דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  המלצות השקיה ודישון לפלפל סתיו בבתי רשת ומבנים בערבה 2016

  ירקות

  ע"י שבתאי כהן

  המלצות השקיה ודישון לפלפל סתיו בבתי רשת ומבנים בערבה
  שבתאי כהן, יורם צביאלי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
  עדי סויסה, דוד סילברמן - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר

  השקיה
  על רקע המליחות הגבוהה ומגבלות המים והרגישות של גידול הפלפל לעקת מים, יש חשיבות עליונה להשקיה מדויקת. צריכת המים של שטח גידול מושפעת ע"י גורמים רבים: רמת קרינת השמש, טמפרטורה, לחות יחסית, רוח, מוליכות חשמלית בתמיסת הקרקע ובמי השקיה, שטח עלים ושלב פיסיולוגי של הצמחים. בנוסף לצריכה הצמחית, נדוף מים מהפיוניות בעלי הצמח (דיות-טרנספירציה-Transpiration) ישנה גם התאדות מים מפני השטח (Evaporation). שני התהליכים יחד נקראים Evapotranspiration - ET.
  הגידול בבתי צמיחה מכוסים ברשתות או ביריעת פלסטיק יוצר תנאי אקלים שונים מאשר בחוץ. השפעת גורמי החוץ כגון קרינה, לחות יחסית ורוח אינם באים לידי ביטוי בעוצמתם המלאה ולכן קשה לקשר בין ההתאדות היומית החיצונית (הנמדדת בגיגית או מחושב לפי נוסחאות שונות דוגמת פנמן-מונטי) לצריכת המים ע"י הצמח באופן ישיר.

  מנת ההשקיה
  מנת ההשקיה בדף זה בנויה על רמת צריכת המים ע"י הצמחים בשטחי מודל כפי שנאספו בעשור האחרון (טבלה 1). המלצות ההשקיה להלן מהוות בסיס לקביעת משטר השקיה בחלקה ואינם תחליף לבדיקות רציפות וסדירות.
  במחקרים שנערכו בשנים האחרונות בגידול פלפל בערבה נמצא כי ברמת המוליכות החשמלית (EC) של מי ההשקיה בערבה (כ- 3 (dS/m יש להשקות לפחות פי 2 מצריכת המים בפועל של השטח (ET x 2) כדי למנוע עליה דרסטית במליחות הקרקע, כפי שנמדד ומבוטא בערכי המוליכות החשמלית של תמיסת הקרקע. לכן, מנת ההשקיה היומית המומלצת ב-35 יום הראשונים גבוהה אפילו פי 3 מצריכת המים הממוצעת בתחילת הגידול ומטרתה להדיח מלחים אשר נשארו מעונת הגידול הקודמת ולהבטיח הרטבה ופיזור טוב של חומרי הדישון בקרקע. בתקופת הגידול עם הצריכה הגבוהה ביותר (ספטמבר - אוקטובר) קיימת בדרך כלל מגבלת מים יומית (הנחת העבודה היא 5 קוב לדונם),
  במצב זה צפויה בהחלט הצטברות מלחים בבית השורשים, מצב המצריך שטיפה. לקבלת הדחת מלחים יעילה יש לשטוף את הקרקע במנה של 20 קוב לדונם לפחות, ולבצע בדיקה נוספת של תמיסת הקרקע. אם רמת ה- EC עדיין גבוהה יש לבצע שטיפה נוספת.

  בקרת מנת השקיה ומליחות ע"י שואבי תמיסה (משאבים)
  ניטור מליחות תמיסת הקרקע באמצעות משאבים הוא גורם מפתח בניהול ממשק ההשקיה. עליה ברמת המוליכות החשמלית בבית השורשים מעידה על הדחה לא מספקת של מלחים מבית השורשים. מומלץ לבצע בדיקת משאבים פעם בשבוע, ובנוסף לאחר שינוי בהשקיה או בדישון. דריכת המשאבים צריכה להתבצע אך ורק כחצי שעה-שעה לאחר סיום ההשקיה האחרונה של היום. שאיבת התמיסה צריכה להתבצע לפני ההשקיה הראשונה למחרת.

