דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  כמה שתילי פלפל לדונם ?

  ירקות

  ע"י דוד סילברמן

  "כמה שתילי פלפל לדונם?"
  השפעתם של מרווחי שתילה ועומד על פרמטרים גידוליים ואחרים בדרך לאופטימיזציה
  (סקירה של מחקרים בעשור אחרון)
  דוד סילברמן1, אביתר איתיאל1, יורם צביאלי2, חנה יחזקאל (אלון)3, איציק פוסלסקי4
  1שירות ההדרכה והמקצוע (שה"מ) משרד החקלאות ופיתוח הכפר, 2מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר, 3מו"פ דרום, 4חברת אפעל (לשעבר בשה"מ)

  המאמר פורסם במקור בעיתון שדה וירק מספר 289, פברואר 2016

  תקציר
  בישראל מגדלים סוגים שונים של פלפל בעונות שונות, באזורים שונים ובשיטות גידול מגוונות ובמשך עשרות שנים1 הותאמו לכל אזור ולכל עונה המלצות שונות של מרווחי שתילה ועומדים המלצות הללו התבססו על ניסויי שדה ועדכנו בהתאם לשינויים בזנים, אגרוטכניקה, טכנולוגיה או אילוצים טכניים או כלכליים. כנראה, התגובות הדרמטיות של צמח הפלפל לשינויים אקלימיים הביאו לכל כך הרבה שיטות גידול בהשוואה ליתר המינים במשפחת הסולניים ובירקות האחרים.
  בעשרים שנים אחרונות התרכז גידול הפלפל הסתווי בערבה ובקעת הירדן בתוך בתי רשת ובתי צמיחה ללא חימום ורוב המגדלים שותלים צמד ערוגות בהדליה ספרדית בצפיפות שנע בין 2,700 (בבקעה) ל- 3,700 ויותר (בערבה). הגידול הקיצי התרכז באזור הבשור וברמת הנגב, ושם שותלים כ 3,200 שתילים לדונם. ההמלצות הללו הן פרי מחקר מקיף שהתבצע באזורי הערבה ובשור בעשור האחרון כאשר הסיבה למאמץ היה השינויים הגדולים בזנים ובטכנולוגית הגידול שהתחילה בכניסתם של זנים הולנדים והגדלת היצוא. גם השימוש ברשתות צל ורשתות נגד חרקים בעונות השונות השפיעו על הגורמים האקלימיים (קרינה, טמפ' ולחות) וכתוצאה מכך תגובת הצמחים למרווחים ועומדים שונים. כל אלו חייבו בדיקה מחדש של נושא המרווחים והעומדים.
  שיקולים ואילוצים של המגדלים היו המגבלות לחיפוש אחרי האופטימום: יבול, גודל פרי, צורה, איכות ובעיות פיסיולוגיות (חטטים, סדקים, מכות שמש ושחור פיטם), חיי מדף, מניעת מחלות, מחיר שתילים ומרחב לכלים (עיבודים, ריסוסים ושינוע עגלות קטיף).
  מרווחי שתילה ניתן לשנות בין הצמחים בתוך השורה, או במספר השורות והמרווחים בין השורות בתוך הערוגה או בין הערוגות. ניתן לגדל שורות בודדות או צמד שורות בערוגה. בהדליה "הולנדית" ניתן לדלות מספר ענפים ולנצל את המרחב ב"אויר". כך או כך ניתן להגיע לכמעט אין סוף אפשרויות של מרווחים וכמויות של צמחים/ענפים למ"ר.
  במאמר זה, אנו ננסה לעשות "סדר" מה הם היחס גומלין בין מרווחי שתילה שונים בתנאים שונים ואת ההשפעות על תוצאות הגידול תוך המגבלות והאילוצים של המגדלים. ברוב המחקרים נבדקו זני פלפל אדומים וצהובים מטיפוסיי "בלוקי". לגבי טיפוסים אחרים כמו פלפל חריף, בהיר, סוויט-בייט ואחרים נעשו התאמות תוך כדי ניסויי שדה ובעיקר בהתרשמויות.

  פתח
• 1

  ינו
  הנחיות לדיגום ובדיקת נוכחות נמטודות מזיקות לגידולים חקלאיים

  הגנת הצומח

  ע"י סבטלנה דוברינין

  הנחיות לדיגום ובדיקת נוכחות נמטודות מזיקות לגידולים חקלאיים

  יש לבצע את הדיגום לפני כל טיפול הניתן לחלקה, כמו כן יש לוודא שהדגימה נלקחת מאזור בו הקרקע לחה.

