דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

נמצאו 1438 תוצאות תואמות.(ברור)
  • 1
    ינו
    בדיקת חלופות למתיל ברומיד כנגד נמטודות עפצים בפלפל
    הגנת הצומח, ירקות

    בדיקת חלופות למתיל ברומיד כנגד נמטודות עפצים בפלפל
    Meloidogyne incognita
    יוג'י אוקה - היחידה לנמטולוגיה, מנהל המחקר החקלאי, מרכז מחקר גילת
    רבקה אופנבך, שמעון פיבוניה, רחל לויטה, יעל בר לבן - מו''פ ערבה
    תקציר
    היקף גידול הירקות בערבה ליצוא גדל מדי שנה. גידול הפלפל הוא הענף העיקרי באזור. בעונת 4/2003 היקף שטח
    גידול הפלפל הגיע ל - 9000 דונם. איסור השימוש במתיל ברומיד בתחילת שנת 2005 מהווה איום על עתיד גידול
    הפלפל כתוצאה מהתפשטות נמטודות עפצים בשטחים. קיימים בשוק מספר חומרים כימיים המקטינים את
    אוכלוסיית הנמטודות אך חייבים להשתמש בהם בשילובים על מנת לטפל בסוגים שונים של פגעים בקרקע ויש
    לחזור על חלק מהטיפולים במהלך עונת הגידול. רוב הבעיות בגידול פלפל מנמטודות נגרמות ע''י המין .M
    incognita אשר תוקפת סוגים שונים של גידולים. אין שיטות הדברה יעילות כנגד הנמטודה לאחר שצמחי הפלפל
    נדבקו בה, לכן בשטח נגוע בנמטודות חשוב לטפל ולהדבירן לפני השתילה.
    בניסוי בדקנו מספר חומרי חיטוי קרקע (כולל טיפול של חיטוי במתיל ברומיד) ומספר נמטוצידים בשילובים
    שונים לפני גידול פלפל ובמהלכו בחממה נגועה בנמטודת העפצים incognita .Meloidogyne
    בבדיקות של דגימות קרקע מאזור שורשי הצמחים בתום הגידול נמצאו הנמטודות בכל הטיפולים, אך
    האוכלוסיות בחלקות שטופלו בחומרים השונים היו נמוכות יותר בהשוואה לחלקת הביקורת. היבול הכללי
    בחלקת הביקורת היה נמוך מאשר בחלקות המטופלות. היבולים שהתקבלו בחיטוי קרקע בטלודריפ ובחיטוי
    קרקע משולב של אדיגן, פורדור וראגבי בתוספת מספר יישומים בווידט במהלך הגידול היו הגבוהים ביותר.
    בכל הטיפולים החלופיים למתיל ברומיד שבוצעו בניסוי זה נמצאה אותה רמת הדברה של הנמטודה, היבול
    בחלקות המתיל ברומיד היה נמוך בהשוואה לחלק מהטיפולים האחרים. הטיפולים הכימיים שנוסו בעבודה זו
    ראויים לשמש כאמצעי להדברת הנמטודה בפלפל במקום מתיל ברומיד, אך יש צורך לחזור על הניסוי בקנה מידה
    גדול יותר.

