דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  גידול פלפל בתעלות הזנה רב שנתיות, עונת גידול שנייה 2011/12

  ירקות

  ע"י אביתר איתיאל

  גידול פלפל בתעלות הזנה רב שנתיות, עונת גידול שנייה 2011/12

  אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  כתובת המחבר: Eviatar@arava.co.il

  חלק מקרקעות הציפוי בערבה מתאפיינות בחוסר אחידות הנובע בעיקר משינויים בתכונות הקרקע, דבר המתבטא בעיקר בתאחיזת המים. לפני כעשור החלו חקלאים בגידול בתעלות טוף בגידול פלפל בערבה, כאשר מבחן ההצלחה היה השגת יבולים שאינם נופלים מהביקורת, יציבים לאורך שנים, וללא עיבודי קרקע. החשיבות להימנע מעיבודי קרקע קיבל משנה חשיבות לאחר הוצאת התכשיר מתיל ברומיד משימוש. ב-1/6/2010 הוכנו שישה טיפולים, מהם ארבע טיפולי תעלות הזנה עם מצע קומפוסט בעומק אחיד של 10 ס"מ ובמידות רוחב של 0, 20, 40 ו-60 ס"מ אשר יצרו נפחי מצע של 6.25, 12.5, 25 ו- 37.5 ליטר/מ"ר, בהתאמה. בנוסף שני טיפול ביקורת (1) הוספת קומפוסט במנה של 6.25 ליטר למ"ר, מפוזר ומתוחח על פני הערוגה מידי שנה ו- (2) ערוגה מתוחחת ללא מתן קומפוסט כלל. בסיום הגידול בעונה הראשונה, בארבעת טיפולי תעלות ההזנה בלבד, נגזמו ההצמחים בגובה הקרקע והנוף פונה ללא מערכת השורשים שהושארה בקרקע. בשני טיפולי הביקורת כל הצמח פונה כולל מערכת השורשים ובוצע עיבוד קרקע כמקובל. מתוצאות יבול הפירות בשנה השניה של הניסוי שוב לא נמצאו הבדלים בין הטיפולים. לסיכום, זו השנה הראשונה ללא עיבוד הקרקע, ובשלב זה ניתן להסיק שאין חיסרון כאשר לא מעבדים לפני הגידול וזאת כאשר מגדלים בתעלות הזנה במצע קומפוסט, כמו כן אין יתרון למתן קומפוסט מידי שנה גם בחלקה שלא קיבלה קומפוסט מזה שנתיים.

  תודה לצוות מו"פ ערבה שעסקו במלאכה, לקרן שה"מ ולמועצת הצמחים שתומכים במימון הניסוי.

  Three years evaluation of pepper grown in nutrition canal (second year)
  Ityel Eviatar - Extension Service (Shaham), Ministry of Agriculture and Rural Development
  Hashmonai D., Oshoroviz A. Offenbach R., Cohen S., Zvieli Y., Tsabari I. - Central and Northern Arava R&D
  Writer address: Eviatar@arava.co.il

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת גידול פלפל במבנה מבוקר אקלים

  ירקות

  ע"י רמי גולן

  בחינת גידול פלפל במבנה מבוקר אקלים

  רמי גולן, סווטלנה גוגיו, רבקה אופנבך ושבתאי כהן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  אבי ארבל - המכון להנדסה חקלאית, מנהל המחקר החקלאי
  כתובת המחבר: garm@netvision.net.il

