דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

  • 1
    ינו
    מזיק חדש באזורנו Tuta absoluta
    ירקות, הגנת הצומח

    מזיק חדש באזורנו Tuta absoluta
    נטע מור, שלי גנץ

    המזיק (עש) ידוע זה מכבר בדרום אמריקה. בשנת 2006 התגלה לראשונה בספרד ומאז תפוצתו מהירה ביותר. בשנת 2008 דווח על הופעתו במדינות נוספות באירופה (איטליה, צרפת, מלטה והולנד) ובצפון אפריקה (מרוקו, אלג'יריה, טוניס). בשנה האחרונה נמצא גם במדינות נוספות בצפון אפריקה ובאגן הים התיכון.

    בדצמבר האחרון התגלה לראשונה בארץ. מלכודות פרומון, שהוצבו לשם ניטור, הראו שמזיק זה נמצא כיום בכל הארץ.

    המזיק אינו קיים בארה"ב ונחשב שם למזיק הסגר, דבר המהווה איום על יצוא ליעד זה.

    ראה בדפון פרטים על המזיק ודרכי ההתמודדות ...

  • 1
    ינו
    בחינת השקיה במנות מים שונות כהכנה לשימוש במערכות משולבות לשימוש חוזר במי נקז
    ירקות

    שבתאי כהן, עמי מדואל, מורן קפון פתאל, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי, רמי גולן, אביתר איתיאל, אלון בן-גל, נפתלי לזרוביץ

    בשנים האחרונות מצאי המים בערבה קטן יחסית להגדלת שטחי הגידול. על מנת לחסוך במים וליעל את השימוש בדשנים, הועמדו שני משקי מודל במושב פארן (משק בארי, משק שטיגליץ) אשר מטרתם לחסוך בהשקיה ודישון ע"י איסוף ושימוש חוזר במי נקז. המשקים בנויים על יחידת מצע מנותק אשר ממנה נאספים מי הנקז ומופנים לשימוש חוזר. כשליש מכלל השטח גדל על מצע מנותק ושני שליש להשקיית פלפל הגדל בקרקע. יחסי הגודל נקבעו על מנת לאפשר השקיה בכמות גבוהה במצע כדי להדיח את המלחים מאזור בית השורשים ולאפשר משטר השקיה בעל מתחי מים רפים הנדרשים במערכות מצע מנותק המתבססים על נפח מצע בית שורשים קטן יחסית לגידול בקרקע, ומאידך שטח קולט לכמויות המים על מנת להשתמש בהם ברמה הנדרשת ולא בעודף. כל זאת, כדי לאפשר למערכת המצע לתפקד באופן מיטבי. כיום משתמשים בכמויות מים המגיעות לפי שלוש מהאוופו-טרנספירציה ((ET 3ׂכמות המאפשרת הדחה טובה של המלחים מתוך המצע, אך גם יוצרת דרישה