דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  שימוש בתחליפי קרקע בגידולים אינטנסיביים – עגבניות ומלון להגנה מנמטודות

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  רבקה אופנבך, שמעון פיבוניה, עמי מדואל, אביתר איתיאל, יוג'י אוקה

  המלון נחשב כגידול הירקות הרגיש ביותר למחלות קרקע מבין סוגי הירקות שמגודלים בערבה. עד כה לא נמצא תחליף ראוי לתכשיר מתיל ברומיד שהוצא זה מכבר משימוש. אחת הדרכים להשגת שיפור בביצועי התכשירים החלופיים הינה באמצעות הקטנת נפח בית השורשים ויצירת תנאים פיסיקליים שישפרו הגעת התכשיר לכל הנפח המיועד לחיטוי. בניסוי שנערך בתחנת זוהר בקרקע מאולחת בנמטודות נבחנה תגובת צמחי עגבנייה בסתיו ובאביב מילון בגידול בגידול בקרקע (ביקורת) וב- 4 תשתיות אלטרנטיביות: (1) תעלת הזנה של פרלייט. (2) תעלת הזנה של טוף. (3) תשתית נש"מ - פרלייט מתחתיו רשת 50 מש, ויריעת פלריג אחת מתחת לחצץ, שרוול אחד גדול, (4) נש"מ - פרלייט מתחתיו רשת 50 מש, שתי יריעת פלריג אחת מתחת לחצץ, שרוול אחד גדול. בסיום שני מחזורי הגידול של עגבנייה ומילון נמצא כי יישום נש"מ בחיפוי יריעת פלריג אחת ושתי יריעות פלריג מנע מעבר נמטודות מהחלקה הנגועה לבית השורשים בהשוואה לגידול בתעלת הזנה של פרלייט בלבד, טוף בלבד וקרקע חול מקומית. יישום תשתית זו עשויה להפחית נזקי נמטודות בגידול עגבניות ומילונים.

  פתח
• 1

  ינו
  מלון מורכב-ברירת חומר גנטי עמיד למחלות קרקע; אביב 2008 – גידול מלון מורכב בהדליה

  הגנת הצומח, ירקות

  ע"י שמעון פיבוניה

  רוני כהן, מנחם אדלשטיין, אסף פורת, בני אלוני, שמעון פיבוניה, עמי מדואל, רבקה אופנבך, שמשון עומר, אמנון קורן

  בניסויים שנערכו בתחנת זוהר כיכר סדום בסתיו 2007 ובאביב 2008 נבחנו הביצועים של מלונים מורכבים על כנות דלעת מטיפוח נווה יער. בסתו 2007 נשתלו צמחי מלון מורכבים על 50 כנות בקרקע מאולחת טבעית בפטריה Monosporascus cannonballus הגורמת למחלת ההתמוטטות הפתאומית של המלונים. מתוך הכנות שנבחנו, נמצאו שמונה צירופים (מלונים מורכבים) שלא התמוטטו ואלו נבחרו לניסוי ההמשך.
  באביב 2008 נשתלו צמחי מלון מורכבים וגודלו בחממית בהדליה. הוצבו שני ניסויים זהים, אחד הושקה במים מליחים מקומיים והשני הושקה במים מותפלים. מתוך הצירופים שנבדקו נמצאו שתי כנות (34 ו-18) שעלו בביצועיהן על הכנה המסחרית הנהוגה כיום בערבה. יבול המלונים של כנה 34 שהושקתה במים מליחים היה גבוה ב 28% מזו של הכנה המסחרית ששימשה כביקורת. הכנה המסחרית התמוטטה לקראת סיום הניסוי בשיעור של כ 50% כאשר הצמחים המורכבים על הכנה 34 לא התמוטטו. מימצאים אלו מהווים נקודת תפנית באפשרות לגדל מלון מורכב בהדליה בעונת הגידול האביבית.

  פתח
• 1

  ינו
  מיזם “חוסן פלפלת” למיזעור השימוש בחומרי הדברה בגידול פלפל

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  יגאל אלעד, דני שטיינברג, שמעון פיבוניה, יעל בר לבן, רחל לויטה, ישראל צברי, סווטלנה דוברינין

