דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  בחינת הזנה אמוניאקלית בהזנה אורגנית בפלפל כגורם אפשרי לירידת יבול והתרככות הפרי

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  שבתאי כהן, אבי אושרוביץ, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, רמי גולן, דורית חשמונאי, אריאל יפה, פינחס פיין

  הדשנים בחקלאות האורגנית הם אמוניאקלים בעיקרם. בתקופת הגידול החמה נדרשת השקיה במספר פולסים, הגורמים לעליה בחשיפת מערכת השורשים לאמון, כל אלו עלולים לגרום לירידה בתכולת המים ברקמות הצמח עקב פגיעה במערכת השורשים ולמצב מתארך של כמישה זמנית, לפגיעה בקליטת הסידן כאשר אחד התפקידים העיקריים של הסידן הוא מעורבות בבניית למלת הביניים (קרומי התא) ולתאחיזה טובה בין תאי הצמח ולמניעה של חדירת של גורמי מחלה לרקמות הצמח. נתונים אלו מחזקים את ההנחה כי להזנה האמוניקאלית האורגנית תפקיד משמעותי בהתרככות המואצת של הפרי ואולי אף בהקטנת פוטנציאל היבול בפלפל. במטרה לבדוק האם משטר ההזנה האורגני גורם לבעייה מתוארת או גורם אחר הועמד בעונת 2008/9 ניסוי בתחנת יאיר. בשלב ראשון נבדקה האפשרות כי ההזנה האמוניאקלית היא הגורם לתופעות אלו.
  בניסוי המדווח נבחן הזן 7158 (זרעים גדרה) בארבעה טיפולי הרכבי דישון: דשן אורגני נוזלי המשמש להזנה בחקלאות אורגנית (6.5% חנקן אורגני המוטמע בחומצות אמינו וחלבונים מן החי), אמון חנקתי (יחס 1:1 אמון חנקה), אמון גפרתי (100% אמון), דשן מורכב נוזלי 7:3:7 (30% אמון 70% חנקה). כל הדשנים יושמו בריכוז של 50 ח"מ חנקן צרוף במי ההשקיה, רמת הזנה המקובלת בחקלאות האורגנית. מתוצאות הניסוי עולה כי היבול הגבוה ביותר התקבל בטיפול ה- 7:3:7 (10 ק"ג למ"ר) והנמוך ביותר בטיפול הדשן האורגני הנוזלי (7.8 ק"ג למ"ר). לא ברור האם התוצאות הם על רקע של יחסי אמון חנקה או עקב תוספת זרחן בהרכב הדשן. הטיפול הדשן האורגני הנוזלי היה נחות משאר הטיפולים הן ביבול והן בציוני האיכות. בתחילת הגידול נגרם נזק לצמח בטיפולים אמון גופרתי והדשן האורגני אשר מכילים ויוצרים סביבה רווית אמון באזור בית השורשים. מחלת הקימחונית אשר תקפה את הצמחים הביאה לסיום "לא טבעי" של הגידול. לכן, בחלק האחרון של הגידול לא ניתן לאפיין הבדלי איכות בפרי. ניסוי זה הוא ראשוני ובא לאמת האם הדשנים הנמצאים בשימוש בחקלאות אורגנית גורמים לאי מימוש פוטנציאל היבול. התוצאה אשר התקבלה מאששת את ההנחה כי הדשן האורגני הביא לירידה ביבול ובאיכות הפרי בהשוואה לטיפול הביקורת הקונבנציונאלית (7:3:7) עם כל ההסתייגויות אשר יכולות לנבוע מ"התערבות" מחלת הקימחונית בניסוי.

  פתח
• 1

  ינו
  הדברת תריפס הפרחים המערבי בפלפל באמצעות פשפשי אוריוס ואקרית הסבירסקי

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י רחל לויטה

  פיליס ווינטראוב, סופיה קליטמן, דנית פרקר, טליה סמני, רחל לויטה, אלה יוסל, מעון פיבוניה, אריאל יפה, שמעון שטיינברג, ארנון אלוש