  הפלפל מהווה נתח עיקרי בכלכלת הערבה. עם ירידת מחירי הפלפל בשווקי היצוא ועל מנת להעלות את רווחיות הגידול על המגדלים להיות יעילים ולהפיק את מקסימום היבול מיחידות המשק שלהם. הגורם שמשפיע על צריכת המים של הצמח הינו הפרש לחץ אדי המים (VPD) בין הצמח לסביבתו. הפרש זה נקבע על ידי הלחות היחסית של האוויר, טמפרטורת הסביבה וטמפרטורת העלווה. באמצעות לחות ניתן לשנות את המאזן הזה ולהגיע ללחות אופטימלית המשתנה כתלות בגורמים הללו ויוצרת סביבה רצויה לצמח. כל זה בתנאי שהלחות שאנו מוסיפים לסביבה מתפוגגת ישר באוויר ולא גורמת להתעבות וליצירת מים חופשיים על העלים. במטרת לבחון את השפעת הצינון והעלאת הלחות על יבול ואיכות הפרי נערך בעונת 2011/12 ניסוי בתחנת יאיר.
  הניסוי נערך בשני מבנים גבוהי מרזב זהים. חממת הביקורת כוסתה ברשת 25 מש ובנוסף כיסוי של רשת 30% צל למשך חודש מיום השתילה. בשבוע הראשון של חודש אוקטובר הוחלף גג הרשת 25 מש בכיסוי פלסטיק עד לסוף הגידול. החממה המבוקרת היתה מכוסה פלסטיק מהיום הראשון עם פתחי אוורור בגג. בחממה זו היו וילונות צד אשר היו סגורים מהיום הראשון עד לסוף הניסוי. הטמפרטורה והלחות נשלטו באמצעות מערכת עירפול מים בלחץ גבוהה ומערכת מאווררים אשר תוכננו על צוות המכון להנדסה חקלאית. המעקב הכללי אחר האקלים בחממה והשפעתו על הצמחים היה באמצעות מערבת בקרה של חברת "GROW". שני זני פלפל באנג'י (אפעל) ו-קנון (7158, זרעים גדרה) נשתלו (25/7/11), כל אחד, בשני המבנים. הניסוי הושקה בשתי רמות מים, 100% ו- 70% מהמקובל.
  בחינת מדדים פיזיולוגיים כמו רמת פיוניות כמות חנטים והתפלגותם על הצמח הראתה כי בצמחים בחממה המבוקרת אקלים רמת פיוניות גבוהה יותר וטיפוס החנטה וההבשלה אף הוא שונה. דבר שאיפשר המשך גידול תקין וחנטה בחממה המבוקרת לעומת עצירה ביבול וחנטה בחממת הביקורת בחורף. במהלך הניסוי אף נצפתה ירידה משמעותית בצריכת המים בחממה המבוקרת. יבול הזן בנג'י בחממה המבוקרת הגיע ל- 14.5 ק"ג למ"ר לעומת 9.5 ק"ג למ"ר בחממת הביקורת. יבולי הזן קנון היו דומים בשני המבנים והגיעו ל- 12 ק"ג למ"ר. הפחתה בכמות המים בזן קנון בחממה המבוקרת ב-30% אף העלתה את היבול ל- 14 ק"ג למ"ר שהם כ-20% יותר מאשר היבול במשטר המים המלא. בשני הזנים שנבדקו התקבלה תוספת הן למספר הפירות והן לגודל הפרי בגידול בחממה המבוקרת. כמות המים הכוללת שניתנה בחממה המבוקרת לגידול זן הקנון ברמת המים המופחתת שנתן כ-20% תוספת יבול היתה שווה לכמות המים בה השתמשנו לגידול מסחרי רגיל בתחנת הניסויים.
  מסקנות: ניתן באמצעות שינוי ברמת הלחות והטמפרטורה להגדיל יבול. שינויים הללו באקלים בבית הגידול מביאים לשינויים פיזיולוגיים בצמח. התאמת הצמח למצב האקלימי גורמת לצמח להיות רגיש לכל ירידה ברמת הלחות ולהכניסו למצב עקה. נראה כי ניתן להפחית את כמות המים להשקיה במינימום 30% ולא לסבול מירידה ביבול.

  Growing pepper under climate controlled environment in the Arava
  Ram Golan, Svetlana Gogio, Rivka Offenbach and Shabtai Cohen – Central and Northern Arava R&D
  Avi Arbel - Institute of Agricultural Engineering, ARO

  פתח
• 1

  ינו
  השפעת ביו-פחם (Biochar) המוצנע בקרקע על גידול ובריאות של פלפל

  ירקות

  ע"י יגאל אלעד

  השפעת ביו-פחם (Biochar) המוצנע בקרקע על גידול ובריאות של פלפל
  ניסוי בעונת 2011/12

  יגאל אלעד - המחלקה למחלות צמחים וחקר עשבים, המכון להגנת הצומח, מרכז וולקני, מנהל המחקר החקלאי כתובת המחבר: elady@volcani.agri.gov.il
  אלן גרבר, סרגי סגל - המחלקה לכימיה של הקרקע, הזנת הצמח, ומיקרוביולוגיה, המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מרכז וולקני, מנהל המחקר החקלאי
  בני לב - המחלקה ל הנדסת מערכות גידול, ייצור וסביבה, מרכז וולקני, מנהל המחקר החקלאי
  חגי יסעור - מרכז מחקר גילת, מנהל המחקר החקלאי
  רבקה אופנבך, דורית חשמונאי, שבתאי כהן, אבי אושרוביץ, ישראל צברי, סבטלנה גוגיו, יובל ברזילי, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית

  תקציר
  ביו-פחם הינו תוצר של פירוליזה (פירוק של ביומסה בחום בינוני, 600-400 מ"צ בהעדר חמצן). את הביו-פחם ניתן לנצל כדלק חלופי, אך קיימת הצעה בעלת משמעות סביבתית וחקלאית התופסת תאוצה בעולם - להטמינו בקרקע. ביו-פחם הוא חומר אורגני בעל מבנה של טבעות ארומטיות דחוסות, שמשך מחצית חייו בקרקע הוא מאות ואלפי שנים. דווח שביו-פחם שהוטמן בקרקע הביא לעלייה כללית ביבולים, לשיפור בתכונות פיסיקליות/כימיות של הקרקע ולהפחתה בפליטות של גזי חממה מהקרקע. עצם הטמנתו בקרקע מביא לקיבוע פחמן כחלק מהמאמצים להפחתת הפליטה של גזי חממה ולהתמודדות עם שינויי האקלים הצפויים. דווח שביו-פחם שהוטמן בקרקע הביא לעלייה כללית ביבולים ולשיפור בתכונות פיסיקליות/כימיות של הקרקע ולהפחתה בפליטות של גזי חממה מהקרקע. מטרת הניסוי בעונת 2011/12 הייתה לימוד ההשפעה של ביו-פחם על גידול והנבה של פלפל בתנאי גידול של הערבה. ביו-פחם שנוצר משאריות צמחי פלפל הוטמן בשיעור של 1.3 ק"ג/מ"ר בקרקע בבית רשת בתחנת יאיר. במהלך הגידול לא נצפו כל תופעות של השפעה שלילית על גידול הצמחים כתוצאה מיישום ביו-פחם בקרקע. כמות היבול הכללי ב 14/12/11 הייתה 3,398 ו 3,634 ק"ג לדונם בביקורת ובביו-פחם, בהתאמה, ללא מובהקות בין הטיפולים ובתחילת אפריל 2012 היא הייתה 6,854 ו- 6,745 ק"ג לדונם, בשני הטיפולים, בהתאם; שעור היצוא היה גבוה אך לא נבדל בין הטיפולים הן במספר הפירות והן במשקלם. חומרת מחלת הקמחונית בטיפול הביו-פחם הייתה נמוכה כדי מחצית מטיפול הביקורת ללא ביו-פחם במחצית עונת הגידול הראשונה ובענפים צעירים שהתחדשו באביב גם בסוף העונה. טיפול הביו-פחם ניתן בקרקע בעוד מחלת הקמחונית תוקפת את הנוף, כלומר התקבלה תופעה של השראת עמידות סיסטמית בתנאי שדה. בניסוי נוסף יבדקו סוגי פחם נוספים.

  הבעת תודה
  תודתנו נתונה לקרן המדען הראשי של משרד החקלאות על מימון תוכנית מחקר מספר 301-693-161 בנושא ביו-פחם: דרך המלך להפחתת גזי החממה באטמוספרה ולהסתגלות החקלאות לשינויי האקלים באמצעות פירוליזה של פסולות אורגניות.

  Effect of biochar on growth and disease of sweet pepper crop
  Yigal Elad - Dept. of Plant Pathology and Weed Research, Volcani Center, ARO
  Ellen Graber, Sergey Segal - Dept of Soil Chemistry, Plant Nutrition and Soil Microbiology, Institute of Soil, Water and Environmental Sciences, Volcani Center, ARO,
  Beny Lew - Institute of Agricultural Engineering, Volcani Center, ARO
  Haguy Yasur Plant Sciences, Gilat Research Center, ARO
  Rivka Offenbach, Dorit Hashmonai, Shabtai Cohen, Avi Oshrowitz, Israel Tzabari, Svetlana Gogio, Yuval Barzilai, Rami Golan - Central and Northern Arava R&D

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת שילובים של תדירות השקיה ואיכות מים לייעול ממשק ההשקיה בגידול פלפל בערבה

