המלצות גידול כרוביים (כרוב כרובית ברוקולי)
ירקותע"י יורם צביאלי
סנן תוצאות
דוחות והמלצות
-
מיהול מים מותפלים עם מליחים לייעול השימוש במים בחקלאות ומזעור נזקים סביבתיים
ירקותע"י שלמה קרמרמיהול מים מותפלים עם מליחים לייעול השימוש במים בחקלאות ומזעור נזקים סביבתיים
אלון בן-גל, אורי ירמיהו, מרים סילבה רואיז - המכון למדעי הקרקע, המים והסביבה, מרכז מחקר גילת, מנהל המחקר החקלאי
נפתלי לזרוביץ - המכון לביוטכנולוגיה וחקלאות באזורים צחיחים, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
אביתר איתיאל, שלמה קרמר שלי גנץ - שה"מ משרד החקלאות ופיתוח הכפר
שבתאי כהן, רבקה אופנבך, תום גרונוולד, עמי מדואל - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
כתובת המחבר: bengal@volcani.agri.gov.ilתקציר
את המינרלים החסרים ממים מותפלים המיועדים לחקלאות ניתן להוסיף כדשן או לחילופין לספק אותם על ידי ערבוב עם מים מליחים שריכוז היסודות הללו בהם גבוה. שאלת המחקר היתה האם ערבוב מים מותפלים עם מליחים להוספת המינרלים שהורחקו בתהליך ההתפלה ודרושים לצמח על מנת לקבל יבול מיטבי הינו פתרון נכון, כלכלי ובר קיימא מבחינה סביבתית? מטרת המחקר היתה לבחון את הגישות השונות באספקת המינרלים החסרים לצמח (ערבוב או הוספת דשנים) המושקה במים מותפלים. מטרות ייחודיות של המחקר היו: א. כימות היתרונות והחסרונות של ערבוב מים מותפלים עם מים מליחים מבחינת גידול צמחי פלפל, בזיל ועגבנייה וזיהום הסביבה. ב. התאמה ובחינה של תהליכים במודלים המשלבים זרימת מים והסעת מלחים ברצף קרקע, צמח ואטמוספרה להערכת היבול ונזקי סביבה כתלות באיכות והרכב מי ההשקיה. ג. בדיקת היחסים בין מינרלים חיוביים ושליליים בקליטה על ידי הצמח ובהצטברות בצמח. ד. לבחון את רגישות תגובות הגידולים למליחות מי השקיה כתלות תנאי אקלים. המחקר התבסס על ניסויים בצמחים בתנאים מבוקרים ובחלקות חצי מסחריות. במחקר היה שימוש במודלים למערכת קרקע- צמח - אטמוספרה. בעונת 2009/10 בוצעו ניסויים בפלפל. בעונת 2010/11 בוצעו שני ניסויים בבזיל. בעונת 2011/12 בוצעו ניסויים בעגבנייה. הניסויים בוצעו במערכת של 24 ליזימטרים בחממה בגילת וב-12 ליזימטרים ובחלקות שדה בחממה חצי מסחרית בתחנת זוהר, כיכר סדום. הבזיל נמצא עמיד מאוד למליחות ופלפל ועגבנייה די רגישים. בהשקיה עם מים מליחים ועם מים מעורבבים ניתן לקבל יבולים השווים לאלה שגדלו עם מים מותפלים מדושנים אך זאת רק כאשר מעלים את מנת ההשקיה ב 20 עד 50%. תגובת פלפל ועגבנייה למליחות היתה בשיעור גבוה יותר כאשר צריכת המים (דרישה האקלימית) היתה גבוהה יותר. בעזרת קביעת היחסים בין VPD בחממה לרגישות היחסית של הגידולים למליחות, ניתן לייעל את השימוש במים. זאת על ידי השקיה במים מליחים יותר בעונות מתונות ושינוי למים בעלי מליחות נמוכה יותר בעונות חמות.הבעת תודה
תודתנו נתונה למדען הראשי של משרד החקלאות על מימון תוכנית מספר 304-0393-10
תודה רבה לאינה, לודמילה ויבגני במרכז מחקר גילת.Blending of desalinated and saline water for efficient agricultural and responsible environmental use
Alon Ben-Gal, Uri Yermiyahu - Gilat Research Center, Agricultural Research Organization.
