אקלום לאונוטיס לאונורה
צוברי גבי, שלומית כרמי – מו"פ ערבה, אמנון נבון, איתן שלמה – שה"מ
לאונוטיס לאונורה ( אוזן הארי האפריקנית ) משפחת השפתניים , צמח רב שנתי , עלים מאורכים עם פרחים כתומים מסודרים בדורים לאורך גבעול יציב . הפרח חדש באזור הערבה ונעשים ניסיונות לאקלמו . בתצפית זו שתלנו ב - 4 מועדים שונים על מנת ללמוד האם תהיה השפעה על הצמיחה והפריחה של הצמחים כך שנוכל לבקר ולכוון לתקופה הרצויה לנו .
תצפית חיי מדף של זני ליזיאנטוס
מחבר - צוברי גבי, שלומית כרמי
על מנת להשלים את ההיכרות עם הזנים החדשים שאנחנו בוחנים בחממה הכנסנו את הפרחים למבחן חיי מדף במטרה לגלות חוזק או חולשה של מי מהזנים הללו . הטיפול נעשה עם תמיסת אלמוג + 0.3% סוכר 2% לכל הזנים . הקטיף התבצע בתחנת יאיר ב 28.11.01- הפרחים הוכנסו לתמיסת הטענה , שהו כ - 4 שעות בסככה ולאחר מכן הוכנסו לקירור בטמפ ' של 2-4 מעלות צלסיוס למשך 22 שעות . לאחר הקירור הועברו הפרחים לאריזת קרטון והוכנסו לחדר בטמפרטורה של 8-10 מעלות צלסיוס למשך 17 שעות נוספות . משם הועברו הפרחים לאגרטלים בחדר תצפית . נבדקו : המשך פתיחת הפרחים , תמותת הפרחים באגרטל , הפלות ראש , איכות כללית של הפרחים ואיכות העלווה במהלך חיי האגרטל .
מחלת הצהבון בלימוניום
עבד גרה ,רקח בנימין, אריה רוזנר- המחלקה לוירולוגיה, מינהל המחקר החקלאי, בית דגן.
ויינטראוב פיליס- המחלקה לאנטמולוגיה, מינהל המחקר החקלאי, בית דגן.
אוקו אורנה-שה"מ. צוברי גבריאל, נבון אמנון- מו"פ ערבה.
לימוניום (Limonium) משמש כצמח גינה ולייצור פרחי קטיף . היקף הגידול בישראל כ - 1000 דונם עם יצוא של כ - 45 מליון פרחים . עיקר הגידול , כ - 700 דונם נעשה בערבה . בראשית אוקטובר 2000 נצפתה בחלקות לימוניום בערבה מחלה לא מוכרת שסימניה אופייניים למחלות פילודי ).Phyloddy) סימני המחלה - הצהבה , עיוות פרחים וניוון צמחים . בצמחים שנפגעו פסקה הצמיחה הוגטטיבית , וחל שינוי בצורת העלים מעלה עגול למחודד , עיוות פרחים ונינוס . ממדי התופעה הלכו וגדלו עד למצב של השמדת חלקות . שיעור הנזק הגיע ל - 10-60 אחוז . סימני המחלה העלו חשד שמדובר במחלת הצהבון הנגרמת על ידי פיטופלסמה . בבדיקות ראשוניות של חתכים דקים שבוצעו במיקרוסקופ אלקטרוני , במעבדתנו , נצפו גופיפים דמויי פיטופלסמה בתאי שיפה של צמחי לימוניום עם סימנים . בבדיקות מולקולריות (PCR) שנערכו עם תחלים אוניברסליים לפיטופלסמה , התקבלו תוצרים ספציפיים התואמים למקטע בגודל מתאים לפיטופלסמה כפי שנראה בג ' ל אגרוז . גורמי המחלהשל מחלות הצהבון הינם חיידקים חסרי דופן מקבוצת ה .Mollicutes- חיידקים אלו מועברים מצמח אחד לשני בצורה צירקולטיבית , בעיקר על - ידי מינים ספציפיים של ציקדות , בהם הגורם חודר מבעד למעי למערכת נוזלי הדם של החרקומשם לתוך בלוטות הרוק , מתרבה ומועבר עם הרוק בעת ההזנה . מינים רבים של ציקדות מסוגלות לרכוש את גורם המחלה וזה מתרבה בתוכן אך מכיוון שברובן , איו גורם המחלה מצליח להגיע לחלל בלוטות הרוק , אין הן מסוגלות להיות וקטור . הקושי הוא לכן , לא רק באיסוף , הגדרה וזיהוי גורם המחלה בציקדה , אלא בהכרח לגדל את הציקדות החשודות כווקטורים במעבדה על צמחים בריאים , והוכחת מעגל שלם של רכישה והדבקה בתנאים מבוקרים . אין מידע לגבי מיני ציקדות הפעילות בערבה אם כי צמחיית המלוח משמשת פונדקאי למינים אחדים של .Circulifer חיידקי הפיטופלסמה מוגבלים בתנועתם בצמח למערכת צינורות השיפה . הם מופיעים בריכוז נמוך מאוד ופיזורם בצמח אינו אחיד . עובדות אלו , יחד עם היות הפיטופלסמה פרזיט אובליגטורי שלא ניתן לגידול בתרבית , מקשים מאוד על דיאגנוסטיקה של המחלה ועל בדיקת חומר הריבוי .
השפעת תוספת תאורה וגיברלין על צמיחת טרגון לתבלין בערבה
צוברי גבי, אבישג קדמן זהבי, שלומית כרמי- מו"פ ערבה
ליווי מקצועי: יונה מזור
גידול טרגון לתבלין בערבה בחודשי החורף נעשה בבית גידול חממה או חממית . בחלק מהשטחים נותנים תוספת תאורה ע " מ לזרז את הצימוח והחלק האחר גדל בתנאי יום טבעי . כאשר הצימוח מגיע לגובה של כ - 30 ס " מ קוצרים את היבול . בין הקצירים ניתן טיפול הג ' יברלין GA3 בריכוז של 50 ח " מ . משך הזמן בין הקצירים בקיץ הוא כ - 30 יום ובחורף כפול מכך . מטרת עבודה זו , היא לבחון את כמות התאורה הפוטופריודית המוספת והשפעתה על הצימוח . . GA3 כמו - כן , את השפעת תוספת זו בשילוב עם תוספת הג'יברלין
