דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 9

  דצמ
  תוספת מלח לדגי אנציסטרוס (Ancistrus temmincki)

  חקלאות מים

  ע"י ניצן רייס חבלין

  תוספת מלח לדגי אנציסטרוס (Ancistrus temmincki)
  מחבר ניצן רייס חבלין, טל גור, מוטי אושרוביץ, דן פופר

  בגידול דגי אנציסטרוס (Ancistrus temmincki) במערכת סגורה וממוחזרת ישנה חשיבות רבה למזון המוגש. דג זה הוא דג קרקעית אשר ניזון בטבע מאצות הגדלות על אבנים וצמחים לכן המזון של דגים אלו חייב להיות מגוון ומורכב מכמה סוגי מזון. בניסוי שנערך בתחנת יאיר (מו"פ ערבה) בעונת 2008/9 נמצא כי המזון המתאים ביותר לדגי אנציסטרוס, מבין המזונות הקיימים בשוק, הוא סייפריקו קרמבל שנתן תוצאות טובות יותר גם בקצב הגדילה וגם בשרידה. במספר מאמרים תוארה השפעת תוספת מלח למזון כתורמת לגדילה מהירה יותר של הדגים. דגי מים מתוקים משקיעים אנרגיה רבה בשמירה על מאזן אוסמוטי בגוף. ריכוז המלחים בתאים בגוף הדג גבוה מזה שבסביבה המימית, דבר זה גורם לדיפוזיה של יונים כגון Na+ ו- Cl- אל מחוץ לתאים. ניתן לקבל יונים אלו באמצעות המזון. בניסוי שנערך בעונת 2009/10 בתחנת יאיר נבדקה השפעת תוספת מלח בישול ( (NaClלמזון בדגי אנציסטרוס בריכוזים של 2, 3 ו-4% אך לא נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בגדילת הדגים בין הטיפולים השונים.

  שפה עברית
  מלות מפתח "חקלאות מים" Aquaculture Ancistrus temmincki, NaCl , fish growth, fish food , Ornamental fish, Osmoregulation.

  פתח
• 18

  אוג
  התפתחות מדדים בשנת 2010 לעומת 2009 במשק החקלאי בישראל

  ירקות, מטעים

  ע"י רפאל שטרנליכט

  התפתחות מדדים בשנת 2010 לעומת 2009 במשק החקלאי בישראל
  מחבר רפאל שטרנליכט
  מדד מחירים לצרכן ותשומות בחקלאות
  פערי תיווך, תנאי סחר ויצוא חקלאי

  פתח
• 18

  מאי
  בחינת תכשירים להדברת טוטה אבסולוטה – עש מנהרות העגבנייה, בעגבנייות בבית צמיחה

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י נטע מור

  נטע מור, בני יעקב, יורם כחלון, רפי שורקי, עידן שמאי, אופיר, יואל, דביר אליהו, ישראל עופר

  טוטה אבסולוטה - עש מנהרות העגבנייה - הינו מזיק חדש בארצנו. עש זה התפשט בכל אזור אגן הים התיכון בשנים האחרונות. ככל הידוע, העש גורם נזקים קשים בגידול העגבנייה. כדי למנוע נזקים ולקבוע ממשק הדברה יעיל, נבחנו בחלקה מסחרית בכפר חיים תכשירי הדברה מקבוצות שונות, המשמשים בגידול עגבניות בבתי צמיחה.
  כמה תכשירים אכן הפחיתו את הנגיעות במזיק, אם כי לא תמיד באופן מובהק מההיקש שאינו מטופל.
  בלט לטובה התכשיר "אוונט" בשילוב שמן JMS בעוד שהתכשיר "בז" לא היה יעיל בהדברת המזיק.
  = = = == = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = =
  אין לראות בסיכום הניסויי המלצות לחקלאי וכל שימוש בחומר הדברה חיב להיות בהתאם למלצות ולפי רשימת החומרים המורשים ע"י חברת היצוא.
  = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = = =

  פתח
• 1

  ינו
  אחסון פרי הפלפל על הצמח (Vine Storage) והשפעתו על איכות הפרי

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  רמי גולן, סווטלנה גוגיו, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי

  בגידול המסחרי בוחרים המגדלים במהלך העונה ובעיקר מאמצעה להצל את חממות הפלפל באמצעות רשתות צל שחורות בכדי לדחות את קטיף הפלפל. הדחייה בקטיף הפלפל הינה בעיקר משום שתי סיבות. האחת מחירים נמוכים בזמן הקטיף והשנייה מחסור בעובדים לקטיף. עקב כך משתנות תדירויות הקטיף של הפלפלים מתדירות של פעם בשבוע ועד לקטיף של פרי 3-2 שבועות לאחר מוכנותו. וכך קורה לא אחת בעיקר בסוף פברואר ותחילת חודש מרס שהפרי נשאר על הצמח זמן ממושך, מעבר למהלך ההבשלה התקין שלו. ידוע כי בתקופה הזו מתרבות תלונות האיכות של הקניינים בעיקר על חיי מדף קצרים, פרי זקן, וריקבון עד כדי כך שיש שנים בהן היצוא בתקופה זו מופסק בגלל תלונות האיכות. בניסוי שנערך בבית רשת בתחנת יאיר בעונת 2007/8 נבדקה השפעת דחיית הקטיף והשהיית הפרי על הצמח (Vine Storage) לתקופות שונות בשילוב עם הצללה על איכות הפרי בקטיף ולאחר חיי מדף. בניסוי נשתלו הזנים קופלה (סולי) ו-7182 (זרעים גדרה). בתאריך 15/12/07 כוסתה מחצית שטח הניסוי ברשת צל. הניסוי הראה כי ההצללה השפיעה על ההקדמה בשבירת הצבע, והביאה להקטנת הפרי ולהורדת הסידוקים בפרי ביום הקטיף. אחסון על השיח (Vine Storage) ודחיית הקטיף של פרי הפלפל גרם להעלאת אחוז הפרי הזקן ביום הקטיף בכל הזנים. הפרי שאוחסן 7-10 ימים על השיח, ללא הצללה, נמצא לא ראוי לשיווק לאחר בדיקת השהייה. התגובה להצללה הייתה שונה בין הזנים. בזנים קופלה ו-7182 ניתן היה לאחסן על השיח את הפירות כשבועיים ועדיין להגיע לשוק עם פרי מכיר, לעומת זאת איחסון לתקופה דומה של הזן 7158 הביא לתוצאה של 100% פרי זקן בעת הקטיף. בעונת 2008/9 חזרנו על הניסוי באותה מתכונת. ולמעשה לא נראה הבדל בין פרי מוצלל לפרי לא מוצלל באיכות. ההבדל המעשי בין השנים היה הטמפרטורות ששררו במהלך הגידול. עונת 2007/8 הייתה עונה קרה ולפרי לקח כ-30 יום נוספים להגיע לסוף הבשלתו, כ-114 יום מחנטה לעומת 84 יום בעונת 2008/9. מכאן כנראה נובע ההבדל בהשפעת ההצללה על איכות הפרי המאוחסן על השיח. בעונה 2008/9 משך הזמן מחנטה עד למוכנות לקטיף היה 84 ימים ולהצללה לא הייתה השפעה על איכות הפרי לאחר האחסון והיא לא שינתה את שיעור הפרי הזקן (בחיי המדף) כתוצאה משבועיים אחסון על הצמח (דחיית הקטיף) זאת בשונה מעונת 2007/8 בה משך הזמן מחנטה למוכנות לקטיף היה 114 ימים ושם מצאנו השפעה של ההצללה על איכות הפרי שאוחסן על הצמח בזמן הקטיף ולאחר סימולציה ליצוא.
  נתון זה מצביע על משך הזמן שלוקח לפרי להגיע מחנטה למוכנות לקטיף כגורם מס' 1 המשפיע על איכות הפרי המשווק בחודשים מרס ואפריל.

  פתח