  • 1
    ינו
    תרומת מיקוריזה להתפתחות ולניבת פלפל
    ירקות, הגנת הצומח

    תרומת מיקוריזה להתפתחות ולניבת פלפל
    תקציר
    מיקוריזה היא מערכת יחסים סימביונטית בין שורשי צמחים לבין פטריה. מערכת זו מתקיימת בטבע בשורשים של
    רוב הצמחים העילאיים והיא מאופיינת בכך שיש תנועה דו כיוונית של חומרי מזון, כאשר פחמן מגיע לפטריה
    מהצמח בעוד חומרים אנאורגניים מפורקים בקרקע ע"י הפטריה והופכים זמינים לצמח. באדמות דלות בחומרי מזון
    ובייחוד בזרחן פטריות מיקוריטיות מביאות לשיפור בהתפתחות הצמח וביבולים שמתקבלים. צמחים מיקוריטיים
    הנם תחרותיים יותר ושורדים ביתר קלות בתנאים של עקה בהשוואה לצמחים שאינם מיקוריטיים. בתנאי חקלאות
    אינטנסיבית, בהם רב השימוש בפונגיצידים ובחומרים המשנים את המיקרופלורה בקרקע (בעיקר חיטויים שונים)
    חלה ירידה דרסטית באוכלוסיית פטריות המיקוריזה המקומיות באופן שצמחים בעלי תלות מיקוריטית גבוהה אינם
    מתפתחים באופן אופטימלי. צמח הפלפל ידוע כבעל תלות מיקוריטית גבוהה שטיפולי הקרקע טרום שתילה גורמים
    לעיכוב בגדילתו לאחר השתילה.
    בניסוי שבוצע בתחנת יאיר נבחנו צמחי פלפל שאולחו במכוון בפטריות מיקוריטיות ודושנו בדשן דל זרחן (5/1
    מכמות הזרחן המקובלת). נמצא כי התקבל יבול זהה ליבול שהתקבל בצמחי פלפל ללא מיקוריזה אשר דושנו בדשן
    המכיל זרחן ברמה המקובלת. צמחי פלפל ללא מיקוריזה על רקע של דישון דל זרחן נתנו יבול הנמוך בכ-%40
    בהשוואה. צמחי פלפל אשר אכלסו פטריות מיקוריטיות בשורשיהם, ללא קשר לרמת הזרחן בדשן נתנו פרי איכותי
    יותר בהשוואה לצמחים שאינם מיקוריטיים (% הפרי הראוי ליצוא).
    בשנה הבאה יש בכוונתנו לחזור על הניסוי עם דישון דל זרחן על רקע תוספת של קומפוסט עם וללא חיטוי סולרי.

  • 1
    ינו
    הדברת פגעי קרקע בגידולי ירקות בערבה
    ירקות, הגנת הצומח

    הדברת פגעי קרקע בגידולי ירקות בערבה

    , ש. טריקי 1 א. גמליאל
    , א. אוקו 1 מ. בניחס 1 , מ. סיטי, ו. זילברג 1
    2
    ,
    3 ע. מדואל
    ,

    תקציר
    בתחנת הניסויים זהר בכיכר סדום אנו בוחנים במשך מספר שנים שיטות ותכשירים לחיטוי קרקע לצורך
    הדברת פגעים שונים ומציאת פתרונות לצרכי החקלאים. חלקות הניסויים בתחנת זוהר מאולחים בגורמי
    מחלת התמוטטות במילונים וריקבון הכתר בעגבניות.

  • 1
    ינו
    בחינת השפעת הכנסת דבורי דבש בתקופה החמה, על היבול ואיכות הפרי בפלפל במבנים: ניסויים בבית רשת וחממה בערבה 2004
    ירקות

    בחינת השפעת הכנסת דבורי דבש בתקופה החמה, על היבול ואיכות הפרי בפלפל במבנים- ניסויים בבית רשת וחממה 2003/4 בערבה
    יורם צביאלי, אביתר איתיאל– לה"ד נגב, שה"מ, משרד החקלאות
    ארנון דג, בקי צ'רקסקי– המכון למטעים, תחנת ניסויים גילת, מינהל המחקר החקלאי
    רבקה אופנבך, רמי גולן, ישראל צברי– מו"פ ערבה
    אילנה וולר, דודו אלקיים– תחנת יאיר, מו"פ ערבה
    אביה לוביש– מושב צופר
    בני ניר– זרעים גדרה
    יוני אלקינד– הפקולטה לחקלאות

    במטרה לבחון אספקטים שונים של השימוש בדבורי הדבש להאבקת פלפל לשם שיפור היבול ואיכות הפרי במבנים סגורים בערבה, הועמדו בעונת 2003-2004 בשיתוף מו"פ ערבה וחברת זרעים גדרה, שני ניסויים בבית רשת של אביה לוביש בצופר ובבית צמיחה בתחנת יאיר של מו"פ ערבה.
    הניסויים הועמדו במתכונת תצפית. המבנים נחצו לשניים ברשת 16% צל לבנה שמנעה את מעבר הדבורים מאזור לאזור.
    משני צידי מחיצת הרשת נשתלו הזנים הבאים: 7157, 7158, 7165, 7177, 7181 (זרעים גדרה) פיילוט (De Ruiter, סמקו) ודינמו (Bruinsma, מכתשים).

