דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

נמצאו 12 תוצאות תואמות.(ברור)
  • 23
    מאי
    הנחיות לביצוע בדיקות קרקע 2019/20
    ירקות, קרקע ומים
  • 10
    מאי
    בחינת סוגי דשנים להפחתת שחור פיטם בפלפל אביב, תחנת יאיר 2018
    ירקות, קרקע ומים

    בחינת סוגי דשנים להפחתת שחור פיטם בפלפל אביב
    עודד פרידמן, דוד סילברמן, עדי סויסה - שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
    יורם צביאלי, רבקה אופנבך, שבתאי כהן, אבי אושרוביץ, מוטי אושרוביץ, רמי גולן, סבטלנה גוגיו, קטרינה צעירי, דנית פרקר - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
    עמית זייגרמן - דשנים וחומרים כימיים
    כתובת המחבר: odedf@shaham.moag.gov.il
    תקציר
    תופעת שחור הפיטם ידועה ונבדקה כבר שנים רבות בגידולים רבים כמו עגבנייה פלפל חסה ועוד. התופעה מתבטאת בהתמוטטות הרקמה ובריקבון באזור הפיטם של הפרי הצעיר או העלווה ועלולה במקרים קיצוניים לגרום לנזק כלכלי ליבול. פלפל אביבי בערבה נשתל במרכז החורף בטמפ' נמוכות, יום קצר ומועט קרינה, וגדל עם עליית הטמפרטורה לקטיף באביב (מאי-יוני). בתקופת התפתחות הפרי הצעיר עלול הגידול להיות חשוף לתנאי עקה רגעית עקב עליית טמפרטורה קיצונית בימי החורף עתירי הקרינה בערבה. ידוע כי קיימת תחרות בין קטיונים כמו אמון וסידן על קליטה בשורש בתקופת האביב, בה הטמפרטורה וההתאדות עולים, קיימים תנאים טובים להיווצרות שחור פיטם. מניסויי עבר אנו יודעים שמשטר השקיה ודישון מתאים, בו הצמח מקבל אספקת מים נאותה ובמקביל לא נוצרת תחרות לקליטת הסידן בפרי עם יסודות הזנה אחרים, מפחית את תופעת שחור הפיטם.
    בניסוי שנערך בעונת 2017/18 בתחנת יאיר נבדקו דשנים בעלי יחסי אמון-חנקה שונים, ובמטרה לבחון באמצעותם לבחון את הפחתת רמת שחור הפיטם בפרי הפלפל.
    שתילי פלפל מהזן רעם נשתלו (10/1/18) בבית צמיחה מכוסה פוליאתילן. טיפולי הדישון שהופעלו כחודש וחצי משתילה ביחסי אמון חנקה הבאים: 35:65, 15:85 ו 70:30.
    קטיף החל בתאריך 25/04/18 ונמשך עד 22/05/18, סה"כ בוצעו חמישה קטיפים. יבול הפלפל בטיפולים השונים נע בין 4.8 ל 5.3 ק"ג למ"ר, כאשר משקל פרי ממוצע היה 265 גרם. לא נמצאו הבדלים מובהקים במדדי היבול בין הטיפולים כמו גם בשיעור השחור פיטם בפירות וביבול הכללי.
    יכול להיות שבתנאי הערבה ברמות גבוהות של סידן במי הקו (200 מ"ג/ל' ויותר), ולמרות תנאי חום, איכות המים הירודה (מליחות מעל 2.5) ורמות יומיות גבוהות של אמון בטיפול ה"אמון" (כ-500 גרם ליום ואף יותר) אין צורך בדשנים עם יחסי חנקה-אמון גבוהים, כל עוד מקפידים על משטרי השקיה ודישון נכונים. ניתן לראות כאשר הצמח מקבל השקיה והזנה נכונים/מספקים אין כנראה השפעה של צורת החנקן על תופעת שחור הפיטם.

    Study the effect of various fertilizers for reducing blossom end rot in spring pepper
    Oded Fridman, David Silverman, Adi Suisa – Extension Service, Ministry of Agriculture and Rural Development
    Yoram Zvieli, Rivka Offenbach, Shabtai Cohen, Avi Oshrovitz, Moti Oshrovitz, Rami Golan, Svetlana Gogio, Katarina Tzairi, Danit Parker – Central & Northern Arava Tamar R&D
    Amit Zaigerman - Fertilizers and Chemicals Ltd.( ICL)
    Writer address: odedf@shaham.moag.gov.il

  • 30
    דצמ
    השפעת עומס היבול בדקל התמר על תנועת המים ברצף קרקע-צמח-אטמוספירה
    מטעים, קרקע ומים

