דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 28

  אוג
  בחינת חומרים להדברת תריפס בגידול פלפל

  הגנת הצומח

  ע"י שמעון פיבוניה

  בחינת חומרים להדברת תריפס בגידול פלפל
  שמעון פיבוניה, דנית פרקר, רחל לויטה - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
  כתובת המחבר: ShimonP@arava.co.il
  תקציר
  תריפס הפרחים המערבי (Frankliniella occidentalis ) הנו מזיק כלל עולמי בגידולים רבים בכלל, ובפלפל בפרט. התריפס מביא לנזק בפלפל ע"י גירוד ומציצת מוהל התאים, גורם לעיוותים בעלים ובצימוח הצעיר, לגירודים והכספה על גבי החנטים והפרי. כמו כן, התריפס מהווה וקטור חשוב לווירוס הנבילה של העגבנייה (TSWV). רוב שטחי הפלפל בערבה ובאזורים נוספים בארץ גדלים תחת משטר של הדברה ביולוגית משולבת. פשפש האוריוס, המשווק ע"י החברות המסחריות, הוא אויב טבעי מוצלח להדברת התריפס הנ"ל. תכשירי ההדברה הקיימים כיום כנגד התריפס מעטים. בשני ניסויים שנערכו בעונת 2015/16 בתחנת יאיר נבחנו תכשירים חדשים להדברת התריפס בפלפל. ניסוי ראשון נערך בסתיו וניסוי שני באביב. בניסוי שנערך בסתיו נמצא שטיפול בדקרזול הפחית מאד את רמות הבוגר והזחל החל מהטיפול הראשון, טיפול במטרונום לא הפחית את רמת הבוגרים והזחל וטיפול במובנטו במינון 50 ו/או 150 סמ"ק לדונם לא פגע בבוגרים והפחית את רמת הזחל באופן דומה וגרם להיעלמותן כ- 17 יום מתחילת הטיפולים. סיבת ההעלמות קשורה כפי הנראה להפסקת ההטלה של נקבות דרגת הבוגר ושל נקבות דרגות הזחל בעקבות הטיפול. הזחלים נעלמו מהפרחים רק לאחר שנקבות דרגות הזחל בגרו ולאחר שכפי הנראה, יכולת ההטלה שלהם נפגעה. לא נמצא יתרון בהדברה לשילוב של מובנטו עם מטרונום. מטרונום לבדו לא הפחית את רמות התריפס בהשוואה לביקורת לא מטופלת. בניסוי שנערך באביב המגמה הייתה הפחתה ברמות התריפס בטיפולי מובנטו ושמן JMS ונראתה תופעה דומה לניסוי הראשון של העלמות הזחלים בטיפולי מובנטו לבד ו/או בשילובים עם חומר אחר כ- 16 יום מתחילת הטיפולים.

  Evaluation of products for the control of western flower thrips in pepper
  Pivonia Shimon, Levita Rachel and Parker Danit - Northern and Central Arava Tamar Research and Development
  Writer address: ShimonP@arava.co.il

  פתח
• 11

  אוג
  אגרוטכניקה וזנים איכותיים בפלפל בערבה 2015/16

  ירקות

  ע"י שבתאי כהן

  אגרוטכניקה וזנים איכותיים בפלפל בערבה 2015/16
  שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, אורן בר לבן, אבי אושרוביץ, יניב בן פלאי, סבטלנה גוגיו, רמי גולן, אסף בוקיש - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
  כתובת המחבר: sab@inter.net.il

  שוק הפלפל העולמי ההופך יותר ויותר תחרותי בשנים האחרונות מחייב את שיפור איכות המוצר כתנאי הכרחי להישרדות והצלחה. עד לעונת הגידול הנוכחית נערכו בתחנת יאיר מבחני זנים במהלכם נבחנו הביצועים בזנים השונים אך תחת משטר גידול אחד בהעדר אפשרות מעשית לבחינת עשרות זנים בתנאים שונים. בעבר לעיתים כאשר זנים הועברו מהגידול בתחנת הניסויים לחקלאים ביצועי הצמחים לא היו כמצופה עקב שונות גדולה מאוד בתנאי הגידול אצל חקלאים שונים וחוסר ידע אגרוטכני כיצד לנהל את הגידול באופן המיטבי. על רקע זה הוחלט לאתר מספר זנים האיכותיים ביותר אשר נמצאו בשנים האחרונות ולבחון אותם בתנאים שונים אשר יאפשרו קבלת הפוטנציאל המיטבי בזנים אלו.
  בניסוי שנערך בתחנת יאיר בעונת 2015/16 נבדקו זנים אשר הצטיינו באיכות הפרי בניסויי הזנים בשיטות גידול (אגרוטכניקה) שונות. הניסוי הועמד במטרה ל"הביא" בפני החקלאים המגדלים שיטה סדורה לגידול המתאימה למיצוי הפוטנציאל איכות ויבול של זנים אלו כדי להעלות את כושר התחרות של חקלאי הערבה בתנאי שוק משתנים
  הניסוי נשתל (10/8/15) בשלושה מבנים מכוסים ברשת 25 מש. על גגות המבנים נפרסו בשתילה רשתות 40% צל שהוסרו בשלושה מועדים לאחר 20, 35 ו- 50 יום משתילה, כטיפולים ראשיים. טיפולי המשנה בכל מבנה כללו 6 זנים אדומים: סובק (בקורת), 35-163, 1157, 10019, צלף ו- מרלטה. הזנים נבחנו בשתי שיטות עיצוב, הסרת כל החנטים אשר אינם על הענף הראשי לעומת ביקורת ללא ההסרה. כל טיפול נבחן ב-5 חזרות באקראי.
  טיפול הסרת רשת לאחר 50 יום גרם לירידה במוצקות, לטיפולי העיצוב הייתה השפעה מועטה על יבול ואיכות הזנים. הזנים מרלטה ו-35-163 הגיעו ליבול הנמוך מבין הזנים. היבול אשר התקבל בעונה זו היה נמוך מאוד לעומת שנים קודמות, לדוגמא הזן סובק הוא זן ותיק בדרך כלל יבול היצוא שלו עמד בתקופה זו על למעלה מ-8 ק"ג למ"ר ויבול כללי של כ-10 ק"ג למ"ר ואילו בעונה זו יבול באיכות יצוא של כ-4 ק"ג למ"ר ויבול כללי של בין 6 ל-7 ק"ג למ"ר בהתאם לטיפולים.
  הירידה המשמעותית ביבול מוסברת כתוצאה מתנאי האקלים הקיצוניים ששררו בתחילת ובמהלך העונה, טמפרטורות גבוהות מאוד בסתיו, אירוע של אבק אשר גרם לירידה בקרינת השמש בחודש ספטמבר בתקופת החנטה, ובהמשך בחורף אירועי טמפרטורות נמוכות אשר גרמו לתופעה של "חטטי קור".
  ירידה משמעותית דווחה גם ביבול החלקות המסחריות בערבה. לפיכך, התוצאות המאוד לא אחידות וברורות שהתקבלו בניסוי הם כנראה תוצאה ישירה של תנאי האקלים אשר פגעו במיוחד בגל הראשון המהווה בדרך כלל כ- 40-50% מכלל היבול השנתי. לאור האמור לעיל אנו מתקשים בהסקת מסקנות בנוגע להשפעת הטיפולים עליהם בוסס הניסוי המדווח.

