דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

  • 27
    נוב
    מציאת מינון ניקלוזאמיד אופטימלי לטיפול בטטרהימנה
    חקלאות מים

    מציאת מינון ניקלוזאמיד אופטימלי לטיפול בטטרהימנה
    מחבר מרסיה פימנטה ליבוביץ, טל גור, דינה זילברג

    מחלת הטטרהימנה ((Tetrahymenosis תוקפת דגי גופי (Poecilia reticulata) ודגים נוספים ברחבי העולם. עד היום לא נמצא טיפול למחלה והפתרון היחיד היה השמדת כל הדגים. הטיפול הקונבנציונלי (פורמלין) יעיל נגד פגיעה חיצונית של הטפיל, אך לא נגד הדבקה סיסטמית. במחקר ראשוני שנערך בשדה בוקר, נמצא כי בתנאי מעבדה החומר היעיל ביותר נגד טטרהימנה היה ניקלוזאמיד ((Niclosamide. ניסויי ההמשך נערכו בתחנת יאיר בערבה - כניסוי מקדים נבדקה הרעילות של ניקלוזאמיד לדגים ומאחר שלא נמצאה כל רעילות לדגים בריכוזים בין 400 - 5 מ"ג ניקלוזאמיד / ק"ג דג, נערך ניסוי לבדיקת המינון האפקטיבי למניעת המחלה בריכוזים 200, 100, 50 ו- 0 מ"ג ניקלוזאמיד / ק"ג דג.
    הניסוי כלל 16 אקווריונים בנפח 7 ליטר כל אחד, עם 15 דגים לכל אקווריון ומערכת פילטר וחמצן נפרדת. הדגים הוזרקו באזור הבטן בתרבית הטטרהימנה (3,000 טפילים לדג). למחרת ההזרקה החלה הזנה במזון מסחרי מתוסף בניקלוזאמיד למשך שבועיים.
    מתוצאות הניסוי עולה כי במינונים של 200, 100 ו- 50 מ"ג ניקלוזאמיד/ק"ג דג התקבלו תמותות של 10, 13 ו- 35 אחוז מהדגים, בהתאמה, לעומת טיפול הביקורת בו נמצאו 64 אחוזי תמותה.
    לאור התוצאות, המינון האידיאלי הוא 100 מ"ג ניקלוזאמיד/ק"ג דג.

    מלות מפתח "חקלאות מים" Aquaculture

  • 27
    נוב
    ניסוי הזנה בדגי שלייר (Carassius auratus auratus)
    חקלאות מים

    ניסוי הזנה בדגי שלייר (Carassius auratus auratus)
    מחבר מרסיה פימנטה ליבוביץ, ניצן רייס חבלין, טל גור, מוטי אושרוביץ, שנאן הרפז
    הידע הקיים כיום בספרות בנושא הזנת דגי נוי הינו מצומצם ביותר ורובו מבוסס על דיווחי חובבים. גידול מסחרי של דגי נוי אינו דומה לאחזקה של דגים באקווריום, ודורש הקפדה רבה יותר על איכות המזון. בחירת מזון מתאים לקבלת גדילה נאותה דורש בחינת הרכב הדיאטה עצמה (מזון עם וללא תוספות שונות) וגם תלוי במצאי המסחרי. בגידול דגי שלייר ((Carassius auratus auratus במערכת סגורה וממוחזרת קיימת חשיבות רבה לסוג המזון ואיכותו. המזון מהווה גורם מכריע בקצב הגדילה, בריאות הדג ואיכות המים. ידע על גידול דגי שלייר במערכות מתועשות אינו בנמצא. בחוות הגידול הייתה התלבטות בנוגע למזון המועדף ולתוספות מזון שונות. בניסוי הקודם שנערך נבדקה תוספת של זרחן למזון בצורת MCP ובעקבות ההמלצות החווה החלה לתת מזון מתוסף. בניסוי הנוכחי בשנת 2009 בתחנת יאיר בערבה ניסינו לבדוק שני סוגי תוספת זרחן MCP Ca(PO4H2)2H2O]] ו- DCP ( (CaHPO4 לצורך הפחתת העיוותים ולהשוות בין שני מזונות שונים: סייפריקו קרמבל המכיל 45% חלבון ו- 10% שומן (המזון הניתן כיום בחווה) ו- Ocean nutrition (ON) המכיל 56% חלבון ו- 12% שומן וכן שילוב ביניהם. הוערכו מדדים של גדילה, בריאות ואיכות הדגים. תוספת של MCP או DCP למזון הפחיתה את מספר העיוותים בדגים. דגים שאכלו מזון מסוג ON ללא תוספת MCP או DCP התגלו יותר עיוותים. כמו כן השרידה בהם הייתה נמוכה יותר. קצב הגדילה של הדגים שניזונו במזון מסוג ON היה מהיר יותר מאשר דגים שאכלו מזון מסוג סייפריקו. קבוצת הדגים שאכלה מזון ON גדלה בקצב זהה לאלו שאכלו ON בתוספת MCP עד לגיל חודש בו הוחלף המזון למזון מסוג סייפריקו. דבר זה מראה שתוספת זרחן אינה עוזרת לשיפור קצב הגדילה במזון ON (עד גיל חודש) תופעה זו נצפתה גם בניסוי קודם שנערך במו"פ. במזון מסוג סייפריקו קיים הבדל בקצב הגדילה בין סוגי תוספות הזרחן. דגים שאכלו סייפריקו בתוספת DCP גדלו טוב יותר מאלו שניזונו באותו המזון בתוספת MCP. אין הבדל בשרידה ובעיוותים בין תוספת MCP לתוספת DCP. בניסוי זה היו עיוותים רבים יותר מאשר בניסויים קודמים בדגי שלייר. יתכן והדבר נובע משימוש בקווים רגישים יותר לעיוותים או מהעובדה שהניסוי התקיים בקיץ והטמפ' היו גבוהות יחסית ולכן קצב הגדילה היה מהיר יותר. בנוסף נמצאו הבדלי גודל רבים בין הדגים בתוך כל אקווריון בטיפולים השונים. ההבדלים הגדולים ביותר נצפו בטיפול של סייפריקו בתוספת MCP אך היו גם הבדלים בין הדגים שאכלו סייפריקו בתוספת של .DCP במזון מסוג ON הדגים היו אחידים יותר. תופעה זו לא נצפתה בניסוי קודם אולי גם היא נובעת מקצב הגדילה המהיר וכמויות הזרחן והסידן במזון. לאור תוצאות הניסוי רצוי לבצע ניסוי נוסף עם טיפולים דומים בשתי טמפרטורות המדמות את ההבדלים בין הקיץ לחורף (24-27 מעלות).