  ירקות

  ע"י שלמה קרמר

  בחינת שילובים של תדירות השקיה ואיכות מים לייעול ממשק ההשקיה בגידול פלפל בערבה

  שלמה קרמר - שירות שדה, שה"מ, מחוז הנגב, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  אלון בן-גל -המכון לקרקע ומים, מרכז מחקר גילת, מינהל המחקר החקלאי, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  נפתלי לזרוביץ - המכון לחקלאות וביוטכנולוגיה של אזורים צחיחים ע"ש שוחרי צרפת, המכונים לחקר המדבר ע"ש בלאושטיין, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  רבקה אופנבך, עמי מדואל - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
  כתובת המחבר: Shlomo@arava.co.il

  גידול הפלפל בערבה הינו כיום הגידול המרכזי והיקפו בעונת 2011/12 כ- 19,000 דונם המהווים 60% מכלל שטחי הירקות. הגדלת היקף השטח המעובד על ידי כל חקלאי בד בבד עם קליטת משפחות חדשות מחריפה את מגבלת המים לכלל המגדלים. בשנים האחרונות חלה הרעה מתמשכת באיכות מי ההשקיה עקב עליה בריכוז המלחים במי הבארות. בכדי לייעל את ההשקיה והדישון בתנאים אלו, נידרש ניהול קפדני ומדויק של ממשק ההשקיה, עקב האקלים היבש והצורך לשטוף באופן קבוע עודפי מלחים מבית השורשים. על פי תוכנית האב למים לערבה יסופקו לאזור מים שאיכותם תהיה טובה יותר – מוליכות חשמלית בתחום 1.6-1.9 דציסימנס\מטר (דצ"ס\מטר) ללא שינוי בהקצאת המים ליחידת משק. מתעוררת השאלה, האם רצוי לספק מים באיכות טובה יותר, שתאפשר הגדלת היבולים ובמקביל הקטנת מכסות המים. גישה זו תאפשר למגדלים להשקות באופן יעיל יותר ללא מתן עודפי מים, אשר כיום גוררים דלדול מאגרי המים מצד אחד ומצד שני העודפים מאיצים את זיהום האקוויפרים בחנקות ובמלחים.
  בניסוי שנערך בתחנת זוהר בעונת 2011/12 נבחנו שלוש איכויות מים בגידול פלפל: מים מליחים בעלי מוליכות חשמלית של 3.4 דצ"ס\מטר, מים מעורבבים בעלי מוליכות חשמלית מופחתת של 1.3 דצ"ס\מטר ומים מותפלים בעלי מוליכות חשמלית של כ-0.9 דצ"ס\מטר לאחר הוספת הדשנים. מטרת הבחינה היא להעריך האם ערבוב מים מותפלים עם מי הקו המליחים הינה הדרך העדיפה על פני שימוש במים מותפלים אליהם יש צורך להוסיף את כל יסודות ההזנה החסרים. בכל הטיפולים הופעלה ההשקיה באופן אוטומטי על פי חיווי מטנסיומטר רציף. מנת מים של 1 מ"מ ניתנה עם קבלת החווי. תדירות ההשקיה בפועל הייתה התוצאה של השילוב בין ערך הסף להפעלת ההשקיה ומנת המים שניתנה עם קבלת החיווי. קביעת ערך סף הייתה בתחום בו פוטנציאל המים גבוה ותדירות השקיה נעה בתחום בין 3 ל- 8 פעמים ביום בהתאם לעונת השנה. בטיפול נוסף, שהושקה במים המליחים, נקבעו מראש ערכי הסף הן להפעלת ההשקיה על פי טנסיומטר רדוד והן לסיומה על פי טנסיומטר עמוק. מנת המים שניתנה בפועל הייתה תוצאה של ערכים אלו ותדירות ההשקיה נעה בין פעמיים ביום (בתקופה החמה של סוף הגידול) לפעם ביומיים עד שלושה בחורף. מנת המים היומית בכל הטיפולים הלכה וקטנה עם התקצרות היום והקטנת הדרישה האקלימית. מסוף החורף מנות המים ותדירות ההשקיה שבו ועלו עם ההתחממות והתארכות היום. מתחילת חודש אפריל החלה עליה מהירה ברמות המליחות של תמיסת הקרקע בשלושת איכויות המים.