  מחלת הקימחונית היא מחלת העלים החשובה ביותר של גידול הפלפל. המגדלים מתמודדים עם המחלה בשיטת ה"ביטוח" ומיישמים כנגדה ריסוסים רבים, חלקם מיותרים. מטרות המחקר היא לפתח ממשק הדברה מושכל להתמודדות עם המחלה. במסגרת זו פותחה מערכת תומכת החלטה בשם פלפלת. בשנת המחקר השנייה (2007/8) נבחנה יעילות ההדברה המתקבלת על ידי יישום המערכת ואת הבסיס הביולוגי שלה, כומת הנזק שגורמת מחלת הקימחונית ליבול ופותח מודל להערכת נזקים. מערכת פלפלת נבחנה בששה ניסויים שבוצעו בשלושה אזורי גידול בארץ במבני גידול של פלפל. הבסיס הביולוגי של המערכת נבחן בשני ניסויים; נתונים שנאספו ב – 24 ניסויים שבוצעו במהלך ארבעת השנים האחרונות (2004-2008) שימשו לפיתוח המודל להערכת נזקים. שימוש במערכת פלפלת-4 איפשר להדביר את המחלה ביעילות הדומה לזו של חלקות שרוססו כטיפול ביטוח תוך יישום של 4.3 ריסוסים בממוצע (בהשוואה ל – 18.1 ריסוסים שיושמו בטיפול הביטוח). 2. מועד תחילת הקטיף לא מהווה אומדן מהימן מספיק לשינויים המתרחשים בעמידות הפיזיולוגית של הצמחים למחלה. 3. על פי המודל שפותח להערכת נזקים, כשחומרת המחלה בתחילת הקטיף נמוכה מ – 17% לא יגרם נזק ליבול גם אם המחלה לא תודבר עד לסוף חודש מאי. ניתן ליישם את המסקנות כבר עתה, אם כי כדאי להגדיר בצורה ברורה יותר את המועד בו חל שינוי בעמידות הפיזיולוגית של הצמחים למחלה.

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת ישום דשן טבעון וגואנו בפלפל אורגני 2007/8

  ירקות

  ע"י רמי גולן

  שבתאי כהן, אריאל יפה, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, רמי גולן

  רוב חומרי ההזנה למעט החנקן מוספים לתמיסת הקרקע באמצעות הקומפוסט הניתן לקרקע בכמויות נדיבות של בין 10 ל- 15 מ"ק לדונם, כחלק מהאגרו טכניקה המקובלת בחקלאות האורגנית בארץ. החנקן המוסף לקרקע באמצעות הקומפוסט נמצא בכמות של כ-1.5% מכלל החומר היבש בקומפוסט אך על רקע של קרקעות חוליות בערבה ושטיפות הקרקע הנערכות לפני השתילה, רוב החנקן מודח מאזור בית השורשים עוד בשלבי הגידול הראשוניים ואינו משמש לצורכי ההזנה של הצמח, אלא באופן שולי אשר אינו יכול לספק את הצרכים האינטנסיביים של הצמחים במהלך הגידול. מסיבה זו מוסיפים את החנקן באמצעות "הדשיה" באופן רציף (יחסי) במהלך ההשקיה או באופן כמותי, כלומר מנת חנקן בגרם לדונם ליום ללא קשר לרמות ההשקיה היומיות. בניסוי שנערך בגידול פלפל בחלקה האורגנית בתחנת יאיר בערבה בעונת 2007/8 נבחנו הדשנים "טבעון" 6.5% חנקן. הדשן 4:0:4 אשר הרכב החנקן בו הוא זהה לטבעון 6.5% אך ריכוזו נמוך יותר (4%) והוא מכיל גם 4% אשלגן. טיפול הביקורת בניסוי זה היה דישון בתמיסת גואנו ברמה של 40 ח"מ חנקן. כמו כן נבחן טיפול מס' 1 בדישון על בסיס כמותי יומי ובו יושמו 165 גרם חנקן ליום. טיפולי הטבעון האחרים הם טיפולים בו הדשן ניתן באופן יחסי למנות המים בכמות של 40 ח"מ חנקן ו 80 ח"מ חנקן בטיפולים אלו יושם גם דשן טבעון 4:0:4 המכיל אשלגן. לא היו הבדלים מובהקים ביבול ובמשקל הפרי בין הטיפולים גם בטיפול הכמותי אשר בו יושמה הכמות הקטנה ביותר של חנקן לדונם ליום, בו יושמו 165 גרם חנקן ליום בלבד לעומת הטיפול המכסימלי בו יושמו כ- 400 גרם חנקן ביום, בשיא הצריכה, בחודש אוקטובר ניתן לומר כי ניתן לחסוך באופן משמעותי בהזנה החנקתית ולא לפגוע ביבול. במבחן חיי מדף, בטיפול של דישון כמותי, אשר בו יושמה רמת החנקן הנמוכה ביותר, כמות הפרי המוצק הייתה גבוהה באופן משמעותי לעומת כל הטיפולים האחרים, כמו כן לא היו בטיפול זה פירות זקנים וציון איכות הפרי לאחר קטיף, היה בעקבות כך הגבוה בין הטיפולים.

  פתח