  טבלה 1: מנת השקיה מומלצת בפלפל לאורך ציר זמן הגידול (שתילת 1/8, משך גידול כ 270 ימים)
  י
  מ"ק מים לעונה 1,233

  הקשר בין הורדת רשת הצל, צריכת המים ומליחות תמיסת הקרקע - כאשר מסירים את רשת הצל בתחילת הגידול עולה מאוד צריכת המים ע"י הצמח בתוך ימים ספורים. יש להביא זאת בחשבון ולהגביר את ההשקיה.
  בהמשך הגידול, כאשר ישנה בעיה של צמחים "תקועים" עקב חנטה מופרזת או רמת מוליכות חשמלית (EC) גבוהה בתמיסת הקרקע, הוספת רשת 30% להצללה גורמת לירידה משמעותית בצריכת המים של הצמח ובעקבות כך לירידה ברמת המוליכות החשמלית של תמיסת הקרקע הנמדדת במשאבים, כאשר מנת המים להשקיה אינה משתנה.
  מרווחי השקיה
  נוהג ההשקיה מושפע מסוג הקרקע בחלקה מחד והצורך בשמירה על רצף הדחת מלחים מאידך. לאחר השקיות הקליטה בתקופת הגידול משתילה עד תחילת הירידה בערכי ET, מומלץ להשקות מספר פעמים ביום. במגבלת מנת מים יומית (הקיימת כיום), כאשר ניכרת עליה ברמת המליחות בקרקע, יש להגדיל את מנת ההשקיה לשיפור ההדחה, ע"י הקטנת מספר ההשקיות ליום. עם ירידת הטמפרטורה והתקצרות היום יורדים ערכי ET. בשלב זה מומלץ לרווח את ההשקיה (בהתייעצות עם המדריך). עם התארכות היום ועליית הטמפרטורה, יש להגביר שוב את מספר ההשקיות.
  בקרת השקיה באמצעות טנסיומטרים וחיישני רטיבות - שימוש באמצעי בקרה אלו אינו יעיל בשלושת השבועות הראשונים לגידול. לאחר מכן ניתן להיעזר במכשירים לדיוק בהשקיה. עם הכניסה לחורף והירידה בערכי ET תעלה עוד יותר תרומת המכשירים ליעילות בהשקיה.

  יסודות הזנה ודישון
  חנקן - החנקן הוא היסוד אשר נצרך בכמות גדולה ע"י הצמחים, נשטף בקלות ואינו נצבר בקרקע. בדרך כלל נמצא בקשר הדוק לרמת הדישון במי השקיה הוא החלק החנקני בדישון המורכב משלושה צורנים (צורות, מופעים): אוריאה CO(NH2)2 ,אמון NH4+ ו- חנקה .N03- לא מומלץ להתחיל את עונת הגידול בדשן על בסיס אוריאה, אלא בהגיע הצמח לגיל חודש.

  זרחן - קרקעות בתולות בערבה עניות מאוד בזרחן. בקרקעות מעובדות ותיקות קיים היסוד בריכוזים גבוהים יותר אך ניידותו נמוכה ואינו זמין מידית לצמח. בתחילת עונת הגידול מומלץ לדשן ברמה גבוהה יחסית של זרחן עד להתפתחות מערכת השורשים. בהמשך העונה ניתן לרדת בריכוז הזרחן בדשן.
  אשלגן - במי ההשקיה בערבה קיים ריכוז של בין 10 ל-20 ח"מ אשלגן המספק באופן חלקי את דרישות צמח הפלפל. אשלגן שמוצאו מהוספת קומפוסט או דשנים נצבר בקרקע בסוגי קשרים שונים, חלקו משתחרר לתמיסת הקרקע. בשטחי גידול בערבה העניים באשלגן הובחנו במספר מקרים סימני מחסור באשלגן שהתבטאו במראה הדומה לצריבות בעלים ולהתנוונות הצמח. תופעות אלו לוו בירידה משמעותית ברמות האשלגן בעלים לכ-20% מכלל רמת האשלגן הרצויה. מנגד, הוספה של אשלגן בריכוזים גבוהים לא תרמה דבר לעליית היבול ולשיפור חיי המדף. בשלב של כ-30 יום לאחר שתילה חשוב לבצע בדיקות קרקע בעומק עד 20 ס"מ (הדגימה בסמוך לצמח ולטפטפת) כדי לאפיין את רמת האשלגן בקרקע. בדיקת המעבדה הנדרשת היא אשלגן במיצוי קלציום כלוריד ((CaCl2. תוצאות אלו יגדירו את ריכוז הדשן האשלגני הנדרש. במידה וערך האשלגן בבדיקת המיצוי ב- CaCl2ירד מתחת ל- 50 ח"מ ((mg/kg מומלץ לדשן בדשן בו יחס של תחמוצת אשלגן לחנקן הוא 1:1.5 כדוגמת הרכב הדשן 4-2-6.
  סידן, מגנזיום, גופרית: ריכוזם של יסודות מקרו אלו במי הערבה מספק את דרישות צמח הפלפל ואין צורך בהוספה.
  יסודות קורט (מיקרו-אלמנטים): ברזל, אבץ, מנגן, אבץ, נחושת ובורון. כושר הקליטה של יסודות אלו ע"י השורש יורד עם ירידת הטמפרטורה. החל מסוף חודש אוקטובר מומלץ לעבור לדשנים המכילים מיקרו-אלמנטים או לחילופין להזריק לשטח את יסודות המיקרו במנות חד פעמיות. מומלץ לחזור על פעולה זו פעמיים, להבטחת מילוי מלאי יסודות אלו בקרקע.

