דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

  • 1
    ינו
    איקלום זני גויאבות כגידול מטע חדש באזור הערבה
    מטעים

    איקלום זני גויאבות כגידול מטע חדש באזור הערבה
    דפנה הררי, דודו אלקיים, יצחק קוסטו, יצחק ציפורי

    הגויאבה הינה גידול מטע אשר מוכר היטב בארץ, אשר דרישתו למים (כמות ואיכות) צנועות, הוא מצטיין בגידול וגטטיבי חזק ובכניסה מוקדמת לניבה ופוריות גבוהה. לגידול זה פוטנציאל שיווקי גבוה הן בשוק האירופאי שם הפרי מיובא בעיקר מברזיל שם הוא פודה מחירים גבוהים והן בשווקים של הארצות השכנות שם פרי מתוק זה אהוד ביותר.
    מספר בעיות הגבילו גידול זה ומנעו את התפתחותו כגידול מסחרי בהיקפים גדולים:
    א. הארומה החזקה שמפתח הפרי עם הבשלתו.
    ב. רגישותו הגבוהה של הפרי לשינוע וטלטולים.
    ג. רגישותו הגבוהה לפגיעת זבוב הפירות
    בעבודות בירור והשבחה שנעשתה ע"י אלי תומר, ציפורי יצחק, גורן משה, ריפא מריו, שוקר שמשון נמצאו מספר זנים מעניינים מופחתי ריח ומוקדמים ברובם, אשר יכולים להתאים גם לייצוא ואשר כבר מגודלים בחלקות חצי מסחריות במספר מקומות בארץ.
    במטרה לבחון את פוטנציאל היבול ואיכות הפרי באזור הערבה נשתלו עצי גויאבה במספר אתרים בערבה המייצגים נישות אקלימיות שונות.
    שתילי הזנים 1-1, 4-68, 1-16, 3-58 ניטעו ביולי 2005 בתחנות הניסויים יאיר (ערבה תיכונה) וזוהר (כיכר סדום). במהלך הגידול נערך מעקב פנולוגי, פריחה, חנטה ומתן פרי. נבדק היבול, גודלו ואיכותו, אחוז הסוכר, חיי מדף, בית גרעין, טעם ריח ומרקם.
    בתחנת יאיר ובתחנת זוהר, העצים התבססו, מלבלבים ונותנים פירות, בעיקר הזן הפורה 1-1. בתחנת זוהר התקבל מזן זה יבול גבוה יחסית לעץ. אך, עדיין מוקדם לסכם, עלינו להמתין לפחות לשנה נוספת של גידול.
    עם הירידה בטמפרטורות, העצים בעצירת צימוח ובפירות שחנטו יש עצירה בהבשלה.

  • 1
    ינו
    ניסוי זני עגבניות בבית צמיחה לקטיף באשכולות בגדלים שונים, תחנת יאיר 2005/6
    ירקות

    ניסוי זני עגבניות בבית צמיחה לקטיף באשכולות בגדלים שונים, תחנת יאיר 2005/6

    רבקה אופנבך, שי אהרון, דודו אלקיים, רמי גולן וישראל צברי - מו"פ ערבה
    יורם צביאלי - לה"ד נגב, שה"מ, משרד החקלאות

    תקציר

    בניסוי זני עגבניות לקטיף אשכולות שנערך בבית צמיחה בתחנת "יאיר" (שתילת 14.9.05) נבחנו 7 זנים בעלי פרי גדול (מול זן הביקורת נסיכה), 2 זנים בעלי פרי גודל בינוני, איקרם ו - 1476 ו - 8 זני צ'רי (מול זן ביקורת 1335). מבין הזנים הגדולים שהיו בתצפית בלבד נמצא הזן 1450 (הזרע), עם יבול כללי (22.7 ק"ג\מ"ר) וראוי ליצוא (12.4 ק"ג\מ"ר) הגבוה מיבול זן הביקורת הנסיכה (10.1 ק"ג\מ"ר). לזן 2203 יבול גבוה כללי וליצוא, מוצקות הפרי של זן זה לאחר השהיה זהה לנסיכה אך ערך ציון איכות כללי נמוך מהנסיכה בגלל רמת הנפל מהאשכול. לכן זן זה אינו מותאם לשיווק באשכולות. נבחנו שלושה זנים בגודל פרי בינוני: 1476, איקרם ו - 6180. הזן 1476 הניב יבול ליצוא (11.7 ק"ג/מ"ר) הגבוה באופן מובהק מהזן איקרם (9.2 ק"ג/מ"ר). במבדק האיכות לאחר השהייה עלה השנה ציונו של הזן איקרם (5.6) על זה של הזן 1476 (4.2). לזן 1476 רעננות שדרה גבוהה (3.9) לעומת איקרם (3.0). במדד מוצקות הפרי התקבל בזן איקרם שיעור פרי מוצק (57%) גבוה בהשוואה ל- 1476 (26%) ואילו אחוז הפרי רך בזן 1476 היה גבוה (7%) לעומת זה של האיקרם (1%). בבדיקת שני זני הבייבי מסינה ובייבי מאיה, לא נמצא הבדל משמעותי בין שני הזנים. בבדיקת זני הצ'רי לא נמצא זן העולה באיכותו על 1335 (שירן) של חברת הזרע.
    לסיכום, בנוסף לזנים המומלצים לגידול מסחרי היום מומלץ בעונה הבאה למגדלי העגבניות לקטיף פרי גדול באשכולות לבחון את הזן 1450 של חברת הזרע בגדול חצי מסחרי.