לשטח גדול יחסית אשר יקלוט את הנקז אשר מקורו במצע המנותק. ככל שהיחס יקטן בין שטח המצע לשטח הגידול בקרקע היעילות של המערכת תגדל כמויות ההדחה (נקז) נגזרות גם מאיכות המים. כיום איכויות המים המגיעים לפתח שטחי הגידול לפני דישון עומדים על מוליכות חשמלית של בין 2.5 ל-3.5 dS/m באיכות מים טובה יותר כמות הנקז הנדרשת להדחת מלחים קטנה יותר.
    מטרת הניסוי: בחינת איכות וכמות מי הנקז המתקבלים בשימוש במנות מים שונות להשקיה ובחינת ביצועי הצמח, על מנת להכין בסיס נתונים לקבלות החלטות בנושא שימוש חוזר במים.
    הניסוי נערך בתחנת זוהר בכיכר סדום במבנה חממה בכיסוי פלסטיק. פלפל מזן סליקה נשתל בתאריך 15/9/08. הניסוי נערך במצעים מנותקים מסוג פרלייט 2 בתבניות גידול בנפח של כ-80 ליטר למטר רץ או כ-53 ליטר למטר רבוע שטח גידול. כל טיפול נבחן ב-5 חזרות, שטח הכולל לטיפול 300 מ"ר. מי הנקז נאספו למיכל טמון בעל משאבה טבולה ולאחר מכן הופנו מי הנקז דרך מוני מים כפולים למיכל אגירה. המשתנה הנבחן הוא רמות השקיה הנקבעות בהתאם ל-ET MAX (האוופוטרנספירציה המקסימאלית) המתקבל מתוך הטיפול בו ET הוא הגבוה ביותר. כמות המשמשת להקצאת המים וכבסיס להשקיה בכל הטיפולים. בניסוי נבחנו 4 רמות השקיה ET1, ET2, ET3 ו- ET4.
    מתוצאות הניסוי עולה, כי הטיפול היחיד אשר נבדל ביבול הוא טיפול ההשקיה ET1, טיפול המושקה ברמת המים הנמוכה בניסוי. טיפולי ההשקיה יצרו תזמון שונה של הנבה, כאשר טיפולי ההשקיה ברמה הנמוכה הקדימו משמעותית בהנבה את שני הטיפולים המשקים ברמות מים גבוהות יותר. הנקז של טיפולים ET1 ו- ET2 מגיע למוליכות חשמלית של בין 6 ל-8 dS/m רמות אשר יגרמו לכך שהמים לא יהיו ראויים להמשך שימוש (במערכות ממוחזרות). ניסיון למהול במים מהקו יביא לבזבוז ולחוסר יעילות. טיפול ET3 הוא המתאים ביותר מבחינת השימוש החוזר במים, הן ברמות המוליכות החשמלית של מי הנקז והן ברמות ההקזה העומדות על כ-30 אחוזים בלבד יותר מטיפול ET2 אשר אינו ראוי לשימוש חוזר. הטיפול המיטבי המומלץ בניסוי זה הוא גם הנוהל הננקט היום בשטחי המודל הקיימים במושב פארן.

