דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  מיזם “חוסן פלפלת” למיזעור השימוש בחומרי הדברה בגידול פלפל

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  יגאל אלעד, דני שטיינברג, שמעון פיבוניה, יעל בר לבן, רחל לויטה, ישראל צברי, סווטלנה דוברינין

  מחלת הקימחונית היא מחלת העלים החשובה ביותר של גידול הפלפל. המגדלים מתמודדים עם המחלה בשיטת ה"ביטוח" ומיישמים כנגדה ריסוסים רבים, חלקם מיותרים. מטרות המחקר היא לפתח ממשק הדברה מושכל להתמודדות עם המחלה. במסגרת זו פותחה מערכת תומכת החלטה בשם פלפלת. בשנת המחקר השנייה (2007/8) נבחנה יעילות ההדברה המתקבלת על ידי יישום המערכת ואת הבסיס הביולוגי שלה, כומת הנזק שגורמת מחלת הקימחונית ליבול ופותח מודל להערכת נזקים. מערכת פלפלת נבחנה בששה ניסויים שבוצעו בשלושה אזורי גידול בארץ במבני גידול של פלפל. הבסיס הביולוגי של המערכת נבחן בשני ניסויים; נתונים שנאספו ב – 24 ניסויים שבוצעו במהלך ארבעת השנים האחרונות (2004-2008) שימשו לפיתוח המודל להערכת נזקים. שימוש במערכת פלפלת-4 איפשר להדביר את המחלה ביעילות הדומה לזו של חלקות שרוססו כטיפול ביטוח תוך יישום של 4.3 ריסוסים בממוצע (בהשוואה ל – 18.1 ריסוסים שיושמו בטיפול הביטוח). 2. מועד תחילת הקטיף לא מהווה אומדן מהימן מספיק לשינויים המתרחשים בעמידות הפיזיולוגית של הצמחים למחלה. 3. על פי המודל שפותח להערכת נזקים, כשחומרת המחלה בתחילת הקטיף נמוכה מ – 17% לא יגרם נזק ליבול גם אם המחלה לא תודבר עד לסוף חודש מאי. ניתן ליישם את המסקנות כבר עתה, אם כי כדאי להגדיר בצורה ברורה יותר את המועד בו חל שינוי בעמידות הפיזיולוגית של הצמחים למחלה.

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת ישום דשן טבעון וגואנו בפלפל אורגני 2007/8

  ירקות

  ע"י רמי גולן

  שבתאי כהן, אריאל יפה, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, רמי גולן

  רוב חומרי ההזנה למעט החנקן מוספים לתמיסת הקרקע באמצעות הקומפוסט הניתן לקרקע בכמויות נדיבות של בין 10 ל- 15 מ"ק לדונם, כחלק מהאגרו טכניקה המקובלת בחקלאות האורגנית בארץ. החנקן המוסף לקרקע באמצעות הקומפוסט נמצא בכמות של כ-1.5% מכלל החומר היבש בקומפוסט אך על רקע של קרקעות חוליות בערבה ושטיפות הקרקע הנערכות לפני השתילה, רוב החנקן מודח מאזור בית השורשים עוד בשלבי הגידול הראשוניים ואינו משמש לצורכי ההזנה של הצמח, אלא באופן שולי אשר אינו יכול לספק את הצרכים האינטנסיביים של הצמחים במהלך הגידול. מסיבה זו מוסיפים את החנקן באמצעות "הדשיה" באופן רציף (יחסי) במהלך ההשקיה או באופן כמותי, כלומר מנת חנקן בגרם לדונם ליום ללא קשר לרמות ההשקיה היומיות. בניסוי שנערך בגידול פלפל בחלקה האורגנית בתחנת יאיר בערבה בעונת 2007/8 נבחנו הדשנים "טבעון" 6.5% חנקן. הדשן 4:0:4 אשר הרכב החנקן בו הוא זהה לטבעון 6.5% אך ריכוזו נמוך יותר (4%) והוא מכיל גם 4% אשלגן. טיפול הביקורת בניסוי זה היה דישון בתמיסת גואנו ברמה של 40 ח"מ חנקן. כמו כן נבחן טיפול מס' 1 בדישון על בסיס כמותי יומי ובו יושמו 165 גרם חנקן ליום. טיפולי הטבעון האחרים הם טיפולים בו הדשן ניתן באופן יחסי למנות המים בכמות של 40 ח"מ חנקן ו 80 ח"מ חנקן בטיפולים אלו יושם גם דשן טבעון 4:0:4 המכיל אשלגן. לא היו הבדלים מובהקים ביבול ובמשקל הפרי בין הטיפולים גם בטיפול הכמותי אשר בו יושמה הכמות הקטנה ביותר של חנקן לדונם ליום, בו יושמו 165 גרם חנקן ליום בלבד לעומת הטיפול המכסימלי בו יושמו כ- 400 גרם חנקן ביום, בשיא הצריכה, בחודש אוקטובר ניתן לומר כי ניתן לחסוך באופן משמעותי בהזנה החנקתית ולא לפגוע ביבול. במבחן חיי מדף, בטיפול של דישון כמותי, אשר בו יושמה רמת החנקן הנמוכה ביותר, כמות הפרי המוצק הייתה גבוהה באופן משמעותי לעומת כל הטיפולים האחרים, כמו כן לא היו בטיפול זה פירות זקנים וציון איכות הפרי לאחר קטיף, היה בעקבות כך הגבוה בין הטיפולים.

