ירקות,
הגנת הצומח יעל רקח, יעקב קטן, עמי מדואל, רבקה אופנבך
מחלת ריקבון הכתר היא מחלה הנגרמת ע"י הפתוגן שוכן הקרקע Fusarium oxysporum f. sp. radicis-lycopersici. הפתוגן חודר דרך מערכת השורשים וגורם לנבילת הצמחים בשלב של עומס פרי גדול על הצמח, דהיינו בשלבים הראשונים של פרי אדום. לכן מחלה זו היא הרסנית כל כך ועלולה לגרום להשמדת היבול כולו. יעילותם של אמצעים חלופיים למניעת המחלה היא אפסית, ועקב הפסקת השימוש במתיל ברומיד החקלאים הגיעו למצב שבו לא ניתן לגדל עגבניות באזור כיכר סדום בגלל הנזקים העצומים שמחלה זו גורמת. בשנים האחרונות התגלה הגן Frl המקנה עמידות לצמחי עגבניה. העמידות היא דומיננטית ומוחדרת כיום לרוב זני העגבניות המשווקים בארץ ובעולם. במהלך הטיפוח של זנים נעשים מבחנים ביולוגיים רבים להערכת עמידות הצמחים למחלה. מאחר ולגן זה עדיין לא נמצא סמן PCR המאפשר באמצעים פשוטים לזהות את העמידות ברמה של DNA, המבחנים הביולוגיים הם בעלי חשיבות בלעדית לאישור העמידות. מבחני העמידות למחלת ריקבון הכתר מצריכים סריקה מהירה של קוים בזמן קצר ומבוצעים של נבטי עגבניה המאולחים בפתוגן בריכוזים גבוהים עם הנבטתם, בשיטה שפותחה בפקולטה לחקלאות. זוהי למעשה שיטת סימולציה למצב בשדה. השאלה הקריטית היא האם יש התאמה בין האבחון הבדיקה במעבדה למצב בתנאי שדה. על כן זני בקורת וזנים שאובחנו כעמידים נבדקים בתנאי שדה, מזה מספר שנים על מנת לאשר את ההדירות של שיטת האבחון לעמידות במעבדה. במבחן בתנאי שדה שנערך בתחנת זוהר (מו"פ ערבה תיכונה וצפונית) כיכר סדום בעונת 2007/8 נבחנו 2 זני בקורות רגישים, 2 זני בקורת עמידים (הומוזיגוט עמיד והטרוזיגוט עמיד) ו-27 זנים מובילים. שיעור המחלה בזנים הרגישים למחלה היה 82-100% בעוד שזני הביקורת העמידים נשארו בריאים לחלוטין. 26 מהזנים הנבדקים היו עמידים לחלוטין ואולם בזן אחד נתגלה המחלה ב-26% מהצמחים. עובדה זו חשובה מאוד למניעת הוצאת זנים לשוק שעמידותם אינה מוחלטת.
