דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 20

  נוב
  החזקת גרעין רבייה של דגי בינון דורי (Nemacheilus dori)

  חקלאות מים

  ע"י מרסיה פימנטה ליבוביץ

  החזקת גרעין רבייה של דגי בינון דורי (Nemacheilus dori)
  מחבר מרסיה פימנטה ליבוביץ, ברטה סיוון
  במהלך שנת 2008 הובאו למתקן לרביית דגים בפקולטה לחקלאות דגים מהמין בינון דורי (Nemacheilus dori) ממספר מקורות: בתחילת השנה הובאו 6 פרטים מחקלאי פרטי מהערבה (רן אפשטיין) וכ- 15 פרטים מדר' מנחם גורן מאוניברסיטת תל-אביב. ב- 17.6.08 הובאו לפקולטה 6 פרטים נוספים שנתפסו בטבע בעין מלקוח (בקעת בית שאן) וזמן קצר אחר כך קיבלנו את כל שאר הפרטים אשר היו במתקן הגידול באוניברסיטת תל-אביב. כל קבוצות הדגים שהתקבלו עברו איקלום מסודר למערכת והוחזקו למשך חודש לפחות בתנאי קרנטינה על מנת לנטר את בריאותם ולמנוע הדבקות במחלות. בכל תהליכי הקליטה לא נצפו תמותות משמעותיות (פחות מ-2 דגים בכל תהליך הקליטה) ולא נצפתה תחלואה. לאחר תום תקופת הקרנטינה אוחדו הקבוצות ועברו מיון לזכרים ונקבות. המיון לזוויגים איננו מוחלט ומתבסס על הסתכלות חיצונית: פרטים גדולים ורחבים בעלי בטן מלאה הוגדרו כנקבות ואילו פרטים בעלי אורך דומה אך מבנה גוף צר מוינו כזכרים. פרטים קטנים (מבחינת אורך) מוינו כצעירים ואוכלסו עם הזכרים. הזוויגים הוחזקו בנפרד למשך תקופת החורף.
  החזקת כל הדגים מתבצעת במיכלי פלסטיק בנפח של 120 ליטרים עם פילטרים חיצוניים והחלפת מים שבועית של 25%. הדגים מואכלים פעמיים ביום במזון יבש (40% חלבון, 6% שומן; רענן שיווק) ובזחלי יתושים קפואים ("תולעי דם"). כל הדגים אוכלים היטב ולאורך תקופת ההחזקה לא נצפו תמותות משמעותיות (פחות מ- 5 דגים לכל אורך התקופה).
  בהתאם לתצפיות באוניברסיטת תל-אביב עונת ההטלה העיקרית של המין היא באביב ובמתקן שלהם הטילו הדגים באופן ספונטני בין פברואר למאי אם כי לא בוצע איסוף של הביצים והדגיגים ולכן השרידות הייתה נמוכה באקווריום הקיבוצי. בתחילת 2007 ביצענו ניסויי הטלה במספר הפרטים המצומצם מאוד שהיה ברשותנו והצלחנו לקבל הטלות הן באופן ספונטני באקווריום והן בעקבות אילוצי הטלה הורמונליים אך הביצים לא התפתחו, ככל הנראה בעקבות בעיות בהפריה. השנה אנו נערכים לניסיונות רבייה באקווריומים (נפח 240 ליטרים) בחודשים הקרובים, עם עליית טמפרטורת המים.
  ניסינו להזריק לדגים GnRH ו/או DAGIN אולם רוב הדגים לא הגיבו לזריקות ההורמונים ואפילו מתו.
  לסיכום, נמצאים בידינו מעל 50 פרטים של הדג בגילאים שונים, וממקורות שונים. עד כה מצבם של הדגים נראה טוב, הם ניזונים היטב ומוחזקים בתנאים מתאימים. ההטלות הקרובות יתקבלו רק באביב הבא. במידה ולא נקבל הטלות, ננסה לחשוף את הדגים להורמונים בשיטות אחרות מלבד הזרקה. לכשיתקבלו הטלות סדירות יבחנו שיטות שונות לאיסוף יעיל של הביצים, מניעת קניבליזם מצד ההורים, הדגרה וגידול לרוואלי.

  מלות מפתח "חקלאות מים" Aquaculture

  פתח
• 20

  נוב
  ניסוי הזנה דגי אנציסטרוס (Ancistrus temmincki)

  חקלאות מים

  ע"י מרסיה פימנטה ליבוביץ

  ניסוי הזנה דגי אנציסטרוס (Ancistrus temmincki)
  מחבר מרסיה פימנטה ליבוביץ, טל גור, מוטי אושרוביץ