  פתח
• 1

  ינו
  פיתוח מערך אינטגרטיבי להתמודדות עם מחלות ומזיקים בפלפל אורגני: מיזם חוס”ן – בפלפל אורגני

  ירקות, הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  דני שטיינברג, יגאל אלעד, ויינטראוב פיליס, שפירא נורית, אריאל יפה, דנית פרקר ושמעון פיבוניה, רודמן רפי, אורי אדלר, שמעון שטייברג

  הגישות שפותחו בעבר להתמודדות עם מחלות ומזיקים בגידול פלפל אורגני אינן אינטגרטיביות ואינן מתייחסות לגידול ולממשק ההדברה בו כמכלול. מטרות המחקר הן א' להגדיר את הגורמים העיקריים המשפיעים על פגעי הגידול האורגני ולכמת את השפעתם, וב' לפתח גישה כוללת להתמודדות עם הפגעים תוך התמקדות בהשפעות הגומלין שביניהם ובין אמצעי ההדברה המיושמים כנגדם. למטרות אלו בצענו בעונת 2007/8 סקרים במבני גידול של פלפל אורגני בערבה. בניסויי מעבדה בחנו את השפעת תכשירי הדברה המיושמים כנגד מחלות על אקרית הסביקרסקי. בניסויי שדה בחנו את יעילות השילוב בין שני אויבים טבעיים, את השפעת תכשיר גופרית על פעילותם, ואת היעילות של אמצעי הדברה שונים כנגד מחלות. מתוצאות הסקר עולה כי מזיקי תחילת העונה חדרו למבני הגידול דרך פתחים, פרצות וקרעים ברשת. גם רשת לא צפופה (פחות מ- 50 מש) מעכבת חדירת מזיקים. בתחנת יאיר בחנו את השפעת שני אוייבים טבעיים, אוריוס ואקרית הסבירסקי, במינונים שונים, ואת השפעת יישומם המשותף, על אקרית העיוותים ועל תריפס הפרחים המערבי. אוכלוסיית המזיקים בניסוי לא הייתה גבוהה, אך ניתן היה ללמוד שהשילוב בין המדבירים לא פגע ביעילותם, גם אם לא שיפר אותה. בניסוי זה גם בחנו את השפעת הריסוס בהליוגופרית, תכשיר המיושם בחקלאות האורגנית בהרחבה כנגד קימחונית, על גודל האוכלוסייה ועל הפעילות של האוריוס. על פי הממצאים נראה שההליוגופרית לא השפיע על האוריוס. בניסויים שבוצעו בתנאים מבוקרים מצאנו שתכשירי גופרית (הליוגופרית וגופריתר) השפיעו על הישרדות אקרית הסבירסקי. לממצא זה, אם יחזור ויאומת, חשיבות רבה בפיתוח אסטרטגיית ההדברה המשולבת. בניסויים שבצענו בביקעה ובחוף הכרמל בחנו את היעילות של תכשירים שלגביהם ידוע שאינם פוגעים באויבים הטבעיים, כנד מחלות. התכשיר טימורקס גולד היה יעיל כנגד הקימחונית בניסוי אחד, אך הוא היה לא יעיל בניסוי השני. הסרנד לא היה יעיל נגד קימחונית. חיפוי קרקע מפחית את הנגיעות בעובש אפור בעוד סניטציה של מוקדי נגיעות לא הייתה יעילה.

