דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

נמצאו 199 תוצאות תואמות.(ברור)
  • 17
    מאי
    ניטור עש האשכול הקטן והדברתו 2024
    הגנת הצומח, מטעים
  • 11
    אפר
    עובש שחור בתמר – לימוד התפתחות המחלה וחיפוש אחר דרכים להפחתת הנזק
    הגנת הצומח, מטעים

    שמעון פיבוניה, רחל לויטה, יהודה רוט, גבריאל פריזם, סבטלנה גוגיו, טוביה סטרייקר, שלומי וקרט – מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
    כתובת המחבר: ShimonP@arava.co.il

    תמרים הם ענף המטע העיקרי בערבה. עובש שחור בתמר הנגרמת ע"י Aspergillus niger
    היא מחלה עיקרית בפרי תמר מג'הול.
    החל משנת 2017 נערך במו"פ ערבה מחקר על גורמי המחלה ודרכי התמודדות עימה. בדו"ח זה מובא סיכום תוצאות הניסויים בנושאים הבאים: מועד חדירת הפטרייה לצמח, התבטאות המחלה והתפתחות הנבגים בפרי, הקשר בין עומס פרי והתפתחות המחלה בפרי, הקשר בין מועד גיזום הכפות ורמת ההשקיה לרמת העובש השחור בפרי התמר, שימוש בקוטלי מחלות ומווסתי צמיחה והשפעתם על התפתחות המחלה.

    תודות
    תודה מקרב לב למוטי ארנון מעידן, ניב יעקבי מעין חצבה ותם דותן מנאות הכיכר אשר במטעים אותם הם מנהלים בוצעו מירב הניסויים המוזכרים בעבודה זו. תודה על שאפשרו וממשיכים לאפשר את קיום הניסויים במשך כל השנים ותודה על המאמצים הרבים מצידם להצלחת הניסויים. תודה רבה לאפי טריפלר על העזרה בקביעת מנות ההשקיה. תודה לחברות תפזול, אדמה מכתשים ולידור על אספקת תכשירי ההדברה לניסויים. רב תודות ליורם צביאלי על העזרה בעריכת הדו"ח. תודתנו נתונה לקק"ל ולמשרד החקלאות על תמיכתם במערך הניסויים של מו"פ ערבה.

    Black mould in dates - studying the development of the disease and looking for ways to reduce the damage
    Shimon Pivonia, Rachel Levita, Yehuda Rot, Gavriel Prizam, Svetlana Gogiu, Tovia Stryker, Shlomi Vakrat - Central and Northern Arava-Tamar R&D
    Author's address: ShimonP@arava.co.il
    Keywords: Aspergillus niger, date palm, Arava

  • 11
    מרץ
    בחינה כלכלית של גידול בננה בערבה התיכונה
    מטעים

    אריה וולק - יועץ כלכלי למו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
    avolk@013.net.il

    לאור הצורך לאיתור ענפי גידול חקלאים אלטרנטיביים בערבה התיכונה הועמד בשנת 2022 ניסוי ראשוני לגידול בננה בתחנת יאיר (מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר). הניסוי נמשך שתי עונות גידול. עם סיומו הועמדו נתוני הגידול ותוצאות היבול בבסיס בחינה כלכלית לחישוב עלות הייצור והרווחיות של הבננה בערבה בהשוואה לגידול בננה בעמק הירדן.
    מתוצאות הניסוי עולה כי ניתן להגיע בערבה ליבול גבוה כמו באזורים האחרים (10 טון לדונם). בדיקת פיזור הקטיפים בתחנת יאיר על פני חודשי השנה (לפי חלקת הניסוי שנבחנה מיולי 2022 עד יולי 2023) אינו מראה ייתרון ברמת הפדיון הממוצע לדונם בהשוואה לעמק הירדן.
    יחד עם זה, ברור שלמגדלים בערבה יש חיסרון יחסי בגידול בננות הנובע ממחיר מים גבוה (1.9 ₪ למ"ק) ומכמות מים גבוהה (2300 מ"ק לדונם) ונתונים אלה גורמים לעלייה משמעותית בעלות הייצור. מניתוח הרגישות עולה כי במחירים שניתן כיום לקבל עבור בבננות, לא ניתן להגיע לרווחיות בתנאי הערבה.
    לאור תוצאות הניסוי והניתוח הכלכלי, נראה כי לא כדאי להשקיע בגידול מסחרי של בננות בערבה אלא אם יימצאו השיפורים הטכנולוגיים ואגרונומים שיקטינו משמעותית את עלות הייצור.

  • 11
    מרץ
    פיתוח פרוטוקול גידול בננות בערבה התיכונה
    מטעים

    פיתוח פרוטוקול גידול בננות בערבה התיכונה, תחנת יאיר 2021-23
    שבתאי כהן, מוטי אושרוביץ- מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
    אורטל בחשיאן - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
    אריה וולק – יועץ כלכלי למו"פ ערבה
    כתובת המחבר: sab@inter.net.il

    תקציר
    לאור הצורך לאיתור ענפי גידול חקלאים אלטרנטיביים בערבה התיכונה הועמד בשנת 2021 ניסוי ראשוני לגידול בננה בתחנת יאיר. מטרת הניסוי הייתה בחינה ויצור פרוטוקול גידול בננות בערבה, אפיון כמויות המים הנדרשות לגידול בננות בערבה על רקע תנאי הקיצון השוררים באתר הניסוי השפעת איכויות מים שונות על ביצועי הצמח, התפתחותו וההנבה.
    שתילי בננות מהזן "זליג" נשתלו ב-18/3/21 בבית צמיחה מכוסה ברשת פנינה 30% צל בשטח כ 800 מ"ר. הגידול נבחן בשלוש איכויות מי השקיה: מי שתייה, מהולים ומליחים, ברמות מוליכות חשמלית של 0.8, 1.6, ו 2.5 דציסימנס למטר, בהתאמה. תוצאות ראשוניות ומעקב אחר התפתחות החלקה שהושקתה במי קו מליחים (2.5 דציסימנס למטר) הצביע על נזק רב לצמחים עד כדי ניוונם, והיבול היה נמוך ולא מסחרי. המשך הניסוי התמקד בשימוש בשתי איכויות מים, מותפלים ומהולים.
    בסיכום הניסוי, היבול שהמתקבל בהשקיה במים מהולים במוליכות חשמלית של 1.6 dS/m הגיע ל 6,976 ק"ג לדונם והיה נמוך בכ-35% לעומת יבול הבננות שהושקו במים מותפלים במוליכות חשמלית של 0.5 dS/m שעמד על 10,715 ק"ג לדונם. ההבדל נובע ממספר כפות הפרי וממשקל האשכול הממוצע, שני גורמים בהם נבדלים הטיפולים באופן מובהק. שאר מדדי היבול, משקל הבננה הבודדת, אורכה וקוטרה לא נבדלו ביניהם.
    צריכת המים השנתית להשקיה במים מותפלים בניסוי הייתה בין 2,300 ל-2,500 מ"ק לדונם בשנה, וזאת נוכח התאדות שנתית פוטנציאלית של כ-2,900 מ"מ בשנה. מחישוב כלכלי שנערך על בסיס תוצאות היבול עולה כי ברמת השקיה הנדרשת בערבה, על רקע מחיר המים הגבוה ומחיר התוצרת הנמוכים בישראל גידול הבננות אינו כלכלי.