  • 1
    ינו
    ניסוי זני מלון סתיו, נאות הכיכר 2005/6
    ירקות

    ניסוי זני מלון סתיו, נאות הכיכר 2005/6

    יורם צביאלי, רבקה אופנבך, עמי מדואל, רמי גולן, ישראל צברי – מו"פ ערבה
    אביתר איתיאל – לה"ד נגב שה"מ, משרד החקלאות
    שמשון עומר – אגף הירקות שה"מ, משרד החקלאות
    עמי זעירא – נאות הכיכר

    בניסוי שנערך ע"י מו"פ ערבה בחלקה מסחרית של משק זעירא בנאות הכיכר נבדקו זנים טיפוסי גליה וזנים בעלי ציפה כתומה (קנטלופ, שרנטיה), סה"כ 26 זנים במבחן ובתצפית. הניסוי נשתל ב- 20/9/05. קטיף נערך בשבועות 47 עד 51, החל בתאריך 20/11/2005 (61 ימים משתילה) ונמשך עד 14/12/2005, סה"כ 8 קטיפים. מזני הגליה במבחן נקטף יבול כללי ממוצע של 4.9 ק"ג\מ"ר (לכל הזנים) ואילו היבול באיכות יצוא הגיע ל- 3.9 ק"ג\מ"ר (בממוצע לכל הזנים). מבין זני הגליה שנבחנו במבחן בלטו הזנים 2161, 7506 כזנים בעלי איכות ויבול טובים. מבין זני הגליה בתצפית ראוי לציון הזן 6025 עם יבול כולל של 5.4 ק"ג\מ"ר ו-87% פרי ליצוא אולם הינו בעל נטייה לג'ינגים, המהווים גורם שלילי בשיווק. הזן 1625 בלט בשיעור גבוה של פרי גדול במקטעי היצוא, אולם הינו בעל מתיקות נמוכה יחסית. הזן 7506 בלט בבכירותו והזן 7507 באפילות. מזני הקנטלופ במבחן עולה הזן מגריט (5131) ביבול ואיכותו על הזן מגנט (3101) 4.1 ק"ג\מ"ר עם 89 אחוזי יצוא). הזנים 96201 ודרבי היו בעלי איכות גבוהה יותר מזו של המגריט אך נחותים ממנו ברמת היבול. לסיכום, מוצע לבחון בניסוי נוסף את הזנים 2161 (סמקו), 7506 (ים תיכון זרעים) ו-6025 (הזרע) בהשוואה לזני המסחריים 7303, 1537 (טרופר) ו1625.

  • 1
    ינו
    תרומת מיקוריזה להתפתחות וניבת פלפל
    ירקות, הגנת הצומח

    תרומת מיקוריזה להתפתחות וניבת פלפל

    רחל לויטה, יעל בר-לבן, שמעון פיבוניה - מו"פ ערבה תיכונה וצפונית
    סמדר וייננגר, ברוריה בן-דור, יורם קפולניק - מנהל המחקר החקלאי

    תקציר
    הסימביוזה שבין פטריות המיקוריזה (AM) לבין צמחים עילאיים נפוצה בטבע ותורמת לשיפור הזנת הצמח וגדילתו. כ-80% מכלל הצמחים העילאיים יוצרים קשר עם פטריות קרקע החודרות לרקמת השורש של הצמח ויוצרות מיקוריזה. קורי הפטריה גדלים בתוך שורשי הצמח וכן מחוצה לו ומשפרים קליטת יסודות הזנה חיוניים לצמח. בנוסף גורמת הפטריה לשיפור משק המים של הצמח, שינוי המאזן ההורמונאלי, שיפור מבנה הקרקע ומקנה עמידות כנגד פתוגנים התוקפים את השורש. בתנאי חקלאות אינטנסיבית שבהם מיושמים פונגיצידים או טיפולים הגורמים לשינוי המיקרו פלורה בקרקע (בעיקר חיטויים למיניהם), חלה ירידה דרסטית באוכלוסיית פטריות המיקוריזה המקומיות באופן שבו צמחים בעלי תלות מיקוריטית גבוהה אינם מתפתחים באופן אופטימאלי. צמחי הפלפל ידועים כצמחים בעלי תלות מיקורטית וטיפולי קרקע בטרם עונת הגידול עלולים לגרום לעיכוב בהתפתחות הצמחים ללא דישון מתאים. הדו"ח בא לסכם שתי עונות גידול בהן בדקנו את תרומת המיקוריזה לפלפל על רקע של דישון זרחני בשתי רמות (רמה מקובלת ורמה של 20% מהמקובל).
    הניסויים נערכו בבית רשת אמריקאי בתחנת יאיר. בעונת הגידול 2004/05 נבחן הזן סליקה ובעונת הגידול 2005/06 נבחנו שלושה זנים: 7158, ורגסה, וסליקה.
    בשתי העונות הנבחנות, כבר בשלבי הגידול הראשונים (חודשים ספטמבר-אוקטובר) ניתן היה לראות כי הצמחים הגיבו באופן בולט לרמת הזרחן המיושמת בהשקיה ולנוכחות פטריית המיקוריזה בשורשיהם.
    ביישום המיקוריזה התקבל יבול גבוה גם ברמות הזנה זרחנית מופחתת וללא ירידה באיכות הפרי. נוכחות המיקוריזה בשורשים הביאה גם להנבה מוקדמת (בשבועיים לפחות) בשתי רמות ההזנה שנבדקו.