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת כנות פלפל והתאמתם לזנים מסחריים בגידול אורגני

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  רבקה אופנבך, אריאל יפה, ישראל צברי, יורם צביאלי, דודו אלקיים, סבטלנה גוגיו, רמי גולן

  הקטנת השימוש בחומרים כימיים לחיטויי קרקע, הקטנת מגוון החומרים, התעצמות הנגיעות בנמטודות ומחסור בזנים עמידים לנמטודות מחזקים את הצורך בהתאמת כנות פלפל לגדול מסחרי הקונבנציונלי והאורגני. בניסוי שנערך בעונת הגידול 2007/8 בבית רשת בחלקה האורגנית בתחנת יאיר נבחנו כנות חדשות בהשוואה לכנה הותיקה 23, במטרה לאתר כנות פלפל בעלות עצמת צימוח חזקה למתן מענה לתנאי גידול שונים: עמידות למלח, טמפרטורות נמוכות בחורף, מחלות ומזיקי הקרקע (נמטודות). הכנות החדשות שנבחנו הן קאפיטל, 72001, 72002. במהלך הגידול הייתה התפרצות של ענפים צדדיים בצמחי הזנים 7158 ו-ורגסה שהורכבו על הכנה 23. ענפים אלה הורדו בשלב מאוחר ולכן נגרם נזק ליבול צירופי רוכב וכנה אלה. תוצאות היבול הכללי שהתקבלו בהשוואת רוכב 7158 ללא הרכבה 8.9 ק"ג/מ"ר בהשוואה לרוכב 7158 המורכב על כנה 23 7.7 ק"ג/מ"ר מקורן בהתפרצות ענפים צדדיים אלה. תוצאה דומה הייתה גם בפגיעה ביבול הזן ורגסה שהורכב על כנה 23 - 7.4 ק"ג/מ"ר בהשוואה ליבול ורגסה לא מורכב 8.0 ק"ג/מ"ר. היבול ליצוא ואחוזי היצוא אף הם נמצאו בהתאמה. הכנות 72001 ו– 72002 שהורכב עליהן הזן 7158 נתנו יבול כללי של 8.6 ו – 8.4 ק"ג/מ"ר הדומה לזן 7158 8.9 ק"ג/מ"ר ללא הרכבה. בהרכבת הרוכב 7158 על הכנה קאפיטל התקבל יבול כללי נמוך של 7.4 ק"ג/מ"ר. בהתאמה גם היו תוצאות היבול ליצוא.
  לאור בעיות שהתעוררו כתוצאה מהתפרצות ענפים מואצת בכנה 23 קשה להסיק מסקנות על ביצועי הרכבת הזנים 7158 ורגסה על כנת הביקורת הותיקה 23. מבין שלושת הכנות החדשות שנבחנו (קאפיטל, 72001, 72002 ) הצטיינו שתי הכנות 72001 ו – 72002. מומלץ להמשיך ולבחון 2 כנות אלה לעומת כנת הביקורת המצטיינת מהשנים הקודמות 23. יש להקפיד לאחר השתילה על הורדת ענפים צדדיים במידה ויתפרצו מהכנה. מומלץ לבחון בעתיד כנות חדשות עם מירב העמידויות לוירוסים כולל עמידות לוירוס TSWV. יש לזכור כי חשוב שיהיו עמידויות זהות לוירוסים בכנה וברוכב למניעת התמוטטות צמחים מורכבים כתוצאה מאי התאם בעמידויות, תופעה שנמצאה בהרכבות עגבניות.

  פתח