הנחת התחשיב היא גידול קישוא בשתילת אוקטובר-נובמבר ואילך בערבה כגידול שני לאחר מלון סתיו
בקובץ שני גליונות,
תחשיב גידול קישוא עם הגנה מינימלית ממזיקים שימוש ביריעות אגריל
תחשיב גידול קישוא עם הגנה מיטבית ממזיקים שימוש ברשת 50 מש על מנהרות
בקובץ תחשיבים לחציל רגיל בהורמונים וחציל פרתנוקרפי
ניסוי זני מלון אביב, תחנת זהר 2014
עדי סויסה, שמעון פיבוניה, יורם צביאלי, עמי מדואל, רבקה אופנבך, טום גרונוולד, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
שמשון עומר - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
כתובת המחברת: adisuisa@arava.co.il
תקציר
המלון האביבי במנהרות עבירות מהווה גידול חשוב בסל הגידולים של חקלאי הערבה, וחשיבותו עולה לצורך המשבר המתמשך בגידול הפלפל והצורך לגוון את סל הגידולים במשק המושבי. בניסוי שנערך בתחנת זהר בכיכר סדום, בהשתתפות 8 חברות זרעים, נכללו 10 זנים מטיפוס גליה וסולאר, במבחן ב- 4 חזרות. הניסוי נשתל בתאריך 17/2/14 ונקטף במהלך החודשים אפריל ומאי (שבועות 16-22). מבין זני המבחן, הזנים RZ 34-248 (סולי), סוזן (ג'נסיס) וקירן (ים תיכון זרעים) בלטו ביבול כללי ובאחוזי ייצוא גבוהים מזן הביקורת רענן (הזרע סידס). כמו כן, זנים אלו בלטו בשיעור גבוה של פרי בגדלים מועדפים לייצוא.
הזנים RZ 34-248 ו- (1040)349 (זרעים טכנולוגיות) היו אפילים. הזנים 891 (תרסיס), 145-01 (סמקו), RZ 34-248, (1040)349 וסוזן בלטו בשיעור החמות נמוך מאד. הזנים RZ 34-248 וקירן היו בעלי שיעור הפגמים הנמוך ביותר ביום הקטיף. הזנים RZ 34-248, (1040)349, סוזן, ודונה (ג'נסיס) בלטו בציוני איכות פרי גבוהים לאחר השהיה. מוצע לבחון את הזנים המצטיינים 34-248RZ, 349 וסוזן בניסוי נוסף ובהיקף מצומצם בחלקות מסחריות.
Comparison of late spring melon varieties, Sodom Valley 2014
Adi Suisa, Shimon Pivonia, Yoram Zvieli, Rami Golan, Ami Maduel, Rivka Offenbach, Tom Gronvold – Central and Northern Arava Tamar R&D
Shimshon Omer – Extension Service (Sha'am) Ministry of Agriculture and Rural Development
Email for correspondence: adisuisa@arava.co.il
Keywords: Cucumis melo, yield, fruit quality
השפעת דישון אשלגני על גידול פלפל בערבה
שבתאי כהן, רבקה אופנבך, דורית חשמונאי, אבי אושרוביץ, יורם צביאלי, רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
כתובת המחבר: sab@inter.net.il
תקציר
בשנים האחרונות נראו מספר מקרי מחסור באשלגן בערבה אשר גרמו לצריבות בעלים ולהתנוונות הצמח. תופעות אלו לוו בירידה משמעותית ברמות האשלגן בעלים לכ-20% מכלל רמת האשלגן הרצויה. מטרת הניסוי היא להגדיר את רמות ההזנה האשלגנית הרצויה בגידול פלפל בערבה באמצעות כלים אשר יאפשרו יישום התוצאות בחלקות מסחריות. הניסוי התבצע במבנה חממה המחופה ברשת 25 מש. שתילי פלפל מהזן 7158 (קנון, זרעים גדרה) נשתלו ב- 8/8/12. נבחנו רמות הזנה אשלגנית כאשר שאר היסודות היו דומים בריכוזם הטיפולים הם טיפול ביקורת ללא תוספת אשלגן אך במי ההשקיה נמצא כי יש ריכוז מובנה של אשלגן של 23 ח"מ אשלגן (מי קדוחים), ואשלגן מוסף לרמות של 50, 100 ו- 150 ח"מ במי השקיה וטיפול נוסף דישון בריכוז משתנה בהתאם לחנטה: עד 6 חנטים 50 ח"מ ואחר כך 100 ח"מ. בדיקות פטוטרות נערכו לאפיון רמת חנקן ואשלגן. לבניית פרוטוקול שדה לאופטימיזציה של רמות האשלגן לפי בדיקות פטוטרות, הבדיקה נערכה ע"י מיצוי פטוטרות ובדיקת באמצעות פוטומטר להבה. הפרי נקטף ומוין לפי מדדי האיכות ליצוא ונבחנה איכותו לאחר השהייה בסימולציה לתנאי יצוא ימי. לאחר סיום עונת הגידול הראשונה הוחלט להמשיך את הניסוי באותה מתכונת על אותם עקבות. הקרקע לא עובדה כדי לשמר את החלקות והטיפולים בהם בוצעה עונת הניסוי הראשונה. בעונה ב' נבחן שוב הזן קנון בתאריך שתילה 10/8/13. בעונה ב' בדומה לעוונה א' לא היו הבדלים ביבול ומרכיביו בין הטיפולים, ערכי האשלגן בטיפול הביקורת ירדו עד לרמה של כ-11 ח"מ כאשר הרמה ההתחלתית לעונה זו בטיפול זה עמדה על 68 ח"מ. גם שאר הטיפולים למעט הטיפול הגבוה של 150 ח"מ ירדו באופן משמעותי. בחודש מרץ ניכרו ויזואלית מחסורי אשלגן בעלים בטיפול הביקורת, כאשר ערכי בדיקות הקרקע ההתחלתיות גבוהות מאוד כפי שהיה בניסוי אכן ניתן לא לקבל סימני מחסור במשך זמן ארוך אך במעשה החקלאי הרגיל יש במקרה זה נטילת סיכון. באופן ברור עולה בניסוי הנוכחי כי אין צורך לעלות בריכוזי האשלגן מעל ל-100 ח"מ אך ירידה מתחת לערכים אלו כאשר אין בקרה מתאימה בבדיקות קרקע עלולה לגרום לתופעות חסר כפי שקרה במקומות שונים בערבה.