  בדיקת פטוטרות
  שיטה זו מאפשרת ניטור חנקה בפטוטרות המשמשות כ"צנרת" המוליכה לעלה ומובילה את חומרי ההזנה כולל החנקן בצורה של חנקה. שיטה זו מאפשרת קבלת מצב מידי בצמח והתגובה לשינויים בריכוזי חנקן בקרקע הם כמעט מידיים (תוך 24 שעות). בדיקת הפטוטרות הוכנסה לשימוש רחב בעקבות ניסויים אשר החלו במו"פ ערבה לפני כ-7 שנים. להכנת הבדיקה יש לדגום פטוטרות בצמחי הפלפל מעלים הראשונים הפרוסים למלוא גודלם (עלה רביעי חמישי מאמיר הצמיחה). את פטוטרות העלים יש למעוך באמצעות כותש שום ולבדוק את המיץ הצמחי המתקבל בערכת שדה (Horiba) המאפשרת מדידת חנקות בטווח רחב מאוד עד לכ-6,000 ח"מ חנקה. בין זנים שונים יכולים להיות הבדלים רבים. עיקר הלימוד של בדיקות אלו וההמלצות נעשה בזן 7158 (קנון) ולגבי זנים אחרים מוצע להתייעץ עם המדריכים.
  כדאי להתחיל לדגום החל מגיל חודש בקרוב כי עד אז תוצאות המדידות אינן יציבות עקב תהליכי גדילה מאוד נמרצת בצמח. בשלב של הסרת רשתות צל ותחילת תהליכי החנטה, נמדדים בפטוטרות עלים של צמחים תקינים בדרך כלל ערכים של כ- 5,000 ח"מ ניטרט. כאשר מצמצמים בשלב זה את רמת ההזנה הניתנת במי השקיה לכ-50 ח"מ חנקן על מנת לשפר את החנטה, נוצר מחסור מכוון בצמח אשר עשוי להוריד את הערכים בפטוטרות לכ-2,000 ח"מ. לא רצוי לרדת מתחת לערך זה. עם התקדמות החנטה (ראה הסעיף הבא) ולאחר החזרה לדישון ברמת של 100 עד 120 ח"מ, יש להניח שגם הרמה הנמדדת בפטוטרות תעלה לכיוון כ-5,000 עד 6,000 ח"מ חנקה. יש להחזיק את ערכת הבדיקה במקום קריר (לא להחזיק את הציוד באוטו) כי ערכי טמפרטורה גבוהה של המכשיר עלולים לגרום להשבתת המכשיר. בנוסף, לאחר כל בדיקה יש לשטוף את האלקטרודה במים מזוקקים. מוצע לבצע תהליך של כיול לעיתים מזומנות כדי להימנע מטעויות.