  Development of protocol for growing export quality pepper varieties in the Arava
  Shabtai Cohen, Rivka Offenbach, Yoram Zvieli, Oren Bar Lavan, Avi Oshrovitz, Yaniv Ben Pili, Asaf Bukish, Svetlana Gogio, Rami Golan - Northern and Central Arava Tamar R&D
  Writer address: sab@inter.net.il
  Keywords: Arava, Capsicum annuum, fruit quality

  פתח
• 11

  אוג
  גידול חציל בבתי צמיחה בערבה בחורף לייצוא ולשוק המקומי, עונת 2017/18

  ירקות

  ע"י עדי סויסה

  גידול חציל בבתי צמיחה בערבה בחורף לייצוא ולשוק המקומי
  עדי סויסה, סבטלנה דוברינין, יואל חדד - שה"מ משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  יורם צביאלי, רמי גולן, רבקה אופנבך, שבתאי כהן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית

  פתח
• 7

  אוג
  השוואת גידול שלשה זני שלפח בתנאי הערבה

  ירקות

  ע"י רבקה אופנבך

  רמי גולן, סווטלנה גוגיו, שי אהרון, שושי אליהו, רבקה אופנבך, דודו אלקיים

  בשנה האחרונה החל שווק מוצלח של שלפח
  (Physalis peruviana דובדבן היהודים) בסופרמרקטים ובחנויות מיוחדות בארץ. עקב השיווק והמשוב שקבלנו מהקניינים נערכה בחינה זו של זני שלפח לבדיקת פרי מתוק יותר מהזן 485 אשר הינו גדול צבעו צהוב ירוק ובעל טעם חמוץ מתוק. נבחנו 3 זנים: 485, זן וותיק חמוץ מתוק. 400, זן קטן פריו כתום וטעמו מתוק, ו- 900, זן שפריו בינוני, צבעו כתום קרם, וטעמו מתוק. במטרה לבחון את מרכיב היבול והאיכות של שני הזנים המתוקים לעומת הזן החמוץ מתוק 485 הועמד בעונת 2006/7 ניסוי בבית צמיחה בתחנת יאיר. מועד השתילה היה מאוחר מאוד וכתוצאה היה אחור בקטיף והפרי היה על השיח כ-5 חודשים. הזן 485 הראה למרות המגבלות יבול נאה של 1.3 ק"ג\מ"ר. הזן 400 המועדף על ידי הקונים בגלל מתיקותו הניב 0.7 ק"ג\מ"ר (כמחצית מיבולו של הזן 485) והזן 900 יבולו היה 0.6 ק"ג\מ"ר. שיעור הסידוקים (2-6%) והריקבונות (1-9%) היו נמוכים מאוד למרות שהפרי היה על השיח תקופה ארוכה מאוד. הזן 900 התנהג בצורה שונה לחלוטין מזו של שאר הזנים: הזן החל להיקטף ב-25/2/07 וכמות הפרי שנקטפה ממנו עלתה עם הזמן. לזן היו בעיות מחסורים חמורות וכתוצאה היה נזק חמור לעלים והוא נתקף על ידי אקריות בצורה אגרסיבית שגרמה לנו לעקור אותו לפני הזמן. לזן 900 יש פרי גדול יותר מזה של ה-400 והוא מתוק יותר מזה של הזנים 485 ו-400. לכן נראה שיש צורך ללמוד את הסיבה למחסורים בצמח וללמוד את הגידול שלו בכדי שיהיה אפשרי לגדל אותו בתנאים מיטביים ולמצות את הפוטנציאל השיווקי שלו.

  פתח