    בגידול דגי שלייר ((Carassius auratus auratus במערכת סגורה וממוחזרת קיימת חשיבות רבה לסוג המזון ואיכותו. המזון מהווה גורם מכריע בקצב הגדילה, בריאות הדג ואיכות המים. ידע על גידול דגי שלייר במערכות מתועשות אינו בנמצא. בחוות הגידול הייתה התלבטות בנוגע למזון המועדף ולתוספות מזון שונות. בניסוי הקודם שנערך נבדקה תוספת של זרחן למזון בצורת MCP ובעקבות ההמלצות החווה החלה לתת מזון מתוסף. בניסוי הנוכחי בשנת 2009 בתחנת יאיר בערבה נבדקו שני סוגי מזונות ושני סוגי תוסף זרחן: MCP Ca(PO4H2)2H2O]] ו- DCP ( (CaHPO4 ונבדקו פרמטרים של גדילה, בריאות ואיכות הדגים. נמצא כי תוספת של MCP או DCP למזון הורידה את מספר העיוותים בדגים ללא הבדל ביניהם.

    מלות מפתח "חקלאות מים" Aquaculture

  • 27
    נוב
    דהיית הצבע – המשך לניסוי השפעת תוספי מזון על הצבע בדגי שושנון (Amphiprion ocellaris)
    חקלאות מים

    דהיית הצבע – המשך לניסוי השפעת תוספי מזון על הצבע בדגי שושנון (Amphiprion ocellaris)
    מחבר מרסיה פימנטה ליבוביץ, טל גור, מוטי אושרוביץ, אלון איפרגן, שנאן הרפז

    השוק העולמי לדגי נוי ימיים התפתח מאוד בשנים האחרונות, והביקוש לדגים מגידול בשבי הולך וגדל. דגי השושנון (Amphiprion) הם המבוקשים ביותר בשוק האירופי ונמכרים כדגי נוי לאקווריון שונית בשל צורתם היפה וצבעם העז. קיימים מספר צבענים (פיגמנטים) הידועים כמחזקי צבע בדגי נוי, צבענים אלו ניתנים כתוסף במזון. בניסויים קודמים שערכנו בדג השושנון ממין A. Ocellaris נמצא כי ניתן לקבל תוספת צבע משמעותית בעת הוספת אסטקסנטין ASTAXANTHIN למזון. בניסוי שנערך בתחנת יאיר בשנת 2009 נבדק משך השפעת האסטקסנטין על הדג מרגע שנפסיק את מתן החומר. לאחר מתן אסטקסנטין טבעי ומלאכותי למשך חודשיים, ניתן מזון ביומר נקי לכל הטיפולים. מדי שבועיים נמדדה עוצמת הצבע בדגים באמצעות מדגם של מספר אנשים. מתוצאות הניסוי עולה כי לאחר כשבועיים מתחילת הניסוי החלה ירידה בעוצמת הצבע שנמשכה בהדרגתיות. לאחר 80 יום ההבדל בין הכרופיל לאצות היה נמוך מאד ולאחר 100 יום כבר לא היה ניתן להבחין בצבע הדגים בשני הטיפולים, אך עדיין היו שניהם חזקים מהביקורת. לאחר 154 יום מרגע הפסקת ההזנה בתוספי מזון נעלמה ההשפעה שלהם על צבע הדגים.