  ספירת חנטים ודישון
  מומלץ לבצע ספירות חנטים בקטעים מסומנים וצמחים קבועים במשך תקופת החנטה. לצורך הספירה יחשב חנט בגודל זית ומעלה. ספירה ורישום מסודר של מספר החנטים יספק מידע על קצב החנטה בחלקה ויסייע בקבלת החלטות בנושא דישון ודילול חנטים. קצב צבירת החנטים אופייני לזן (מרכז-מפזר) ותלוי בתנאי הסביבה ובמיוחד בטמפרטורת הלילה (בפארן יתקבל בדרך כלל קצב חנטה גבוה יותר מחצבה). כאשר קצב החנטה עומד על חנט ליום ומעלה בשלב של כ-6 חנטים יש להעלות את רמת החנקן לכ-150 ח"מ חנקן צרוף עד אשר מקבלים עליה במי משאב לכ-400 ח"מ חנקה. לאחר אבחון העלייה בחנקה במי המשאב ניתן לחזור לרמת הזנה של כ-100 ח"מ חנקן צרוף במי ההשקיה. במידה והחנטים נוצרים בקצב איטי יחסית של חנט לשלושה עד 4 ימים (בד"כ בצפון הערבה) אין לעלות מעל ל-50 עד 60 ח"מ חנקן צרוף במי טפטפת, עד לקבלת לפחות 6-7 חנטים ואז ניתן להעלות את הדישון לרמה של 100 ח"מ חנקן צרוף במי השקיה.

  המלצות דישון
  שטחי גידול הפלפל בערבה מאופיינים בקשת של שיטות להכנת הקרקע מהוספת קומפוסט ועיבודים כל שנה ועד לגידול ללא עיבוד כלל, אם בקרקע או בתעלות גידול שונות. המלצות הדישון הניתנות כאן (טבלה 2), דורשות התאמה לכל שדה בהתאם למצע הגידול ולפוריותו. ההמלצות להלן הן הגדרות בסיס בלבד. ניהול ממשק הדישון חייב להתבצע באמצעות בדיקות קרקע לפחות פעמיים בשנה, לפני תחילת הגידול וכ-40 יום לאחר שתילה (אשלגן), שימוש במשאבים ובדיקות פטוטרות.

  טבלה 2: רמות דישון מומלצות לפי שלבי הגידול, שתילת 1/8, כ 270 ימי גידול

  (1) חקלאים המרכיבים בעצמם את הדשן מוזמנים להתייעץ עם המדריכים לקביעת המרכיבים.
  (2) בשלב זה נדרש מילוי אינטנסיבי של מלאי החנקן בבית השורשים ובפטוטרות.

  בדיקת וכיוון מערכת הדישון
  מעקב רציף אחר דיוק בישום הדישון זהו הנדבך הראשון לכל שאר פעולות המעקב אחרי רמות הדישון האחרות במי משאב ובבדיקת פטוטרות אשר מושפעות מפעילות הצמח ומרמת הדישון אשר אנו מיישמים במי השקיה. מומלץ לכוון את מערכת הדישון כדי למנוע אי דיוקים במתן הדשן במהלך העונה, באמצעות בדיקת המוליכות החשמלית של מי ההשקיה. נדרש מד מוליכות חשמלית ותמיסת כיול. לפני תחילת התהליך יש לוודא תקינות וכיול של מד המוליכות החשמלית.

  א. סימולציה לדישון:
  1. יש למלא בדלי נקי 10 ליטר מים ללא דשן (מי קו בשטח הגידול). את עשרת הליטרים יש למלא במדויק באמצעות כד מדידה (ליטרון). יש לבדוק את המוליכות החשמלית באמצעות מד המוליכות (המכויל), ולרשום את הערך המתקבל.
  2. יש למדוד במדויק 10 סמ"ק דשן (מרוכז) באמצעות משורה או מזרק, להוסיף לדלי המים (המכיל את עשרת הליטרים) ולערבב היטב.
  3. יש למדוד את המוליכות החשמלית של המים בדלי המכילים את מי הקו ועוד 10 סמ"ק דשן, הערך אשר התקבל הוא גבוה בכמה עשיריות dS/m ממי המקור ללא דשן. יש לרשום את הערכים אשר התקבלו ולחשב את ההפרש עם דשן לעומת המים ללא דשן. ערך זה הוא ההפרש אשר אמור להיות בין מי קו ללא דישון לבין מי קו אשר הזריקו להם 1 ליטר דשן לקוב מים.

