דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  בחינת עומדים בגידול פלפל (צמד בערוגה) – ככר סדום 2003

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  לימוד השפעת רוחב הערוגות (שתילה בצמד), ומרחקי השתילה בתוך השורה על יבול הפלפל בכיכר סדום, 2003-2002
  אביתר איתיאל - שה"מ משרד החקלאות
  עמי מדואל, רבקה אופנבך, יורם צביאלי - מו"פ ערבה

  תקציר
  עלות השתילים הגבוהה, מחד, ותוספת העלות בעבודה וציוד כתוצאה מהצבת יותר ערוגות ליחידת שטח מאידך, מחייבם להכיר את התרומה לתוספת שתילים בשורה, ולציפוף מרווחי הערוגות. היבט נוסף הוא נוחות בעבודה מבחינת תנועת העובדים בשבילים.
  בניסוי שנערך בתחנת זהר שבכיכר סדום בעונת הגידול 2002/3 בדקנו את השפעות המרחק בין הערוגות (שתילה בצמד) בתחום 180-120 ס"מ, והמרחק בתוך השורה בתחום 60 -30 ס"מ בזן סליקה. מהתוצאות שהתקבלו ניתן להסיק שתוספת היבול הכולל כתוצאה מציפוף הצמחים בשורה הייתה קטנה ביותר. הציפוף מ-60 ל-50 ס"מ לא תרם כלל, ואילו המעבר מ-50 ל-40 ס"מ תרם לתוספת יבול כולל של 0.6 ק"ג/מ"ר. ציפוף נוסף בתוך השורה מ-40 ל-30 ס"מ לא הניב כל תוספת . היבול ליצוא, ומשקל הפרי לא הושפעו מציפוף הצמחים בשורה.
  השפעת ציפוף הערוגות (שתילה בצמד) על ידי הקטנת המרווחים מ-180 ל-120 ס"מ תרמה לתוספת מובהקת ביבול הכולל וליצוא של 20%. תוספת היבול השולית לכל מדרגת ציפוף הולכת ופוחתת. 50% מהתגובה התקבלה במעבר מ-180 ל-160 ס"מ. במעבר מ-160 ל-140 ס"מ התקבלה תוספת יבול כולל וליצוא של כ- 0.5 ק"ג/מ"ר. מאחר ושינוי זה משמעותו תוספת שורות בשיעור של 14% וכרוך בתוספת ציוד ועבודה, הרי עליה זו ביבול הנה על גבול הצידוק הכלכלי.
  ההצבה שהניבה את היבול המקסימלי הייתה 120*40 בעומד צמחים של 4200 לדונם.
  ההצבה המיטבית בהיבט הכלכלי הנה 160*40 בעומד צמחים של כ 3100 לדונם.

  פתח
• 1

  ינו
  גיל הצמח לתחילת חנטה בפלפל 2003

  ירקות

  ע"י אביתר איתיאל

  לימוד השפעת עיתוי החנטה ומועד השתילה על גידול פלפל בכיכר סדום 2003-2002

  חוקרים שותפים:
  עמי מדואל, רבקה אופנבך - מו"פ ערבה
  אביתר איתיאל, יורם צביאלי – שה"מ משרד החקלאות

  תקציר
  בכיכר סדום נהוג לשתול את הפלפל החל ממחצית ספטמבר ועד תחילת אוקטובר. ניסויים בהקדמת מועד השתילה לא הניבו תוספת ביבול וזאת בשל הטמפרטורות הגבוהות ששוררות באזור זה.
  ההנחה כי הקדמת מועד השתילה ללא הקדמת מועד חנטת הפירות מאפשרת להגיע עם צמח מפותח יותר המסוגל לשאת יבול רב יותר, נבדקה בעונת 2001/2 בחמישה זני פלפל בשלושה מועדי שתילה. מתוצאות הניסוי הסקנו שדחיית החנטה למשך 50 ימים משתילה לא שיפרה את היבול הכולל בהשוואה ל-30 ו-40 ימים, אך לא ניתן היה להפריד את השפעת דחיית החנטה מהשפעת העונה קרי: ירידה בטמפרטורות ובאורך היום.
  בעונת 2002/3 העמדנו את הניסוי באופן שיאפשר להפריד בין שני הגורמים. הניסוי כלל שלושה גורמים. הזנים: סליקה וניבלה נשתלו בשלושה מועדי שתילה: 2 ,9 ,ו- 17 לספטמבר. בכל מועד שתילה הופעלו שלושה טיפולי דחיית חנטה: 34 , 42 ,ו- 49 ימים משתילה לתחילת חנטה.
  מתוצאות הניסוי הסקנו שבתנאי כיכר סדום דחיית חנטה מעבר ל-34 יום, במועדי שתילה החל
  מה- 9/9 (מועדים מוקדמים מהמקובל בכיכר), פגעו ביבול הכולל בזן סליקה ולא השפיעו כלל בזן ניבלה. תוצאה זו תואמת את המסקנות מהניסוי בעונה הקודמת. המסקנה היותר כללית לגבי השפעת דחיית החנטה בפלפל הינה, שלא קיימת השפעה על היבול לטיפולי דחיית חנטה בתחום 30 ועד 50 ימים משתילה. במידה ומועד השתילה מתאחר יחסית למועד האופטימלי, ואו ירידת הטמפרטורות בסתיו מקדימה את הממוצע הרב שנתי, יגרום טיפול כזה לירידה ביבול.

