דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

  • 1
    ינו
    חיטויי קרקע והצנעת שאריות גידול קודם בפלפל בערבה
    הגנת הצומח

    חיטויי קרקע והצנעת שאריות גידול קודם בפלפל בערבה
    שמעון פיבוניה, רחל לויטה, תום שדה ירוק ועמי מדואל - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
    כתובת המחבר: ShimonP@arava.co.il

    תקציר
    פלפל הוא הגידול המרכזי בערבה התיכונה. עם הפסקת השימוש במתיל ברומיד לחיטוי קרקע, החל השימוש בתכשירי מתאם סודיום לחיטוי הקרקע. מאז, ברוב השטחים לא נצפו בעיות מיוחדות הקשורות למחלות קרקע, למעט עלייה מסוימת ברמת ההתמוטטות החורפית הנגרמת ע"י פיתיום ונזקים מנמטודות (נימיות) חופשיות מהמין Pratylenchus penetrans שלא היו מוכרים בעבר. בעבודה זו בחנו את השפעת החיטויים ואת השפעת ההצנעה של שאריות יבול קודם על התפתחות ויבול הפלפל לאורך זמן על חלקות קבועות. כיום יש צורך במציאת פתרונות חלופיים לפינוי ושריפת שאריות הצמחים בתום העונה. האלטרנטיבה של הצנעת השאריות בשדה היא מועדפת מבחינת חיסכון בכוח אדם והיבטים נוספים, כל זאת במידה ואינה מזיקה לגידול הבא ולא ידוע על נוכחות טובמו-וירוסים העשויים להשתמר בחומר צמחי ובקרקע.
    הניסויים נערכו בתחנת זוהר בכיכר סדום בחממה בה גדל בעבר פלפל. לא היו ידועות בעיות מיוחדות של פגעי קרקע בחלקה לפני תחילת הניסוי. בדיקת השפעת חיטויי הקרקע נערכה במשך שש עונות גידול (2007/8 עד 2012/13) על חלקות קבועות. בשלושת השנים הראשונות, זן הפלפל הנבדק היה סליקה, בשנתיים הבאות 7158 ובשנה האחרונה אימפריו. בתום שתי עונות ניסוי לא נמצאו הבדלים מובהקים ביבול הפלפל בין טיפול ביקורת לטיפולי החיטוי שכללו חיטוי סולרי, חיטוי סולרי בשילוב עם אדיגן וחיטוי באדיגן שניתן בטפטוף ללא חיטוי סולרי. למרות שלא נמצאה פחיתה מובהקת ביבול, בחלקת הביקורת ללא חיטוי הצמחים נראו באופן כללי פחות טוב. בתום השנה השלישית נמצאה פחיתה מובהקת ביבול טיפול הביקורת בהשוואה לשלושת הטיפולים האחרים. בשנה הרביעית בוצע חיטוי סולרי על שטח הביקורת ללא חיטויים משלושת השנים הקודמות. בתום העונה לא נצפתה בטיפול זה פחיתת יבול. ושוב בתום שתי עונות ללא חיטוי נמצאה פחיתה מובהקת ביבול בשטח הלא מחוטא.
    בשטח בית רשת נגוע בפיתיום (Pythium aphanidermatum) בתחנת יאיר בחצבה נמצא שהחיטוי הסולרי והחיטוי המשולב, סולרי ואדיגן קטלו ביעילות את הפיתיום, בביקורת הלא מחוטאת הייתה תמותת צמחים מלאה ובטיפול החיטוי באדיגן בלבד הייתה הדברה חלקית. החיטויים בניסוי בוצעו תחת רשת 50 מש.
    בתום שנה שש שנים של בדיקת ההשפעה של הצנעת הצמחים על יבול הפלפל נמצא ברב שנות הניסוי שהיבול שהתקבל בחלקות שגדלו על משטר של הצנעת צמחים ירוקים ואו הצנעה לאחר קטילת הצמחים עם מתאם סודיום היה דומה ואו שעלה על היבול שהתקבל בחלקות של פינוי הצמחים. אולם בזן אחד מבין שניים שנבדקו נמצאה אינטרקציה שלילית בין הצנעת שאריות הצמחים בתם העונה לבין מתן קומפוסט בתחילת עונה. כאשר ניתן קומפוסט בשילוב עם הצנעת צמחים ירוקים נצפתה פחיתת יבול.
    לסיכום: על פי התוצאות עד כה, נראה כי בשטח ללא היסטוריה של מחלות קרקע חשוב מאד לבצע חיטוי כלשהו לפני כל עונת גידול פלפל בערבה. ללא חיטוי קרקע יש סיכון גדול לפחיתה ביבול גם בלי שנראה תסמיני מחלה בצמחים. מבחינת יעילות החיטויים, השילוב של אדיגן וסולרי הוא היעיל ביותר, אחריו ו/או דומה לו ביעילותו הוא החיטוי הסולרי ואחריו החיטוי באדיגן ללא פלסטיק. לכן אחת לשנתיים עד שלוש עונות לפחות חשוב לבצע חיטוי מלא, סולרי ואדיגן. בשונה מכך, בשטח עם בעיות ידועות, כגון נימיות (נמטודות) יש צורך לבצע את החיטויים והטיפולים הדרושים לפני כל עונה. לגבי הצנעת שאריות גידול קודם, חשוב להימנע מלשלב פעולה זו עם מתן קומפוסט. בעונה בה מתכוונים להוסיף קומפוסט לשדה עדיף לפנות את שאריות הגידול הקודם ואו לקטול את הצמחים לפני ההצנעה. בחלקות בהן מצניעים שאריות גידול קודם נותרת מסה צמחית בקרקע. מסה צמחית זו עשויה לשמש קרקע מזון לחרקים ואו גורמים אחרים העלולים לגרום לנזק לצמחים בעונת הגידול הבאה. על כן, על החקלאים המשתמשים בשיטה זו להיות ערניים להתפתחויות כתוצאה מהשינוי בשיטת הגידול.