  נערך מעקב אחר מאפיינים של התפתחות הצמח: גובה הצמחים, מספר מפרקים ומספר פירות על השיח. המעקב החל שלושה שבועות לאחר השתילה עד לתאריך 12/01/12. הטיפולים המושקים במים מליחים ומעורבבים גבהו בקצב מהיר עד אמצע נובמבר. החל ממועד זה, טיפול המים המותפלים גבה מהר יותר משאר הטיפולים, ובהתאם גם גדל מספר הפרקים לצמח. בטיפולי המים המלוחים הפירות החלו להיווצר רק בסוף אוקטובר בעוד שבטיפולי המים המעורבבים והמותפלים הם החלו להיווצר באמצע אוקטובר. לקראת סוף נובמבר השתווה מספר הפירות בכל הטיפולים. נערכו בדיקות שבועיות באמצעות שואבי תמיסת קרקע אחר השינויים ברמת המליחות של תמיסת הקרקע, בשני מיקומים ביחס לטפטפת ובארבעה עומקים: סמוך לטפטפת ובמרחק 10 ס"מ ממנה לאורך השלוחה. בטיפול שהושקה במים מותפלים (1 דצ"ס\מטר), המוליכות החשמלית של תמיסת הקרקע הייתה דומה למי ההשקיה ויציבה בכל העונה. בתחילת חודש מרץ החלה לעלות המוליכות החשמלית בתמיסות אשר נדגמו בין הטפטפות. בטיפולים שהושקו במים מעורבבים (1.3 דצ"ס\מטר) המוליכות החשמלית הייתה יציבה ודומה למי ההשקיה עד תחילת דצמבר. עם הקטנת מנת ההשקיה היומית החלה עליה ברמת המוליכות החשמלית בכל המשאבים. באמצע פברואר, כאשר מנות המים היומיות החלו לעלות, ירדה רמת המוליכות החשמלית לרמה של מי ההשקיה, אך לקראת סוף מרץ עם ההתחממות שוב עלתה המוליכות החשמלית של תמיסת הקרקע בקצב מהיר. בטיפול אשר הושקה במי קו (3.4 דצ"ס\מטר), המוליכות החשמלית של תמיסת הקרקע הייתה גבוהה בכ-0.7 דצ"ס\מטר מעל מי ההשקיה עד אמצע דצמבר. מתקופה זו ואילך המגמות ברמת המוליכות החשמלית היו דומות לטיפולי המים המעורבבים.
  היבול הגבוה ביותר התקבל בטיפול המים המותפלים 8.4 טון\דונם (יבול כלכלי) בטיפול מים מעורבבים התקבל יבול של 6.8 טון\דונם אשר ניבדל באופן מובהק מהיבול במים המליחים שהיה 5.2 טון\דונם. עם השיפור באיכות המים גדל ניצול המים מהשכבה בעומק 30 ס"מ הודות להצטברות מלחים נמוכה יותר. תוצאות אלו חוזרות וממחישות כי שימוש במים מליחים מחייב מתן מנות השקיה, הגבוהות מהצריכה בפועל, גם בתקופת החורף, בכדי לשמור על רמת מליחות נמוכה יחסית ויציבה באזור נפח בית השורשים הפעיל. לצריכת המים היומית של הצמחים השפעה חזקה מאוד על קצב עליית מליחות תמיסת הקרקע באזור בית השורשים הפעיל. ככל שמליחות מי ההשקיה תהיה נמוכה יותר קצב הצטברות המלחים יהיה נמוך יותר ובהתאם תנאי גידול יהיו נוחים יותר. השימוש במים מותפלים בעלי מוליכות חשמלית של כ-1 דצ"ס\מטר (כולל דשנים) מצמצם מאוד את הצטברות המלחים באזור בית השורשים הפעיל ומשפר את פוטנציאל ההנבה של הצמחים בהשוואה למים בעלי מוליכות חשמלית של 1.3 או 3.4 דצ"ס\מטר במיוחד בעונות החמות.

  תודה לקרן שה"מ לניסויים על מימון תוכנית המחקר מספר 870-6199-12

  Optimizing combined water quality and irrigation frequency for peppers in the Arava Valley
  Shlomo Kramer, Field service, Extension service, Negev region, Ministry of Agriculture and Rural development. Gilat Center 85820. Email: Shlomo@arava.co.il
  Alon Bengal, Ph.D, Environmental Physics and Irrigation, Gilat Research Center, Agricultural Research Organization, Mobile Post Negev 2 85280 Israel bengal@agri.gov.il
  Naftali Lazarovitch, Ph.D, Wyler Department of Dryland Agriculture, French Associates Institute for Agriculture and Biotechnology of Drylands, Jacob Blaustein Institutes for Desert Research, Ben-Gurion University of the Negev, Sede Boqer campus, 84990, Israel lazarovi@bgu.ac.il
  Keywords: Vegetable in greenhouse, pepper irrigation, water conservation, saline water, water quality.

  פתח