  פתח
• 1

  ינו
  ניסוי הכוונת השקיה בפלפל 2003

  ירקות

  ע"י אביתר איתיאל

  הכוונת ההשקיה באמצעות מערכת פיטומוניטור
  אביתר איתיאל - לה"ד נגב שה"מ, משרד החקלאות
  יורם צביאלי, רבקה אופנבך, רמי גולן - מו"פ ערבה
  אהרון ברדה - מושב צופר
  תקציר
  צמחי פלפל מהזנים לורקה ופרקר גודלו בבית רשת מסחרי 25 מש בצופר. במחצית חודש אוקטובר 2002 חוברו שתי תחנות פיטומוניטור (פיטק יד מרדכי) לשני חלקות טיפול השקיה. הטיפול המסחרי הופעל על פי שיקולי המגדל ואילו הטיפול "פיטו" הופעל על סמך ניתוח הנתונים שהתקבלו מתגובת רגשי המערכת. החל ממחצית אוקטובר ניתן היה זהות באמצעות קריאות הרגשים לילות בהם ערכי ה VPD (גירעון לחץ אדי המים. הפרש בין לחץ האדים במצב רוויה לבין לחץ האדים הנמדד בפועל) גרמו לדיות בשעות הלילה. בפועל, קיבל טיפול זה רק השקיות לילה החל ממחצית אוקטובר ועד תחילת חודש מרץ.
  מספר ההשקיות ועיתוים נקבע בטיפול "פיטו" על סמך תגובת רגש קוטר הגבעול בזן פרקר.
  מתוצאות הניסוי עולה שטיפול "פיטו" הניב יבול כולל גבוה יותר בשיעור של 33% ו- 15% בזנים פרקר ולורקה, בהתאמה, יחסית לטיפול הביקורת.
  תוצאה זו של עלייה ביבול הכולל תואמת את הממצאים מניסוי דומה שבוצע לפני שנה בזן לורקה. נמצאה גם עליה קטנה ביבול ליצוא, אולם מרבית התוספת שהתקבלה ביבול הכולל התבטאה בפירות שנפסלו ליצוא בגלל עיוותים כאשר סיבת העיוותים אינה ברורה.
  מלבד בעיה, זו לא נמצאה כל השפעה להשקיות הלילה על מדדי האיכות בפירות הפלפל ובכלל זה על סידוקי פרי, זאת בניגוד לדעה הרווחת של השפעה שלילית בנושא זה.
  השקית לילה יכולה להקל על מערכת חלוקת המים במושב צופר על רקע של "צווארי בקבוק" בספיקת המערכת בעת דרישה מרובה של מים להשקיה ביום.

  פתח
• 1

  ינו
  עומדים בפלפל בצופר 2002/3

  ירקות

  ע"י אביתר איתיאל

  השפעת מרחקי הצמחים בתוך השורה על יבול הפלפל, צופר 2002/3
  אביתר איתיאל, יורם צביאלי – שה"מ משרד החקלאות
  רבקה אופנבך - מו"פ ערבה
  אלי שקותאי - מושב צופר

  תקציר
  בניסוי שנערך בעונת 2002/3 בבית רשת במושב צופר נבדקה השפעת המרחק בתוך השורה על יבול הפירות בשני ניסויים נפרדים: בשורה בודדת (90 ס"מ בין שורות) ובצמד שורות (רוחב ערוגה 142 ס"מ). בשני הניסויים, לא נמצאה השפעה של המרחק בין הצמחים על גובה היבול הכולל וליצוא בטווח 25-50 ס"מ. בניסוי בשורה בודדת נמצאה עליה מובהקת במשקל הפרי במעבר מצפיפות של 30 ל-50 ס"מ בין הצמחים, בשיעור של 6%.