דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  יוני אלקינד – על גודל ורווח בואו נתווכח

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  הרצאה בסיכום עונת פלפל בערבה 26/5/14

  על גודל ורווח בואו נתווכח
  יונתן אלקינד
  המכון למדעי הצמח וגנטיקה בחקלאות, הפק' למדעי החקלאות, סביבה ומזון, האונ' העברית בירושלים
  Yonata.Elkind@mail.huji.ac.il

  גודל פרי הפלפל מושפע ממספר גורמים. הגורם הראשון הוא גנטי, כלומר לכל זן ישנו מאפיין גודל וניתן למצוא אותו יחסית לזנים אחרים כאשר מגדלים את הזנים בניסוי זנים משותף. גם לתנאי הסביבה יש השפעה על גודל הפרי. ראשית שילוב של טמפרטורה, לחות, רוח ונוכחות מאביקים משפיעים על ההפריה: ככל שיש יותר זרעים הפרי גדול יותר. הטמפרטורה בעת התפתחות הפרי והבשלתו משפיעה גם היא: ככול שהטמפרטורה גבוהה יותר משך התפתחות הפרי קצר יותר והפרי קטן יותר. עודף חנטת פירות על הצמח מוביל לתחרות בין הפירות על משאבים ומקטין את הפרי.
  בידי החקלאי מספר אמצעים אגרוטכניים למתן את השפעת הסביבה ולהשפיע על גודל הפרי כגון: עומד השתילה, שימוש בדבורים להאבקה ודילול פרי. בשווקים מסוימים התמורה עבור פרי קטן יחסית) 150-180 גרם) טובה יותר, ולכן יש ביקוש לפרי כזה בעיקר בחודשים ינואר פברואר. תלות הגודל בגורמי סביבה הלא צפויים מביא למצב בו זנים בעלי גודל פרי ממוצע נמוך, ייצרו פרי קטן מדי. פרי זה אינו ראוי למכירה וגורם לירידה בסה"כ היבול הראוי לייצוא. משווקים המעוניינים בפרי קטן צריכים לדאוג לתגמול החקלאים כדי לעודד אותם לגדל זנים מתאימים, בעלי משקל פרי נמוך יחסית.
   

  פתח
• 1

  ינו
  הובלת שינוי וחדשנות *אין קובץ*

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  הרצאה בסיכום עונת פלפל בערבה 26/5/14

  הובלת שינוי וחדשנות
  איל פוליקר
  מושב צופר
  eyalpolicar@gmail.com

  תקציר
  הובלת שינוי בהכרח מובילה למשהו חדש. ההרצאה מתמקדת במחקרים האחרונים שמתמודדים עם התופעה, בלווי דוגמאות רלוונטיות.
  הדגשים:
  1.מצב המנטלי - שבו אדם נמצא משפיע בצורה אקוטית על יכולתו להוביל שינוי ועל רצונו לקבל שינוי.
  דוגמה: מתקשרים אלינו להציע לנו דבר מה, למשל ביטוח בריאות חדש. רובינו רותחים על ה"חוצפה" שמנסים לדחוף לנו שינוי. ורובינו נסיים את השיחה במהירות. ייתכן שאולי באמת יש משהוא אחר יותר טוב לנו או לפחות כדאי למנף את הידע ולדרוש מהספק הנוכחי את אותם תנאים. ידע זה שמור למעטים שמוכנים "לספוג" את העלבון שדגו אותנו מאיזה רשימה, ומוכנים להקשיב, שני סוגי אנשים אלו נמצאים במצב מנטלי שונה.
  2. גמישות פנימית - אדם שיש לו גמישות פנימית יש לו טווח מרחב יותר רחב, אדם שחסרה לו גמישות פנימית הינו תחום. (בני אדם לפעמים חירשים מול עצמם).
  דוגמה: היכולת להחזיק בשתי דעות מנוגדות לאורך זמן, ולהתכונן לכל התפתחות אפשרית תאפשר מעבר מהיר ממצב אחד למצב אחר.
  3. קריאת תיגר על הנרטיב הדומיננטי - או פרדיגמה קיימת. איך זה שרגע אחד הכל בסדר ורגע אחר דברים משתבשים כל כך? מחקרים מדברים על חוסר הבנה מודע/לא מודע, וכתוצאה מכך חוסר רצון/יכולת לשנות דברים. בהרצאה יוצגו 5 הסיבות המובילות לקושי לצאת מהמצב הקיים.
  4.כלכלה - בהמשך לנקודה הקודמת ליצור מספר תרחישים, להיעזר בכלים כלכליים כמו ניתוח רגישות (מה צריך להיות היבול שמאפשר פרנסה גם במחירים בעייתיים), ניתוח חזקות וחולשות. בדיקה פיננסית מקיפה הכוללת את כול האפשרויות האלטרנטיביות.
  ידוע למשל שבטווח קצר אין להתחשב בהוצאות בלתי נמנעות שכן הן אינם תלוית באלטרנטיבה. בטווח ארוך אם ההכנסות הצפויות. ולחפש אלטרנטיבות נוספות.
  אזהרה-מרבית האנשים אינם טובים בניהול כספם- בהרצאה יינתנו מספר סיבות לכך.
  5. לקט ממחקרים אחרונים, מה הסיבות להתנגדות לשינוי.