    בשנים האחרונות מצאי המים בערבה קטן יחסית להגדלת שטחי הגידול. על מנת לחסוך במים וליעל את השימוש בדשנים, הועמדו שתי משקי מודל במושב פארן (משק בארי, משק שטיגליץ) אשר מטרתם לחסוך בהשקיה ודישון ע"י איסוף ושימוש חוזר במי נקז. המשקים בנויים על יחידת מצע מנותק אשר ממנה נאספים מי הנקז ומופנים לשימוש חוזר. כשליש מכלל השטח מצע מנותק ושני שליש להשקיית פלפל הגדל בקרקע. יחסי הגודל נקבעו על מנת לאפשר השקיה בכמות גבוהה במצע כדי להדיח את המלחים מאזור בית השורשים ולאפשר משטר השקיה בעל מתחי מים רפים הנדרשים במערכות מצע מנותק, המתבססים על נפח מצע בית שורשים קטן יחסית לגידול בקרקע ומאידך שטח קולט לכמויות המים על מנת להשתמש בהם ברמה הנדרשת ולא בעודף. כל זאת כדי לאפשר למערכת המצע לתפקד באופן מיטבי. כיום משתמשים בכמויות מים המגיעות לפי שלוש מהאוופו-טרנספירציה ((ET 3ׂכמות המאפשרת הדחה טובה של המלחים מתוך המצע, אך גם יוצרת דרישה לשטח גדול יחסית אשר יקלוט את הנקז אשר מקורו במצע המנותק. ככל שהיחס יקטן בין שטח המצע לשטח הגידול בקרקע היעילות של המערכת תגדל כמויות ההדחה (נקז) נגזרות גם מאיכות המים. כיום איכויות המים המגיעים לפתח שטחי הגידול לפני דישון עומדים על מוליכות חשמלית של בין 2.5 ל-3.5 dS/m באיכות מים טובה יותר כמות הנקז הנדרשת להדחת מלחים קטנה יותר.
    מטרת הניסוי בחינת איכות וכמות מי הנקז המתקבלים בשימוש במנות מים שונות להשקיה ובחינת ביצועי הצמח, על מנת להכין בסיס נתונים לקבלות החלטות בנושא שימוש חוזר במים.
    הניסוי נערך בתחנת זוהר בכיכר סדום במבנה חממה בכיסוי פלסטיק. פלפל מזן סליקה נשתל בתאריך 15/9/08. הניסוי נערך במצעים מנותקים מסוג פרלייט 2 בתבניות גידול בנפח של כ-80 ליטר למטר רץ או כ-53 ליטר למטר רבוע שטח גידול. כל טיפול נבחן ב-5 חזרות, שטח הכולל לטיפול 300 מ"ר. מי הנקז נאספו למיכל טמון בעל משאבה טבולה ולאחר מכן הופנו מי הנקז דרך מוני מים כפולים למיכל אגירה. המשתנה הנבחן הוא רמות השקיה הנקבעות בהתאם ל-ET MAX (האוופוטרנספירציה המקסימאלית) המתקבל מתוך הטיפול בו ET הוא הגבוה ביותר.כמות זו משמשת להקצאת המים וכבסיס להשקיה בכל הטיפולים. בניסוי נבחנו 4 רמות השקיה ET1, ET2, ET3 ו- ET4. מתוצאות הניסוי עולה כי הטיפול היחיד אשר נבדל ביבול הוא טיפול ההשקיה ET1, טיפול המושקה ברמת המים הנמוכה בניסוי. טיפולי ההשקיה יצרו תזמון שונה של הנבה כאשר טיפולי ההשקיה ברמה הנמוכה הקדימו משמעותית בהנבה את שני הטיפולים המשקים ברמות מים גבוהות יותר. הנקז של טיפולים ET1 ו- ET2 מגיע למוליכות חשמלית של בין 6 ל-8 dS/m רמות אשר יגרמו לכך כי מים אלו לא יהיו ראויים להמשך שימוש (במערכות ממוחזרות). ניסיון למהול מים אלו במים קו יביא לבזבוז וחוסר יעילות. טיפול ET3 הוא המתאים ביותר מבחינת השימוש החוזר במים, הן ברמות המוליכות החשמלית של מי הנקז והן ברמות ההקזה העומדות על כ-30 אחוזים בלבד יותר מטיפול ET2 אשר אינו ראוי לשימוש חוזר. הטיפול המיטבי המומלץ בניסוי זה הוא גם הנוהל הננקט היום בשטחי המודל הקיימים במושב פארן.