    השפעת עומס היבול בדקל התמר על תנועת המים
    ברצף קרקע צמח אטמוספירה

    אפי טריפלר - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית-תמר
    נפתלי לזרוביץ' - המחלקה לחקלאות באזורים צחיחים, קמפוס שדה בוקר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
    כתובת המחבר: effi@arava.co.il
    תקציר
    מתחילת שנות ה-90 חלה עלייה מתמדת בהיקף השטחים של מטעי התמרים, בעוד כי ההיצע למים ‏להשקית תמרים בערבה עולה בקצב איטי יותר. המחקר הנוכחי מתרכז בקשר בין זרימת המים ליבול בדקל התמר, כשההנחה היא ששינוי במבלע סוכרים חזק כמו הפרי, ישפיע על מידת הייצור הפוטוסינטתטי בעלים ומכאן על צריכת המים של עץ התמר. על מנת להגיע למשטר השקיה יעיל, המביא לפרי איכותי ביותר מחד, ושאיננו בזבזני ומונע גידול בהיקף הנטיעות (בשל מגבלת מכסות המים) מאידך, יש להבין טוב יותר את אופי השימוש של דקל התמר במי ההשקיה כחלק ממערכת של קרקע-צמח-אטמוספירה. מטרת המחקר היא לבחון את הקשרים בין עומס היבול לבין צריכת המים של העץ בשלבים שונים במהלך עונת הגידול של התמר; ובין השימוש במים, השימוש במוטמעים והפעילות הפוטוסינטתית של העץ.
    הניסוי נערך בעונת 2015/16. 12 עצי תמר בני שבע שנים מהזן מג'הול הממוקמים בתחנת יאיר בחצבה חולקו לשני טיפולי עומס יבול (0 ו- 100 אחוזי פרי). בכדי לאפיין את מצב המים בעץ ובסביבתו, מתחילת חודש אפריל נמדדו בצורה רציפה פרמטרים שונים בקרקע, בגזע ובאוויר ונאספו נתונים תקופתיים לגבי גודל הפרי, רמת הסוכר בו ואיכותו וכן מדידות פוטוסינתזה בעלים. נמצא כי עצי תמר בעומס יבול גבוה מטמיעים יותר פד"ח, צומחים לאט יותר וצורכים יותר מים מאשר עצים בעומס יבול בינוני ונמוך. בתקופת צבירת הסוכר הבדלים אלו גדלים. עצים בעלי עומס יבול רב מאופיינים בקצבי צימוח וגטטיבי איטי יותר בתקופה הנ"ל, בהשוואה לעצים בעלי עומס יבול נמוך. השפעת עומסי היבול על שימוש במים וחילופי גזים המשיכה גם לאחר הגדיד, והתבטאה בקצבים גבוהים העצים שהיו עמוסים בפירות, בהשוואה לעצים ללא פי, כנראה לצורך מילוי של אוגרי פחמימות ומים בעץ יש צורך לבסס את הממצאים על ידי ניסויי ההמשך המתוכננים בעונה 2- 3, על מנת לראות המשך המגמה בעצים מבחינת צריכת מים ומאזני פחמן.

    הבעת תודה
    תודה לקרן המדען הראשי של משרד החקלאות על מימון תוכנית מספר 23-03-0001.
    אנו מודים לשולחן תמר במועצת הצמחים על תמיכתו במימון הניסוי.
    תודה לטוביה סטרייקר ויניב בן פלאי מתחנת יאיר, על העזרה והתמיכה הטכנית, ליובל שני מאונ' בן גוריון על העזרה בתחזוקת אוגרי הנתונים.
    תודתנו נתונה לקק"ל על תמיכתה במערך הניסויים של מו"פ ערבה.

    Crop load effects on SPAC water fluxes of date palms
    Effi Tripler, Soil and Water, Central and Northern Arava R&D-Tamar. Sapir, M.P. Arava 86825. Email: effi@arava.co.il.
    Naftali Lazarovitch, Wyler Department of Dryland Agriculture, French Associates Institute for Agriculture and Biotechnology of Dryland, Ben-Gurion University of the Negev, Sede Boqer Campus, 84990. Email: lazarovi@bgu.ac.il.

