דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

  • 1
    ינו
    תגובת צמחי פלפל לחימום יום
    ירקות

    ניסוי פיצוי טמפרטורה בפלפל 2004

    אביתר איתיאל- שה"מ, משרד החקלאות
    אילנה ולר, ריבקה אופנבך, שבתאי כהן, ישראל צברי, רמי גולן- מו"פ ערבה.
    איתן פרסמן- מינהל המחקר, מכון לגידולי שדה, מכון וולקני, משרד החקלאות.

    תקציר
    על סמך ההנחה שהצמח מגיב, בתחום רחב של טמפרטורות, לטמפרטורה הממוצעת היממתית, ללא חשיבות לערכי היום והלילה, נשתלו שני זני פלפל, סליקה (אפעל) ו7157 ) זרעים גדרה) בחמש חממות בתחנת יאיר שבערבה בתחילת חודש ספטמבר. בחממות הופעלו משטרי טמפרטורה יום ולילה שונים וזאת על מנת לבדוק את עיקרון פיצוי הטמפרטורות.
    בשתים מהחממות ניתן חימום לילה לטמפרטורות שונות אשר הושלמו בטמפרטורות יום שונות וזאת בשאיפה להגיע לטמפרטורה ממוצעת יממתית זהה בשתיהן. בשלושת החממות הנותרות לא ניתן חימום לילה כלל, ובאמצעות סגירת הוילונות הופעלו טיפולי טמפרטורת יום שונים. בחממת הביקורת נשארו הוילונות פתוחים והטמפרטורה ביום היית ההנמוכה מכולן ודומה לזו שבחוץ. בחממה השניה נסגרו הוילונות באופן מבוקר. כתוצאה מכך הניבה החממה תוספת טמפרטורה של %8 ע"פ חממת הביקורת, וזאת באמצעות טמפרטורה יום גבוהה של עד כדי 32 מעלות ובמשולב עם אוורור מחזורי (על מנת לאושש את ריכוז הפד"ח). בחממה השלישית, החמה ביותר, הגיעה תוספת הטמפרטורה לכדי %20 מעל לחממת הביקורת וזאת באמצעות טמפרטורת יום של עד ל35 מעלות, וללא אוורור כלל.
    תוצאות מספר הפירות מצביעות על תגובה חיובית לתוספת הטמפרטורה, אך ניראה שלא ניתן להתעלם מהצורך ברענון הפד"ח בחממה. בחממה שהשיגה %8 תוספת טמפרטורה הניב הזן סליקה תוספת של %30 במספר הפירות ע"פ חממת הביקורת. גם במשקל הפירות התקבלה תוספת, אך קטנה יותר. בחממה שקיבלה תוסת חימום יום של %20 יחסית לחממת הביקורת התקבלה פחיתה רבה במשקל ובמספר הפירות בשני הזנים.
    הזן 7157 לא הגיב כלל לתוספת הטמפרטורה בחממה שקיבלה תוספת חימום יום של %8 .
    התוצאות שהתקבלו מצביעות על כך שבהעלאת טמפרטורת היום גלום פוטנציאל להעלאת היבול ולהמשך צימוח וחנטת פירות בפלפל בתקופת החורף, אך כנראה שקיימת רגישות לריכוזי הפד"ח בחממה סגורה אשר מחייבים חילופי אויר עם חוץ החממה. תגובת הצמח לטיפולי הפיצוי, מותנה בזן.

  • 1
    ינו
    הפחתת שימוש בנמטוצידים בגידול פרחים
    פרחים, הגנת הצומח

    הפחתת שימוש בנמטוצידים בגידול פרחים
    יוג'י אוקה - נמטוגלוגיה, מרכז מחקר גילת, מינהל המחקר החקלאי
    שמעון פיבוניה, רחל לויטה,יעל בר-לבן, גבי צוברי, שלומית כרמי - מו"פ ערבה