    מלות מפתח "חקלאות מים" Aquaculture

  • 26
    נוב
    השוק לדגי נוי בצ’כיה – דו”ח סיור 26-30 ביוני 2009
    חקלאות מים

    השוק לדגי נוי בצ'כיה - דו"ח סיור 26 - 30 ביוני 2009
    מחבר טל שלומי, שנאן הרפז
    צ'כיה נמנית על היצרניות החשובות בעולם של דגי נוי, והמקור השני בחשיבותו ליבוא דגי נוי למדינות האיחוד האירופי. ככזאת צ'כיה הינה שחקנית מרכזית בשוקי היצוא הפוטנציאליים ליצוא דגי נוי מישראל.
    במסגרת הסיור שנערך בצ'כיה בנושא דגי נוי בחודש יוני 2009 נאסף מידע על מבנה הענף, שיטות הגידול, מבנה המסחר בשלבים שונים של שרשרת השיווק ואפיקי היצוא. כמו כן ניסינו ללמוד על המגמות וההתפתחויות הצפויות בגידול דגי נוי ויצואם מצ'כיה בשנים הקרובות. תמונת המצב ביצוא דגי הנוי מצ'כיה למערב אירופה, משפרת את יכולתנו להעריך את ההזדמנויות והסיכונים הניצבים בפני המשך פיתוח הענף בישראל וכן יכולה לשמש ככלי נוסף בעת קביעת קווים מנחים להמשך המחקר והפיתוח של ענף גידול דגי הנוי כענף יצוא חדש בחקלאות הישראלית.
    לצ'כיה מסורת ארוכה בגידול וריבוי דגי נוי טרופיים. גידול של דגי נוי בהיקפים קטנים על ידי חובבים התפתח בצ'כיה עוד בתקופת השלטון הקומוניסטי כמקור הכנסה נוסף.
    צ'כיה הפכה לחלק מהאיחוד האירופי בשנת 2004 אך עדיין לא הצטרפה לגוש האירו. בין השינויים המשפיעים על היצוא נמנים פתיחת הגבולות בין צ'כיה לרוב חברות האיחוד (לא כולל בריטניה ואירלנד), המאפשרת לאזרחי צ'כיה לנוע בחופשיות מלאה וללא ביקורת גבולות וביטול כל המכסים בין צ'כיה לשאר החברות באיחוד.
    חופש התנועה באיחוד האירופי מקל על יצוא דגי נוי מצ'כיה למדינות מערב אירופה.
    על פי נתוני ה FAO לשנת 2007 צ'כיה היא היצואנית השלישית בחשיבותה בעולם בתחום דגי הנוי, עם יצוא בערך של כ 23.5 מיליון דולר FOB. קודמות לה סינגפור עם יצוא בערך של כ.166 מיליון דולר FOB ומלזיה עם יצוא בערך של כ.125 מיליון דולר FOB. סינגפור הינה מרכז ליצוא מחדש של דגים ממדינות נוספות באסיה ואינה המקור לכל הדגים המיוצאים ממנה.
    בחמש השנים האחרונות היה ערך היצוא של דגי הנוי בצ'כיה יציב למדי. ב 2008 היו צרפת וגרמניה היעדים החשובים ביותר ליצוא דגים מצ'כיה עם יצוא בערך של כ 4.9 מיליון אירו וכ 4.7 מיליון אירו, בהתאמה, ולאחריהן איטליה, בריטניה וספרד.
    על פי ההערכות של חברות יצוא בצ'כיה, צ'כיה היא הספקית החשובה באירופה של דגי נוי מגידול בשבי. על פי אותן הערכות, מקורם של כ 90% מהדגים מריבוי בשבי באירופה הוא מצ'כיה. בצ'כיה קיימים כ 1,000 מינים ובנוסף עוד כ 1,000זנים של דגי נוי המרובים בשבי בגידול מקומי.
    לדברי היצואנים, קבוצת משריצי החיים חשובה בשוק האירופי, אך נמצאת רק במקום החמישי בערך המכירות.
    מבין מטילי ביצים הדגים החשובים ביותר בהיקפי הסחר הם קבוצות הטטרות על סוגיהם השונים כגון (Hyphessobrycon; Gymnocorymbus ( ועל מאות המינים השונים והמגוונים שלהם. המוכרים שביניהם הניאון טטרה Neon tetra)) והקרדינל טטרה Cardinal tetra)) או בשמם המדעי Paracheirodon innesi (ניאון) ו Paracheirodon axelrodi (קרדינל). כארבעים אחוזים מהמכירות באירופה הן של דגים מקבוצת הטטרות.