  בגידול דגי אנציסטרוס (Ancistrus temmincki) במערכת סגורה וממוחזרת קיימת חשיבות רבה למזון המוגש. המזון מהווה גורם מכריע בקצב הגדילה, בריאות הדג ואיכות המים. ידע על גידול דגי אנציסטרוס ועל ההזנה שלהם במערכות מתועשות אינו בנמצא. דג זה הוא דג קרקעית אשר ניזון בטבע מאצות הגדלות על אבנים וצמחים וחי בנחלים בהם זרימת המים חזקה. במערכות סגורות קשה להגיע לתנאי הזנה וממשק אשר יכולים לדמות את תנאי המחייה הרגילים של הדגים. המזון של דגים אלו חייב להיות מגוון ומורכב מכמה סוגי מזון אשר יתנו טווח רחב של מרכיבים חיוניים לדגים. בחוות משלבים בין המזון היבש המסחרי שקיים בשוק לבין ירקות טריים כמו גזר, פלפל, קישואים ודלעת וכן ארטמיה בשלבים הראשונים של הגידול. מטרת הניסוי הייתה למצוא את המזון היבש המתאים ביותר לדגים בשלב הראשון של חייהם מבחינת קצב גדילה ושרידה. בניסוי שנערך בתחנת יאיר בשנת 2008/9 הושוו שלושה סוגי מזון: TCP של שיווק רענן (59% חלבון ו-10% שומן), סייפריקו קרמבל של חברת קופנס מהולנד (45% חלבון ו- 10% שומן) viformo של חברת SERA (45.7% חלבון ו- 8% שומן). אנציסטרוס מסוג Temmincki הינו קו פשוט אשר מעורב עם קווים אחרים של אנציסטרוס ונחשב לדג אוכל כל. מאחר ולא ידוע מהם מרכיבי המזון החיוניים לדג בשלבי הגידול הראשונים נבחנו שלושה סוגי מזון השונים זה מזה בכמות החלבון והשומן ובהתאמתם לדגים צמחוניים או אוכלי בשר. כמו כן נבחרו סוגי המזון אשר משתמשים בהם בחוות לגידול דגים.
  מתוצאות הניסוי עולה נמצא כי הזנה במזון מסוג סייפריקו קרמבל הביאה לקצב גדילה והישרדות המיטביים.

  מלות מפתח "חקלאות מים" Aquaculture

  פתח
• 10

  אוג
  מדדים לאיכות מים בגידול דגי נוי בערבה

  חקלאות מים

  ע"י עמית גרוס

  מדדים לאיכות מים בגידול דגי נוי בערבה
  מחבר: עמית גרוס
  הרצאה שניתנה בתחנת יאיר ביום עיון למגדלי דגים בערבה - 10/8/09
  - דרישות לאיכות מים במערכות גידול אינטנסיביות
  - תהליכים במעגלי החנקן והזרחן, וביופילטרציה
  - מערכת הקרבונט-אלקליניות
  - עקרונות פעולה של מערכות טיפול ביולוגיות ולמוצקים

  מלות מפתח "חקלאות מים" Aquaculture

  פתח
• 1

  יול
  המלצות השקייה לגידול פלפל במערכת נש”מ

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  הנחיות השקיה למגדלי פלפל בשיטת נש"מ - עונת 2007/8
  כללי - בבחירת הזן יש לקחת בחשבון ירידה צפויה של כ-20 גרם\פרי עקב עלייה במספר הפירות.

  1. תשתית הנש"מ מאפשרת השקיה בתדירות נמוכה, בתנאי שהצמח השתרש בחול.
  2. השתילה בטוף מחיבת שתילה עמוקה והידוק טוב סביב הגוש. 24 השעות הראשונות הן קריטיות לגבי פריצת השורשים, ועל כן כדאי לתת 4-6 השקיות של 1 קוב כל אחת.
  3. לצורך ניטור ההשקיה מספיקה תחנה אחת שתכלול טנסיומטר ומשאב. שניהם יותקנו באופן שיגיעו עד לרצפת הפלריג.
  4. ניטור מנת המים היומית נעשה באמצעות משאב תמיסה. כל עוד המליחות במי המשאב אינה עולה אין צורך לעלות את מנת המים היומית. גובה המנה היומית ינוע בתחום 2-4 קוב\דונם.
  5. תדירות ההשקיה תקבע על סמך ערך סף עליון בטנסיומטר. מעוניינים לא לעבור את הערך של 40 מיליבר. במידה והקריאה עוברת, יש לפצל את המנה היומית לשתי השקיות ביום. מלבד שבעת ימי ההשתרשות הראשונים בהם משקים מספר פעמים ביום, אין צורך ביותר מהשקיה בודדת ביום ללא חשיבות בשעת ההשקיה. בתקופת החורף כדאי לעבור להשקיה אחת ליומיים.
  6. ניטור ההזנה באמצעות סטיקרים של חנקה (NO3). אין צורך לדשן יותר מ-80 ח"מ חנקן. גם אם הסטיקר יוצא לבן לא להיבהל. המערכת מנקה את החנקן עד הסוף ופועלת כמו פילטר ביולוגי. סוג הדשן המקובל 7-3-7 עונה על כל הדרישות.
  יורם צביאלי
  אביתר איתיאל

  פתח