    אחד הפגעים הקשים בגידולי פרחים רבים הינו נמטודות עפצים (.spp Meloidogyne .(הדברת נמטודות
    בגידולי פרחים, נעשית בדרך כלל ע"י חיטוי קרקע בחומרי אידוי לפני זריעה או שתילה, וטיפול מונע במשך
    הגידול בנמטוצידים בלתי נדיפים. מתיל ברומיד שימש כ"החומר" אידוי להדברת נמטודות, מחלות קרקע
    ועשבים במשך שנים רבות. כיום בגלל הפחתת השימוש, העלייה במחירו ואיסור השימוש בשנה הבאה,
    נאלצים מגדלי הפרחים להשתמש במספר חומרים כדי לכסות טווח הרחב של פגעי הקרקע ועשבים. כמו-כן,
    בגלל דרישות הצרכנים והתקנים לגידול פרחים המגדלים חייבים להפחית בכמות חומרי ההדברה או
    להשתמש בחומרים ידידותיים לסביבה. הנמטודות מהוות בעיה חריפה במיוחד בגידול פרחים רב שנתיים,
    גם בחלקות שחוטאו במתיל ברומיד בשל כושר ההישרדות של הנמטודות בשורשים מעמיקים. שיטת גידול
    של מחזור זרעים בדרך כלל אינה יעילה לגבי נמטודות עפצים בגלל טווח הפונדקאים הרחב. אך ידוע כי
    קיימים סוגים או זנים מסוימים של פרחים שאינם נפגעים ע''י נמטודות עפצים או ע"י מינים מסוימים של
    הנמטודות. כיום מגדלים בארץ מגוון רחב של פרחים בקנה מידה מסחרי, אבל לא ידוע על רמת הרגישות או
    העמידות של פרחים אלה לנמטודות עפצים . במידה ונאגור ידע על רמת רגישות/עמידות לנמטודות, נוכל
    בעזרת מחזור גידולים שישלב גידולי פרחים עמידים ורגישים להפחית את השימוש בנמטוצידים ואת
    התדירות בחיטויי קרקע.
    בניסויים נבדקה רמת פונדקאיות (עמידות/רגישות) של הפרחים המרכזיים במשקים בערבה לשני מיני
    נמטודות העפצים העיקריים בארץ: javanica. M ו-incognita. M .מניסויים בחלקה נגועה ב-javanica. M
    בתחנת זוהר ובחלקה הנגועה ב-incognita. M בתחנת יאיר נמצא כי קיים שוני ברגישותם של סוגי פרחים
    שנבחנו: גיפסנית, לימוניום, עדעד, אכילאה וגלובולריה, לשני מיני נמטודות העפצים הנ"ל. כמו כן, נמצא
    שוני ברגישות בין זנים למשל: באכילאה ובעדעד. התוצאות מצביעות כי ניתן להפחית כמות נמטוצידים ע''י
    בחירת סוגים, מינים וזנים של פרחים, בהתאם למיני נמטודות עפצים הקיימים בשטח וכי יש להמשיך
    ולאסוף ידע לגבי מינים וזנים של פרחים שלא ידועה רמת הפונדקאות שלהם לנמטודות עפצים.

  • 1
    ינו
    ניסוי מרחקי ערוגות וקרינה בפלפל בכיכר סדום
    ירקות

    לימוד השפעת מפסק הערוגות, ועוצמת הקרינה על יבול פירות הפלפל בכיכר סדום.

    אביתר איתיאל, שה"מ משרד החקלאות
    עמי מדואל, ישראל צברי, רמי גולן - מו"פ ערבה

    תקציר
    צמחי פלפל מהזן סליקה נשתלו בבית צמיחה מכוסה בפוליאתילן בכיכר סדום, במחצית חודש ספטמבר, בארבע טיפולי צפיפות ערוגות: 120, 140, 160 ו 180 ס"מ בין מרכזי הערוגות. בסוף חודש ינואר נפרסו רשתות צל בתוך המבנה בגובה 2.5 מטר מעל לנוף הצמחים. טיפולי ההצללה כללו רשתות 20,30, 40, אחוזי הצללה וטיפול ביקורת ללא רשת כלל.
    בתגובה לציפוף הערוגות מ-180 ועד ל- 120 ס"מ, התקבלה עליה ביבול, אך רק בטיפולי הקרינה הגבוהים.
    מפסק הערוגות המקובל בכיכר סדום הנו 160 ס"מ. ציפוף הערוגות ל 140 ס"מ יתרום לעלייה צפויה של 2.5 טון\דונם ביבול כולל וליצוא, וזאת בתנאי קרינה מרביים. הנוהג המקובל בו מצלים את בית הגידול ברשת 40% צל, מתחילת חודש פברואר ואילך, פגע באופן משמעותי בחנטה וביבול הפירות. נזקי שחור פיטם אומנם פחתו כתוצאה מההצללה אך התועלת שהתקבלה נמצאה זניחה יחסית לנזק שנגרם ליבול הפירות.
    נמצאו יחסי גומלין בין עוצמת הקרינה ולבין צפיפות הערוגות. ככל שהגידול נחשף לכמות קרינה גבוה יותר כך נמצא יתרון בציפוף. לאור התוצאות שהתקבלו ניתן לצפות שבתנאי הגידול במרכז הערבה בהם גדלים הצמחים בתנאי קרינה פוחתים , לא ימצא יתרון לציפוף מעבר ל 160 ס"מ ואולי אף ל 180 ס"מ. ואילו מגדלי הפלפל בתקופת הקיץ צפויים למצוא יתרון בגידול במפסקים של 120 ס"מ.

  • 1
    ינו
    וירוס הנבילה של העגבנייה בפלפל
    הגנת הצומח

    רצוף בזה דף מידע על וירוס הנבילה של העגבנייה בפלפל TSWV

    הוירוס מועבר על ידי תריפס באופן מתמיד. זחל התריפס רוכש את הוירוס מצמח נגוע. הוירוס מתרבה
    ומתקיים בו כל ימי חייו עד גלגולו לתריפס בוגר המעביר אותו לצמחים חדשים.
    הוירוס נמצא בשטחי גידול הפלפל בערבה כמו גם ביתר האזורים בארץ.