בחינת חיי מדף של מוראיה בקיץ 2002
צוברי גבי, כרמי שלומית
ענפי קטיף ירוקים של מוראיה נקטפו בתחנת יאיר ב – 28.8.02 והוכנסו לתמיסות שונות ( להלן הרשימה ). הפרחים שהו בחדר קירור למשך 12 שעות בטמפ ' 2-4 מעלות צלסיוס , לאחר מכן נארזו והוכנסו לשם הדמיית משלוח לחדר בטמפ ' של 8-10 מעלות צלסיוס למשך 15 שעות . בסיום ההדמייה הועברו הפרחים לאגרטלים בחדר תצפית . לחלק מהענפים בוצע קיטום ראש לפני ההטענה בחומרים כדלהלן .
תצפית איקלום קלרקיה
גבי צוברי – מו"פ ערבה
הקלרקיה (Clarkia amoena) פרח ממשפחת נר הלילה משמש כצמח נוי בגוונים של לבן, ורוד, אדום.
בתחנת "יאיר" גידלנו את הקלרקיה במטרה לשווקו כפרח קטיף. על מנת להטמיע את ההיכרות עם הפרח לתפקיד החדש בצענו מספר תצפיות: זנים שונים, עומדי שתילה וזריעה כמות תאורה ומועדי שתילה.
להלן מהלכי התצפיות והתוצאות שהתקבלו בכל אחת מהן.
תצפית זנים
שישה צבעים נבחנו בחממה ביום ארוך ויום טבעי ובשטח פתוח ביום טבעי. הצמחים נשתלו ב- 16/10/00 בעומד של 10 שתילים במ"ר.
הזנים ותאורם
תאור קצר צבע הזן
מראה דליל בפרחים שרובם בעלי דור אחד או שניים לבן Albatross
מופע דל פרח קטן יחסית אדום Crimsom king
יפה, מופע אחיד, פרחים בגודל בנוני, לרוב מלאים סגול כהה Purple primce
מופע אחיד, פרחים בגודל בינוני לרוב מלאים לילך Chiettaim
יפה, פרחים מלאים, אחיד במופע סלמון Salmon queem
פרחים גדולים, חלק מהפרחים מלאים ורוד Enchom tress
תצפית תאורה
מטרת תצפית זו היתה לבדוק את מידת השפעת מתן כמויות אור שונות על יבול ואיכות הקלרקיה. שתילים של קלרקיה נשתלו בחממה בעומד של 10 שתילים במ"ר ב- 14/10/2000. השתילה נעשתה ב- 8 ערוגות כאשר מסף מפריד בין כל שתי ערוגות ולכל צמד ערוגות ניתנה כמות אור שונה.
הטיפולים:
1. בקורת יום טבעי.
2. 2.5 שעות מחזורית 5/15 במרכז הלילה.
3. 8 שעות מחזורית 5/15 במרכז הלילה.
4. 8 שעות רצוף במרכז הלילה.
תוצאות
תחילת הקטיף אמנם היתה באותו יום אולם כמות הענפים שנקטפה בימי הקטיף הראשונים בחלקות שבהם לא ניתנה תאורה ובחלקות שקבלו 2.5 שעות אור מחזורי היתה קטנה יחסית לחלקות שקבלו כמויות אור גדולות.
יבול גבוה יותר ובענפים ארוכים יותר התקבלו בחלקות שבהם לא ניתנה תאורה ובחלקות שקבלו כמות אור קטנה של 2.5 שעות אור.
תאורה זירזה את הפריחה ובעקבות זאת הענפים היו קצרים יותר.
תצפית עומד שתילה
שתלנו בחממה ביום ארוך את הזן purple primce בשלושה עומדים 10, 15 ו- 20 למ"ר בתאריך 14/10/2000. ב- 1/11/2000 נעשה קיטום לכל השתילים. בדקנו את היבול שהתקבל בכל אחת מהחלקות. הענפים הטובים נקטפו בשתי קבוצות אורך 55-50 ו- 65-60 ס"מ והאחרים עקומים ודקים נרשמו כלא טובים.
היבול הכללי עלה עם העלייה במספר הצמחים שנשתלו במ"ר אולם כמות הענפים באורך 65-60 ס"מ ירדה עם העלייה בעומד השתילה. במידה והדרישה תהיה לענפים ארוכים יותר העדיפות תהיה לשתילה בעומד של 10 שתילים במ"ר.
סיכום
מתצפיות אלו ואחרות נוספות למדנו שניתן לגדל את הקלרקיה בחורף בתנאי הערבה. הגידול יכול להיות בשטח פתוח בתנאי יום ארוך (מזרז פריחה) או יום טבעי. המגבלה של פרח זה היא משך חיי המדף. בבדיקות שנעשו בתחנת "יאיר" נמצא שהטיפול הטוב עד כה היה במים ללא תוספת חומר הטענה מבחינת קצב ההזדקנות של פרחים ועלווה. יש חשיבות רבה לבדיקה מעמיקה של טיפול טוב יותר לחיי המדף של הפרחים משום שזה כרגע הגורם המגביל העיקרי.
השפעת פלסטיק בולע קרינת UV על ציקדת העלים Orosius orientalis
ווינטראוב, פ.,1 קליטמן, ס.1, מורי, ר.1, פיבוניה, ש.2, אנטיגונס, ח.3
1חוות גילת, מחלקת אנטומולוגיה, ד.נ נגב, 85280, 2 מו"פ ערבה,
3 מכון וולקני, מחלקת וירולוגיה, בית דגן, 50250.
כבר זמן רב ידוע כי יש חרקים המשתמשים באור אולטרא - סגול (UV) לצורך התמצאות במרחב ולצורך זיהוי צמחים.
בשנים האחרונות, הופנתה תשומת לב להשפעת פלסטיק בולע קרינת UV על התנהגות החרקים בחממות.
צמחי לימוניום (Limonium sp.) גודלו במנהרות מכוסות, וכאשר נצפתה בהם מחלה כתוצאה מפיטופלסמה, אמצעים לשליטה בוקטור הפוטנציאלי, ציקדת העלים, הופעלו. מטרת המחקר שנערך בעונת 2001/2 במעבדה ובמנהרות עבירות בתחנת יאיר היא להחליט, מהי השפעת הפלסטיק הבולע קרינת UV, על הוקטור הפוטנציאלי של הפיטופלסמה בלימוניום.
תוצאות ניסויי המעבדה מוכיחות כי התנהגות הוקטור הידוע של הפיטופלסמה, O. orientalis, מושפעת בכך שהוא לא יכול לנוע אל עבר מקור אור כאשר הוא מכוסה בפלסטיק בולע קרינת UV. תוצאות ניסויי השדה חיזקו את התצפיות האלו. מספר ציקדות העלים שנכנסו לתוך המנהרות המכוסות בפלסטיק בולע קרינת UV היה נמוך מזה של אלו שנכנסו למנהרות המכוסות בפלסטיק רגיל או ברשת. כל התוצאות האלה יחד, מראות כי שליטה בוקטור הפיטופלסמה מתאפשרת ע"י שימוש בפלסטיק בולע קרינת UV במנהרות.
