דוחות והמלצות

סנן תוצאות

דוחות והמלצות

• 1

  ינו
  סקירת אקלים עונת גידול 2015/16 בערבה

  ירקות

  ע"י אפי טריפלר

  הרצאה במסגרת סיכום עונת גידול ירקות 2015/16 בערבה
  מו"פ ערבה מרכז ויידור תחנת יאיר 23/5/16

  סקירת אקלים עונת גידול 2015/16 בערבה
  אפי טריפלר מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר

  סקירה אקלימית של עונת הגידול 2015/16
  אפי טריפלר - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר effi@arava.co.il

  בהרצאה אציג סקירה של מגמות האקלים בערבה התיכונה ב- 30 השנים האחרונות, ואנתח את אירועי מזג- האויר בעונה שהסתיימה זה עתה, אשר המו"פ סבור כי השפיעו באופן ישיר על מועדי הקטיף ומדדי יבול. הדגם העיתי של הטמפרטורות מראות עלייה של 1 מ"צ כל 20 שנים עבור טמפרטורות המקסימום, ועלייה של מעלה אחת מידי 13 שנים לגבי טמפרטורת המינימום. בכל כ- 3 שנים נוסף עוד יום אחד באוגוסט בו טמפרטורת המקסימום גבוהה מ- 40 מ"צ, מחד, מאידך, מספר הימים בפברואר בהן הטמפרטורה מתחת ל- 7 מ"צ, יורד בקצב יממה יום כל 4 שנים.
  עונת הגידול החלה עם מספר גלי חום, שהמשמעותיים התרחשו בתחילת ובאמצע אוגוסט. בשליש הראשון של ספטמבר 2015 פקד את ישראל אירוע אובך ששרר בערבה כ- 7 ימים. האובך והמערכת הסינופטית העלו את הטמפרטורה בכ- 5 ובכ- 7 מ"צ בפארן ובחצבה, בהתאמה. בנוסף, אירוע זה גרם לפחיתה של 50% בקרינה המגיעה לפני הקרקע והגידול. באופן כללי, הטמפרטורה הממוצעת בערבה ממועדי השתילה העיקריים של הפלפל (סוף יולי - תחילת אוגוסט) ועד לתחילת דצמבר 2015, הייתה גבוהה בכ- 2 מ"צ מהממוצע הרב-שנתי.
  עיתוי אירועי הקור החורפי היה שונה מהתבנית הרב-שנתית. בתחילת החורף, בעשרת הראשונה של דצמבר 2015 הגיע גל הקור הראשון לאזור, ובסוף ינואר 2016 הגיע הגל השני שהתאפיין במשך חריג של 4 ימים בהן הטמפרטורה בפארן הייתה נמוכה מאפס. במהלך אירוע זה, הטמפרטורה (בגובה 2 מטר) באזור זה ירדה אל מתחת ל- 4- מ"צ.
  חלק של ההשפעות של אירועי האקלים החריגים בעונה זו יידונו בהרחבה בהרצאות העוקבות.

  פתח
• 1

  ינו
  חטטים ומכות קור בפלפל עונת 2015/16

  ירקות

  ע"י רמי גולן

  חטטים ומכות קור בפלפל
  איפיון התופעה בעונת 2015/16

  הרצאה בסיכום עונת ירקות 2015/16 בערבה
  מו"פ ערבה מרכז ויידור תחנת יאיר 23.5.16

  הופעת חטטי קור בפלפל בעונת 2015/16 בערבה - תיאור מצב
  רמי גולן - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר gram@netvision.net.il

  בעונת 2015/16 הופיעו חטטי קור בצורה מאוד מסיבית בפירות פלפל אצל מגדלי הערבה. התופעה נגרמה בעקבות ירידה חדה בטמפרטורה ב- 5/12/15 ובאה לביטוי בפרי הקטוף בתקופה בין 5/1/16 -15/2/16.
  במסגרת ניסויי הזנים של מו"פ ערבה בפארן ובתחנת יאיר תועדו הפגמים השונים בפרי הקטוף וביניהם הופעת החטטים ועוצמתם ולמעשה ניתן בפעם הראשונה לתת צילום מצב מאוד עדכני לגבי מה שקרה בערבה.
  תופעת החטטים הייתה קשה יותר בפארן מאשר בחצבה כנראה משום ששעות המעלה מתחת ל-5 מ"צ בלילה הזה היו רבות בפארן, ואילו בחצבה לא הייתה ירידה כלל מתחת ל-5 מ"צ. הטמפרטורה בחצבה ירדה תוך מ 13.1 מ"צ בלילה קודם ל- 7.6 מ"צ. בפארן ירדה טמפרטורת המינימום מ-8.4 ל-4.9 מ"צ.
  התופעה הייתה מוגבלת לאירוע זה ואירועים אחרים של ירידת טמפרטורה חדה לא לוו אחריהם בהופעת חטטי קור.
  לא נצפתה רגישות לצבעי הפלפל השונים. הרגישות התחלקה בין הזנים השונים. היו זנים שנפגעו מאוד והיו זנים שלא נפגעו.
  להסרת רשת מאוחרת (50 יום משתילה) הייתה השפעה חיובית על רמת החטטים. הדלייה הולנדית מנעה חטטים.

