הנחיות והמלצות לטיפול בפרי פלפל קטוף ליצוא
רמי גולן, יורם צביאלי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
אלי פליק - המחלקה לחקר תוצרת חקלאית לאחר הקטיף, מרכז וולקני, מינהל המחקר החקלאי
עדי סויסה, דוד סילברמן - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
.
מבחן זני חציל פרתנוקרפי במנהרה עבירה ובמנהרת רשת, תחנת יאיר 2015/16
עדי סויסה, יואל חדד - שה"מ משרד החקלאות ופיתוח הכפר
רבקה אופנבך, יורם צביאלי, רמי גולן, אורן בר-לבן, אבי אושרוביץ, יניב בן פלאי, אסף בוקיש - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
כתובת המחברת: adisuisa@arava.co.il
תקציר
ניסוי זני חציל פרתנוקרפי נערך בעונת 2015/16 בתחנת הניסויים יאיר. בניסוי נבדקו 4 זני חציל פרתנוקרפים שאינם דורשים שימוש במווסתי צמיחה לצורך חנטה. כל זן נשתל ב- 4 חזרות מנהרת פלסטיק וב- 4 חזרות במנהרת רשת 25 מש. שתילי חציל נשתלו (17/9/2015) במרווח 40 ס"מ. הצמחים עוצבו ל 2 ענפים והודלו בהדליה הולנדית. הקטיף החל ב- 11/11/15 ונמשך עד 5/5/16. סה"כ נערכו 25 קטיפים.
הזנים שהניבו יבול איכותי גבוה הם 206 וטרויאטה. הזן מיכל בעל ציון איכות גבוה במיוחד במבנה פלסטיק. הגידול בחממית פלסטיק הניב יבול ליצוא גבוה יותר בכל הזנים ברמה של בין 1 טון ל-5 טון בזן 206. איכות הזנים הייתה גבוהה יותר תחת פלסטיק בעיקר בגלל קבלת צבע שחור יותר. לאור התוצאות נראה כי ניתן לשתול את הזנים 206 וטרויאטה תחת רשת ולקבל יבול שאינו נבדל מיבול יצוא של הזן קלאסיק בגידול תחת פלסטיק.
Parthenocarpic eggplant variety test in walk-in tunnels covered with polyethylene sheets or insect proof nets
Yair R&D experimental station, 2015/16
Adi Suisa, Yoel Hadad - Extension Service, Ministry of Agriculture and Rural Development
Rivka Offenbach, Yoram Zvieli, Ram Golan, Oren Bar Lavan, Avi Oshrovitz, Yaniv Ben Pili, Asaf Bukish - Northern and Central Arava-Tamar R&D
Writer address: adisuisa@arava.co.il
מבחן זני בזיל קיץ בכיכר סדום, תחנת זוהר 2017
דודי קדוש, שלומי ואקרט, מעין פלוס קטרון - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
דיויד סילברמן - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
דוד קניגסבוך, דני צ'לופוביץ', דליה מאורר - המחלקה לאחסון, מינהל המחקר החקלאי
כתובת המחבר: maayank@arava.co.il
תקציר
הבזיל(Ocimum basilicum L.) הינו הגידול החשוב ביותר מבין כל גידולי תבליים הטריים ליצוא. תקופת שיווקו העיקרית היא בחורף, אך הוא גדל ומשווק כל ימות השנה. בזיל הוא גידול קיצי מובהק, הזקוק לטמפרטורה גבוהה לשם התפתחותו התקינה. העתקת הגידול לכיכר סדום ולערבה הוליד את הצורך למצוא זנים חדשים שיתאימו לגידול באזור זה בעונות השנה השונות.
בניסוי שנערך בעונת אביב 2017 נשתלו (8/4/2017) עשרה זני בזיל במנהרות עבירות בתחנת זוהר (מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר) בכיכר סדום. במהלך תקופת הגידול שנמשכה עד יוני נערכו חמישה קצירים. מכל קציר נשלחו מדגמים לבדיקת איכות לאחר האחסון למעבדה במחלקה לאחסון במנהל המחקר בבית דגן ונערכו כמה סיורים שבמהלכם דיווחו מגדלים ומדריכי גידול על התרשמותם מהזנים השונים.
היבול שנקטף בכל הזנים נע בין 3.4 ל-4.0 ק"ג למטר ערוגה בזנים השונים. בארבעה קצירים היה היבול באיכות טובה, ובחמישי – מעט פחות. במנהרה שבה הייתה רמת ההצללה נמוכה, בחלק מן המינים נותרה האיכות ראויה לשיווק. בשלב זה נראה כי הזן 'פרי' עדיין מתאפיין באיכויות הטובות ביותר.
