דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

  • 1
    ינו
    פיזור הנבת פלפל על ידי ממשק הזנה בחנקן בערבה
    ירקות

    פיזור הנבת פלפל על ידי ממשק הזנה בחנקן בערבה
    חגי יסעור 1, שבתאי כהן 2, יונתן אלקינד 3, רבקה אופנבך 2, יורם צביאלי 2, אורי ירמיהו 4
    1 המח' לחקר ירקות, מרכז מחקר גילת, מנהל המחקר החקלאי
    2 מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
    3 הפק' לחקלאות רחובות, האונ' העברית בירושלים
    1 המח' לקרקע, מרכז מחקר גילת, מנהל המחקר החקלאי
    כתובת המחבר: hagai@volcani.agri.gov.il

    תקציר
    ענף הפלפל נתון לתנודות ברווחיות עקב תחרות בשווקי העולם. על מנת לצמצם את הפגיעה ברווחיות החקלאי יש למצוא דרכים להגברת היבול. בשיטות אגרוטכניות הנהוגות באזור הערבה קימת שונות גדולה ביבול המתקבל (בין 4-11 טון לדונם). לעיתים קרובות היבולים הנמוכים קשורים בהפלת ניצני פרחים בשלב מוקדם מאוד ופגיעה בחנטה ובהתפתחות הפירות.
    הנחת העבודה היא כי בתנאי טמפרטורה גבוהה לחנקן השפעה משמעותית על תהליכי התפתחות, חוזק יחסי של מבלע לעומת הנוף, התפתחות ניצני הפריחה, הפרחים והחנטים, ובכך משפיע על ייצור הפרי בתחילת העונה. המטרה רחוקת הטווח של המחקר היא לפתח כלים מבוססי ידע והבנה פיזיולוגיים שיאפשרו את הארכת עונת גידול הפלפל בערבה על ידי קבלת חנטה טובה ופיזור היבול בסתיו וקבלת יבול איכותי בחודשים אוקטובר נובמבר תוך שימוש בכלים אגרוטכניים פשוטים כגון דישון חנקני משתנה. המטרות הייחודיות הינן: א) בחינת טיפולי הפסקת הזנה חנקנית על התפתחות הפרחים וחנטת הפירות; ב) בחינת האופן ותזמון החזרת הדישון החנקני על התפתחות הפרחים וחנטת הפירות והשפעתם על אופי הצימוח; ג) הבנת המנגנון/ים הפיזיולוגים בהם הפסקת הדישון החנקני משפיעה על התפתחות פרחים וחנטה בפלפל; ד) פיתוח פרוטוקול של שימוש בהפסקת הזנה חנקנית במגוון זנים ובאזורי הגידול השונים.
    בחינת טיפולי הפסקת הזנה חנקנית לשיפור התפתחות הפרחים וחנטת הפירות התבצעה בניסוי שנערך בתחנת יאיר מו"פ ערבה תיכונה. שתילי פלפל נשתלו (5/8/2014) בבית רשת. טיפולי הפסקת ההזנה החלו כחודש משתילה והסתיימו 7, 14, 21, 28, ו 35 יום לאחר ההפסקה. במהלך התקופה בוצע מעכב רציף אחרי רמת החנקן בעלים הן בבדיקות ישירות (בדיקת פטוטרות) והן בבדיקות עקיפות על ידי שימוש בכלים ספקטראליים (מד כלורופיל) וכלים פלורוסנטים (מד פלורסנציה) המתאימים להערכת רמת החנקן בצמח. בנוסף, לפני כל מועד החזרה בוצע פרופיל מטבולי בניצני פריחה צעירים באמצעות אנליזה של GCMS.
    בעונה הנסקרת נראתה תגובה יפה של הצמחים מבחינת סימפטומים, בדיקת פטוטרות ואנליזת כלורופיל, אך לא נמצאה השפעה דרמטית על מרכיבי יבול וצבירתו. זני הפלפל הגיבו באופן שונה לטיפולי הפסקת ההזנה. למרות זאת, נמצאה השפעה מובהקת ומעניינת של טיפולי הפסקת ההזנה על הפרופיל המטבולי בניצני פריחה. בכוונתנו להעמיק בניסוי המשך את הידע על האופן בו משפיעה הפסקת ההזנה על הפיזיולוגיה והביוכימיה של הצמח, וכמו כן לבחון איך משפיע האופן בו מחזירים את הדשן, על תגובות אלו.

