ניסוי זני פלפל בבית פלסטיק בצופר 2002/3
ירקותתוצאות טבלאות מסכמות

יישום הורמון לחנטה באבטיח סידלס במנהרות עבירות. תחנת זוהר, כיכר סדום 2001/2
יורם צביאלי, אביתר איתיאל – לה"ד נגב, שה"מ
שמשון עומר – אגף הירקות, שה"מ
עמי מדואל – תחנת ניסויים "זוהר", מו"פ ערבה
רמי גולן, ישראל צברי – מו"פ ערבה
תקציר
הורמון CPPU יושם לחנטה באבטיח זן 313 מורכב על כנת TZ-148 בגידול במנהרה עבירה. ההורמון בריכוזים 100 או 200 ח"מ רוסס ישירות לפרחים בשני טיפולים (47 ו-53 ימים משתילה).
הניסוי נשתל בתאריך 27/12/01 במנהרות עבירות. במנהרת ביקורת סמוכה נשתלו בנוסף לשתילי הסידלס שתילי זן מפרה והוכנסו דבורים לחנטה.
קטיף החל ב-31/3 (94 ימים משתילה). היבול הכללי שהתקבל בטיפול הורמון 200 ח"מ היה גבוה בכ- 50% מיבול הביקורת.
היבול המשווק בטיפול הורמון 200 ח"מ היה 6 טון\דונם לעומת 3.9 ו- 4.8 בטיפול הורמון 100 ח"מ וביקורת בהתאמה.
טיפול הורמון בריכוז 200 ח"מ הניב יבול פירות במשקל מעל 6 ק"ג ("זוגות") גבוה ב- 25% יחסית לטיפול הביקורת. תוספת היבול התבטאת בהגדלת מספר הפירות ולא בתוספת למשקל הפרי הבודד. טיפול ההורמון בריכוז 100 ח"מ הניב בדומה ליבול הביקורת.
TSS של הפירות בטיפולי ההורמונים היה נחות מזה של פירות הביקורת (10–10.5 לעומת 12) ונבדל מהם באופן מובהק. הבדל דומה ברמת הסוכר נמצא גם בבדיקות פרי לאחר השהייה.
נוכחות סיבים בציפה בלטה יותר בפירות טיפולי ההורמון בשיעור שונה במובהק מטיפול הביקורת.
בטיפולי ההורמון התקבל שיעור גבוה של פירות מפוצצים, מעוותים ומנוונים (קטנים) בהשוואה לשיעור נמוך של גורמים אלו בטיפול הביקורת. פירות אלו בלטו למראה בשטח בעת הגידול.
טיפול בהורמון נמצא מתאים לשיפור החנטה. על מנת להקטין את הכמות הגדולה של פרי בלתי ראוי לשיווק יש להקפיד על כל הפרטים בעת מתן ההורמון - תרסיס עדין, במינון המתאים לפרח ביום הפריחה. יש להסיר מהצמח את הפירות המעוותים והמפוצצים בשלב מוקדם ככל האפשר.
הבעת תודה
לאמנון קורן ולמשתלת חישתיל על תרומת השתילים, לחברת אגן על תרומת ההורמון, לאיריס בן דוד ושימרית מתחנת "זוהר" על העבודה המסורה, לדני מיכאלי מחצבה, ליואל בן עיון מעין תמר ולנחום (אברהם קפלן) מעין חצבה – על העצות הטובות ושיתוף הפעולה.
בחינת ארבע רמות קרינה באמצעות מסכי הצללה 30% אלומינט
רמה 1- קרינה מלאה כיסוי פלסטיק בלבד ללא הצללת מסכים
רמה 2- רמת קרינה נשלטת בין 1500 ל1300 מיקרואינשטיין למ"ר (חיצוני)
רמה 3- רמת קרינה נשלטת בין 1300 ל1100 מיקרואינשטיין למ"ר (חיצוני)
רמה 4- הצללה מלאה לכל אורך עונת הגידול
לכמות הקרינה הכללית החודרת לחממה השפעה משמעותית על יבול הפלפל. ניתן להעריך מתוך התוצאות שבתחום הקרינה שנמדדה בניסוי זה, כל Mj m-2 1 נוסף מביא לתוספת של 10 ק"ג \דונם או כל 1 אחוז של תוספת קרינה כללית מביאה לתוספת של כ 400 ק"ג יבול
כללי \דונם ותוספת של 300 ק"ג יבול ייצוא \ דונם.
הקרינה משפיעה על המורפולוגיה של הצמח. הפחתת הקרינה גורמת להתארכות הגבעול, נשירת פרחים והווצרות רצף של פרקים מחוסרי פרחים ופירות. הפחתה בקרינה מביאה להווצרות פירות בעלי מתכונת סוכר וויטמין C נמוכה.
היבולים המכסימליים (כללי וראוי לייצוא) התקבלו בחממה הבלתי מוצללת. בעזרת אמצעי צינון היכולים לשמור על טמפ. מכסימום של 28 מ"צ וחימום לילה של 17-18 מ"צ ניתן להביא לניצול מכסימלי של הקרינה בערבה ללא הזדקקות להצללה.
מבחן זנים למלפפון ארוךמטיפוס הולנדי לייצור בממשק הולנדי
נורית שפירא, אביתר איתיאל, רמי גולן, שבתאי כהן, בני אלוני
באירופה ובארה"ב קיים ביקוש למלפפונים ארוכים מטיפוס הולנדי : משקל מועדף 350-250 גרם
ואורך 28 -32 ס"מ, פרי ישר ללא עיוותים, מלפפון חממות אירופי מטיפוס פרתנוקרפי, ארוך חלק
ודק ובעל צבע ירוק עז. מבחני זנים של מלפפון ארוך ליצוא לא מתקיימים בגידול הקונבנציונלי.
קיימת התעניינות של חברות השיווק להתאים זני מלפפון ארוך ליצוא לתנאי גידול אורגני
בערבה. שיא אספקה משוער הוא לחודשים דצמבר-ינואר (ההולנדים נכנסים במרץ). מטרות
המחקר הם : מבחן זנים למלפפון ארוך המתאמים לדרישות השוק ליצוא, חיי מדף ארוכים
ועתירי יבול, איתור זנים איכותיים לגידול בגישה אורגנית, במבנה חממה לא תוספת חימום
בתנאי הערבה ופיתוח טיפולים אגרוטכניים לקבלת יבול אופטימלי והארכת משך הגידול.
בתצפית הקדמית שהתקימה בשנים 2002-2003 נבחנו 10 זנים בעומד 1250 במבנה חממה ללא
תוספת חימום בממשק גידול אורגניים. טמפרטורה ולחות בתוך החממה נמדדה באמצעות מכשיר
C בלילה O Hobo כל חצי שעה. הטמפרטורות הנמוכות ביותר שנרשמו במהלך הגידול היו 7
C ביום במהלך אמצע דצמבר ועד ינואר. O ו- 18
תוצאות היבול הכללי במלפפון נעו בין 11-16 טון לדונם בהתאם לזן, אחוזי היצוא היו נמוכים
ונעו בין %35%-50 .סה"כ כמויות היבול ליצוא נעו בין 4-2.7 טון לדונם בהתאם לזן. רוב גורמי
הפסילה ליצוא נבעו מפירות מעוותים. במלפפון התקיים קטיף אינטנסיבי של גל ראשון שנמשך
מאמצע נובמבר עד סוף דצמבר וגל שני שהתחיל בסוף ינואר. הקטיפים הסתיימו באמצע מרץ
כאשר איכות היבול ירדה בגלל כמות גדולה מדי של מעוותים.