  תריפס הפרחים Frankliniella occdentalis הינו מזיק קשה רב-פונדקאי בחקלאות בכלל ובגידול הפלפל בפרט. פרי פלפל שנמצאו עליו נזקי התריפס אינו עומד בדרישות היצוא. בשנים עברו טופל התריפס באמצעות שימוש בחומרים כימיים בלבד. העמידות שנוצרה בשנים אלו כנגד החומרים הבודדים שהיו קיימים להדברתו חייבה מציאת פתרון נוסף. במהלך העשור האחרון חברת ביו-בי (קיבוץ שדה אליהו) החלה בייצור פשפש האוריוס Orius laevigatus. פשפש זה מדביר בהצלחה את תריפס הפרחים ומוריד את הצורך בריסוסים כנגד המזיק. עד היום מקובל בערבה לפזר שישה פשפשי אוריוס למ"ר לקבלת הדברה יעילה של התריפס. בשנים האחרונות נכנסה לחבילת החרקים המיועדת להדברה ביולוגית בפלפל האקרית הטורפת Amblyseius swirskii אף היא מתוצרת ביו-בי. אקרית זו ידועה גם כטורפת של דרגות הזחל הצעירות של תריפס הפרחים. פשפש האוריוס מהווה מרכיב יקר בחבילת ההדברה ועלתה השאלה אם ניתן לחסוך בכמות האוריוס לפיזור מאחר שגם אקרית סבירסקי עשויה לתרום להדברת התריפס. במהלך שתי עונות גידול נבחנה בתחנת הניסויים יאיר בערבה ההשפעה של פיזור רמות שונות של אוריוס, עם או בלי תוספת של אקריות טורפות, על רמות התריפס בשדה ועל רמת הנזק מתריפס בפירות. נבחנו רמות פיזור פשפשי אוריוס של 2 ו-6 פרטים למ"ר, עם ובלי אקרית סבירסקי במינון של 100 פרטים למ"ר לעומת אקרית סבירסקי לבד. בעונת הגידול הראשונה (2007/8) משטר הגידול היה אורגני ובעונת הגידול השנייה (2008/9) משטר גידול הפלפל היה קונבנציונאלי - הדברה משולבת. בניסויים נמצא שמינון של 2 פשפשי אוריוס למ"ר מנע נזקי תריפס בשתי עונות הגידול. לא נמצא הבדל מבחינת יעילות ההדברה של התריפס ומבחינת רמות הנזק מתריפס לפירות בין טיפולי רמות האוריוס השונות עם או בלי תוספת של אקריות טורפות. אקריות טורפות לבד הביאו להפחתה ברמות התריפס בהשוואה לביקורת לא מטופלת. רמת הנזק בפירות הייתה נמוכה מאד בשתי רמות האוריוס שנבדקו, נזק בינוני כאשר פוזרה אקרית טורפת בלבד ונזק חמור בחלקות טיפולי הביקורת. לסיכום, על פי התוצאות שהתקבלו במערכת הניסויית בתחנת "יאיר" נראה שניתן להפחית את מינון פשפשי האוריוס לפיזור בשטחי הפלפל בערבה מבלי לפגוע ביעילות ההדברה של תריפס הפרחים.

  פתח
• 1

  ינו
  אחסון פרי הפלפל על הצמח (Vine Storage) והשפעתו על איכות הפרי

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  רמי גולן, סווטלנה גוגיו, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי

  בגידול המסחרי בוחרים המגדלים במהלך העונה ובעיקר מאמצעה להצל את חממות הפלפל באמצעות רשתות צל שחורות בכדי לדחות את קטיף הפלפל. הדחייה בקטיף הפלפל הינה בעיקר משום שתי סיבות. האחת מחירים נמוכים בזמן הקטיף והשנייה מחסור בעובדים לקטיף. עקב כך משתנות תדירויות הקטיף של הפלפלים מתדירות של פעם בשבוע ועד לקטיף של פרי 3-2 שבועות לאחר מוכנותו. וכך קורה לא אחת בעיקר בסוף פברואר ותחילת חודש מרס שהפרי נשאר על הצמח זמן ממושך, מעבר למהלך ההבשלה התקין שלו. ידוע כי בתקופה הזו מתרבות תלונות האיכות של הקניינים בעיקר על חיי מדף קצרים, פרי זקן, וריקבון עד כדי כך שיש שנים בהן היצוא בתקופה זו מופסק בגלל תלונות האיכות. בניסוי שנערך בבית רשת בתחנת יאיר בעונת 2007/8 נבדקה השפעת דחיית הקטיף והשהיית הפרי על הצמח (Vine Storage) לתקופות שונות בשילוב עם הצללה על איכות הפרי בקטיף ולאחר חיי מדף. בניסוי נשתלו הזנים קופלה (סולי) ו-7182 (זרעים גדרה). בתאריך 15/12/07 כוסתה מחצית שטח הניסוי ברשת צל. הניסוי הראה כי ההצללה השפיעה על ההקדמה בשבירת הצבע, והביאה להקטנת הפרי ולהורדת הסידוקים בפרי ביום הקטיף. אחסון על השיח (Vine Storage) ודחיית הקטיף של פרי הפלפל גרם להעלאת אחוז הפרי הזקן ביום הקטיף בכל הזנים. הפרי שאוחסן 7-10 ימים על השיח, ללא הצללה, נמצא לא ראוי לשיווק לאחר בדיקת השהייה. התגובה להצללה הייתה שונה בין הזנים. בזנים קופלה ו-7182 ניתן היה לאחסן על השיח את הפירות כשבועיים ועדיין להגיע לשוק עם פרי מכיר, לעומת זאת איחסון לתקופה דומה של הזן 7158 הביא לתוצאה של 100% פרי זקן בעת הקטיף. בעונת 2008/9 חזרנו על הניסוי באותה מתכונת. ולמעשה לא נראה הבדל בין פרי מוצלל לפרי לא מוצלל באיכות. ההבדל המעשי בין השנים היה הטמפרטורות ששררו במהלך הגידול. עונת 2007/8 הייתה עונה קרה ולפרי לקח כ-30 יום נוספים להגיע לסוף הבשלתו, כ-114 יום מחנטה לעומת 84 יום בעונת 2008/9. מכאן כנראה נובע ההבדל בהשפעת ההצללה על איכות הפרי המאוחסן על השיח. בעונה 2008/9 משך הזמן מחנטה עד למוכנות לקטיף היה 84 ימים ולהצללה לא הייתה השפעה על איכות הפרי לאחר האחסון והיא לא שינתה את שיעור הפרי הזקן (בחיי המדף) כתוצאה משבועיים אחסון על הצמח (דחיית הקטיף) זאת בשונה מעונת 2007/8 בה משך הזמן מחנטה למוכנות לקטיף היה 114 ימים ושם מצאנו השפעה של ההצללה על איכות הפרי שאוחסן על הצמח בזמן הקטיף ולאחר סימולציה ליצוא.
  נתון זה מצביע על משך הזמן שלוקח לפרי להגיע מחנטה למוכנות לקטיף כגורם מס' 1 המשפיע על איכות הפרי המשווק בחודשים מרס ואפריל.

