דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

  • 1
    ינו
    השוואה בין איכות גבעולי פריחה של אכילאה פרקר מזרעים ואכילאה פרקר מיחורים
    פרחים

    השוואה בין איכות גבעולי פריחה של אכילאה פרקר מזרעים ואכילאה פרקר מיחורים
    צוברי גבי, כרמי שלומית, אמנון נבון
    תוך מטרה להפחית את רמת ההוצאות לדונם אכילאה פרקר , בדקנו אפשרות של גידול אכילאה פרקר מזרעים . השתילים מיחורים ומזרעים הוכנו במשתלת חישתיל , ונשתלו בחממה בתחנת יאיר בשני מועדים 11.10.01 ו – . 12.11.01 עומד השתילה היה 12 שתילים במ " ר על מצע טוף רמת הגולן . במועד הראשון בוצע הקיטום ב - 26.11.01 ובמועד השני בוצע הקיטום ב - . 9.12.01 התאורה ניתנה לצמחים מ - 4.11.01 בעזרת נורות ליבון 100 ואט משך 6 שעות במרכז הלילה .

  • 1
    ינו
    הפחתת הנזק ממחלות צוואר שורש וגבעול תחתון בטרכליום ע”י שינוי שיטות השקייה
    פרחים, הגנת הצומח

    הפחתת הנזק ממחלות צוואר שורש וגבעול תחתון בטרכליום ע"י שינוי שיטות השקייה
    שמעון פיבוניה, רחל לויטה, סבטלנה דוברינין, גבי צוברי, שלומית כרמי - מו"פ ערבה,
    אמנון נבון - שה"מ
    בניסוי הראשון לא הצלחנו להוכיח שההשקיה בטפטוף טמון מנעה הדבקה בקישיוניה.למרות שעל פי נתוני
    הלחות שנמדדו במנהרות והיכולת לייבש את שכבת הקרקע העליונה ע"י השקיה טמונה הצביעו על
    פוטנציאל המניעה שלה.
    בניסוי השני בשנה הראשונה החל מחודש אוקטובר ראינו סימני נזק מקשיוניה ובשנה השניה כבר בחודש
    דצמבר החלו סימנים כאלה. בסוף חודש ינואר בחלקה שהושקתה בטפטוף עילי ואולחה במשך שנתיים עם
    נבגים מן האויר ראינו %90 של נגיעות בקשיוניה. פיזור נבגים מהאויר הביא לפיזור הנגיעות בקשיוניה בכל
    המנהרה בעוד שהטמנת קשיונות הביאה ליצירת מוקדי אילוח.
    במעקב של רמת הנבגים באוויר בחלקות טרכליום ובשטחי בור מסביבן נמצא שהמקור העיקרי לנבגים
    הוא מקישיונות הנמצאים בתוך שטח הטרכליום ולא נבגים ממקור חיצוני. על כן יבוש שכבת הקרקע
    העליונה ימנע היווצרות המקור העיקרי לאילוח בחממה. הורדת הלחות במנהרה באיזור צוואר השורש
    כתוצאה מהשקיה בטפטוף טמון תקטין גם הסיכון לאילוח השטח ממקור חיצוני.
    נמצא שהשקית טרכליום בטפטוף טמון עשויה להיות בעייתית להתפתחות הצמח בקרקעות חוליות עם
    חתך חולי עמוק. הצמחים לא פיתחו מערכת שורשים עמוקה וסבלו. חוסר אחידות של שכבת הציפוי
    בחלקות יקשה מאד על בחירת עומק ההטמנה הרצוי לטפטוף.
    על פי התוצאות ומסקר הנבגים שנלכדו במהלך העונה בשטחים נראה שלא היה קשר ישיר בין רמת
    הלכידות ורמת המחלה בשדות. ומכאן שלסוג המבנה ונוהגי ההשקיה ואוורור החלקה השפעה רבה על
    התפתחות הקישיוניה בצמחים.

  • 1
    ינו
    בקרת צמיחה ופריחה של קיפודון גלואי כחול
    פרחים

    בקרת צמיחה ופריחה של קיפודון גלואי כחול
    צוברי גבי, אבישג קדמן זהבי, איתן שלמה, יוסי בנטל, כרמי שלומית, אמנון נבון
    המטרה: לברר את השפעת סוג האור ( ליבון ופלואורסצנטי ), מועד התחלת התאורה , קיטום וג ' יברלין על פריחת הקיפודן .
    שתלנו שתילי קיפודן ב – 01.10.19 בחממה בעומד של 8 שתילים במ"ר ב– 8 ערוגות. הקיטום נעשה
    ב– 01.12.11 וטיפולי הג'יברלין ניתנו ב – 01.11.21 ,כל שתי ערוגות הופרדו בלילה ע"י מסך שחור, וקיבלו
    טיפול תאורה שונה (להלן הטיפולים). כל טיפול תאורה קיבל טיפולי ג'יברלין (GA3 (שונים עם קיטום
    וללא קיטום. התאורה ניתנה עם נורות ליבון 100 ואט מחזורית משך 6 שעות במרכז הלילה.
    ובנורות פלוארסצנט 18 ואט תאורה רצופה במשך 6 שעות במרכז הלילה.

  • 1
    ינו
    בחינת ממשקי חיפוי מנהרות לימוניום על רמת הציקדות ועל יבול ואיכות הפרחים
    פרחים

    בחינת ממשקי חיפוי מנהרות לימוניום על רמת הציקדות ועל יבול ואיכות הפרחים
    צוברי גבי, שמעון פיבוניה,רחל לויטה, שלומית כרמי- מו"פ ערבה
    אמנון נבון- שה"מ, פיליס ויינטראוב-מכון וולקני
    לאחרונה הופיעה בערבה בשטחי לימוניום וצמחים אחרים מחלת הצהבון, הנגרמת ע"י
    פיטופלסמה שהיא חיידק זעיר ללא דופן, החי בצינורות העצה של הצמח וגורם להצהבה
    ולשינויים מורפולוגיים בצמח.
    הפיטופלסמה מועברת לצמחים ע"י חרקים ממשפחת הציקדיתיים בהעברה צירקולטיבית.
    לימוניום מגדלים כיום, בעיקר במנהרות עבירות פתוחות בכניסה, ועם חורים בפלסטיק לאוורור.
    בדרך גידול זו ציקדות המעבירות את גורם המחלה יכולות להיכנס למבנה בלא הפרעה ולהדביק
    את הצמחים בזה אחר זה.
    המבנה שהיה מכוסה ברשת 30 מש, שמר מפני חדירת הציקדות וגם איפשר קטיף של ענפים
    איכותיים ויבול טוב בתקופה זו של השנה. בגידול בלטלארד הייתה גם פחיתה במספר ענפי
    האספרגוס, בהשוואה למבנים הסגורים.
    המבנים הסגורים בפוליאטילן ללא פיתחי אוורור, מנעו אומנם את חדירת הציקדות, אך עודפי
    החום והלחות בתוכם לא הטיבו עם הצמחים בהיבט של התפשטות הקוליטוטריכום.
    במבנים המאווררים היה יבול ואיכות טובים בד"כ, אולם במבנה עם חיפוי פוליאטילן רגיל,
    הייתה חדירת ציקדות משמעותית, בהשוואה למבנה עם פוליאטילן בולע UV.