  ב. בדיקת ביצוע דישון בחלקת גידול:
  4. בזמן הפעלת מערכת ההשקיה והדישון, יאספו דגימות מים לאורך כל ההשקיה הן בטפטפת ללא דשן בראש השטח (לפני המדשנת), והן מי טפטפת המכילים דשן באחת השלוחות.
  5. עם סיום ההשקיה יש לבדוק את המוליכות החשמלית בשתי הדגימות (סעיף 3) לרשום את התוצאות ולחשב את ההפרש. במידה וההזרקה היא ליטר דשן לקוב מים ומערכת הדישון מדויקת הרי שההפרש במוליכות החשמלית צריך להיות זהה לסימולציה (סעיף 1-3).
  במידה וההפרש בבדיקה בשטח שונה מזה של הסימולציה סימן כי מערכת הדישון סוטה בפועל למינון גבוה או נמוך מהנדרש. במצב זה ניתן לבצע תיקון שדה (רישום ערך גבוה או נמוך יותר במחשב ההשקיה) או לפנות לכיול מקצועי של מערכת הדישון. יש לבצע את הבדיקות בתחילת הגידול, ובהמשך אחת לשלושה שבועות או עם כל החלפת סוג דשן או העלאת או הורדת כמות הדשן. כאשר מחליפים סוג דשן יש לבצע את כל השלבים כולל של הסימולציה כדי לקבל את ההפרש המתאים לכל סוג דשן.

  בכל ספק או שאלה מומלץ להתייעץ עם המדריכים.

  כל האמור לעיל הינו בגדר עצה מקצועית בלבד ועל מקבל העצה לנהוג מנהג זהירות.

  פתח
• 1

  ינו
  הזנה ודישון צמחים בערבה

  ירקות

  ע"י שבתאי כהן

  הרצאה במסגרת מפגש מגדלי ירקות בערבה
  תחנת יאיר 16/8/2016

  פתח
• 1

  ינו
  המלצות לסיום עונה והתחלת עונה

  ירקות

  ע"י שבתאי כהן

  המלצות לסיום עונה והתחלת עונה
  עדי סויסה, סבטלנה דוברינין, יורם צביאלי, רבקה אופנבך, רמי גולן
  למגדלים שלום רב,
  להלן הפעולות המומלצות לסיום הגידול בעונה הנוכחית והכנת החלקה לעונה הבאה:
  בדיקת קרקע - מומלץ לבצע עכשיו בדיקת קרקע על מנת לברר את פוריות הקרקע בעיקר בנושא זרחן ואשלגן ואת הצורך בהוספת קומפוסט. (הנחיות לביצוע בדיקות קרקע יפורסמו בנפרד).
  חיסול הצמחים - מומלץ להזרים מתמור (12 ליטר לדונם, יישום עם 5 קוב מים) לצורך המתת הצמחים וחיסול פתוגניים פוטנציאלים בבית השורשים, ולהקלת עבודת העקירה. יש לפנות את שאריות הצמחים מהשטח.
  לגבי חלקות עם נגיעות בנמטודות יש להתייעץ עם מדריכת הגנת הצומח.
  גידול ללא עיבוד – גם בחלקה בה לא מתבצע עיבוד (תעלות קבועות לסוגיהם) יש לפנות את הצמחים מהשטח ולהכינו לחיטוי.
  עיבודים להכנת השטח – קודם כל ביצוע משתת בקרקע יבשה, אח"כ לצורך הכנת הערוגות יש לתת 30 קוב מים לדונם, פיזור קומפוסט על פני הערוגה (רצוי להתייעץ במדריך לגבי המנה הרצויה, נדרשות תוצאות בדיקות קרקע), תיחוח והכנת ערוגות, פריסת טפטוף, חיפוי קרקע בפוליאתילן (לחיטוי סולרי משופר רצוי להשתמש ביריעת אנטי דריפ).
  חיטוי קרקע - (החומר שניתן להמתת הצמחים בסוף הגידול אינו נחשב כחיטוי). שבועיים לאחר תחילת החיטוי הסולרי יש ליישם מתאם סודיום (אדיגן סופר, אדוכם, מתמור) במינון לפי המצוין בתווית התכשיר. החומר יינתן עם 20 עד 40 קוב מים לדונם. לגבי חלקות עם נגיעות בנמטודות יש להתייעץ עם מדריכת הגנת הצומח.
  החיטוי הסולרי יימשך לפחות לתקופה של חודש. במהלך החיטוי הסולרי יש לתת אחת לשבוע מנת השקיה של 7 קוב לדונם (בתיאום עם פעולות השטיפה).
  שטיפות קרקע להדחת מלחים - במהלך תקופת החיטוי הסולרי, מומלץ לשטוף את הקרקע במנה של 80 קוב לדונם. להבטחת הדחה מספקת של מלחים יש להתקין בחלקה שואבי תמיסת קרקע (משאבים) בעומק 15 ו30 ס"מ. במהלך השטיפה יש לדגום את מי הטפטפת. עם סיום השטיפה יש למדוד את רמת המוליכות החשמלית (EC) של מי המשאב. במידה וערך המוליכות במשאב גבוה ממוליכות מי הטפטפת בחצי יחידת EC ומעלה, יש לתת מנה שטיפה נוספת ולחזור בסיומה השטיפה שוב על בדיקת המשאבים, עד לקבלת ערב מוליכות נמוך במשאבים.
  לקראת שתילה ויום השתילה - הסרת הפלסטיק תתבצע לא יותר מ 3 ימים לפני מועד השתילה על מנת להימנע מעליה נימית והמלחה חוזרת של השכבה העליונה. ביום השתילה תינתן השקיה של 20 קוב לדונם.
  הכנות לבדיקות איכות הדישון וניטור המליחות ורמות החנקן בבית השורשים - 1. בראש החלקה יוצב ברזון הכולל טפטפת לדיגום מי ברז לפני מערכת הדישון. 2. באחת השלוחות תתוקן טפטפת לאיסוף תמיסת ההשקיה (כולל הדישון). 3. מומלץ להתקין בכל יחידה של 5 דונם תחנה ובה 2 משאבים בעומק 15 ו- 30 ס"מ.
  בדיקת וכיוון מערכת הדישון - מומלץ לכוון את מערכת הדישון כדי למנוע אי דיוקים במתן הדשן במהלך העונה, באמצעות בדיקת המוליכות החשמלית (EC) של מי ההשקיה. נדרש מד מוליכות חשמלית ותמיסת כיול. לפני תחילת התהליך יש לכוון את מד המוליכות החשמלית. להלן שלבי האיפוס:
  1