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת הזנה אמוניאקלית בהזנה אורגנית בפלפל כגורם אפשרי לירידת יבול והתרככות הפרי

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  שבתאי כהן, אבי אושרוביץ, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, רמי גולן, דורית חשמונאי, אריאל יפה, פינחס פיין

  הדשנים בחקלאות האורגנית הם אמוניאקלים בעיקרם. בתקופת הגידול החמה נדרשת השקיה במספר פולסים, הגורמים לעליה בחשיפת מערכת השורשים לאמון, כל אלו עלולים לגרום לירידה בתכולת המים ברקמות הצמח עקב פגיעה במערכת השורשים ולמצב מתארך של כמישה זמנית, לפגיעה בקליטת הסידן כאשר אחד התפקידים העיקריים של הסידן הוא מעורבות בבניית למלת הביניים (קרומי התא) ולתאחיזה טובה בין תאי הצמח ולמניעה של חדירת של גורמי מחלה לרקמות הצמח. נתונים אלו מחזקים את ההנחה כי להזנה האמוניקאלית האורגנית תפקיד משמעותי בהתרככות המואצת של הפרי ואולי אף בהקטנת פוטנציאל היבול בפלפל. במטרה לבדוק האם משטר ההזנה האורגני גורם לבעייה מתוארת או גורם אחר הועמד בעונת 2008/9 ניסוי בתחנת יאיר. בשלב ראשון נבדקה האפשרות כי ההזנה האמוניאקלית היא הגורם לתופעות אלו.
  בניסוי המדווח נבחן הזן 7158 (זרעים גדרה) בארבעה טיפולי הרכבי דישון: דשן אורגני נוזלי המשמש להזנה בחקלאות אורגנית (6.5% חנקן אורגני המוטמע בחומצות אמינו וחלבונים מן החי), אמון חנקתי (יחס 1:1 אמון חנקה), אמון גפרתי (100% אמון), דשן מורכב נוזלי 7:3:7 (30% אמון 70% חנקה). כל הדשנים יושמו בריכוז של 50 ח"מ חנקן צרוף במי ההשקיה, רמת הזנה המקובלת בחקלאות האורגנית. מתוצאות הניסוי עולה כי היבול הגבוה ביותר התקבל בטיפול ה- 7:3:7 (10 ק"ג למ"ר) והנמוך ביותר בטיפול הדשן האורגני הנוזלי (7.8 ק"ג למ"ר). לא ברור האם התוצאות הם על רקע של יחסי אמון חנקה או עקב תוספת זרחן בהרכב הדשן. הטיפול הדשן האורגני הנוזלי היה נחות משאר הטיפולים הן ביבול והן בציוני האיכות. בתחילת הגידול נגרם נזק לצמח בטיפולים אמון גופרתי והדשן האורגני אשר מכילים ויוצרים סביבה רווית אמון באזור בית השורשים. מחלת הקימחונית אשר תקפה את הצמחים הביאה לסיום "לא טבעי" של הגידול. לכן, בחלק האחרון של הגידול לא ניתן לאפיין הבדלי איכות בפרי. ניסוי זה הוא ראשוני ובא לאמת האם הדשנים הנמצאים בשימוש בחקלאות אורגנית גורמים לאי מימוש פוטנציאל היבול. התוצאה אשר התקבלה מאששת את ההנחה כי הדשן האורגני הביא לירידה ביבול ובאיכות הפרי בהשוואה לטיפול הביקורת הקונבנציונאלית (7:3:7) עם כל ההסתייגויות אשר יכולות לנבוע מ"התערבות" מחלת הקימחונית בניסוי.

  פתח