אורך הפרחים אך דורשת נפח קירור גדול. אאוכומיס נראה כי לא ניתן יהיה לגדלו בערבה כפרח קטיף ולכן יש לבחון אותו כגידול בעציץ. קאלות גדלות יפה בערבה הבעיה העיקרית היא מחלת הארביניה אשר פגעה קשה בגידול. בחנו מספר זני שום בגידול בתחנת יאיר מתוכם השום הגבוה מגודל מסחרית ומשווק לבורסה. שום אשרזון נראה מתאים לגידול ושיווק כפרח קטיף אך נראתה נגיעות בוירוס. השום השחור ושום תל אביב לא נתנו פרחים באורך מתאים לשיווק.

  פתח