דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  חיטויי קרקע והצנעת שאריות הגידול: תוצאות 6 שנות ניסוי בפלפל

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  חיטויי קרקע והצנעת שאריות הגידול: תוצאות 6 שנות ניסוי בפלפל

  שמעון פיבוניה, רחל לויטה ועמי מדואל - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  כתובת המחבר: ShimonP@arava.co.il

  תקציר
  פלפל הוא הגידול המרכזי בערבה התיכונה. עם הפסקת השימוש במתיל ברומיד לחיטוי קרקע, החל השימוש בתכשירי מתאם סודיום לחיטוי הקרקע. מאז, ברוב השטחים לא נצפו בעיות מיוחדות הקשורות למחלות קרקע, למעט עלייה מסוימת ברמת ההתמוטטות החורפית הנגרמת ע"י פיתיום ונזקים מנימיות (נמטודות) חופשיות מהמין Pratylenchus penetrans שלא היו מוכרים בעבר. בעבודה זו אנו בוחנים לאורך זמן על חלקות קבועות את השפעת החיטויים על התפתחות ויבול הפלפל. עד עתה חלפו שש עונות גידול מתחילת הניסוי (2007/8-2012/13). בארבע השנים האחרונות נוספה בשטח הניסוי גם בדיקה של הצנעה בקרקע של הצמחים מגידול קודם. כיום יש צורך במציאת פתרונות חלופיים לפינוי ושריפת שאריות הצמחים בתום העונה. האלטרנטיבה של הצנעת השאריות בשדה היא המועדפת מבחינת החיסכון בכוח אדם ומבחינות נוספות, במידה ואינה מזיקה לגידול הבא.
  הניסוי נערך בתחנת זוהר בכיכר סדום בחממה בה גדל בעבר פלפל. לא היו ידועות בעיות מיוחדות של פגעי קרקע בחלקה לפני תחילת הניסוי. בשלושת השנים הראשונות, זן הפלפל הנבדק היה סליקה, בשנתיים הבאות 7158 ובשנה האחרונה אימפריו. בתום שתי עונות ניסוי לא נמצאו הבדלים מובהקים ביבול הפלפל בין טיפול ביקורת לטיפולי החיטוי שכללו חיטוי סולרי, חיטוי סולרי בשילוב עם אדיגן וחיטוי באדיגן שניתן בטפטוף ללא חיטוי סולרי. למרות שלא נמצאה פחיתה מובהקת ביבול, בחלקת הביקורת ללא חיטוי הצמחים נראו באופן כללי פחות טוב. בתום השנה השלישית נמצאה פחיתה מובהקת ביבול טיפול הביקורת בהשוואה לשלושת הטיפולים האחרים. בשנה הרביעית בוצע חיטוי סולרי על שטח הביקורת ללא חיטויים משלושת השנים הקודמות. בתום העונה לא נצפתה בטיפול זה פחיתת יבול. ושוב בתום שתי עונות ללא חיטוי נמצאה פחיתה מובהקת ביבול בשטח הלא מחוטא. בתום שנה שלישית לבדיקת ההשפעה של הצנעת הצמחים לא נמצא הבדל סטטיסטי בין טיפולים בהם הוצנעו שאריות הצמחים מעונה קודמת, ירוקים ו/או לאחר חיסול באדיגן, לטיפולים בהם פונו מהשטח שאריות הצמחים מעונה קודמת. בעונה הרביעית (2012/13) נמצאה פחיתה מובהקת ביבול בחלקות עם הצנעת חומר ירוק. בשטח בית רשת נגוע בפיתיום (Pythium aphanidermatum) נמצא שהחיטוי הסולרי והחיטוי המשולב, סולרי ואדיגן קטלו ביעילות את הפיתיום, בביקורת הלא מחוטאת הייתה תמותת צמחים מלאה ובטיפול החיטוי באדיגן בלבד הייתה הדברה חלקית. החיטויים בניסוי בוצעו תחת רשת 50 מש.
  לסיכום ועל פי התוצאות עד עתה, נראה שבשטח ללא היסטוריה של מחלות קרקע חשוב מאד לבצע חיטוי כלשהו לפני כל עונת גידול פלפל בערבה. ללא חיטוי קרקע יש סיכון גדול לפחיתה ביבול גם בלי שנראה סימני מחלה בצמחים. מבחינת יעילות החיטויים, השילוב של אדיגן וסולרי הוא היעיל ביותר, אחריו ו/או דומה לו ביעילותו הוא החיטוי הסולרי ואחריו החיטוי באדיגן ללא פלסטיק. לכן אחת לשנתיים עד שלוש עונות לפחות חשוב לבצע את החיטוי המלא, סולרי ואדיגן. כמובן שאין הדברים אמורים לשטח עם בעיות ידועות, למשל בשטח עם בעיית נימיות נצטרך לבצע את החיטויים והטיפולים הדרושים לפני כל עונה. בתום שלוש שנות ניסוי לא נמצאו הבדלים בין פינוי להצנעת הצמחים בקרקע. אולם בשנה הרביעית נמצאה פחיתה מובהקת ביבול של טיפול הצנעת צמחים ירוקים לעומת יבול טיפול הצנעת צמחים לאחר קטילה באדיגן. סוגיית ההצנעה תיבדק גם בעונה הבאה.