  • 13
    אוק
    גידול פלפל עם השקיה בטפטוף במים מליחים באמצעות השקיה אוטונומית בשליטת טנסיומטרים
    ירקות, קרקע ומים

    גידול פלפל עם השקיה בטפטוף במים מליחים באמצעות השקיה אוטונומית בשליטת טנסיומטרים
    עונת 2016/17
    מולי זקס - שרות שדה, שה"מ, משרד החקלאות ופיתוח הכפר
    יצחק קליין - המכון לקרקע ומים, מנהל המחקר החקלאי
    אפי טריפלר, רבקה אופנבך, אבי אושרוביץ, טוביה סטרייקר - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר
    כתובת המחברת: molliesacks@gmail.com

    תקציר
    פיתוחים טכנולוגיים של השנים האחרונות אפשרו את הורדת ספיקת הטפטפת ובעקבות כך את שיעור ההשקיה לערכים הדומים לשיעור קליטת המים על ידי צמחים. כיום ישנן מערכות של השקיה עם טפטפות מווסתות בספיקות נמוכות באופן כזה שההשקיה יכולה להינתן לאורך כל שעות היום. שאלת המחקר העיקרית עוסקת בבירור ההשפעה המשולבת של ספיקת הטפטפת ומליחות מי ההשקיה על קליטת מים ויסודות ההזנה על יבול פלפל. שאלת המחקר נבדקה בניסויי שדה בתחנת יאיר (מו"פ ערבה תיכונה וצפונית תמר). שתילי פלפל מהזן קנון נשתלו (8/8/16) בבית רשת 25 מש. נעשה שימוש בבקר השקיה של חברת טבעטרוניק, אשר הפעיל את ההשקיה באופן אוטונומי בהתאם למתח סף שנמדד בטנסיומטר בודד בעומק ובמרחק של 15 ס"מ מהטפטפת בכל טיפול. בכל הטיפולים המרווח בין הטפטפות 20 ס"מ, ספיקת הטפטפת 1.6 ל'\ש', ואיכות מי ההשקיה EC=2.8 dSm-1. נבחנו ארבע מתחי מים בקרקע: 9 סנטיבר, 12 סנטיבר, 15 סנטיבר ו- 18 סנטיבר בהשוואה להשקיה לפי מקדם השקיה ביחס להתאדות פנמן. הטיפולים החלו לאחר 42 יום מהשתילה. השיטה הביאה לחיסכון של 18% בהשקיה במתח של 15 סנטיבר בהשוואה לכמות המים ביחס לביקורת ללא פגיעה ביבול. עקב הפסקת השקיה בטיפול 15 סנטיבר, כ- 50 יום משתילה למשך 6 ימים, הצמח צרך פחות מים במשך הגידול. ביתר הטיפולים כמות המים הייתה דומה או מעט יותר מהביקורת. בטיפול 9 סנטיבר, השקיה אוטונומית הביאה למיתון הגליות בקטיף – לקטיף רציף למשך העונה והשקיה של 8% יותר מים בהשוואה לביקורת.

    Growing Peppers with Drip Irrigation using Autonomous Irrigation controlled by Soil Water Tension using Saline Water
    Mollie Sacks – Extension Service, Ministry of Agriculture and Rural Development
    Isaac Klein – Soil and Water Institute, ARO
    Efi Tripler, Rivka Offenbach, Avi Userovitz and Tovia Strijker – Central and Northern Arava Tamar R&D
    Contact Author: molliesacks@gmail.com
    Abstract. An autonomous irrigation controller, based on soil water tension measurements was used for irrigating peppers in a sandy soil using saline water (EC 2.8 dSm-1) during the winter season in a net house in the Arava. The experiment was carried out on winter grown peppers cv. Canon in a 40 mesh net-covered greenhouse in the Mid-Arava Valley of Israel. The 5 treatments tested included a control based on current irrigation recommendations and tensiometer controlled treatments of -9 kPa, -12 kPa, -15 kPa and -18 kPa threshold tension irrigation. Soil water tension was monitored every 15 minutes and uploaded to a server for visual inspection and data analysis. Irrigation was by 1.6 liter h-1 drippers, spaced 0.2 meters on the laterals, placed adjacent to the plants, applying a continuous and uniform concentration of fertilizers to all treatments. Data collected included records of irrigation timing and volume of water applied, total and marketable yield, number of fruits and fruit weights. At the end of the experiment the soil was sampled for salinity. The results showed that the autonomous irrigation maintained the pre-set threshold tension steadily. There were no significant differences between treatments in total yield (91 - 73 T/ha), marketable yield (73 - 62 T/ha) and size of the fruit (150 -275 grams). Water savings of 18% were obtained by unintentionally stopping the irrigation for 6 days, 50 days after planting in the -15 kPa treatment. The -9 kPa threshold treatment produced higher amounts of fruit during January compared to the other treatments. The threshold tension irrigations did not cause soil salinity.