דוחות והמלצות

סנן תוצאות

מחלקה
נקה
מחבר
סוג מסמך
תאריכים
נקה
מתאריך
עד תאריך

דוחות והמלצות

נמצאו 1399 תוצאות תואמות.(ברור)
  • 1
    ינו
    איך ניתן להפחית את הנגיעות בשחור פיטם בפלפל הגדל בתקופת הקיץ בישראל
    ירקות

    איך ניתן להפחית את הנגיעות בשחור פיטם בפלפל הגדל בתקופת הקיץ בישראל.

    אביתר איתיאל-שהמ , משרד החקלאות.
    אסף שייחי- מושב משען

    תקציר
    לתופעת שחור הפיטם בפלפל משמעות כלכלית רבה בתקופת הקיץ בישראל. בתקופה זו נחשף הצמח לעומסי דיות גבוהים במיוחד המתבטאים בגרעון לחץ עדים (VPD) המגיע לערכי שיא של 4 קילו פסקאל ויותר. ממחקרים קודמים ידוע שעומסי דיות גבוהים מגבירים את תופעת שחור הפיטם ושהשקיה מתאימה עשויה לצמצם את מימדי התופעה.
    מטרת העבודה הייתה לבחון את האפשרות להקטין את הנגיעות בשחור הפיטם באמצעות גידול בתשתית נשמ (נפח שורשים מתוחם) המאפשרת זמינות מים גבוהה בהשוואה לגידול על גבי ציפוי חול.
    פלפל מהזן BK-162 שגודל בבית פלסטיק בתקופת הקיץ במושב משען אשר לחוף אשקלון, נשתל על פני שתי תשתיות: האחת קרויה נשמ ומכילה חול כמצע גידול ובשנייה ציפוי מאותו החול בגובה 60 ס"מ מעל פני הקרקע המקומית. מנות המים, תדירות ההשקיה, וכל יתר תנאי הגידול היו זהים.
    מתוצאות התצפית למדנו שלעקת מים מתונה בבית השורשים השפעה מכרעת על נגיעות הפירות בשחור פיטם. אחוז הנגיעות פחת ב -50% בטיפול הנשמ יחסית לביקורת, וזאת באמצעות הקטנת מתח המים בבית השורשים. גם מדידות הלחות המוחלטת מעל לצמחים מצביעות על אפשרות שחלה סגירה יחסית של פיוניות בטיפול הביקורת בשעות השיא. תשתית הנשמ מתאפיינת בתכולת רטיבות גבוהה למשך זמן רב, כפי שבא לידי ביטוי במדידות הטנסיומטרים.

  • 1
    ינו
    תשתיות גידול כתחליפי קרקע בפלפל בערבה
    ירקות

    תגובת פלפל לתשתיות קרקע בבית רשת בערבה
    אביתר איתיאל - לה"ד נגב שה"מ, משרד החקלאות
    אילנה ולר, רבקה אופנבך, שבתאי כהן, יורם צביאלי, רמי גולן, ישראל צברי - מו"פ ערבה
    אשר ברטל - המכון לקרקע ומים ואיכות הסביבה, מכון וולקני, בית דגן.

    תקציר
    ניסוי ראשוני זה מטרתו לבחון חלופות לתשתית גידול לפלפל לשיטה המקובלת בה מצפים את כלל השטח בשכבת חול מיובא לגובה של 40-50 ס"מ. לשם כך אותר לקראת עונת 2003/4 שטח בתחנת יאיר בערבה המוגדר כקרקע חמדה. קרקע זאת מתאפיינת ברמת אבניות גבוה ובמוליכות מים נמוכה. תעלות לעומק 30 ס"מ נחפרו ובמקום הקרקע המקומית שהוצאה הוכנסו חול (מאותו מקור כמו זה ששימש בטיפול הציפוי), טוף, ופרלייט. כל טיפול הושקה בתדירות ובכמות שנראתה כמתאימה לו.
    צמחי פלפל מהזן 7157 נשתלו בסוף אוגוסט 2003 בצמד שורות לערוגה. הגידול בקרקע החמדה סבל במרבית שלבי הגידול מחוסר אחידות. במספר קטעים ניקוו שלוליות על פני השטח כתוצאה מאיטום הקרקע. במהלך החורף ירדו מספר גשמים אשר גרמו לנזקי המלחה בחלות החמדה עד כדי המתת הצמחים. בעוד שבכל יתר טיפולי התעלות לא נצפו נזקים כלל. שתי פריצות דשן שקראו במהלך הניסוי גרמו לנזקי המלחה בטיפול החמדה, אך לא פגעו כלל ביתר הטיפולים.
    מתוצאות קטיף הפירות ניתן להסיק שהגידול בקרקע המקומית נפל ביבול הכולל מציפוי החול. טיפולי התעלות (חול, טוף ופרלייט) לא נפלו ביבולם מטיפול ציפוי החול, שהינו תשתית הגידול המקובלת.

  • 1
    ינו
    מבחן זני פלפל בבית רשת- צופר 2003/4
    ירקות

    מבחן זני פלפל בבית רשת בצופר, 2003-2004

    אביתר איתיאל- שה"מ משרד החקלאות
    אלי שקותאי- מושב צופר
    ישראל צברי, רמי גולן- מו"פ ערבה

  • 1
    ינו
    ניסוי השקיית לילה בפלפל בצופר 2003/4
    ירקות

    מצגת
    לא נמצאה כל השפעה לטיפול השקית הלילה על אף לא אחד מהזנים שנבדקו. מנתוני המיון ( לא מופיע) לא נמצאו כל משתנים שהושפעו מטיפולי ההשקיה. גם תוצאות מבחן חיי מדף לא מצביעות על השפעה כלשהי. (אומנם נמצאו הבדלים בין הזנים אך לא בין טיפולי ההשקיה).
    בסיכום לשתי שנות המחקר ניתן להסיק שבתנאי הערבה בבית רשת, השקית לילה החל מ-40 יום אחר השתילה, אינה נחותה מהשקית יום.