השפעת ההשקיה, התשתיות, ונפחי בית שורשים בגידול פלפל בקרקע ובשיטת נש”מ
ירקותהשפעת ההשקיה, התשתיות, ונפחי בית שורשים בגידול פלפל בקרקע ובשיטת נש"מ
אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות
עמי מדואל, דורית חשמונאי, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי - מו"פ ערבה
אלון בן גל - המחלקה לקרקע ומים, מרכז מחקר גילת
תקציר ומטרת העבודה
שתילי פלפל מהזן 7187 (זרעים גדרה), נשתלו בבית פלסטיק בתחנת זהר ב-7/9/05. לקראת השתילה הוכנו תשתיות הנש"מ באופן הבא: נחפרו תעלות בעומקים: 15 , 25, 35 , ו-45 ס"מ במפסקים של 1.5 מטר וברוחב אחיד של 40 ס"מ. בבסיס התעלה הונחה שכבת טוף גס (קוטר: 2-4 ס"מ), בעובי שכבה של 5 ס"מ. יריעת פלריג הונחה ע"ג שכבת הטוף הגס ולתוכה הוכנס מצע טוף 0-8 מ"מ (טוף רמת הגולן) בעובי של: 10, 20 , 30, ו-40 ס"מ. כתוצאה מכך התקבלו נפחי מצע בית שורשים של: 27, 50 , 80 , ו-107 ליטר\מ"ר. במפתח נפרד הוכנו 10 חלקות ע"ג הקרקע המקומית באופן המקובל.
למשך 32 הימים הראשונים הושקו הצמחים באופן אחיד ולאחר מכן פוצלו ארבעת טיפולי ההשקיה לפי היחס:
0.5, 1, 1.5 ,2 . מנות ההשקיה העונתיות הגיעו ל: 450, 900, 1430, ו-1750 מ"מ.
מטרות העבודה היו שתיים. הראשית: לבחון את תגובת הגומלין בין מנת ההשקיה לנפח מצע הגידול על רקע של שימוש במים מליחים. השנייה: להשוות את תשתית הנש"מ לתשתית הקרקע המקומית בכיכר סדום.
התוצאה המרשימה ביותר שהתקבלה בניסוי הייתה ביבול הפירות של צמחי החול בהשוואה לצמחי הנש"מ (איור 11). יתרון של עד 20% ביבול הפירות לצמחי הנש"מ הושג ע"פ צמחי החול במנות המים הגבוהות. למרות שהשוואה זו לא עמדה במרכזו של הניסוי, ועל אף מגבלות ההצבה בשטח, הרי התפתחות הפער בין שתי התשתיות ככל שעלתה מנת ההשקיה, מצביע על יתרון הנש"מ לאו רק כתוצאה מתוספת רטיבות או מדחיקת מלחים טובה יותר. בעוד שבטיפולי הנש"מ נישמר יחס פרי\נוף יציב עם עליית מנת ההשקיה, הרי שבצמחי החול חלה ירידה משמעותית ביחס זה (איור 13). תוצאה זו מסבירה היטב את התרחבות הפער ביבול הפירות עם עליית מנת ההשקיה בין שתי התשתיות.