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת הישרדות CGMMV בקרקע וכושרו להדביק מלונים בתנאי הערבה

  הגנת הצומח, ירקות

  ע"י שמעון פיבוניה

  בחינת הישרדות CGMMV בקרקע וכושרו להדביק מלונים בתנאי הערבה

  שמעון פיבוניה, דנית פרקר, רחל לויטה – מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
  ויקטוריה רינגולד , אביב דומברובסקי – המכון להגנת הצומח, מרכז וולקני, מנהל המחקר החקלאי
  כתובת המחבר: ShimonP@arava.co.il

  תקציר
  נגיף ניקוד ומוזאיקה של עלי המלפפון Cucumber green mottle mosaic virus ( (CGMMV משתייך לסוג Tobamovirus. נגיפים מקבוצה זו ידועים ביציבותם הרבה וביכולתם להשתמר תקופות ארוכות בקרקעות, בשאריות צמחים ועל קליפת הזרע ולעיתים גם ברקמות פנימיות יותר של הזרע. דרך נוספת להשתמרות נגיפים אלו היא באמצעות הדבקת צמחיית הבר. CGMMV מהווה מזיק קשה למלפפון בישראל מתחילת שנות ה- 2000. בשנים האחרונות הוא הופיע גם במלון בערבה ובאבטיח ברחבי הארץ. הנגיף מועבר ביעילות רבה ע"י מגע ידיים. הוא נמצא בשעריות העלה (טריכומות) וכל מגע קל גורם לשבירתם ולהפצה יעילה מאד עם הידיים, ביגוד הנוגע בצמח וכדומה. בשל ההפצה היעילה מאד בצורה זו, בגידולים בהדליה בהם יש מגע ידיים רב עלולים צמחים נגועים ספורים לאלח מבנה שלם. לכן יש חשיבות רבה למנוע הכנסת צמחים נגועים למבנה ולאתר ולעקור צמחים נגועים לפני שמתחילים בפעולות ההדליה. בעבודה שבוצעה בתחנת יאיר בערבה נבחן כושר ההשתמרות של הנגיף בקרקע וכושר ההדבקה שלו כתלות בחיטוי הקרקע ובמשטר הגידולים. במרץ 2012 אולחו שתילי מלון בנגיף וגודלו בשדה למשך שלושה חודשים. השדה הנגוע חולק לשלושה משטרי חיטוי בניהם בקורת ללא חיטוי וחיטוי סולרי. על מחצית השטח של כל טיפול גודל מלון סתיו שרוע בשטח פתוח שנשתל בחודש יולי ועל כל השטח גודל מלון אביב מודלה במנהרות שנשתל בתחילת דצמבר. בכל טיפול הוטמנו חלקי שורש וגבעול שהוצאו אחת לחודש לבדיקת נוכחות הנגיף וכשר ההדבקה שלו. כעבור חודש מהטמנת הדוגמאות ולאחר ביצוע החיטויים כל הדוגמאות שנבדקו בכל הטיפולים היו אינפקטיביות והדביקו צמחי בוחן בנגיף. לאחר חודשיים ואילך נמצא הנגיף אך לא הייתה יכולת אינפקטיבית באף אחת מהדוגמאות מכל הטיפולים. מבין הצמחים שנשתלו בשדה בסתיו ובאביב על קרקע נגועה, לא נמצא אף צמח עם סמני נגיעות ב- CGMMV. תוצאות אלו מראות שנגיף זה אינו יציב לאורך זמן ואינו שורד זמן רב בקרקע ובשאריות הצמחים בתנאי הערבה בקיץ. על פי התוצאות, הסיכון למעבר הנגיף מגידול אביבי נגוע ודרך הקרקע לגידול סתווי הנשתל לאחר כחודש, הוא גבוה. הסיכון להעברת הנגיף מגידול מלון אביב נגוע לגידול מלון חורף, הנשתל לאחר כחודשיים וחצי ויותר מגידול קודם, הוא נמוך והסיכון להעברת הנגיף מהקרקע לצמחים שנשתלו באביב נוכחי, כארבעה חדשים ויותר מתם גידול אביב קודם שהיה נגוע בנגיף, הוא נמוך מאד. חשוב להדגיש שהניסוי נערך פעם אחת ובגודל מדגם קטן ויש להתייחס לתוצאות במשנה זהירות.

  הבעת תודה
  רב תודות לאילון גדיאל, יובל ברזילי, אבי אושרוביץ ודורית חשמונאי על עזרתם הרבה לביצוע הניסוי.