    מבין משריצי החיים הגופי (guppy) או בשמו המדעיPoecilia הוא החשוב ביותר והנפוץ ביותר הוא המין Poecilia reticulata. גידול משריצי חיים בצ'כיה נמצא בירידה בגלל עליה בעלויות היצור, הצורך בנפח מים גדול והמחירים היחסית נמוכים עבורם. יש גם יבוא מפולין של משריצי חיים לצ'כיה.
    היקף המכירות של דגים מהמין ניאון טטרה גדול פי עשרה מזה של דגי הגופי (guppy).
    קרפיוני הנוי - דגי קוי ((Koi Cyprinus carpio ודגי הזהב ((Carassius auratus: משווקים רק מגידול צ'כי בשל האישורים הוטרינרים הנדרשים.
    בעת הסיור ראינו אצל המגדלים דגים ממינים רבים ומגוונים כולל זנים רבים של המינים הללו: זברה דניו (Brachydanio rerio), פלטים (Xiphophorus), מולים Molly)) השייכים אף הם כמו הגופי ל Poecilia, סייפנים swordtail)) כשהנפוץ ביותר היה Xiphophorus helleri, גופי guppy)) על שלל הזנים, מבין מטילי הביצים ראינו בעיקר דגים מקבוצת הטטרות, בהם ניאון טטרה Neon tetra)), זנים של דגי קרב סיאמיים ((Betta splendens. בנוסף ראינו מינים רבים של דגים ממשפחת הציקלידים Cichlidae)) בהם ציקלידים ממרכז ודרום אמריקה כגון דגי סקלר Pterophyllum scalare אפיסטוגרמות Apistogramma כולל רמירזי Microgeophagus ramirezi, דיסקוסים (יחסית פשוטים) Symphysodon discus. ציקלידים אפריקאים הן מאגם טנגניקה והן מאגם מלאווי בעיקר Haplochromis ו Aulonocara.
    כן ראינו מיני קורידורס(Corydoras), רוזיברב Puntius conchonius Rosy barb, סומטרות Rasbora sumatrana, רזבורות Microrasbora וגורמי Gourami (Colisa sp.).
    מהשפמנונים ראינו אנציסטרוסים Ancistrus)) ופלקוסטומוסים Plecostomus
    בצ'כיה אין כל סיוע ממשלתי לענף. כמו כן, אין הכוונה ממשלתית או מו"פ במימון ציבורי. במוסדות האקדמיים נערכים מחקרים בתחום גידול דגי המאכל אך לא בדגי הנוי.
    למרות חשיבותה של צ'כיה בגידול ובמסחר של דגי נוי טרופיים השוק לדגי נוי ימיים בצ'כיה עדיין אינו מפותח.
    בפראג קיימות שתיים או שלוש חנויות קמעוניות בלבד המתמחות בשיווק דגים ויצורי נוי ימיים. הדגים ויצורי הנוי הימיים המשווקים בצ'כיה מיובאים ממגוון מקורות כגון: אינדונזיה, באלי, טיוואן ועוד. מטיוואן מייבאים דגי נוי ימיים מגידול בשבי, שמענו גם אודות ניסיון לייבא מישראל.
    אין זה מן הנמנע כי בעתיד יתפתח בצ'כיה ענף חדש בתחום דגי הנוי - ריבוי וגידול של דגי נוי ימיים בשבי. פיתוח כזה יוכל להישען על הידע הרב הקיים בקרב המגדלים הצ'כים בגידול דגי נוי ועל התשתית הלוגיסטית וקשרי המסחר של ענף דגי הנוי בצ'כיה. בנוסף, מגדלי דגי נוי ימיים בצ'כיה יהנו מיתרון יחסי על פני היצואנים מישראל מעצם קרבתם לשוקי מערב אירופה יחד עם זאת על פי התרשמותנו אין תשתית מתאימה להתפתחות כזו שכן אין תמיכה ממשלתית והעלויות הנדרשות להקמת חווה כזו גבוהות מהעלויות בחווה לגידול דגי נוי של מים מתוקים. בנוסף מבנה השיווק לא מותאם לכך שכן הסיטונאים מתמחים בדגי מים מתוקים ואינם מחזיקים במערך הדרוש לאחזקה וטיפול בדגי הנוי הימיים.

    מלות מפתח "חקלאות מים" Aquaculture