  • 1
    ינו
    מערכות חוסכות אנרגיה בחממות – תחנת יאיר 2008/9
    ירקות, פרחים

    שבתאי כהן, רבקה אופנבך, דורית חשמונאי, דודו אלקיים, אבי אושרוביץ, אריאל יפה, גד אסף, משה מרוקו

    על מנת לאפשר לחקלאות בערבה להמשיך ולהתקיים כחקלאות משגשגת, על רקע התהפוכות הגלובליות הכלכליות והאקלימיות, יש לדאוג להגנה מתאימה יותר על הגידולים מפני פגעי מזג האוויר, באמצעים טכנולוגיים מתקדמים ויצירתיים, המאפשרים הנבה רציפה ויציבה אופטימיזציה של יכולת ההנבה ליחידת שטח, תוך כדי העלאת איכות הפרי או כל מוצר חקלאי המתקבל מיחידת הגידול. מטרות - בחינה והשוואה של שיטות אשר יאפשרו חיסכון באנרגיה באמצעות מערכות משולבות המאפשרות שיפור בתנאי הגידול באמצעות חימום והקטנת הלחות היחסית בחלל מבני הגידול בהשוואה לשיטות הקונבנציונליות המשמשות כיום.
    הניסויים נערכו בעונת הגידול 2008/9 בתחנת הניסויים יאיר. בארבעה בתי צמיחה בגודל של כ-900 מ"ר לכל מבנה נבחנו הטכנולוגיות הבאות: (1) חממת ביקורת מחופה בפלסטיק וסגורה בהיקפה ברשת 50 מש. (2) חממה המצוידת במסך תרמי בלבד המסך בנוי מיריעה רפלקטיבית אטומה ומטילה צל של 50%. (3) חממה מצוידת במסך תרמי ובמערכת אגם. מערכת זו מבוססת על ממיר חום המסוגל להוריד את הלחות היחסית בחממה ולספק אנרגיה נוספת הנדרשת לחימום. יחידת מערכת אגם מבוססת על שאיבת אוויר החממה הלח לתוך תמיסת מלח מרוכזת ביותר הזורמת בתוך מטריצה. הלחות באוויר נשאבת למתקן המעבה המשחרר את החום הכמוס מהאוויר הלח לתוך תמיסת המלח, התמיסה מתחממת ומשחררת לאוויר החממה אויר יבש וחם. (4) חממה המצוידת במערכת חימום מים תנור חימום בהספק של 150,000 קילו קלוריות הכולל מחליפי חום מעולעלים המבוססים על זרימת מים חמים בצנרת מתכת, התנור מוסק ע"י גז. גם במבנה זה הותקנה מסך תרמי כמתואר בטיפולי טכנולוגיה 3 ו-2. בחממות המחוממות הותקן "קלורימטר" לבדיקת צריכת האנרגיה בחממות. בחממות נשתל (5.8.08) פלפל מהזנים, סליקה (אפעל), 7158, 7182 (זרעים גדרה). במהלך הניסוי אחת לשבוע נערכה בדיקה ידנית של טמפרטורת 2 פירות בכל מבנה והערכת לחות פני הפרי, הפרי היה פרי ירוק המתקרב לגודלו הסופי. הבדיקה נערכה לפני גלילת המסכים בדרך כלל ב- 645 עד 700 בבוקר ולאחר מכן כל שעה במשך 3 שעות. בדיקת הלחות על פני הפרי נבדקה באופן ידני והוגדרו לה ארבע דרגות: פרי יבש, לח, רטוב ורטוב מאוד. המסך התרמי שיפר את מאזן הטמפרטורה הלילי והוסיף בממוצע כ- 2 עד 3.5 מ"צ במהלך הלילה, ללא תוספת אנרגיה ממקור חיצוני (מלאכותי). לתרומה זו מתלווה תוספת לחות למבנה המעלה את רמת הסדקים בפירות הפלפל. מערכת אגם הגיעה לחיסכון אנרגטי של כ- 60 אחוזים בממוצע לעומת מערכת חימום מקבילה המשתמשת לחימום החממה במים חמים, שתי המערכות עשו שימוש במערכת מסך תרמי. הלחות היחסית במבנה המחומם ע"י מערכת אגם נמוכה יותר לעומת מערכת חימום קונבנציונלית המחממת את המבנה באמצעות מים חמים. הפרש זה יעלה ככול שרמת האטימה של המבנה תהיה גבוהה יותר. הזן סליקה הוא הסביל יותר לבעיית הסדקים והזן 7182 הרגיש יותר לתופעת הסדקים מבין הזנים אשר נבחנו. רמת הסדקים הגבוהה יותר התקבלה בחממת המסך התרמי וזאת בהתאמה לבדיקת הרטיבות הפרי והלחות הגבוהה במבנה זה, לעומת המבנים האחרים. מוצע לבדוק את מערכות החימום לעונה נוספת על מנת לאפיין את פיזור החום והלחות בשיטות החימום השונות, ובמקרה של חורף קר יותר את רמת הביצועים של כל מערכת בתנאים של חורף פחות אביבי מהשנה הנוכחית.