    Improvement of pepper fruit set by nitrogen fertigation management in the Arava Valley
    Hagai Yasuor, Vegetable Research Dep., Gilat Research Center, ARO,
    Yonatan Elkind, The Institute of Plant Sciences and Genetics in Agriculture, Faculty of Agriculture, Food and Environment, The Hebrew University of Jerusalem.
    Shabtai Cohen, Northern & Central Arava R&D.
    Rivka Offenbach, Northern & Central Arava R&D.
    Yoram Zvieli, Northern & Central Arava R&D.
    Uri Yermiyahu, Soil science Dep., Gilat Research Center, ARO.
    Writer address: hagai@volcani.agri.gov.il

  • 1
    ינו
    בחינת שמיכות תרמיות לשימוש בפלפל לאחר קטיף
    ירקות

    בחינת שמיכות תרמיות לשימוש בפלפל לאחר קטיף
    רמי גולן סווטלנה גוגיו - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
    כתובת המחבר: gram@netvision.net.il
    תקציר
    הפלפל הנקטף בבית הרשת בערבה מועמס בארגזי קרטון או ארגזי פלסטיק על עגלות. עם סיום ההעמסה מכסים את הארגזים ברשת צל ומעבירים את העגלה לבית האריזה. בבית האריזה או בסככה הצמודה לבית האריזה מחכה הפרי למיון.
    משך הזמן מקטיף עד להגעה לבית האריזה יכול להיות בין 3 ל- 6 שעות. בפרק הזמן הזה הפרי חשוף לקרינת השמש, מתחמם ואף מאבד מים בקצב גבוה מאוד. ההערכה היא שבפרק הזמן הזה הפרי מאבד כ- 0.6-1.2% ממשקלו. אם ניקח בחשבון שבנק המים העומד לרשות המגדל הוא 3% הרי שהפסד חיי המדף בשעות הללו יכול להגיע לשבוע.
    בכדי לצמצם איבוד מים זה למינימום פיתחנו מודל של שמיכה תרמית אשר תמנע איבוד מים מהפרי ותקטין למינימום את מידת ההתחממות של הפרי. המודל כלל שמיכה וכן מודל לחישוב יעילות תרמית של שמיכות אחרות שנבחנו במהלך העונה האחרונה.
    מודל החישוב לוקח בחשבון את מסת המים והטמפרטורה של הפרי הנמצא מתחת לשמיכה ואת השפעת הטמפ' החיצונית ומודד נטו את ההשפעה התרמית של השמיכה.
    בניסוי שנערך בתחנת יאיר בעונת 2014/15 נבחנו 7 שמיכות. הצטיינה ביעילות הבידוד יריעה תרמית (פזקר) אליהן הודבקו פס קלקר (פוליסטירן) צפופים בעובי 30 מ"מ. תחת שמיכה זו נמדדה התחממות מינימלית של 0.2 מ"צ בשעה.
    הכלים שפותחו בניסוי הזה יאפשרו לבחון כל שמיכה תרמית חדשה שתוצג למגדלים במדדים אובייקטיביים. שמיכות בעלות יעילות טובה של בידוד התרמי יומלצו לשימוש המגדלים. היריעות המומלצות למגדלים כתוצאה מניסוי זה הינן היריעות: יריעה תרמית + קלקר, יריעה תרמית, נועם אורים, ויובל רפלקטיבית עבה.

    Use of thermal blanket as a postharvest isolation treatments for pepper
    Ram Golan, Svetlana Gogio - Central and Northern Arava Tamar R&D
    Writer address: gram@netvision.net.il

  • 1
    ינו
    הגנת הצומח בכרם בערבה 2016/17
    הגנת הצומח, מטעים

    הגנת הצומח בכרם ערבה 2016
    סבטלנה דוברינין - מדריכת הגנת הצומח בערבה, שה"מ, משרד החקלאות

    המלצות1617

  • 6
    אוג
    הצגת חברת לטימריה
    חקלאות מים

    הצגת חברת לטימריה
    גילעד הייניש, איתן ססלר, איתי עברי
    Latimeria
    הרצאה במסגרת יום עיון גידול אצות
    תחנת יאיר ערבה תיכונה 6/8/2015

    לטימריה חוקרת, מפתחת ומקדמת טכנולוגית חקלאות מים
    יעילה וברת קיימא, בכדי לספק את הדרישה למוצרים (חומרי גלם) לתעשיות שונות.