ירקות בדיקה לשיטת גדול טכנולוגית חדשה במצע מנותק לגדול ירקות 2005/6
רבקה אופנבך, שבתאי כהן, שי אהרון, דודו אלקיים, ישראל צברי, רמי גולן– מו"פ ערבה
אהרון וינטר – כפר מיימון
תקציר
בהמשך לפיתוח מערכת לגדול במצע מנותק שפותח ע"י אהרון וינטר מכפר מיימון, מערכת שפותחה במטרה לייעל את השימוש במים המקומיים באיכות טובה בצורה משמעותית ללא פגיעה ביבול בגדול ירקות ופרחים. לאור התוצאות שהתקבלו במערכת הניסיונית בכפר מיימון, הוחלט לבחון יישום המערכת בתנאי הערבה בתחנת "יאיר", באיכות מים מלוחה בהשוואה לאיכות המים בצפון הנגב. נשתל הזן סליקה במיכלים של 10 ליטר, בכל מיכל נשתל צמח אחד. הניסוי נערך בשטח של מפתח אחד, בהיקף של 160 מ"ר. הצבת הצמחים בהתאם למקובל בפלפל בערבה 3.3 צמחים למ"ר, סה"כ נשתלו 550 עציצים. למיכל חריץ כמה ס"מ מעל בסיס המיכל (כך נוצר מעין מיכל מים המכיל מים כל הזמן), המיועד להקזה במידת הצורך. בתחתית המיכל קיים שיפוע פנימי המוליך את המים העודפים אל החריץ המנקז את עודפי המים אל מחוץ למיכל. בקרת ההשקיה התנהלה באמצעות שקילת עציץ מייצג, אשר הודלה בנפרד כאשר מערכת ההדליה כולה נתמכה במערכת השקילה, על מנת לא ליצור זעזועים. חלקת הביקורת נשתלה במפתח ליד הגדול בקרקע במועד שתילה זהה.
המים בתחנת הניסויים "יאיר" הם מים עם מוליכות חשמלית הנעה בין 2.5 ל- 2.8 dS/m ומכילים כ- 450 מ"ג כלורידים. בתקופת הגידול הראשונה, ניכרה עלית המלחים כלפי מעלה וריכוז מלחים הגבוה יותר במי משאב, המוצב במרכז המיכל לעומת משאב המוצב בחלקו התחתון של מיכל הגידול. יתכן וריכוז המלחים הגבוה במים וחוסר האפשרות להקיז את המלחים מחוץ למערכת, הביאו לעלייה במוליכות החשמלית בכל נקודות המדידה. כבר במהלך נובמבר רמות הנקז והמשאבים מגיעים לרמות של בין 5 ל- 7 dS/m . ערכים אלו גורמים להקטנת הפרי ולירידה במספר הפירות. יתכן מאוד כי באזורים בעלי איכות מים טובה וברמת כלורידים נמוכה תבוא שיטת הגידול המוצעת לידי מיצוי הפוטנציאל מעצם היכולת לקלוט מים ללא מגבלה ובהשקעת אנרגיה נמוכה מאוד מבחינת הצמח עקב מצב הרוויה בו נמצאים שורשי הצמח בתחתית המיכל. כמויות המים - במהלך הניסוי בין חודש אוקטובר לאמצע חודש אפריל בתקופה של כ- 175 יום צרכה המערכת כ– 95 מ"ק מים ל- 160 מ"ר כלומר כ- 595 מ"ק מים/דונם לתקופה זו שהם 92 מ"ק/דונם בממוצע לחודש, כ- 3 מ"ק/דונם בממוצע ליום, בתקופה בה ממוצע ההתאדות החיצונית בתחנת יאיר עומד על כ- 5 מ"מ. נתון זה מחזק את ההנחה כי המערכת חסכונית באופן יחסי אך יש לכך מחיר בעלית המוליכות החשמלית בתמיסת בית השורשים לערכים גבוהים מעבר לרצוי. יבול ואיכות פרי נמצא הבדל גדול מאוד בפריסת היבול בקרקע לעומת הגידול במערכת "וינטר" כאשר שיא היבול במצע המנותק הוא בחודש דצמבר ואילו בקרקע שלושה חודשים לאחר מכן. תופעות אלו אנו מכירים על רקע של עקה הגורמת לשתיל הפלפל לחנוט בצורה מרוכזת וליצור גל יבול גדול של יבול בכיר. לעומת זאת, בגידול בקרקע פריסת היבול על ציר הזמן היא בעקומת פעמון של יבול ההולך וגדל עד לנקודת שיא ואז יורד לכיוון סוף העונה. היבול המתאים ליצוא היה נמוך במצעים המנותקים בכ -1 טון לדונם, משקל הפרי במצע היה קטן מעט מהרצוי ועמד על כ- 160 גרם בממוצע ואילו בקרקע כ- 170 גרם. הבדל נוסף נמצא במספר הפירות כ- 33 אלף פירות במצע המנותק לעומת 38 אלף בקרקע, הבדלים אלו נובעים כנראה מרמות המוליכות החשמלית הגבוהה במיכלים ומעצם ההבדל בנפח בית השורשים כאשר בקרקע אין מגבלה לנפח השורשים לעומת נפח של 10 ליטר במצע המנותק .
סיכום
1. שיטת הגידול במערכת שנבדקה במצע המנותק נמצאה חסכונית במים אך נראה כי אינה מתאימה לאיכות המים בערבה ולרמת מליחות גבוה. יתכן מאוד כי השיטה תהיה מתאימה ביותר בתנאים של איכויות מים אחרות.
2. רמות היבול הכללי וליצוא של המצע המנותק בניסוי נפלו לעומת היבול בקרקע בכ-1 טון לדונם כתוצאה מירידה בכמות הפירות ליחידת שטח ומשקל הפרי הממוצע.
3. יש לשפר את מערכת הפיקוד והשליטה באמצעות המאזניים (מצב צמחי הביקורת ושיפור תוכנה וביצועי בקר) ולדאוג ברמת היישום למספר מתאים של יחידות שקילה ליחידת שטח.
