הזנה אורגנית
ירקותהרצאה במסגרת יום עיון במו"פ ערבה תיכונה וצפונית תחנת יאיר 3 במרץ 2008

הרצאה במסגרת יום עיון במו"פ ערבה תיכונה וצפונית תחנת יאיר 3 במרץ 2008
הרצאה במסגרת יום עיון לחקלאים אורגנים, תחנת יאיר מו''פ ערבה תיכונה וצפונית, מרץ 2008
שלמה קרמר, ישראל זר, אלישע קניג
טנסיומטרים וחיישני תכולת רטיבות רציפים יכולים לספק מידע אמין על אופן השתנות תכולת הרטיבות בבית השורשים בזמן אמת. השינויים בכמות המים בקרקע הם תוצאה של כלל ההשפעות הסביבתיות והצמחיות על קצב קליטת המים על ידי הצמחים וניקוז המים לעומק חתך הקרקע. שילוב ציוד מסוג זה במערכת בקרת ההשקיה יאפשר להגיב בזמן אמת לפחיתה בכמות המים בקרקע וכך לנהל באופן יעיל ומושכל את מימשק ההשקיה. בעונת הגידול 2006/7 נערך במשק ישראל זר במושב פארן, ניסוי השקיה בו נבחנו מנות מים שונות באותו ערך הפעלה שהתקבל באמצעות חיווי מטנסיומטר רציף. התוצאות מלמדות כי השיטה אכן יכולה לתזמן את ההשקיה בשדה באופן אוטומטי, כך שהצמחים יקבלו את מנת המים הנחוצה בהתאם לשינויים במזג האוויר. כמות המים היומית הממוצעת, שסופקה לשטח, הלכה וקטנה בכל הטיפולים עם התקצרות היום והירידה בטמפרטורות. כמו כן תדירות ההשקיה השתנתה בהתאם לגודל מנת ההשקיה שניתנה בעת קבלת החיווי מהטנסיומטר בשדה. במנת ההשקיה הקטנה התקבל המרווח הקצר ביותר בין ההשקיות. יעילות ההשקיה השתפרה בכל הטיפולים ללא פגיעה ברמת היבול.
מטרת הניסוי המדווח שנערך בעונת 2007/8 הייתה: לבחון את המשמעות שיש למתן אותה מנת השקיה ברמות מתח מים שונות, על מימשק ההשקיה והיבול. על מנת להגדיר את התחום בו יבחר ערך הסף להפעלת ההשקיה על פי טנסיומטר, ניתנה סוף חודש אוגוסט 2007 מנת ההשקיה פעם ביום אחר הצהרים בכדי ללמוד כיצד משתנה קריאת מתח המים בטנסיומטרים. לאורך הקו המייצג את השינוי בכמות המים בקרקע כתוצאה מצריכת הצמחים נבחרו שלשה ערכים. הנמוך כ-10 מיליבאר מעל גמר הניקוז בלילה ושני הנוספים בהפרשים של 10 מיליבאר האחד מהשני. מנת המים בעת קבלת חיווי מהטנסיומטר הייתה 3.65 מ"מ. הפעלת הטיפולים הייתה בתאריך 01/09/2008. במשך חודשים ספטמבר ואוקטובר תדירות ההשקיה הייתה בדרך כלל פעם ביום בכל הטיפולים. מדי פעם ניתנו שתי השקיות ביום בעיקר בחודש ספטמבר, כאשר בטיפול בו מתח ההפעלה היה נמוך, היו יותר אירועים של מתן השקיה פעמיים ביום. מנות המים העונתיות היו 989 מ"מ בטיפול מתח הפעלה נמוך, 962 מ"מ במתח הפעלה בינוני ו- 864 במתח הפעלה גבוה. היבול המצטבר היה: 10 טון\דונם, 9.3 טון\דונם ו-9.2 טון\דונם בהתאמה. לא היה הבדל מובהק בין הטיפולים.
טיפול מתח ההפעלה הגבוה היה יעיל יותר בשימוש במים על פני כל עונת הגידול. עיקר החיסכון במים בא לידי ביטוי החל מסוף נובמבר, תקופה בה צריכת המים הולכת וקטנה יחד עם ירידת הטמפרטורות והתקצרות היום, והמרווח בין ההשקיות גדל. היתרון בניהול ההשקיה על פי חיווי מטנסיומטר הוא ההתאמה הטובה של ממשק ההשקיה לצריכת הצמח בהתאם לגודלו, להתפתחותו ולתנאי מזג האוויר. ייתכן מאד כי הודות לתיזמון הטוב של מועד ההשקיה לא הייתה פחיתה ביבול במקביל להקטנת כמות המים. מנות המים העונתיות לעונת 2007/8 היו נמוכות ביחס לשנים אחרות, עקב אירוע הקרה החריג שגרם לירידת הצריכה מיד בסיומו ולהתקצרות עונת הגידול בכחודש ימים.
השפעת משטרי הארה שונים על הכוונת פריחה בנורית
מעין פלוס קטרון, אבי אושרוביץ, קרן אלבז, דורית חשמונאי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
איריס ידידיה - מחלקה לפרחים, מרכז וולקני, מנהל המחקר החקלאי
גדעון לוריא - אגף הפרחים, שה"מ משרד החקלאות
אמנון נבון, יאיר נשרי לה"ד נגב, שה"מ משרד החקלאות
גידול הגיאופיטים בישראל מצוי מזה מספר שנים בעליה ומנצל יתרון עונתי בשיווק. לאחר סקירת מספר גידולי בצל ופקעת כפרחי קטיף במו"פ ערבה, התברר כי ניתן להקדים את עונת הפריחה והקטיף בהשוואה לאזורים אחרים בארץ, ולהגיע לתוצאות טובות ההופכות את הגיאופיטים בערבה כגידול נוסף בסל הפרחים של הערבה. ניצול והסבה של תשתיות גידול קיימות כמו חממות, מצעים מנותקים, חימום ותאורה, מאפשר לגדל גיאופיטים כאלטרנטיבה משתלמת לגידולי המסה המצויים בירידה.
בעבודות שנעשו נמצא כי הארכת היום בנוריות הקדימה במעט את הפריחה ועודדה התארכות גבעולים אך פגעה באיכות הפרחים וכמותם.
קבוצת זני האלגנס שנכנסו לגידול מסחרי הינם בעלי פוטנציאל כלכלי אך אפילים בפריחתם. בעבודה שנערכה בתחנת יאיר בערבה במשך שלוש עונות גידול (2005/6-2007/8) נבחנה השפעת הארכת היום ל- 16 שעות אור באמצעות שבירת לילה, על הכוונת פריחה בנוריות מקבוצת זני האלגנס.
הנוריות נשתלו בקרקע ובמצע טוף בסוף אוקטובר בעומד של 20 פקעות למ"ר. ההארה החלה כחודש לאחר השתילה.
בניסוי נמצא שהארה מחזורית של שבועיים הארה ושבועיים הפסקה בתנאי אורך יום טבעי (חורף), גרמה להקדמת פריחה עם פגיעה מינימלית בכמות ואיכות הפרחים. בנוסף נמצא כי הארה באמצעות נורות פלואורסנטיות אינה יעילה כמו נורות ליבון.