  א. סימולציה לדישון:
  1. יש למלא בדלי נקי 10 ליטר מים ללא דשן (מי קו בשטח הגידול). את עשרת הליטרים יש למלא במדויק באמצעות כד מדידה (ליטרון). יש לבדוק את המוליכות החשמלית (EC) באמצעות מד המוליכות (המכויל), ולרשום את הערך המתקבל.
  2. יש למדוד במדויק 10 סמ"ק דשן (מרוכז) באמצעות משורה או מזרק, להוסיף לדלי המים (המכיל את עשרת הליטרים) ולערבב היטב.
  3. יש למדוד את ה EC של המים בדלי המכילים את מי הקו ועוד 10 סמ"ק דשן, ערך ECאשר התקבל צריך להיות גבוה בכמה עשיריות dS/m ממי המקור ללא דשן. יש לרשום את הערכים אשר התקבלו ולחשב את ההפרש עם דשן לעומת המים ללא דשן. ערך זה הוא ההפרש אשר אמור להיות בין מי קו ללא דישון לבין מי קו אשר הזריקו להם 1 ליטר דשן לקוב מים.
  ב. בדיקת ביצוע דישון בחלקת גידול:
  4. בזמן הפעלת מערכת ההשקיה והדישון, יאספו דגימות מים לאורך כל ההשקיה הן בטפטפת ללא דשן בראש השטח (לפני המדשנת), והן מי טפטפת המכילים דשן באחת השלוחות.
  5. עם סיום ההשקיה יש לבדוק EC בשתי הדגימות (סעיף 4) לרשום את התוצאות ולחשב את ההפרש. במידה וההזרקה היא ליטר דשן לקוב מים ומערכת הדישון מדויקת הרי שההפרש ב EC צריך להיות זהה לסימולציה (סעיפים 1-3).
  במידה וההפרש בבדיקה בשטח שונה מזה של הסימולציה סימן כי מערכת הדישון סוטה בפועל למינון גבוה או נמוך מהנדרש. במצב זה ניתן לבצע תיקון שדה (רישום ערך גבוה או נמוך יותר במחשב ההשקיה) או לפנות לכיול מקצועי של מערכת הדישון.
  יש לבצע את הבדיקות בתחילת הגידול, ובהמשך אחת לשלושה שבועות או עם כל החלפת סוג דשן או העלאת או הורדת כמות הדשן. כאשר מחליפים סוג דשן יש לבצע את כל השלבים כולל של הסימולציה כדי לקבל את ההפרש ביחידות EC הניתנות לבחינה ולהשוואה.

  המלצות לבדיקות קרקע, זנים, השקיה ודישון, הגנת הצומח, טיפול בפרי לאחר קטיף יפורסמו בנפרד.