  פתח
• 1

  ינו
  חיטוי חצילים ליצוא

  הגנת הצומח, ירקות

  ע"י רמי גולן

  חיטוי חצילים ליצוא
  רמי גולן וסווטלנה גוגיו – מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
  כתובת המחבר: gram@netvision.net.il

  חצילים מיוצאים מישראל לצרפת ובעיקר לרוסיה. מהלך השיווק של החצילים כולל הובלה ימית לרוסיה האורכת כ-14 ימים עד להגעה ועוד יומיים שלשה עד להגעה לנקודות המכירה. אורך חיי המדף של החציל המיוצא ללא טיפול לאחר קטיף וללא ביטנה מיוחדת הינו כשבועיים. הסיבות העיקריות לירידת האיכות ולקיצור חיי המדף הינן התפתחות ריקבון על הפרי והעוקץ ואיבוד מים הגורר ירידה במוצקות בחיי המדף והשחרות עוקץ החציל. תופעות אלו מלוות את העונה בעיקר מחודש פברואר ואילך אולם יש שנים בהן תופעת הריקבון מתחילה מוקדם יותר, אף בחודש דצמבר. יצוא החצילים מהערבה נעשה בהיקפים קטנים בעיקר משום הבעיות הללו. לטענת החברות המייצאות, נדרשים כשלושה שבועות חיי מדף בכדי לאפשר מכירה לאורך כל העונה לשוק ובכך לאפשר קיום ענף של יצוא חצילים מישראל.
  בעבר, טיפולים בחצילים לאחר קטיף שכללו טבילה או שטיפה של הפירות בחומרי חיטוי גרמה תמיד לעליה ברמת הריקבון, וזאת משום הקושי ביבוש הרטיבות מתחת לעלי הגביע והעוקץ. בכדי לפתור את בעיית הריקבון נערך ניסוי בשיטת חיטוי חדשנית המשתמשת בערפל המיוצר בשיטה אולטרה-סונית ובאוהל פלסטיק. הניסוי נערך בעונת 2012/13 בתחנת יאיר. פירות חציל חוטאו באמצעות כלור (טהרספט, Troclosene sodium, חברת קונספט) אשר בא במגע עם הפרי באמצעות לחות שנוצרה באמצעות מכשיר המייצר תהודה אולטרה-סונית ולאחר מכן אוחסן ב-12 מעלות למשך 17 ימים. במהלך האחסון הפרי נבדק פעם בשבוע למציאות ריקבון. שיעור הריקבון בפרי ועל העוקץ בטפול החיטוי באמצעות הלחות האולטרה-סונית והכלור הגיע לאחר 17 ימים ל- 8% בלבד לעומת 100% ריקבון לפרי שלא עבר חיטוי.
  בעתיד, יש לבחון חיטוי זה פעם נוספת בכדי לוודא הדירות בתוצאות. מוצע לנסות שימוש בסוגי ביטנה שונים על מנת לבחון את ההשפעה המשולבת של החיטוי והביטנה על חיי המדף של החציל, וזאת במטרה להגיע לחיי מדף של 3 שבועות.

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת חומרים לחיטוי פלפל ליצוא

  הגנת הצומח, ירקות

  ע"י רמי גולן

  בחינת חומרים לחיטוי פלפל ליצוא
  רמי גולן וסווטלנה גוגיו – מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
  כתובת המחבר: gram@netvison.net.il
  פלפל ליצוא עובר בשלב המיון הראשון בבית האריזה שטיפה וחיטוי. מהלך השטיפה של הפלפל הינו 15 שניות ובמהלכו הפרי מוברש ונשטף במים המכילים חומרי חיטוי. בעבר, חומר החיטוי העיקרי היה ספורקיל (Sporekill) אולם החומר הוצא משימוש עקב שאריתיות. כיום, חומר החיטוי העיקרי הוא כלור. במטרה למצוא חומר תחליפי לכלור הועמדו בעונת 2012/13 ניסויים בתחנת יאיר.
  פירות פלפל מזן סובק אשר נקטפו יום קודם טופלו בחומרים טהרספט (Troclosene sodium) 150 ח"מ, כלורן (Calcium hypochlorite) 150 ח"מ, סבון LQ בריכוז 0.4% ללא אמוניום רבעוני, וחומצה ציטרית בריכוזים שונים. הטיפול נבחנו ב 4 חזרות כשבכל חזרה 15 פירות. הטיפולים נערכו בטבילה למשך 15 שניות ולאחר מכן יבוש באוויר למשך כחצי שעה. לאחר הטיפול אוחסן הפרי בטמפרטורה של 7 מעלותו 96% לחות יחסית והוצא פעם בשבוע לבדיקת עובשים וריקבון. במהלך העונה נערכו 3 ניסויים זהים.
  רמת העובשים שהיו על הפרי והעוקצים בטיפולי הLQ היתה גבוהה מהביקורת ולכן לא מומלץ להמשיך להשתמש בחומר זה לחיטוי הפלפל. רמות העובשים בכלורן היו דומות לאלו של הטהרספט ולכן מומלץ להמשיך להשתמש בחומר זה במקביל לטהרספט. החומצה הציטרית בריכוז 1% הצליחה להוריד את כמות העובשים על הפרי והעוקץ לרמה של טיפול הביקורת (טהרספט). יש לבחון את הטפולים בעונה הבאה פעם נוספת בכדי לראות הדירות בתוצאות.

  פתח