דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

נמצאו 34 תוצאות תואמות.(ברור)
  • 11
    מרץ
    פיתוח פרוטוקול גידול בננות בערבה התיכונה
    מטעים

    פיתוח פרוטוקול גידול בננות בערבה התיכונה, תחנת יאיר 2021-23
    שבתאי כהן, מוטי אושרוביץ- מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
    אורטל בחשיאן - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
    אריה וולק – יועץ כלכלי למו"פ ערבה
    כתובת המחבר: sab@inter.net.il

    תקציר
    לאור הצורך לאיתור ענפי גידול חקלאים אלטרנטיביים בערבה התיכונה הועמד בשנת 2021 ניסוי ראשוני לגידול בננה בתחנת יאיר. מטרת הניסוי הייתה בחינה ויצור פרוטוקול גידול בננות בערבה, אפיון כמויות המים הנדרשות לגידול בננות בערבה על רקע תנאי הקיצון השוררים באתר הניסוי השפעת איכויות מים שונות על ביצועי הצמח, התפתחותו וההנבה.
    שתילי בננות מהזן "זליג" נשתלו ב-18/3/21 בבית צמיחה מכוסה ברשת פנינה 30% צל בשטח כ 800 מ"ר. הגידול נבחן בשלוש איכויות מי השקיה: מי שתייה, מהולים ומליחים, ברמות מוליכות חשמלית של 0.8, 1.6, ו 2.5 דציסימנס למטר, בהתאמה. תוצאות ראשוניות ומעקב אחר התפתחות החלקה שהושקתה במי קו מליחים (2.5 דציסימנס למטר) הצביע על נזק רב לצמחים עד כדי ניוונם, והיבול היה נמוך ולא מסחרי. המשך הניסוי התמקד בשימוש בשתי איכויות מים, מותפלים ומהולים.
    בסיכום הניסוי, היבול שהמתקבל בהשקיה במים מהולים במוליכות חשמלית של 1.6 dS/m הגיע ל 6,976 ק"ג לדונם והיה נמוך בכ-35% לעומת יבול הבננות שהושקו במים מותפלים במוליכות חשמלית של 0.5 dS/m שעמד על 10,715 ק"ג לדונם. ההבדל נובע ממספר כפות הפרי וממשקל האשכול הממוצע, שני גורמים בהם נבדלים הטיפולים באופן מובהק. שאר מדדי היבול, משקל הבננה הבודדת, אורכה וקוטרה לא נבדלו ביניהם.
    צריכת המים השנתית להשקיה במים מותפלים בניסוי הייתה בין 2,300 ל-2,500 מ"ק לדונם בשנה, וזאת נוכח התאדות שנתית פוטנציאלית של כ-2,900 מ"מ בשנה. מחישוב כלכלי שנערך על בסיס תוצאות היבול עולה כי ברמת השקיה הנדרשת בערבה, על רקע מחיר המים הגבוה ומחיר התוצרת הנמוכים בישראל גידול הבננות אינו כלכלי.

  • 26
    ינו
    גידולים אלטרנטיביים לערבה 2022 סקירת ניסויים
    מטעים, ירקות

    הרצאה במסגרת יום עיון בערבה 16/1/22

  • 3
    דצמ
    בחינת השפעת ביוסטימולנט עודד על גידול והנבת פלפל, בגידול בקרקע ובאירופוניקה
    ירקות

    בחינת השפעת תוספת ביוסטימולנט "עודד" על רקע שינוי רמת מבלעי פרי בצמחי פלפל בערבה, בגידול בקרקע ובמערכת אירופונית
    שבתאי כהן, רבקה אופנבך - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
    רן אראל - מרכז מחקר גילת לחקלאות על סף המדבר, קרקע ומים, מנהל המחקר החקלאי
    כתובת המחבר: sab@inter.net.il
    המחקר בוצע בעזרת Trang Thu Le תלמידה לתואר שני באונ' תל אביב במסגרת תוכנית AICAT בערבה, בהנחיית ד"ר רן אראל ממנהל המחקר החקלאי ופרופ' עמרם אשל מאונ' תל אביב.
    תקציר
    יעילות הייצור בגידול פלפל בערבה נבחנה במערכת גידול אירופונית ובקרקע, בשתי גישות מחקר: הסרת פירות מהצמח בתחילת עונת הגידול ושימוש בביוסטימולנטים. בניסויים שנערכו הוערכה השפעתם של גורמים שונים על גידול הצמחים, כמות היבול ואיכות הפירות.
    הניסויים נערכו בעונת 2019/20 בבית צמיחה מחופה ברשת 25 מש בשטח של 360 מ"ר, במבנה 3 גמלונים כאשר בגמלון המרכזי הוצבה מערכת אירופונית ובשתי הגמלונים הצדדים נערך ניסוי מקביל בקרקע. שיטות הגידול באירופוניקה מאפשרת לאפיין בקלות את מצב מערכות השורשים היות והשורשים גדלים במיכל המותז ברסס של מים ומאפשר לקבל מערכות שורשים נקיות אשר ניתן לצפות בהם, לאפיין את היררכית מבנה השורש, לצלם אותם, לשקול אותם ולבצע כל אנליזה נדרשת בקלות רבה.
    שתילי פלפל נשתלו (13/8/19) ונבחנו בטיפולים הבאים: למערכת האירופונית הוסף ביוסטימולנט "עודד" המכיל חומצות הומיות. במהלך הניסוי נשמר ריכוז של 0.1% של תמיסת "עודד" בתוך תמיסת ההזנה, לעונת גידול ביקורת ללא הוספת ביוסטימולנט. טיפולי משנה צמחיים כללו הסרת חנטים עד שלב של 70 ו 85 ימים משתילה לעומת ביקורת ללא הסרת חנטים. בגידול פלפל בקרקע הוסף ביוסטימולנט "עודד" במנה של 150 סמ"ק/דונם ליישום. 2 יישומיים בוצעו בשלב הווגטטיבי בחודשים אוגוסט ספטמבר ויישום נוסף באמצע עונת ההנבה בחודש פברואר. טיפולים אל הושוו לטיפול ביקורת ללא תוספת ביוסטימולנטים.
    מסיכום תוצאות הניסויים עולה כי הוספת ביוסטימולנט "עודד" לא תרמה לתוספת יבול באף אחד מהטיפולים לעומת ביקורת, לא ביבול לצמח ולא במשקל פרי. הסרת כל הפירות הצעירים הקטינה את עצמת המבלע והביאה לתוספת גידול של נוף הצמח והשורשים. נמצא מתאם בין היבול הכללי והמשקל הממוצע של פרי בודד. במערכת האירופונית הסרת הפירות בתחילת העונה תרמה לתוספת יבול אך לא הביאה לשינוי במשקל פרי ממוצע, בצמחים שגדלו בקרקע התוצאה הייתה הפוכה לכך. בנוסף, הסרת פירות שיפרה את איכות הפרי, את מופע הפירות, העלתה את שיעור הפירות הגדולים והפחיתה את כמות הפרי הפסול. ממצא זה מציב את הסרת הפירות כשיטה בעלת חשיבות וסיכוי לשיפור ייצור הפלפל במערכת חקלאית.

  • 18
    מאי
    גידולים חדשים בערבה 2018/19
    ירקות

    הרצאה בסיכום עונת ירקות 2018/19 בערבה 14/5/19 תחנת יאיר
    ONA1819