Writer address: bengal@agri.gov.il
Naftali Lazarovitch - Ben Gurion University
Eviatar Ityel, Shlomo Kramer, Sheli Gantz - Extension Service, Ministry of Agriculture and Rural Development
Shabtai Choen, Rivka Offenbach, Tom Gronvold, Ami Maduel – Central and Northern Arava-Tamar Research and Development
Keywords: Capsicum, pepper, tomato, sweet basil, Salinity, desalination, irrigation, tomatoes, climate conditions -
השפעת מנת השקיה ומחסורי חמצן בפלפל 2011/12
ירקותע"י אביתר איתיאלהשפעת מנת השקיה ומחסורי חמצן בפלפל 2011/12
אביתר איתיאל - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
אורי צעירי, אבי אושרוביץ, שבתאי כהן, רבקה אופנבך, יורם צביאלי, ישראל צברי - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
כתובת המחבר: Eviatar@arava.co.ilמחסורי חמצן אפשריים על פי רוב בתנאי טמפרטורת שורש גבוהים במיוחד, כאשר קצב נשימת השורש עולה ושטף החמצן המגיע לשורשים נמוך מהנדרש. בפלפל נמצאה רגישות גבוהה במספר הפירות לריכוזי החמצן המומס בטווח שבין 6-16 ח"מ. מחסורי חמצן בבית השורשים גורמים לעיכוב בהתפתחות הצמח וצפויים בטמפרטורת מצע גבוהות בשל קצב נשימה מוגבר. על מנת לבחון השפעת אלו נשתלו (4/8/2011) צמחי פלפל בשתי תשתיות נש"מ בתחנת יאיר בערבה. התשתיות היו שונות רק בסוג יריעת הצד. בתשתית 1 יריעת פלריג ובתשתית 2 יריעת פוליאתילן. בנוסף הושקו הצמחים בארבע מנות מים יחסיות לערכי אוופוטרנספירציה (ET). ניסוי זה מהווה חזרה על ניסוי שהתבצע בעונות קודמות.
חסימת מסלולי דיפוזיית החמצן הצידית באמצעות יריעת פוליאתילן הפחיתה את ריכוזו במצע בעומק של 20 ס"מ בשיעור יחסי של 7%, אך בשונה מניסויים קודמים בהם נמצאה פגיעה ביבול הפירות והביומסה בניסוי זה לא נמצאה פגיעה. מנגד טיפולי ההשקיה גרמו לתגובה של 25% בביצועי הצמח. הסיבה לחוסר התגובה לתשתית נמצאה באמצעות חשיפות השורשים. חדירת השורשים לתוך מצע החול התעכבה למשך 80 הימים הראשונים שלאחר השתילה. מחשיפות שהתבצעו בעונות הקודמות נמצא שקצב התארכות השורשים הממוצע מגיע לכדי 1 ס"מ ליום בתקופה שמיד לאחר השתילה. כלומר, ניתן היה לצפות שעשרים ימים לאחר השתילה יגיעו השורשים לעומק של 20 ס"מ. דבר זה לא קרה בניסוי הנוכחי בשל אחיזת המים הגבוה של הקומפוסט בהשוואה לזו שבחול. אנו מניחים כי הבדלי ריכוזי החמצן שנמדדו בין שני טיפולי התשתית נבעו במלואם מנשימת המיקרו אורגניזמים ולא מנשימת שורשים.תודה למועצת הצמחים שתמכה במימון הניסוי, לחברת זרעים גדרה על תרומת הזרעים, ולכל העוסקים במלאכה, תודה מקרב לב.
Effect of water application and root-zone format on pepper plants. 2011/12
Ityel E., Tzeiri U., Oshoroviz A., Offenbach R., Cohen S., Zvieli Y., Tsabari I., Ben Gal A. and Lazarovich N.
Eviatar@arava.co.il
Keywords: Capsicum annuum, irrigation, root distribution