  דיגום בחלקות לבדיקת נוכחות נמטודות הכתמים Pratylenchus penetrans בפלפל

  1. יש לאתר את האזור הנגוע. סימפטומים העוזרים לאיתור הם – צמחים נמוכים עם פיגור בהתפתחותם, צימוח דליל, פירות קטנים מהרגיל. במקרה ובשטח ישנו פיקוח סדיר יש להיעזר בפקח מזיקים.
  2. יש לדגום צמחים באזור פגוע ובאזור גבולי בין פגוע לבריא. לדיגום יש לקחת שני מוקדים בכל אזור.
  3. ביצוע דיגום: יש לבחור שני צמחים עם סימפטומים, לעקור אותם ולהכניסם, עם כל בית השורשים ללא עלווה, כל אחד בנפרד אל תוך השקית פלסטיק יחד עם חצי קילוגרם של קרקע מתחת לבית השורשים של אותו הצמח. בצמחים הנגועים בנמטודות בית השורשים ניתק בקלות ובקצוות השורשים נראים כתמים שחורים.
  4. יש לרשום על כל שקית מיקום לקיחת הדגימה.

  דיגום בחלקות לבדיקת נוכחות נמטודות העפצים Meloidogyne בגידולים חקלאים

  1. יש לאתר את האזור הנגוע. סימפטומים לזיהוי – צמחים נמוכים, אמירי הצימוח צהובים. הצמחים מרוכזים בכתמים בתוך השדה.
  2. יש לדגום צמחים באזור פגוע.
  3. ביצוע דיגום: יש לבחור שני צמחים עם סימפטומים הכוללים שורשים עם עפצים, לעקור אותם ולהכניסם, עם כל בית השורשים ללא עלווה, כל אחד בנפרד אל תוך השקית פלסטיק יחד עם חצי קילוגרם של קרקע מתחת לבית השורשים של אותו הצמח.
  4. יש לרשום על כל שקית מיקום לקיחת הדגימה.
  מומלץ לשלוח דגימות ביום הדיגום או יום אחרי, אך את הדגימות יש לשמור במקום קריר, לא בשמש.

  לאחר הדיגום ניתן לשלוח למעבדות הבאות:
  1. שירותים להגנת הצומח ולביקורת, משרד החקלאות, בית דגן, דר' יבגני קוזודוי - 03-9681547
  2. מאמ"צ נגב - מעבדה לאבחון מחלות צמחים, מרכז מחקר גילת - 08-9928661
  3. ישנן מעבדות פרטיות כגון מיקרולאב, אמינולאב, בקטוכם. יש ליצור קשר איתם ולברר אפשריות הבדיקה.

  פתח
• 1

  ינו
  בחינת אופן הצבת השורות ועומד השתילה בפלפל בגידול בבית רשת בערבה

  ירקות

  ע"י שמעון פיבוניה

  בחינת אופן הצבת השורות ועומד השתילה בפלפל בגידול בבית רשת בערבה
  שמעון פיבוניה, רחל לויטה, דנית פרקר, רמי גולן, יניב בן פלאי, אבי אושרוביץ, סבטלנה גוגיו, דורית חשמונאי, יורם צביאלי, רבקה אופנבך - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
  כתובת המחבר: shimonp@arava.co.il
  תקציר
  גידול בעומד שתילה נכון ואופן הצבה נכון של הצמחים במרחב חשוב מהיבטים רבים: כמות היבול ואיכותו, יעילות העבודה, חסכון בתשומות ועוד. בתקופה בה רווחיות הפלפל נשחקת, ישנה חשיבות רבה לחסכון בשתילים ובתשומות אחרות והתייעלות בעבודה. חשיבות החיסכון מבלי לפגוע ביבול ובאיכותו, עשויה להיות ההבדל בין רווח להפסד. בעשור האחרון השתרשה בקרב חקלאים רבים הסברה שגידול בעומד צפוף ובמרווחי שתילה צפופים יביא להגדלת היבול ולהקטנת יחס הפירות הגדולים מאד וביחוד בזן 7158 הנפוץ בערבה.
  בניסויים שנערכו בתחנת יאיר בעונות הגידול 2013/14 ו 2014/15 נבחנו מספר אופני הצבה של פלפל במרחב: צמד שורות גידול לערוגה במרווחים שונים וגידול בערוגה בודדת המתאימים להצבה במפתח של שמונה מטר שהוא המפתח הנפוץ במבני בית רשת וחממות בערבה. הזן העיקרי שנבחן היה 7158 שהוא הנפוץ ביותר מבין הזנים האדומים אותם מגדלים בערבה וכן נבחן הזן סובק. בכל צורת הצבה נבחנו מרווחי שתילה שונים בתוך השורה. בגידול בצמד נמצא שגידול בששה צמדים למפתח של שמונה מטר נתן תוצאות מיטביות בשני הזנים וציפוף מרווח השתילה מתחת ל 40 ס"מ בין הצמחים לא תרם להגדלת היבול ולא תרם לשינוי בהתפלגות גדלי הפירות. גידול בחמישה צמדים למפתח של שמונה מטר הביא לפחיתה מסוימת ביבול. גידול בשורה בודדת הביא להגדלה מסוימת של יחס הפירות הגדולים מאד בהשוואה לגידול בצמד שורות. בזן סובק נמצאה פחיתה ביבול באחת מצורות ההצבה של שורה בודדת ביחס לצמד שורות.
  תוצאות ניסוי זה דומות לניסויי עומדים שנערכו בעבר בערבה שהראו כי בזני פלפל שונים אין צורך לצופף את מרווח השתילה מתחת ל- 40 ס"מ בגידול בצמד. בגידול בשורה בודדת נמצא שמרווח שתילה של 35 ס"מ נתן תוצאות יבול דומות למרווחי שתילה צפופים יותר.
  Effect of planting geometry and plants stand on net-house pepper yield in the Arava
  Shimon Pivonia, Rachel Levite, Danit Parker, Rami Golan, Yaniv Ben Pilee, Avi Oshrovitz, Svetlana Gogio, Dorit Hashmonai, Yoram Zvieli and Rivka Offenbach – Central and Northern Arava Tamar Research and Development
  Writer address: shimonp@arava.co.il