  איל פוליקר, חקלאי ממושב צופר, סיים תואר שני בהובלת שינוי וחדשנות במסגרת בי"ס למנהל עסקים של אונ' יורק סט. גון באנגליה. בימים אלו עובד על הדוקטורט באונ' הוריזונז בפאריז בתחום זה.
  .DBA-Doctorate for Business Administration
   
• 1

  ינו
  האם פירות תחת עקה טובים/בריאים יותר? התפקיד של נוגדי חמצון בתגובת פלפל לעקת חום

  ירקות

  ע"י חגי יסעור

  הרצאה בסיכום עונת פלפל בערבה 26/5/14

  האם פירות תחת עקה טובים/בריאים יותר?
  התפקיד של נוגדי חמצון בתגובת פלפל לעקת חום
  חגי יסעור 1 ואלי בית-ינאי 2
  1המחלקה לחקר ירקות וגידולי שדה, מרכז מחקר גילת, מנהל המחקר החקלאי, 2המחלקה לפרמקולוגיה, ביה"ס לרוקחות, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
  hagai@agri.gov.il

  פלפל (Capsicum annum L.) הינו מקור מצוין לחומרי טבע בעלי פעילות בריאותית כגון: חומצה אסקורבית, קרוטנואידים ותרכובות פנוליות. ריכוזי חומרים האלו קובעים באופן חלקי את הפעילות נוגדת החמצון ואת האיכות התזונתית. קרוטנואידים הינם חומרים נוגדי חמצון וידועים ביכולתם לצמצם ואף למנוע מחלות שונות כגון: סרטן ומחלות כלי דם שונות. חומרים נוגדי חמצון אלו מנטרלים קבוצות של חמצן פעיל ועל ידי כך מעכבים הופעת מחלות "זיקנה" כדוגמת ירוד (קטרקט). מנגן הינו מיקרו אלמנט החיוני להתפתחות תקינה של הצמח, בעל תפקיד מפתח במערכת הפוטוסינטטית ומשמש כקופקטור באנזימים נוגדי חמצון.
  פירות פלפל המתפתחים תחת מבנים (חממות ובתי רשת) בתנאי הקיץ הישראלי נחשפים לטמפרטורת גבוהות. טמפרטורת גבוהות אלו גורמות לשינויים בתהליכים פיזיולוגים, ביוכימיים והתפתחותיים חשובים. אחת התופעות הנובעות מחשיפת פירות הפלפל לטמפרטורת גבוהות הינה חטטי חום המאופיינת בשלב הראשון בתמותת תאים בציפת הפרי ובשלבים מתקדמים גורמת להתמוטטות הרקמה כולה, כנראה כתוצאה מנזקי חמצון. נזקי חום אלו פוגעים ביכולת ההשתמרות של הפרי, בהמשך להתרככות מהירה וקיצור חיי המדף של הפרי. נזקים אלו מושפעים ממשך החשיפה לטמפרטורות גבוהות ומטמפרטורות המינימום השוררות במהלך הבשלת הפרי.
  בעבודה זו אנחנו מראים שטמפרטורת גבוהות משנות את רמת הפעילות נוגדת החמצון של פרי הפלפל בשלבי הבשלה שונים. פעילות זו נקבעה במספר שיטות אנליטיות: ORAC, FRAP, CV, DPV. ישנה שונות בפעילות נוגדת החמצון בין זני פלפל, רמת הפעילות נמצאת במתאם לרמת העמידות לנזקי החום. תגבור במנגן בצורת קורטין מנגן לתמיסת ההשקיה ועל ידי כך הגדלת ריכוז המנגן מ- 0.3 ל- 2.5 ח"מ השפיעה על הפעילות נוגדת החמצון כפי שנמדדה בפרי. יתרה מכך זני הפלפל הגיבו בצורה שונה לתוספת המנגן. ניסוי זה וניסויים בגידול במצע מנותק הראו שתוספת מנגן לתמיסת ההשקיה מפחיתה משמעותית את רמת הנגיעות בחטטי חום. כמו כן נראה שיש מתאם בין תכולת המתכות מנגן, ברזל ואבץ בפרי לבין רמת הסבילות לחטטי החום.