  בהצלחה,
  שבתאי כהן, יורם צביאלי ועדי סויסה דיויד סילברמן סבטלנה דוברינין
  מדריכי גידול, מו"פ ערבה ממ"ר פלפל, שה"מ מדריכת הגנת הצומח, שה"מ

  פתח
• 1

  ינו
  הידוד בין דישון חנקני לרמות מוליכות חשמלית במי השקיה בגידול פלפל בערבה, תחנת יאיר 2013/14

  ירקות

  ע"י שבתאי כהן

  הידוד בין דישון חנקני לרמות מוליכות חשמלית במי השקיה בגידול פלפל בערבה, תחנת יאיר 2013/14

  שבתאי כהן, רבקה אופנבך, דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ, יורם צביאלי, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר.
  כתובת המחבר: sab@inter.net.il

  תקציר
  בשנים האחרונות פותח במו"פ ערבה פרוטוקול לבדיקת רמת החנקן בפטוטרות, ככלי עזר לבקרת ההזנה בתקופת החנטה הראשונה. המחסור במים וירידת איכות המים עקב עליית המליחות בבארות, מחייבים בקרה ודיוק במתן החנקן. הכלים תומכי ההחלטה של בדיקת פטוטרות לריכוזי חנקה, ספירת החנטים ככלי המכוון את רמת הדישון ועיתויו, במשולב עם בדיקת הפטוטרות ואיכות מי הטפטפת המשאב וריכוזי החנקה, מאפשרים כיום להשיא יבולים טובים אשר יאפשרו את ההישרדות בתחום זה. הניסוי בעונת 2013/14 נערך באותה מתכונת ועל עקבות של עונה קודמת, (ניסוי זהה בטיפולים). נבחנו 3 רמות חנקן 50, 100 ו- 150 ח"מ במי השקיה המשולבים ב- 3 איכויות מים במוליכות חשמלית של 1, 2.8 ו- 4.0 dS/m. רמות האשלגן והזרחן היו שוות בכל הטיפולים. פלפל מזן 7158 (זרעים גדרה) נשתל (8/8/13) בבית רשת 25 מש, אך בניגוד לעונה קודמת טיפולי הדישון הדיפרנציאלים החלו בהתאם למדד פיסיולוגי של חנטה, טיפולי הדישון החלו בעיתוי כאשר לכל צמח היו בממוצע כ-7 עד 8 חנטים. כאשר עיתוי הטיפולים החל בהתאם לעומס החנטים על הצמח, הגענו בניסוי להבדלים מובהקים ביבולים בין טיפולי הדישון, אשר הופעלו באיכויות המים השונות. נמצא כי באיכות מים המליחים 2.8 ו- 4.0 dS/m אין הבדל מובהק ביבול בין טיפולי ה- 100 וה- 150 ח"מ חנקן, לעומת זאת בטיפול המים השפירים של 1 dS/m התקבל שיפור ביבול עם העלייה בדשן החנקני מ-100 ל-150 ח"מ הבדל זה בא לידי ביטוי במיוחד בעליה במספר הפירות למ"ר, הבדל של 10% במספר הפירות בין טיפולים אלו. בכל טיפולי הדשן של 50 ח"מ רמות היבול היו הנמוכות ביותר. היבול הכללי הגבוה בכל טיפולי איכות המים 1, 2.8 ו- 4.0 dS/m היה 13.7, 11.7 ו- 8.6 ק"ג למ"ר בהתאמה ויבול היצוא הגבוה 11.3, 10.0 ו- 7.4 ק"ג למ"ר, בהתאמה.
  מניסוי זה עולה כי יש להעלות את רמות הדישון החנקני ל- 100 ח"מ בטיפולי איכות המים המליחים עם קבלת בין 6 ל-8 חנטים ספורים ואילו בטיפול באיכות המים השפירים של 1 dS/mיש להעלות את המינון ל- 150 ח"מ על מנת לממש את פוטנציאל היבול אשר הגיע בטיפול זה ליבול כללי של 13.7 ק"ג למ"ר וליבול פרי באיכות יצוא של 11.3 ק"ג למ"ר.

  Interrelations between nitrogen fertilization electrical conductivity in pepper grown in the Arava, Yair station 2013/14
  Cohen S., Oshoroviz A., Hashmonai D., Offenbach R., Zvieli Y., Golan R. - Central and Northern Arava Tamar R&D
  Writer address: sab@inter.net.il
  Keywords: Capsicum annuum, salinity

  פתח