  • 1
    ינו
    בחינת אפשרויות לייעול היישום של דשן חנקני מוצק בפלפל אורגני
    ירקות

    בחינת אפשרויות לייעול היישום של דשן חנקני מוצק בפלפל אורגני
    שבתאי כהן, רבקה אופנבך, דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ, יורם צביאלי, אורי אדלר, איציק כהן

    בניסוי שנערך בתחנת הניסויים יאיר בערבה בעונת 2009/10 נבחנה השפעתם של מינון ותדירות ויישום של דשן אורגני מוצק (אורגניקום) על יבול פלפל ואיכותו, במטרה לבחון אפשרויות להוזלת עלו הגידול ושיפור רווחיות המגדלים. וזאת מהבנה שיישום הדשן הידני הוא עתיר עבודה ודורש משאבי עבודה שנמצאים בחוסר ולכן כל שיטה שתאפשר ליישם דשן בפחות יישומים יקטין הוצאות לחקלאי באופן משמעותי. בניסוי שנערך בבית רשת בחלקת גידול אורגנית נבדק הדשן אורגניקום שהוא זבל עופות מעובד שעבר טיפול של קומפוסטציה קצרה בתנאים מבוקרים. האורגניקום מייצג סידרה של חומרים שנכנסו לשימוש בשנים האחרונות מיתוך כוונה להוזיל את עלות ההזנה בחקלאות אורגנית, לנצל פסולות מקומיות ולהחליף יבוא של חומרי הזנה אורגניים כמו "גואנו" שנאסף בחופי נמיביה, קמח נוצות שמשמש גם להזנת בעלי חיים ומיובא כיום מאירופה מכיוון שנפח ייצורו המקומי אינו מספק. תחליפים אחרים לאורגניקום הם חומרי הזנה נוזליים כמו "נוגרו", "פרוטומיקס" "ניפרט" ואחרים שהם חומרי הזנה אורגניים נוזליים שניתן ליישמם באמצעות מערכת ההשקיה. חסרונם של חומרים אילו נובע מעלותם הגבוהה והיותם חומרים מיובאים על כל המשמעות הסביבתית שנובעת משינועם על פני מרחקים גדולים.
    ההזנה בחקלאות אורגנית מבוססת על הקרקע, ולכן מקובל לדאוג לפוריות קרקע בסיסית על ידי ישום כמות גדולה יחסית של קומפוסט בשל ומיוצב. הקומפוסט משמש דשן בשחרור איטי שבנוסף מעשיר את הקרקע בחומר אורגני, משפר את פני השטח הסופחים יסודות הזנה משפר את מבנה הקרקע, תאחיזת מים ואוורור. הדשן המוסף במהלך הגידול מהווה רק תוספת שאמורה לתקן מחסורים שאין ביכולת הקומפוסט לספק. זו גם הסיבה העיקרית שכמות הדשן המוסף נמוכה יחסית ביחידות חנקן בהשוואה לחקלאות רגילה בה הזנת הצמח נסמכת כמעט אך ורק על הדשן המוסף במהלך הגידול כשעל פי רוב דשן היסוד לא נילקח בחשבון בתכנון ההדשיה במהלך הגידול.
    בניסוי יושם בטעות אורגניקום ביסוד במקום קומפוסט מיוצב, מחד משעות הטעות היא מתן כמות גדולה בהרבה של חנקן ביסוד אבל עקב בזמינות הקלה יחסית של האורגניקום משמעו של דבר הוא שרוב החנקן נשטף כנראה בתחילת הניסוי ובהמשך סבל הגידול ממחסורים
    בסיכום העבודה נמצא יתרון ליישום אורגניקום בתדירות צפופה של אחת ל-10 ימים לעומת אחת ל-20 ימים, זאת ללא השפעה של מינון הדשן, רגיל או כפול.

    Identifying methods to improve solid organic fertilizers application in organic pepper
    Shabatai Chohen, Riveka Ofenbach, Dorith Hashmonai, Avi Osheroviz, Yoram Zvieli - Central Arava R&D
    Uri Adler, Organic farming Consultant
    Itzik Coen - The Israel Bio-Organic Agriculture Association