  מחבר חגי יסעור, אלי בית ינאי

  פתח
• 1

  ינו
  ניהול מושכל של הדישון וההשקיה בגידולי פלפל

  ירקות

  ע"י שלמה קרמר

  הרצאה בסיכום עונת פלפל בערבה 26/5/14

  ניהול מושכל של הדישון וההשקיה בגידולי פלפל, ירקות ומטעים בערבה
  שלמה קרמר
  שירות שדה, מחוז הנגב ערבה, שה"מ משרד החקלאות ופיתוח הכפר
  shlomo@arava.co.il

  צעד קטן בשיפור ניהול וייעול גידול הפלפל וירקות אחרים ניתן לעשות על ידי מתן תשומת לב רבה יותר לאופן בו מדשנים ומשקים. צריכת הדשן של הצמחים בתחילת העונה נמוכה מאד. עקב הצורך להשקות בכמות הגדולה בהרבה מצריכת הצמחים הן ההשקיה והן אספקת הדשנים עם מי ההשקיה מאד לא יעילים. כ-10 ימים שבועיים לאחר השתילה, כאשר הצמחים כבר התבססו, ניתן ליעל את אספקת הדשן על ידי התאמה טובה יותר של הכמות המוספת לשטח ביחס לצריכת הצמחים בפועל. עודפי הדשנים גוררים עליה במוליכות החשמלית של תמיסת הקרקע עקב הצטברותם בקרקע. חלק מהדשנים המצטברים ניתן לנצל בהמשך העונה.
  היחס המאפיין את קליטת יסודות ההזנה החשובים בגידול הירקות הנהוגים בערבה הוא: על כל 1 ק"ג חנקן הנקלט בנוף הצמחים ובפרי נקלטים כ-1.5 ק"ג אשלגן וכ- 0.1 ק"ג זרחן. גידול צמחים בתמיסה מימית היה מחייב לדאוג לאספקת יסודות אלו לתמיסה ביחסים המוצגים. הקטנת כמות האשלגן למשל ביחס לחנקן תגרור צמצום קליטת החנקן, הזרחן ושאר היסודות החיוניים להתפתחות הצמח. בעת גידול בקרקע המצב שונה לחלוטין היות ויסודות ההזנה מתנהגים באופן שונה במערכת הקרקעית. יוני האשלגן בעלי המטען החיובי נספחים לשטח הפנים של חלקיקי הקרקע ולחרסית הנמצאת במידה מעטה או רבה בקרקע. תהליך זה של יצירת מאגר אשלגן בקרקע מתרחש בקצב מהיר הנמדד בדקות. במידה וריכוז יוני האשלגן בתמיסה הקרקע פוחת בעקבות קליטה על ידי הצמחים, יוני אשלגן ספוחים משתחררים שוב תוך מספר דקות לתמיסה ועומדים לרשות הצמחים.
  יוני הזרחן מגיבים עם יוני סידן ליצירת משקע של סידן זרחתי. התהליך אורך כמה שעות עד שכל עודפי הזרחן בתמיסה שוקעים. הריכוז הטבעי של הזרחן בתמיסת הקרקע בתנאי המים והקרקע בערבה הוא בתחום של 3-4 מג\ליטר. ריכוז הזרחן הגבוה המומלץ בתחילת הגידול בשטחים שעברו חיטוי כימי הוא כ-30 מג\לליטר – פי 10 מריכוז שיווי המשקל בתמיסת הקרקע. ממשק דישון זה, הנחוץ לביסוס גידול הפלפל, יוצר מאגר גדול מאד של זרחן בקרקע היכול לעמוד לרשות הצמחים בהמשך העונה.
  צריכת המים של הצמחים הולכת ועולה ממועד השתילה ועד לסוף אוקטובר. במועד זה הירידה ברמת ההתאדות וההתייצבות בגודל נוף הצמחים משאירים את צריכת המים באותה רמה. מסוף נובמבר עם התקצרות היום והירידה במעלות החם צריכת המים של הצמחים הולכת וקטנה עד לסוף ינואר-אמצע פברואר. צריכת המים הגבוהה קשורה הן לחנטת פירות על הצמחים והן להתרחבות גודל הנוף. בשלב זה המליחות בתמיסת הקרקע הולכת ועולה ובכדי לייצבה יש צורך להגדיל את מנת המים. ככל שתכולת המלחים במי ההשקיה גבוהה יותר (גם עקב דישון עודף) יש צורך בהגדלת כמות המים המיועדת לשטיפת עודפי מלחים מנפח בית השורשים הפעיל. בהתאם לכמות המים העומדת לרשות המגדל תיגזר רמת המליחות אשר תיוצר בבית השורשים. במרבית המצבים אין רואים את השפעת עליית המליחות על התפתחות הצמחים. בעת בחינה השוואתית של הנושא נמצא כי העלייה במליחות תמיסת הקרקע מאיטה את קצב הגידול של הצמח וגוררת הקטנה בגודל הפרי.
  תכנון מוקדם של היקפי השטח המגודל בהתאם לכמות המים והקפדה על תשומת דשנים נכונה יכולים לתרום להשאת היבול וההכנסה מכל יחידת גידול.

  פתח