  פתח
• 1

  ינו
  הצמח כמפעל ליצור פלפל

  ירקות

  ע"י יואל מסיקה

  הצמח כמפעל ליצור פלפל
  שליטה בזמן אמת בקרינה, השקיה ודישון וביחס נוף פרי מאפשרת גידול אופטימלי של פלפל בתנאי הערבה

  הרצאה בסיכום עונת ירקות 2015/16 בערבה
  מו"פ ערבה מרכז ויידור תחנת יאיר 23.5.16
  יואל מסיקה - גרו'אנ'טק זרעים גדרה סינג'נטה GRO'N'TEC SYNGENTA

  הצמח כמפעל לייצור פלפל:
  סיכום ניסויים בנושא השפעת קרינה מנת השקיה ועומס פרי על היבול של הפלפל בערבה
  יואל מסיקה GroNTec זרעים גדרה-סינג'נטה yoel.messika@zeraim.com

  ניהול משאבי הצמח בתנאי הגידול השוררים בערבה הוא אחד האתגרים המורכבים כאשר כל סטייה מהאופטימום הנדרש מוביל לאובדן יבול. האגרוטכניקה המקובלת בערבה היא הסרת רשת צל לאחר כ 35 ימים משתילה ועלייה משמעותית בקרינה (בהתאם לצפיפות רשת המש) עד לרמות שיא בשעות הצהריים של 1000-1400 מיקרו-איינשטיין (בהתאם לאחוז מעבר הקרינה של המבנה), תופעה נוספת השכיחה באזור הערבה הדרומית היא היווצרות גל חנטה של 10-14 פירות בגל הראשון שאחריו התפתחות הווגטטיבית של הצמח מואטת באופן משמעותי עד לפגיעה ביבול הכללי.
  מטרת העבודה שנעשתה בשנתיים האחרונות הייתה בחינת היעילות הפוטוסינטתית של הצמחים לאורך היום במהלך עונת הגידול כתלות במנת ההשקיה, עוצמת הקרינה ועומס חנטה של הגל הראשון.
  לצורך הניסוי נבחרו חלקות מסחריות במושב פארן עם מאפיינים של שתילה מוקדמת (20-25/7) קרקע קלה ומבנה בית רשת של 17 מש.
  בעונת 2014/15 נבחן במשק רייך השפעת חיפוי ברשת פנינה אחרי חנטת הצמחים לעומת ביקורת ללא חיפוי (טיפול ראשי) כאשר בכל טיפול נבחנו 2 מנות השקיה: סטנדרטית (4 קוב לדונם), וכפולה (8 קוב לדונם).
  בעונת 2015/16 נערך ניסוי במתכונת דומה במשק קלם כאשר הטיפול הראשי היה זהה, וטיפול המשנה היה עומס חנטה בגל הראשון. מבנה הניסוי היה בלוקים באקראי כל טיפול נבדק ב 4 חזרות.
  היעילות הפוטוסינטתית של הצמחים נבחנה באמצעות מערכת חיישנים (חברת GROW) אשר בודקת את קצב מעבר האלקטרונים (המתבצע בשלב האור בעת פירוק המים בתהליך ההטמעה) בכלורופיל של העלה ביחידת שטח בזמן נתון, וע"י מדידת ריכוז הפד"ח בסביבת העלה.
  דרך נוספת לבחינת יעילות הפוטוסינתזה הינה בדיקת קיבוע פחמן יומי באמצעות בדיקות מעבדה ובדיקת משקל רציף של הצמחים באמצעות מערכת מתלה משקל (חברת פסקל).
  תוצאות עיקריות של העבודות מלמדות שהפעילות הפוטוסינטתית של הצמחים במבנים של 17 מש לאחר פתיחת הרשת הצל במהלך חודש ספטמבר והגעה לרמות קרינה גבוהות (בין 1300-1400 מיקרו-איינשטיין) בצהרי היום עולה עד לשעה 10-11 ומשם יורדת. הפחתת עוצמת הקרינה (לרמה של כ 1000 מיקרו-איינשטיין) במבנה באמצעות כיסוי ברשת פנינה 30% בתקופה הזאת לא הפחיתה באופן משמעותי את הפעילות הפוטוסינטתית של הצמח במהלך היום. לעומת זאת, נראה כי תוספת קרינה מחודש אוקטובר ואילך משפרת את עבודת הצמח. כמו כן, הוספת מנת השקיה שיפרה את פעילות הצמחים.
  הסבר הגיוני לממצאים שהתקבלו הוא שמאזן המים בצמח משחק תפקיד מרכזי בפעילות הצמחים כאשר באזור הערבה כאשר הצמחים נכנסים למאזן מים שלילי הנובע מזמינות מים נמוכה (קרקע חולית) בתוספת לקצב איבוד מהיר (הנובע מקרינה, טמפרטורה ומלחץ אדים גבוהה) הם מגיבים בסגירת פיוניות וכתוצאה מכך פעילות הצמחים קטנה.
  קיבוע פחמן בצמח עולה מהשתילה עד לנקודת שיא באמצע חודש אוקטובר ומנקודה זאת יורד בהתמדה עד לסוף הגידול. הטמפרטורה היא הגורם העיקרי שמשפיע על הירידה בכושר הייצור של הצמח.
  לביומסה של הצמח עם הכניסה לשלב החנטה יש חשיבות גדולה ביכולת שלו לשמור על כושר ייצור גבוהה "לצמחים חזקים" יישארו מספיק עתודות סוכרים ולכן הם ימשיכו לייצר בהספק גבוה יחסית גם אחרי שהצמח חונט ומפנה חלק גדול מהמשאבים שלו אל הפרי.
  ליחסי מקור מבלע יש השפעה רבה על שמירת כושר הייצור של הצמח: כאשר הצמח חונט כמות רבה מידי של פירות בגל הראשון (מעל 12) הם נהפכים למבלע גבוה מידי לצמח אשר מפנה את מרבית המשאבים שלו לפרי ולא משאיר די משאבים להמשך בניית הביומסה והתוצאה היא עצירת הגידול וירידה ביבול הכללי.