    The impact of soil disinfection and the insertion into the soil of crop residues on pepper yields – A long term analysis
    Shimon Pivonia, Rachel Levite, Tom Sade Yarok, Ami Maduel – Arava Research and Development
    Writer address: shimonp@arava.co.il

  • 1
    ינו
    הדברת נמטודות עפצים עם קונדור – השפעת מועד היישום
    הגנת הצומח

    הדברת נמטודות עפצים עם קונדור - השפעת מועד היישום
    שמעון פיבוניה, עמי מדואל, תם שדה ירוק, רחל לויטה - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
    יוג'י אוקה - מרכז מחקר גילת, מנהל המחקר החקלאי
    כתובת המחבר: shimonp@arava.co.il
    תקציר
    בין השנים 2013 - 2015 נערכו בתחנת זהר בכיכר סדום ניסויים ללימוד העיתוי המיטבי של יישום קונדור (1-3 dichloropropene) להדברת נמטודות עפצים (Meloidogyne spp.) בגידול עגבנייה בשטח פתוח. נקבעה מנה עונתית ליישום הקונדור של 10 ליטר לדונם שניתנה בשלוש צורות: 1) מנה מלאה בסיום הגידול הקודם. 2) חצי מנה לחיסול של הגידול הקודם וחצי המנה לחיטוי הקרקע לפני עונה. 3) מנה שלמה בשלב של חיטוי הקרקע. המנה שניתנה היא נמוכה מהמקובל היות ויישום במינון המקובל של 20 ליטר לדונם בשילוב חיטוי סולרי נתן תוצאות הדברה טובות והיה קשה ללמוד על ההשפעה של מועד היישום. נמצא שיישום מנה מלאה בשלב סיום הגידול הקודם נתן תוצאות הדברה נחותות בהשוואה לטיפולים האחרים. טיפולי חלוקת מנת הקונדור לשני מועדי יישום ומתן של כל המנה בשלב החיטוי נתנו תוצאות הדברה דומות. על פי תוצאות אלו נראה שהדרך הבטוחה והמועדפת ליישום הקונדור הוא מתן המנה מלאה בשלב החיטוי תחת חיפוי פלסטיק על פי ההנחיות הרשומות בתווית.