  פתח
• 1

  ינו
  חיטויי קרקע והצנעת שאריות גידול בפלפל בערבה: עיקרי ממצאים משש עונות ניסוי

  הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  חיטויי קרקע והצנעת שאריות גידול בפלפל בערבה: עיקרי ממצאים משש עונות ניסוי
  מאת: שמעון פיבוניה – מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
  הצנעת שאריות גידול בסוף עונה
  הצנעת שאריות גידול קודם תתאים לחלקות פלפל בהן לא נצפתה במהלך העונה בעיה מיוחדת של מחלות ואו מזיקים.
  • היבול של טיפול הצנעת שאריות הגידול הקודם לאחר קטילה במתאם סודיום (אדיגן ודומיו) היה דומה ליבול של טיפול פינוי הצמחים.
  • בעונות בהן לא הוספנו קומפוסט – טיפול הצנעת שאריות הגידול ללא קטילה מקדימה במתאם סודיום תרם לקבלת יבול גבוה בהשוואה לטיפולים האחרים. לכן בעונה בה לא מוסיפים קומפוסט, זו הדרך המועדפת להצנעה.
  • בעונות בהן הוספנו קומפוסט - הצנעת שאריות הגידול ללא קטילה במתאם סודיום גרמה לפגיעה ביבול. לכן כאשר מתכוונים לתת קומפוסט רצוי לפנות את הצמחים ואו בעדיפות שנייה לקטול את הצמחים במתאם סודיום לפני ההצנעה. האינטרקציה השלילית בין הצנעת שאריות הגידול והוספת קומפוסט לא נצפתה בזן קנון (7158).
  בכל מקרה, עדיין אין מספיק מידע לגבי ההשלכות של הצנעת שאריות הגידול בקנה מידה רחב. לכן כאשר מצניעים שאריות גידול קודם צריכים להיות ערניים להתפתחות תופעות חריגות ולדווח במידה והתפתחו תופעות לא רצויות.
  חיטוי קרקע
  בחלקה ללא בעיה ספציפית של מחלות קרקע נמצא:
  • שחייבים לבצע חיטוי קרקע כלשהו בכל עונה – ללא חיטוי יש פגיעה ביבול.
  • חיטוי סולרי ואו שילוב סולרי + מתאם סודיום תרם לקבלת יבול גבוה.
  • חיטוי עם מתאם סודיום ללא חיפוי הקרקע תרם לקבלת יבול גבוה. אולם צריך לקחת בחשבון שחיטוי זה פחות יעיל להדברת מחלות קרקע מהחיטויים הנ"ל, לכן לשם ביטחון רצוי לא להשתמש בשיטה זו יותר משתי עונות רצופות גם אם לא נמצאה בעיה ספציפית בשדה.
  • חיטוי במתאם סודיום בלבד ללא חיפוי הקרקע צפוי להיות יעיל יותר כאשר יינתן בהמטרה בהשוואה למתן בטפטוף.
  יש לזכור שבמידה ויש בשדה בעיה ספציפית של מחלות ואו מזיקי קרקע, למשל נמטודות, החיטויים הנ"ל לא יתנו מענה מספק ויש לבצע את החיטוי הדרוש להדברה יעילה.
  תוצאות הניסויים יפורטו בחוברת דוחות ניסויים של מו"פ ערבה עונת 2014/15 שתפורסם בהמשך.

  פתח