בהמשך יש לבחון זנים נוספים להתאמתם לגידול בעונות המעבר. בעונה הבאה נמשיך בבחינת הזנים, למעט הזנים 5031 CNGB-, 5033-CNGB ו-428, ונבחן זנים נוספים.
גידול פלפל עם השקיה בטפטוף במים מליחים באמצעות השקיה אוטונומית בשליטת טנסיומטרים
עונת 2016/17
מולי זקס - שרות שדה, שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
יצחק קליין - המכון לקרקע ומים, מנהל המחקר החקלאי
אפי טריפלר, רבקה אופנבך, אבי אושרוביץ, טוביה סטרייקר - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
כתובת המחברת: molliesacks@gmail.com
תקציר
פיתוחים טכנולוגיים של השנים האחרונות אפשרו את הורדת ספיקת הטפטפת ובעקבות כך את שיעור ההשקיה לערכים הדומים לשיעור קליטת המים על ידי צמחים. כיום ישנן מערכות של השקיה עם טפטפות מווסתות בספיקות נמוכות באופן כזה שההשקיה יכולה להינתן לאורך כל שעות היום. שאלת המחקר העיקרית עוסקת בבירור ההשפעה המשולבת של ספיקת הטפטפת ומליחות מי ההשקיה על קליטת מים ויסודות ההזנה על יבול פלפל. שאלת המחקר נבדקה בניסויי שדה בתחנת יאיר (מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר). שתילי פלפל מהזן קנון נשתלו (8/8/16) בבית רשת 25 מש. נעשה שימוש בבקר השקיה של חברת טבעטרוניק, אשר הפעיל את ההשקיה באופן אוטונומי בהתאם למתח סף שנמדד בטנסיומטר בודד בעומק ובמרחק של 15 ס"מ מהטפטפת בכל טיפול. בכל הטיפולים המרווח בין הטפטפות 20 ס"מ, ספיקת הטפטפת 1.6 ל'\ש', ואיכות מי ההשקיה EC=2.8 dSm-1. נבחנו ארבע מתחי מים בקרקע: 9 סנטיבר, 12 סנטיבר, 15 סנטיבר ו- 18 סנטיבר בהשוואה להשקיה לפי מקדם השקיה ביחס להתאדות פנמן. הטיפולים החלו לאחר 42 יום מהשתילה. השיטה הביאה לחיסכון של 18% בהשקיה במתח של 15 סנטיבר בהשוואה לכמות המים ביחס לביקורת ללא פגיעה ביבול. עקב הפסקת השקיה בטיפול 15 סנטיבר, כ- 50 יום משתילה למשך 6 ימים, הצמח צרך פחות מים במשך הגידול. ביתר הטיפולים כמות המים הייתה דומה או מעט יותר מהביקורת. בטיפול 9 סנטיבר, השקיה אוטונומית הביאה למיתון הגליות בקטיף – לקטיף רציף למשך העונה והשקיה של 8% יותר מים בהשוואה לביקורת.
Growing Peppers with Drip Irrigation using Autonomous Irrigation controlled by Soil Water Tension using Saline Water
Mollie Sacks – Extension Service, Ministry of Agriculture and Rural Development
Isaac Klein – Soil and Water Institute, ARO
Efi Tripler, Rivka Offenbach, Avi Userovitz and Tovia Strijker – Central and Northern Arava Tamar R&D
Contact Author: molliesacks@gmail.com
Abstract. An autonomous irrigation controller, based on soil water tension measurements was used for irrigating peppers in a sandy soil using saline water (EC 2.8 dSm-1) during the winter season in a net house in the Arava. The experiment was carried out on winter grown peppers cv. Canon in a 40 mesh net-covered greenhouse in the Mid-Arava Valley of Israel. The 5 treatments tested included a control based on current irrigation recommendations and tensiometer controlled treatments of -9 kPa, -12 kPa, -15 kPa and -18 kPa threshold tension irrigation. Soil water tension was monitored every 15 minutes and uploaded to a server for visual inspection and data analysis. Irrigation was by 1.6 liter h-1 drippers, spaced 0.2 meters on the laterals, placed adjacent to the plants, applying a continuous and uniform concentration of fertilizers to all treatments. Data collected included records of irrigation timing and volume of water applied, total and marketable yield, number of fruits and fruit weights. At the end of the experiment the soil was sampled for salinity. The results showed that the autonomous irrigation maintained the pre-set threshold tension steadily. There were no significant differences between treatments in total yield (91 - 73 T/ha), marketable yield (73 - 62 T/ha) and size of the fruit (150 -275 grams). Water savings of 18% were obtained by unintentionally stopping the irrigation for 6 days, 50 days after planting in the -15 kPa treatment. The -9 kPa threshold treatment produced higher amounts of fruit during January compared to the other treatments. The threshold tension irrigations did not cause soil salinity.