    Application timing of 1,3-dichloropropene for the control of root-knot nematodes in tomatoes
    Shimon Pivonia, Ami Maduel, Tom Greenvale, Rachel Levite – Central and Northern Arava Tamar R&D
    Uji Oka – Gilat Research Center, ARO
    Writer address: shimonp@arava.co.il

  • 1
    ינו
    בחינת חומרים להדברת חיפושית קרקע הגורמת לפגיעה בשתילי פלפל צעירים
    הגנת הצומח

    בחינת חומרים להדברת חיפושית קרקע הגורמת לפגיעה בשתילי פלפל צעירים

    שמעון פיבוניה, דנית פרקר ורחל לויטה – מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
    סבטלנה דוברינין – שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
    כתובת המחבר: ShimonP@arava.co.il

    בעונות האחרונות הופיעה בשטחי גידול הפלפל בערבה חיפושית קרקע שחורה מהמין Gonocephalum patruele שהסבה נזק לשתילי פלפל צעירים עד גיל של כ- 10 ימים משתילה. עיקר הנזק של החיפושית נראה במושבים פארן, צופר ועין יהב. בשדות בהן נגרם נזק, החיפושית הופיעה באוכלוסיות גבוהות מאד. בשטחים ללא חיטוי ו/או לאחר סיום חיטוי הקרקע והסרת הפלסטיק לקראת שתילה ניתן למצוא בשדות הנגועים ריכוזים של החיפושית הבוגרת תחת צינורות הטפטוף ובאזור הנעיצה של ברזלי ההדליה בקרקע. היא נמצאת על פני הקרקע ומתחפרת בקרקע בעומק רדוד. בדרך כלל החיפושית בשלבי חייה השונים ניזונה מחומר אורגני מת ואינה מהווה בעיה לגידול צמחי. אולם בשלבי גידול מוקדמים מאד היא עלולה לנגוס בפטוטרות העלים ובגבעול ולגרום כתוצאה מכך לנשירת עלים ואו לתמותת צמחים (תמונה 1).
    השפעת חומרי הדברה על קטילת החיפושית נבחנה בעונת 2014/15 בתחנת יאיר. חיפושיות שנאספו בשדה פלפל גודלו בצלחות פטרי על מצע קרקע לחה עם או בלי חלקי צמח. הצלחות רוססו בחומרים ובריכוזים שונים ונבדקה רמת הקטילה או הפסקת פעילות של החיפושית. נבחנו מספר חומרים: ורטימק, נימקס, אמפליגו, קוריגן, טלסטאר ותותח. נמצא שהחיפושית מאד רגישה לפירתרואידים: טלסטאר (Bifenthrin) במינון 0.3% קטל את החיפושית ביעילות. במינונים נמוכים יותר שנבחנו (0.15% ומטה) הקטילה הייתה חלקית. תותח (פירטרום טבעי) במינון 0.5% קטל ביעילות או גרם לחיפושית להיות לא פעילה. במינון נמוך יותר שנבדק הייתה קטילה חלקית. שילוב של תותח עם נימקס לא שיפר את יעילות ההדברה. החומרים האחרים שנבדקו לא נמצאו יעילים בריכוזים שנבדקו, ורטימק 0.05%, קוריגן 0.03% ואמפליגו 0.02%.
    חשוב לזכור שהריכוזים הנ"ל נבחנו על החיפושיות בתנאים מבוקרים בצלחות גידול ויתכן ובשדה ידרשו מינונים אחרים למניעת נזק לשתילים. החומר תותח מכיל פירתרום טבעי רגיש מאד לפרוק באור ולכן חשוב לרסס אותו לקראת ערב או בערב כדי שמשך פעילותו יהיה ארוך ככל האפשר.
    טלסטאר הוא חומר עם שאריתיות גבוהה ורעיל לחרקים המשמשים להדברה ביולוגית. על מנת שלא לפגוע בהדברה הביולוגית הומלץ ריסוס על פני הקרקע רק לפני השתילה. נראה על פי התוצאות שבשדות בהן יש את החיפושית, ריסוס הקרקע בריכוז 0.25-0.3% במהלך השבוע שלפני השתילה מנע נזק לשתילים מהחיפושית. החומר אינו סיסטמי ואין חשש שייקלט על ידי הצמח ויפריע בהמשך העונה להתבססות החרקים המועילים. במידה ונתקלים בנזקי החיפושית לאחר השתילה, תותח בריכוז 0.5% קטל ו/או מנע את פעילות החיפושית בניסוי במעבדה, והוא עשוי להיות טיפול מתאים לריסוס על השתילים בשדה. החומר תותח מתפרק מהר מאד ולא יפריע להתבססות החרקים המועילים בהמשך. לאחר מספר ימים משתילה והתעצות קלה של הגבעול, צמחי הפלפל מפסיקים בדרך כלל להיות אטרקטיביים לחיפושית.