  פתח
• 1

  ינו
  גידול חציל בערבה

  ירקות

  ע"י יורם צביאלי

  הרצאה בסיכום עונת ירקות 2015/16 בערבה
  מו"פ ערבה מרכז ויידור תחנת יאיר 23.5.16
  עדי סויסה - מדריכת גידול ירקות, שה"מ משרד החקלאות ופיתוח הכפר

  גידול חציל בערבה
  סיכום עונת גידול ירקות 2015/16, מרכז ויידור תחנת יאיר 23/5/2016
  עדי סויסה - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר adisuisa@arava.co.il

  בשנים האחרונות חלה עליה בשטחי גידול חציל בערבה. העלייה המשמעותית ביותר נצפתה בגידול בבתי רשת ובחממות בעונה שחלפה, זאת בעקבות "מתווה הפלפל". שטח החציל בערבה הגיע בעונת 2015/16 לכ 1,100 דונם.

  זנים פרתנוקרפים (חסרי זרעים) קיימים בשוק מזה 10 שנים. לאורך השנים נראה כי היבול והאיכות של זנים אלו גבוה ביחס לזן קלאסיק הדורש הפריה בעזרת מווסתי צמיחה. מבחני הרכבות והשוואה בין סוגי הדליה נערכו בעבר בזן קלאסיק אך לא נבדקו בזן הפרתנוקרפי המוביל היום בשוק - 206 (עדן זרעים). בניסויים שנערכו בעבר נמצא שהרכבה מעלה את היבול האיכותי ב- 40%% בזן קלאסיק. לא נמצא הבדל באחוז היבול האיכותי בין שיטות ההדליה ההולנדית והספרדית. שימוש בהדליה ספרדית (קורדונים) מפחית משמעותית את כוח האדם הדרוש לגידול ובכך חוסך מעלויות הגידול והופך אותו לכלכלי יותר. הזן הפרתנוקרפי בגידול בבית רשת אינו נופל בכמות היבול האיכותי מהזן קלאסיק הגדל במנהרות עבירות. מסיבות אלה אנו רואים היום עליה משמעותית בגידול הזן הפרתנוקרפי בבתי רשת בהדליה ספרדית.

  קיימת עליה בכמות התוצרת ליצוא ב-4 שנים האחרונות ביחס לשנים שלפני כן. רוב התוצרת מהארץ מיוצאת לרוסיה. רוב היצוא מתרכז בחודשים נובמבר - מרץ. יצוא חציל דורש עמידה בסטנדרטים גבוהים של איכות, אריזה בשקיות אווירה מתואמת ועמידה בדרישות חומרי הדברה.

  פתח