דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

  • 1
    ינו
    גמרת לקטוף, שרוף!
    הגנת הצומח, ירקות, פרחים

    גמרת לקטוף, שרוף!
    סבטלנה דוברינין

    המלצות לחיסול שטח גידול בסיום העונה
    בתום כל גידול שהוא המיועד להוצאה, מומלץ לחסל את השטח מיד עם גמר הקטיף האחרון בתכשיר מתאם-סודיום (אדיגן, מתמור, אדוכם). כמות התכשיר היא 15-20 ליטר לדונם במערכת הטפטוף עם 5-7 מ"ק מים לדונם, בהתאם לעומק בית השורשים.
    חובה לוודא לפני ההפעלה שמערכת המים בשטח המטופל מנותקת מיתר המערכת כדי לא לפגוע בשטחים השכנים קיימים.
    חובה לקרוא את התווית ולפעול בהתאם. רצוי להתקשר עם אנשי השדה של החברה לקבלת תדרוך מתאים ועזרה בביצוע הטיפול.
    לאחר 7-10 ימים אפשר להוציא את הצמחים. מומלץ להשאיר את המבנים סגורים למשך כשבוע עד להתייבשות הצמחים.

  • 1
    ינו
    השפעת מנת השקיה, הבסיס הקרקעי, ותשתית בית השורשים על גידול הפלפל
    ירקות

    אביתר איתיאל, שי אהרון, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, רמי גולן, ישראל צברי, יורם צביאלי, אלון בן גל, נפתלי לזרוביץ

    תגובת צמחי פלפל לתנאים השוררים בבית השורשים נלמדה בטווח של מנות השקיה במים מליחים וברקע של שני בסיסי קרקע בעלי מאפיינים הידראוליים שונים באופן קיצוני. קרקע חמדה - בעלת מוליכות נמוכה מאוד למים, וציפוי חול בעל מוליכות מים גבוהה. עבודה זו מהווה המשך לעבודות שבוצעו בעונות הקודמת העוסקת בפיתוח תשתית בית שורשים לגידולי ירקות בתנאי הערבה. צמחי פלפל מהזן 7187 (זרעים גדרה) נשתלו בבית רשת 50 מש בתחנת יאיר שבערבה ב - 25/8/07, והושקו בארבע מנות מים. מנות המים לטיפולים פוצלו 27 ימים לאחר השתילה. המנות היו קבועות לכל משך תקופת הניסוי: 3.1, 4.4, 5.5 ו-7.5 מ"מ ליום. בסיום העונה הסתכמו מנות ההשקיה ב 700, 1,000, 1,200, ו- 1,560 מ"מ. בשני בסיסי הקרקע יושמו שתי תשתיות בית שורשים: האחת בעלת מחסום קפילרי עם יריעת הפרדה מסוג פלריג, שכמעט ואינה עבירה לשורשים והשנייה עם רשת 50 מש שהינה עבירה במידה רבה לשורשים. בקרקע החולית התקבלה תגובה קווית חיובית ביבול הפירות והביו-מסה לכל טווח מנות המים ואילו בקרקע החמדה התגובה להשקיה הייתה שונה בכל תשתית. בתשתית נש"מ פלריג לא התקבלה תגובה כלל ואילו בנש"מ רשת היבול עלה בטווח מנות ההשקיה של 3.1-4.4 מ"מ ליום ולא מעבר לכך. בקרקע החולית, יבול הפירות לא היה שונה בין שתי התשתיות ואילו בקרקע החמדה השיג הטיפול נש"מ רשת יתרון בשיעור של 10-50% ביבול הפירות בטווח מנות ההשקיה שנלמדו. פערי יבול הפירות התבטאו גם בפערי יבול החומר היבש בעלווה שגדלו עם מנת ההשקיה, אולם בסה"כ היו מתונים בהרבה מפערי יבול הפירות, עובדה המצביעה על חנטת הפירות כשלב הפיסיולוגי הרגיש ביותר למחסורי חמצן בשורש.

  • 1
    ינו
    שיקולים לבחירת סוגי כיסוי לירקות 2007/8
    ירקות, הגנת הצומח

    שיקולים לבחירת חומרי כיסוי מתאימים לירקות
    יצחק אסקירה - רכז פעילות בתי צמיחה, מועצת הצמחים
    בישראל כ-65 אלף דונם בתי צמיחה לגידול ירקות. מרביתם מכוסים ביריעות פוליאתילן. יריעות אלה מוחלפות אחת לשנה, שנתיים או שלוש בהתאם ליריעה, גידול, סוג המבנה והתנאים החיצונים אליהם היריעה נחשפה.
    השיקולים המנחים את החקלאי בבחירת יריעה חדשה הם כלכליים ומקצועיים. בשנים האחרונות ראינו מגוון רחב של יריעות תרמיות המוצעות לחקלאים ברמת תרמיות שונה – מתרמיות נמוכה ביותר המאפיינות יריעות למנהרות עבירות לגידול חד שנתי ועד ליריעות בעלות תרמיות גבוה ביותר ורמת שקיפות גבוה ועמידות טובה נגד התכלות קרינתית.
    להלן התכונות הנדרשות מהיריעות שיסייעו למגדל לבחור את היריעה המתאימה לצרכיו.

  • 1
    ינו
    השפעת מנת ההשקיה, ותשתית בית שורשים על יבול הפירות והחומר היבש של פלפל
    ירקות

    אביתר איתיאל, עמי מדואל, מורן קפון פתאל, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, רמי גולן, ישראל צברי, יורם צביאלי, אלון בן גל, נפתלי לזרוביץ

    עבודה זו מהווה חלק מסדרת ניסויים בה נבחנים היבטים שונים במערכת בית השורשים במגוון קרקעות, עונות, איכויות מים, ובתי גידול כשצמח הפלפל מהווה בהם צמח מודל. תגובת צמחי פלפל לתשתית בית השורשים ולמנות השקיה (מים מליחים של 3.5 דצי סימנס למטר) נלמדה בניסוי בתחנת זהר שבכיכר סדום בו הופעלו ארבע מנות השקיה: 0.8, 1.2, 2 ו-2.5 יחסיות לצריכת צמחים שגדלו בליזימטר וקיבלו מנת מים השווה לפעמיים האוופו-טרנספירציה. צמחי פלפל מהזן סליקה (חברת אפעל), נשתלו בבית פלסטיק בתחנת זהר ב-23/9/07 על גבי ארבע תשתיות בית שורשים: ביקורת, תעלת ההזנה, נש"מ פלריג ו- נש"מ רשת. (נש"מ – נפח שורשים מתוחם). בדומה לתוצאות שהתקבלו בעונה הקודמת גם בעונה זו יבול הפירות ויבול הביו מסה עלו בתגובה לעלייה במנת ההשקיה עד לערך השווה לפעמיים האוופו-טרנספירציה ולא מעבר לכך. תגובה זו ניתן לייחסה ברובה להפחתת המליחות בבית השורשים וזאת משום שלא התקבלה תגובה להעלאת הרטיבות באמצעות המחסום הקפילרי על יבול הפירות והביו מסה. את חוסר התגובה לרטיבות ניתן לייחס לעונת הגידול הייחודית בכיכר סדום בה שלבי הגדילה המשמעותיים מתקיימים בתקופת החורף בהן הצמח פחות רגיש לרטיבות. ככל שעלתה מנת ההשקיה כך פחתה חשיפת הצמח למליחות במיוחד בטיפולי הטוף ומכאן, שלא ניתן להסביר את נחיתות היבול בטיפול הביקורת יחסית לטיפולי הטוף במונחים של רטיבות ומליחות.