    Control of a black soil beetle attacking young pepper transplants
    Shimon Pivonia, Danit Parker, Rachel Levite – Northern and Central Arava Tamar R&D
    Svetlana Dobrinin – Extension Service, Ministry of Agriculture and Rural Development
    Writer address: ShimonP@arava.co.il

  • 1
    ינו
    ניסויים להדברת נמטודות עם זבל עוף, עיקרי הממצאים
    ירקות

    ניסויים להדברת נמטודות עם זבל עוף, עיקרי הממצאים
    מאת: שמעון פיבוניה מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
    בניסויים שנערכו בערבה להדברת נמטודות עפצים נמצא שהשימוש בזבל עוף, זבל הודים ואו שימוש בחומרים אורגניים עתירי חנקן אחרים תרם להדברת הנמטודות. הטיפול צפוי להיות יעיל יותר ככל שהקרקע תהיה קלה יותר ועם מעט חומר אורגני וככל שטמפרטורת החיטוי הסולרי תהיה גבוהה יותר.
    לקבלת תוצאות הדברה טובות של נמטודות עפצים וחופשיות יש להקפיד על הכללים הבאים:
    יש לפזר זבל עופות ואו זבל הודים ממקור גידול לפטם במינון של 2-4 קוב לדונם על כל רוחב הערוגה ולהצניע בתיחוח. לאחר מכן ומהר ככל האפשר לאחר התיחוח יש לפרוס פלסטיק רציף על השטח לשם ביצוע החיטוי הסולרי למשך חודש לפחות (פלסטיק אנטידריפ עשוי לשפר התוצאות). לאחר הסרת הפלסטיק שטיפה כמקובל.
    ככל הידוע, אין מניעה לשלב שיטה זו יחד עם שימוש בתכשירים כימיים לחיטוי קרקע כדי לשפר את יעילות ההדברה.

    תוצאות ניסויים בנושא זה פורסמו בחוברות דוחות ניסויים של מו"פ ערבה:
    הדברת נמטודת העפצים Meloidogyne incognita בגידול עגבנייה אורגני, 2003.
    בחינת שימוש בזבל עופות להדברת נמטודות עפצים ונמטודות חופשיות בפלפל ועגבנייה, 2009.
    בחינת שימוש בזבל עופות להדברת נמטודות עפצים וחופשיות בפלפל ועגבנייה, 2010.