    מתוצאות הניסוי ניתן להצביע על מדדים בהם ניכרת תרומה של הדבורים לעומת מדדים אחרים בהם לא נמצא כל קשר לפעילות הדבורים:
    אבקת בפרחים – פרחים בטיפול הדבורים נוקו כליל מאבקה. לעובדה זו עשוייה להיות השפעה על ירידה בכמות הטריפס.
    יבול – השפעת הטיפול על היבול היתה מאוד לא אחידה ותלויה בזן. בצופר תוספת היבול נעה מ-6 עד ל 42 אחוזים. ביאיר התוספת נעה בין 10 ל 56 אחוזים, אחוזים המתבטאים במאות ק"ג לדונם. הזן שיבולו הושפע ביותר היה 7157 והזן שיבולו הושפע הכי פחות היה 7165.
    התוספת ביבול נגרמה בעיקרה ע"י תוספת פירות וחלקה הקטן מהגדלת הפרי.
    בכירות – כל התוספת ביבול נבעה מגידול ביבול הבכיר. נראה שבתנאי החום הקיצוניים שבהם הוכנסו הדבורים, הן משפרות את החנטה, בשיעורים שונים לפי הזן. חלק מהזנים "שילמו" בירידת יבול בהמשך העונה וחלק אחר לא הושפע מהגידול ביבול המוקדם.
    משקל פרי ממוצע - תוספת של כ 20-40 גרם למשקל הפרי הממוצע התקבלה בטיפול הדבורים בקטיפים הראשונים בניסוי צופר בזנים 7157, 7158 ו- 7181. משקלי הפרי הממוצע הגיעו בזנים אלו אף לערכים של 240-260 גרם לפרי. בניסוי בבית צמיחה בתחנת יאיר התקבלה תוספת משקל של כ-20-30 גרם לפרי הממוצע בטיפול הדבורים למשך תקופה ממושכת יותר (מעבר ליבול הבכיר) בכל הזנים. בזן 7165 התקבלה תופעה הפוכה של ירידת משקל הפרי. ההשפעה הגדולה ביותר התקבלה בזנים בעלי הפרי הקטן יחסית.
    אחוז יצוא – אין מגמה אחידה של תגובת הפרי לטיפול הדבורים. ישנה תלות ברורה בזן וגם באתר הניסוי.
    צורת הפרי - פעילות הדבורים מרחיבה את הפרי עם מגמה קלה של קיצור אורכו, וגורמת לו להיראות פחוס יחסית לחנטת אותו זן ללא נוכחות דבורים. מגמה זו ברורה לכל הזנים בשני האתרים עם חריג אחד, הזן 7177 בבית צמיחה בתחנת יאיר.
    התרוממות עלי גביע – תופעה זו לא נמצאה כלל בניסוי.
    עובי ציפה – אין תרומה לדבורים.
    מספר זרעים – ישנה השפעה ברורה ומובהקת של טיפול הדבורים על הגדלת מספר הזרעים בפרי בכל הזנים. מספר הזרעים בפרי גדל בשיעור של בין 30 ל- 200%, כתלות בזן. נמצא מתאם גבוה בין מספר הזרעים בפרי לבין משקל הפרי הבודד.
    איכות לאחר השהייה – לא ניתן להצביע על מגמה כל שהיא של תרומת טיפול הדבורים לאיכות הפרי, באף לא אחד מהזנים, בשני אתרי הניסוי. בחישוב ממוצע על פני כל הזנים לטיפולי הדבורים והביקורת מתקבל ערכים דומים מאוד, הן במדדים הספציפיים והן בציון האיכות המשוקלל.
    לסיכום, נראה כי זנים שונים מגיבים במידה שונה לפעולת ההאבקה של הדבורים.
    ברור שהטיפול, במתכונת שהוא היה בניסוי זה, מתאים רק לחלק מהזנים. כדי להתאים את שיפור ההאבקה והחנטה בפלפל בערבה לדרישות החקלאים, יש להמשיך ולהעמיק בלימוד המועדים הרצויים לשימוש בדבורים בעונה החמה ואף בעונה הקרה יחסית.
    על התוצאות להיבחן גם מנקודת מבט שיווקית. ברור כי פרי יפה ורגולרי ככל שיהיה, צריך לעמוד בתחומי המשקל הנדרשים ע"י חברות היצוא לשווקים השונים, לאורך העונה: השוק האמריקאי (והגרמני) בעל העדפות לפרי גדול (200-220 גרם) והשוק האירופאי עם העדפות לפרי בינוני (180-200 גרם). תוספת יבול רבה ככל שתהייה, לא תניב תוספת הכנסה לחקלאי ללא עמידה בתנאי השיווק כמתואר כאן.